בקשה לאיחוד דיון בתובענות הצפה ביבנה

במסגרת החלטה קודמת, הוחלט על איחוד הדיון בין שני התביעות.

הפצוי מהמבטחת הנתבע הוסיף וטען, כי אין מקום לפצות את התובעים בגין הנזק שניגרם להם, שעה שקבלו מחברת ביטוח "הפניקס", פיצוי לכסוי כל הנזקים שנגרמו קודם לשפוץ בעקבות הצפות במערכת הצנרת בבית.

התובעת הסבירה כי בתחילה ביקשה המבטחת לתקן בעצמה את הליקויים, באמצעות חב' שחר, אולם לאחר שהדבר לא צלח, הורתה המבטחת כי תיתן תשלום כספי והתובעים, המבוטחים, יתקנו את הנזקים באופן עצמאי (ע' 28 לפרו').

היא הסבירה, שהיה ברור שהמחסן יבנה מבטון ורק הגג יהיה מפאנל (ע' 29 ש' 19 – 24 ועמ' 30 ש' 10).

...

לגבי חדרון הכניסה, ציין ולדמן כי בהסכם כתוב שעל הנתבע לדאוג לאספקה והתקנה של מחסן מפאנל בכניסה האחורית, והתובעת הסבירה לו כי הבניה שנעשתה בסופו של דבר נעשתה על ידי הנתבע ופועלים מטעמו ולכן התייחס לבניה זו בחוות הדעת.

כיוון שקבעתי שבוצעו תשלומים בסך 93,000 ₪ (73,000 ₪ ישירות לנתבע ועוד 20,000 ₪ לפועל של הנתבע בהנחיית הנתבע), ובהעדר חוות דעת נגדית, אני קובע כי על הנתבע להשיב לתובעים 70% מהסכום האמור, בגין עבודות לקויות שהיה הכרח בפירוקן ותיקונן, העומד על סך של 65,100 ₪.

נוכח כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סכום כולל של 75,100 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, בצירוף השבת האגרה משוערכת ממועד תשלומה, ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 17,700 ₪.

ביחס לנושים האחרים, צוין בגדר הערכה כללית בלבד כי (סעיף 78.5.3 לבקשת החברה): ככל שהצעת ההסדר תיתקבל בידי הנושים ונוכח תרומת הבעלים בדמות מתן שירותי הבדק יהא בידיה לפרוע את מרבית החובות האמתיים שלה, באמצעות ניהול יעיל של גביית התקבולים המגיעים לחברה על ידי בעלי התפקיד ובירור התביעות והחובות הנטענים של החברה במסגרת הליך של תביעות חוב.

נושים נוספים שבקשו להצטרף לבקשת החברה ולא מסרו עמדתם לגביה הנם גינדי ושותפי קבוצת הרכישה ב.ס.ר. ביבנה הירוקה.

כן הופיעו לדיון נושים נוספים שלא הגישו עמדתם ובהם: וי. גולד פיתרונות הנדסיים לבניה בע"מ, נציגות מטעם 81 דיירים ממגדלי ת"א, נציגות מטעם דיירים פרויקט רמז ת"א. הדיון בבקשות ביום 23.10.2019 היתקיים בפניי דיון מאוחד בבקשת הפרוק ובבקשת החברה, וזאת במעמד החברה, בעלת השליטה, מר לוזון, הבנקים, המזמינים ויתר הנושים, וכן בנוכחות בא-כוח הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי (להלן: "הממונה").

בנוסף, נשמעו טענות חג'ג' הארבעה בנוגע לצורך הדחוף בחילוט הערבות שבידיה לצורך השלמת תקוני הבדק הדחופים בטרם תחל עונת הגשמים, דבר אשר עלול להוביל להצפת המשרדים ולנזק רב בפרויקט הארבעה (עמ' 14-13).

...

עוד אציין כי במקרה מורכב זה, ולאור היקף החובות של החברה וריבוי ההליכים והתביעות, אני מוצאת לנכון למנות שני בעלי-תפקיד; ראו גם סעיף 33(ה) לחוק בו נקבע כי "בית-המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך". כן ייאמר כי במקרה זה, בו הנושאים העיקריים שעל הנאמנים לטפל בהם הינם נושאים משפטיים מובהקים ולאו דווקא נושאים חשבונאיים וכלכליים, אני סבורה כי נכון למנות לתפקיד שני עורכי-דין ולאו דווקא עורך-דין ורואה-חשבון בצוותא חדא.

מכלל האמור לעיל, ומבלי לפגוע בכישוריהם של יתר המועמדים שהוצעו על-ידי בא-כוח הממונה, אני מורה על מינוים של עו"ד עופר שפירא (ממרכז עזריאלי 5 ת"א) ועו"ד איתי הס (מיגאל אלון 98 ת"א) כנאמנים זמניים לחברה (להלן: "הנאמנים הזמניים"), כפוף להמצאת תצהירי אי-ניגוד עניינים ובכפוף להמצאת התחייבויות עצמיות על סך של 250,000 ₪ כל אחד.

הוראות אופרטיביות לנאמנים הזמניים מכלל האמור לעיל אני מורה על הארכת תוקפם של הסעדים הזמניים שנקבעו על ידי בהחלטתי מיום 10.10.2019, וזאת עד ליום 27.11.2019.

