מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאיחוד דיון: בקשה לאיחוד דיון בבית הדין לעבודה

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב מיום 15.5.2022 (סגנית הנשיאה השופטת אריאלה גילצר-כץ; סע"ש 39990-08-21) לפיה נדחתה הבקשה להורות על איחוד הדיון בתיק יחד עם 2 תיקים נוספים (סע"ש 43032-08-22; סע"ש 15816-01-22) לפי סעיף 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות").
...
מנגד, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות, ואלה טענותיה בתמצית: הבקשה הוגשה על החלטה אשר מהווה החלטה דיונית, שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה. המבקשים לא הציגו נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בהחלטה זו. הבקשה מהווה בקשה אשר לא ניתן להגיש עליה בקשת רשות ערעור לאור הוראות צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשע"ח-2017 (להלן: "צו בית הדין לעבודה").
דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה לרשות ערעור על נספחיה, התשובה לבקשה, לרבות הבקשה שהוגשה בהליך בבית הדין האזורי, וכלל החומר בתיק, ומשהודענו לצדדים על האפשרות לפיה נעשה שימוש בסמכות המסורה לנו בתקנה 82 לתקנות, ב"כ הצדדים נתנו הסכמתם, החלטנו לדון בבקשה כערעור ולקבל את הערעור.
באשר לטענה כי הבקשה נכנסת בגדרי הוראות צו בית הדין לעבודה, אין בידינו לקבל טענה זו. הוראות צו בית הדין לעבודה קובעות מקרים בהם לא תינתן רשות ערעור, כאשר הוראות סעיף 1(3) לצו קובעות כך: "החלטה בעניין שלבי דיון בהליך, למעט החלטה שדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי". ניתן לראות כי הוראה מקבילה קיימת בסעיף 1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009.
משכך כאמור, דין טענה זו להידחות.
סוף דבר – ניתנה רשות ערעור והערעור מתקבל בזה כאמור בסעיף 7 לפסק הדין.

בהליך ערעור תובענה ייצוגית (עת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המערערת הוסיפה וטענה כי העתרות לבקשת הסילוק תביא למצב אבסורדי, וזאת בהנתן עילות התביעה המצומצמות ממילא בבתי הדין לעבודה (ביחס למערכת הכללית), שבעטיין מוגשות תובענות ייצוגיות בעילות דומות, שלא לומר זהות, כך שעם כל הגשת בקשה לאישור בבית דין לעבודה, יהיה מקום לציין תביעות ייצוגיות רבות שהוגשו בבתי הדין לעבודה; אין זה מעשי לאחד את הדיון בכל התובענות הייצוגיות העוסקות באותו עניין, שכן מדובר באיחוד עשרות תיקים שהוגשו בבתי דין שונים במועדים שונים; בעיניין שלמה תחבורה דובר על עסקה חד פעמית שנסיבותיה עשויות להיות זהות לחלוטין, ואילו בכל הנוגע ליחסי עבודה הנסיבות העובדתיות שונות בתכלית ממעסיק למעסיק ועל כן לא ניתן לומר שהבקשות לאישור מעלות שאלות משותפות של עובדה ומשפט; יש להניח שאף מעסיקה לא תסכים לקבל תוצאה שניתנה בהליך אחר, ודאי במצב שבו אין אחידות בפסיקת בתי הדין גם כשהעילות זהות; מבחינה מעשית, אין יסוד לבקשה לאיחוד הדיון בארבעת ההליכים, משהוגשו במועדים שונים ומצויים בשלבים שונים.
...
המערערת טענה מנגד כי יש לדחות את בקשת הסילוק משום שהנסיבות הקיצוניות שביסוד עניין שלמה תחבורה לא חלות בעניין דנן.
סוף דבר הערעור מתקבל בעיקרו.
באי כוח המערערת יוחלפו בבאי כוח מייצגים אחרים, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 8(ג)(1) לחוק, משמצאנו כי לא מתקיימים בהם תנאי סעיף 8(א)(3) ו/או (4) לחוק.
על אף קבלת הערעור בעיקרו, לא מצאנו בנסיבות העניין לחייב את מטב בתשלום הוצאות.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת חני אופק גנדלר לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר; ד"מ 41114-03-22) בגדרה נדחתה בקשת המדינה לאיחוד הדיון בארבע עשרה תובענות שהגישו עובדי הוראה, כשלטענתם בתמצית לא הצטרפו לקרן הישתלמות כיוון שהמדינה כמעסיקה לא יידעה אותם כנדרש בדבר זכאותם זו (להלן: התובענות הפרטניות).
