בקשה לאיחוד דיון תקנה 40(א)

תקנה 40(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 קובעת כדלקמן: "בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה לפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט, אם סבר שיש בדבר כדי לייעל ולפשט את הליכים או למניעת תוצאות סותרות; החל שופט אחר לידון בתובענה שמבקשים לאחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו." בת.א. 522020-04-19 ניתנה ביום 22.02.22 החלטה על ידי כב' השופטת בסול לפיה הדיון בתיק מעוכב עד להכרעה בתיק זה. בתאד"מ 27730-02-20 ניתנה ביום 2.08.21 החלטה על ידי כב' השופט הבכיר רמזי חדיד לפיה ההליכים בתיק שבפניו מעוכבים עד להכרעה בתיק זה. משכך הם פני הדברים, ובשים לב לכך שתיק זה מצוי בעיצומו של שלב ההוכחות וקרב לסיומו, איני רואה צורך באיחוד הדיונים, שכן לא קם כל חשש כי יינתנו החלטות סותרות בתיקים המקבילים.

...

משלא מצאתי כי התכליות הקבועות בדין יוגשמו באמצעות איחוד הדיונים בין ההליכים האמורים – העתירה בעניין זה נדחית.

למען הסר ספק – כל יתר טענות המבקשת בבקשתה, נדחות.

סוף דבר לעניין הבקשה והוראות להמשך הדיון הבקשה לעיון מחדש והבקשה לאיחוד התיקים – נדחות.

לפניי בקשה מטעם הנתבעת – עריית קריית מוצקין (להלן: "המבקשת"), להורות על איחוד הדיון בתובענה זו יחד עם התובענה נשוא ת"א 58348-06-21 עריית קריית מוצקין נ' אבישר ואח', התלויה ועומדת בפני מותב זה, וזאת מכוח תקנה 40(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התעש"ט-2018 (להלן: "תקסד"א").

...

ראשית, מצאתי לדחות את טענת התובעים לפיה יש לדחות את הבקשה מאחר והוגשה בחלוף המועד הקבוע בתקנה 49 (ב) לתקסד"א. אכן תקנה 49(ב) קובעת כי בקשה לאיחוד דיון בתובענות תוגש לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון, אולם סבורני כי כוונת המחוקק היא לכתב הטענות האחרון בתביעה החדשה המבוקש לאחדה ולא לתביעה הקודמת.

אציין כי אמנם ההליכים המקדמיים בתביעה הראשונה הסתיימו והתיק נקבע להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, אולם סבורני כי איחוד הדיון בתובענות בשלב זה לא יסרבל את ההליך ולא יגרום נזק משמעותי לצדדים באופן המצדיק דחיית הבקשה.

נוכח האמור הבקשה מתקבלת אפוא.

הנני מורה על איחוד הדיון בתביעה שבפניי עם ת"א 58348-06-21.

המכשיר של איחוד הדיון נועד לשרת את היעילות הדיונית ולמזער את הסיכון להכרעות סותרות בסוגיות עובדתיות או משפטיות (ראו רוח תקנה 40(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 לפיה בית משפט יאחד דיון במסגרת תובענות התלויות ועומדות בפני אותו בית משפט אם סבר ש"יש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת הכרעות סותרות.

תכליות ציבוריות אלה הביאו לכך שבתקנה 120 לתקנות, שעניינה איחוד הדיון, נקבע כי בית הדין רשאי להורות כך "בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת" (ההדגשה שלנו).

...

אנו סבורים כי היה על המדינה לדייק בבקשותיה ולפרטן במידה הראויה על מנת שבפני בית הדין קמא תעמוד התמונה המלאה בנוגע לסעדים המבוקשים וטעמיהם.

סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהתובענות שהגישו המשיבות 1-14 תרוכזנה בפני גורם שיפוטי אחד, אשר יקבע את סדרי הדין לדיון בתובענות השונות בהתאם למיטב שיקול דעתו.

בנסיבות הענין לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות.

במסגרת תגובה לבקשה לאיחוד דיון ציינו הנתבעים, כי התובעת כבשה טענותיה במשך 3.5 שנים ודיון הוכחות בתיק המקביל אמור להתקיים בחודש מאי 2023.

המכשיר של איחוד הדיון נועד לשרת את היעילות הדיונית ולמזער את הסיכון להכרעות סותרות בסוגיות עובדתיות או משפטיות (ראו רוח תקנה 40(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 לפיה בית משפט יאחד דיון במסגרת תובענות התלויות ועומדות בפני אותו בית משפט אם סבר ש"יש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת הכרעות סותרות.

...

לאחר שעיינתי בתיק ובהליך המקביל, להלן החלטתי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהתחשב בזהות בעלי הדין, בשאלות הדומות העומדות לדיון, בהשלכות של הקביעות בתביעה האחת על רעותה, על מנת לייעל את ההליך, לחסוך בזמן שיפוטי יקר ובהוצאות הצדדים, מצאתי כי ראוי לאחד את הדיון בשתי התביעות חלף עיכוב ההליכים בהליך זה. לא נעלמו מעייני טענות הנתבעים לפיהן התביעה בהליך המקביל הוגשה לפני זמן רב וכי דיון הוכחות בתיק קבוע לחודש יוני 2023, ברם אני סבור, כי ראוי לסיים את מכלול ההליכים יחדיו, בייחוד כאשר הכרעה בתיק המקביל לא תסיים את ההליך בתיק זה, שכן ממילא יוותרו מחלוקות שיהיה על הצדדים לנהל בגינם הליך ארוך.

לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), לאיחוד הדיון ב-34 הליכים המתנהלים בבית משפט השלום בראשון לציון, ובבתי משפט לתביעות קטנות המצויים במחוזות שיפוט שונים.

אשר ליתר ההליכים, המתנהלים כולם בבית משפט השלום בראשון לציון – לפי תקנה 40(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית משפט, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם של הליכים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מצא כי "יש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות". בהתאם לכך, כאשר מבוקש להורות על איחוד הדיון בהליכים המתנהלים באותו בית משפט, לא יפעיל ככלל בית המשפט העליון את סמכותו לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי (ראו: בש"א 4395/21 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' דן באר שבע תחבורה (2016) בע"מ (27.6.2021)).

...

אף לא שוכנעתי כי יש מקום לאיחוד הדיון בהליכים המתנהלים בבתי המשפט לתביעות קטנות.

בנסיבות ענייננו, סבורני כי אינטרס המשיבים בניהול תביעתם בבית משפט לתביעות קטנות במקום מגוריהם, גובר על אינטרס המבקשות באיחוד הדיון.

הבקשה נדחית אפוא.