לפניי בקשה לפי תקנה 7 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) לאיחוד הדיון בשמונה תובענות העוסקות לפי הנטען בארוע הצפה שאירע בעיר יבנה: ת"א (שלום רח') 19063-06-13, ת"ק (קטנות רח') 24619-01-14, תא"מ (שלום רח') 17652-09-14 ותא"מ (שלום רח') 26301-05-14 המתינהלות בבית-משפט השלום רחובות; תא"מ (שלום ראשל"צ) 40949-08-13 ותא"מ (שלום ראשל"צ) 52161-10-14 המתינהלות בבית-משפט השלום ראשון-לציון; תא"מ (שלום ת"א) 48784-11-13 המתנהלת בבית-משפט השלום תל-אביב-יפו; ות"א (שלום פ"ת) 1753-06-14 המתנהלת בבית-משפט השלום פתח-תקווה.

...

לפיכך, דין הבקשה להידחות ככל שהיא נוגעת לת"ק (קטנות רח') 24619-01-14.

לאחר עיון בכתבי בית-הדין בכל יתר התובענות, אני סבורה כי יש לאחד את הדיון בכל התובענות שבעלי הדין בהם הסכימו לאיחוד.

אשר-על-כן, מוחלט כדלקמן: (א) מכוח סמכותי לפי תקנה 7 בתקנות הנני מורה על העברת הדיון בתא"מ (שלום ראשל"צ) 52161-10-14 המתנהלת בבית-משפט השלום ראשון-לציון; בתא"מ (שלום ת"א) 48784-11-13 המתנהלת בבית-משפט השלום תל-אביב-יפו; ובת"א (שלום פ"ת) 1753-06-14 המתנהלת בבית-משפט השלום פתח-תקווה לבית משפט-השלום רחובות ועל איחודן שם עם תא"מ (שלום רח') 17652-09-14 ועם תא"מ (שלום רח') 26301-05-14.

בבית המשפט העליון בש"א 6574/15 לפני: כבוד השופט מ' מזוז המבקשת: מועצה מקומית גדרה נ ג ד המשיבים: 1. הכשרה חברה לביטוח בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ 3. שרון אלי 4. מירב אלי 5. רשות הנקוז שורק לכיש 6. אמירי גן יבנה בע"מ בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשת: עו"ד רעות עוזרי בשם המשיבים 3 ו-4: עו"ד ד.גור ][]החלטה

המשיבה 2 הגישה תביעת שבוב נגד המבקשת ומבטחתה (שלא צורפה על ידי המבקשת כצד לבקשה) בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו ביום 23.6.2014 בגין הסכום ששילמה למבוטחיה בשל הנזק שניגרם להם בארוע ההצפה ברחוב אעלה בתמר (ת"א 44535-06-14).

בבקשה נטען כי הנזק מושא שלושת התובענות נגרם לכאורה בשל אותו מעשה או מחדל של צד ג' (המשיבה 6), וכי די בהשקה שבין התובענות כדי להצדיק את איחוד הדיון בהן, וזאת מטעמים של יעילות ומניעת הכרעות סותרות.

...

דין הבקשה להתקבל חלקית.

השופטת ורדה וירט-ליבנה בפנינו ערעור על פסק הדין שניתן בבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים (השופט יעקב נויגבורן, עב 1963/99, 1962/99, עב 1964/99, עב 2287/99 שנידונו במאוחד), בו נדחו תביעות המערערים לחייב את המשיבה בתשלום פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת,פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי ביגוד, דמי חג ותשלום אש"ל. התביעה נדחתה על כל רכיביה לאור קביעתו של בית הדין האיזורי, כי לא היתקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערערים למשיבה.

מן העדויות והראיות שהובאו בפני בית הדין האיזורי ניתן ללמוד כי מערכת היחסים היתנהלה כך: החברה הגישה למנהל האזרחי בקשות להיתרי עבודה עבור המערערים 1-4.

מנהל החברה ציין, כי מעצם טיבה של העבודה היא היתנהלה לעיתים בו זמנית בשבעה – שמונה אתרים בארץ והוא היה מסתובב בין האתרים ומפקח מנהל החברה ציין, כי דרש מהמערערים בתום כל עבודה לבצע בדיקת טיב באמצעות הצפת הגג במים ובחינה האם המים מחלחלים.

...

מכל האמור לעיל עולה, כי החברה התייחסה כלפי כל אחד מהמערערים 1 - 3 כחבים מחויבות אישית כלפיה ולפיכך, אין הם בגדר "שותפות" אשר לא ייתכנו בינה לבין המשיבה יחסי עובד-מעביד.

כל האמור לעיל מלמד, כי המסקנה המתבקשת ממערכת היחסים שבין המערערים לחברה לאורך שנים רבות היא, כי אכן נתקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם.

סוף דבר - דין הערעור להתקבל באופן שיקבע כי בין הצדדים מתקיימים יחסי עובד-מעביד, והתיק יוחזר לבית הדין האזורי לצורך דיון בזכויות השונות אשר נתבעו על ידי המערערים אשר נובעות, לטענתם, מהיותם עובדיה של החברה.