(ב) ההחלטה נשוא בקשת רשות העירעור המדינה נימקה את בקשתה לאיחוד התובענות הפרטניות בכך שהתיקים מעוררים שאלה משפטית משותפת בדבר הזכאות לקבלת סעד כספי בגין אי העברת כספים לקרן ההשתלמות מיום תחילת עבודת התובעות בתובענות השונות במשרד החינוך, שעה שלא פעלו בעצמן לפתיחת קרן ההשתלמות במועד קליטתן במשרד החינוך או במועד סמוך לו. עוד טענה המדינה בבקשתה כי איחוד התיקים ובחינתם במסגרת הליך רגיל (שאינו דיון מהיר) יוביל בין היתר ליעילות הדיון, מניעת מתן החלטות סותרות וחיסכון בזמן שפוטי.
...
אנו סבורים כי היה על המדינה לדייק בבקשותיה ולפרטן במידה הראויה על מנת שבפני בית הדין קמא תעמוד התמונה המלאה בנוגע לסעדים המבוקשים וטעמיהם.
סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהתובענות שהגישו המשיבות 1-14 תרוכזנה בפני גורם שיפוטי אחד, אשר יקבע את סדרי הדין לדיון בתובענות השונות בהתאם למיטב שיקול דעתו.
בנסיבות הענין לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי: "ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו". בבר"ע (ארצי) 42649-09-22‏ מדינת ישראל משרד החינוך - רבקה לביא ואח'‏, 18.10.22 נפסק, בין היתר, כדלקמן: "כפי שכבר נפסק, "בבית דין זה נקבע בעבר כי 'המטרה העיקרית של תקנה 120 לתקנות סדרי הדין הוא חיסכון בזמן ובהוצאות בניהול הליכים שיש בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה' וכי את תקנה 120 ניתן ליישם 'לא רק כאשר הצדדים בהליכים השונים הם אותם צדדים, אלא אף בהליכים אשר הצדדים בהם הם שונים' וכן כי 'יש להביא בחשבון את המועד שבו הוגשה הבקשה לאיחוד תיקים והשלב שבו נמצא ההליך בכל תיק שלגביו מתבקש האיחוד .....
לעיתים חלף איחוד הדיון מוסמך בית הדין להחליט שהתובענות תרוכזנה בידי גורם שפוטי אחד, מבלי לאחדן, כשלגורם השפוטי האמור נתון מרחב שיקול דעת רחב ביחס לאופן שמיעתן (באותו מועד, בנפרד, או שילוב האפשרויות).
...
לאחר שעיינתי בתיק ובהליך המקביל, להלן החלטתי.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהתחשב בזהות בעלי הדין, בשאלות הדומות העומדות לדיון, בהשלכות של הקביעות בתביעה האחת על רעותה, על מנת לייעל את ההליך, לחסוך בזמן שיפוטי יקר ובהוצאות הצדדים, מצאתי כי ראוי לאחד את הדיון בשתי התביעות חלף עיכוב ההליכים בהליך זה. לא נעלמו מעייני טענות הנתבעים לפיהן התביעה בהליך המקביל הוגשה לפני זמן רב וכי דיון הוכחות בתיק קבוע לחודש יוני 2023, ברם אני סבור, כי ראוי לסיים את מכלול ההליכים יחדיו, בייחוד כאשר הכרעה בתיק המקביל לא תסיים את ההליך בתיק זה, שכן ממילא יוותרו מחלוקות שיהיה על הצדדים לנהל בגינם הליך ארוך.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בקשה לאיחוד דיונים התובע מבקש לאחד את הדיון בתביעה שלו עם הדיון של מר סודרי (סע"ש 44233-05-23).
תקנה 18(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מקנה לבית הדין סמכות לצרף בעל דין "שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". מטעם זה פסק בית הדין הארצי כי בהליכים שבהם מתעוררת שאלת זהות המעסיק "יעילות הדיון וקביעת חיובי הצדדים מצדיקה צירוף כל אלה שלכאורה אפשר שהם בגדר המעבידים לדיון, על מנת שבית הדין יבחן על פי מלוא הראיות את שאלת מיהות המעביד, ויקבע באופן שיחייב את כלל הצדדים את חבויות המעביד כלפי העובד התובע" (ע"ע (ארצי) 56413-02-12 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ – חרפוש (29.5.2012).
...
בנסיבות אלה עמדתי היא שדין הבקשה לאיחוד דיונים להידחות כך שכל הליך ידון בפני עצמו.
בנסיבות אלה דין הבקשה לביטול הוצאות להידחות.
לנוכח האמור דין הבקשה לצירוף חברת פלדמן כבעל דין להידחות.
יתר הבקשות נדחות מהטעמים שמניתי לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו