בקשה לאיחוד דיון בתובענות העוסקות בנושא אחד

6.5 ביום 23.9.21 הגישה הנתבעת בקשה לאיחוד הדיון בתובענה זו עם תביעה שהיא הגישה נגד התובעת בת"א 16845-08-21 בגין נזקים שגרמה לה התובעת בפרויקט, לטענתה, ובקשתה נדחתה מחמת העיכוב בהגשת התביעה הנוספת, השלב המתקדם בו מצוי הליך זה ואי רצונו של בית המשפט לעכבו עוד יותר.

סעיף 46 לחוזה המדף כלל איננו רלוואנטי, הן משלא היתקיימו תנאיו (מאחר והנתבעת לא הפסיקה את עבודת התובעת מעולם) והן מאחר ולא בו עוסקת התביעה.

8.5.2 בנוסף, וכפי שאראה בהמשך, העיכוב בבצוע הפרויקט לא נבע רק בעטיו של אותו קבלן אחר, ואחת הסיבות לעיכוב נעוצה בנתבעת עצמה; לפיכך, ממילא לא היה מקום שהקבלן האחר יפצה את הנתבעת בגין נזקים שגרמה הנתבעת לתובעת.

העיכובים נוצרו בעיקר בגלל שני דברים: הנושא הראשון זה שלא קיבלנו היתר בניה לחניון המערבי מעריית חיפה, שאני מסכים לשאלת ביהמ"ש שזה לא קשור לתובעת והנושא השני, זה עבודות של קבלן אלומיניום וקירות מסך, הוא התעכב בעבודות שלו ולכן מבחינה בטיחותית אי אפשר היה לעבוד באזורים שהוא עובד.

...

14.4 אני קובעת כי התובעת החלה בעבודות ביום 11.6.15, בהתאם ליומן העבודה שהגישה.

על יסודו של נספח 4 לראיות התובעת, אני קובעת כי העבודה נמסרה לנתבעת ביום 6.2.18.

אני קובעת כי הרכיב T1 הינו 31 חודשים (מיום 11.6.15 ועד ליום 15.1.18), כטענת התובעת.

בת"צ (ת"א) 32571-10-14 טייטלר נ' פריגו ישראל סוכנויות (פורסם בנבו, 22.7.15) נקבע בין היתר כי "השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבקשה כגון זו שלפניי הוא האופן הטוב והיעיל ביותר לייצג ולנהל את עניינה של הקבוצה; אם איחוד הדיון בבקשת האישור ישרת את טובתה של הקבוצה, כאשר לאחריו תהיה ירעת המחלוקת מקיפה יותר, תיכלול עילות תביעה שעוד לא נטענו ויתכן שאף תרחיב את מעגל המשיבות הנוגעות בדבר...". בנסיבות אותה בקשה מצא בית המשפט שאין מקום למחוק את התובענה השנייה, אלא ראוי לאחד את הדיון בשתיהן, כאשר המשמעות הנה בין היתר בהגדלת מספר המשיבות וכקביעתו "במקרה זה יש לומר 'טובות השתיים מן האחת'". ברע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר (פורסם בנבו, 26.11.15) נקבע, תוך דחיית הבקשה לערעור, בין היתר כי: עיון בהוראות סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מעלה כי המחוקק לא ביקש לצמצם את גדר המקרים בהם יורה בית המשפט על איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענה ייצוגית העוסקות באותו נושא אך ורק לאותם מקרים בהם הבקשה המאוחרת מעניקה יתרון משמעותי לקבוצה המיוצגת, אלא העניק, כאמור, שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשות כל אימת שהוא סבור שיהיה בכך כדי לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר (שם, פסקה 5).

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובחנתי את כתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לדחות את הבקשה לאיחוד הדיון בשתי בקשות האישור, למחוק את העילה הראשונה בבקשת רשתי ולהורות על הפרדת הדיון בשתי הבקשות.

לא מצאתי לייחס משקל כלשהו לפער הזמנים בהגשת הבקשות לאישור והוא אינו מהווה שיקול בגדרי החלטה זו. אשר על כן ומשום שבקשת דלה עדיפה בכל הנוגע לחיוב בגין האריזה, הנני מורה כדלקמן: שתי בקשות האישור יידונו בנפרד, כל אחת במסגרת התיק שהוקצה לה. מבקשת רשתי תימחק הקבוצה הראשונה, כמצוטט בסעיף 16 רישה לעיל.

בגדרי החלטה נפרדת תיקבע ישיבת קדם משפט בתיק זה. סוף דבר בע"א 5583/16 גולדשמידט נ' אסם השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 3.8.16) נקבע בין היתר כי לבית המשפט "הבוחן בקשות אישור העוסקות באותו נושא, נתון שיקול דעת רחב להחליט האם לאחד בהן את הדיון או למחוק איזו מהן, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בעניינים אלו (וראו לעניין זה: ע"א 5503/11 דבח נ' דנירי [...]; רע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר [...]". אשר על כן ובהינתן כל המפורט מעלה, יפעלו הצדדים בהתאם לקבוע בסעיפים 22–24 לעיל.

טענות הנתבעים - המבקשים הנתבעים טוענים כי שתי התביעות הן "בנושא אחד", שכן בשתיהן מיוחסת לשני התובעים קשירת קשר לבצוע מעילות וגניבות רבות מהנתבעת 1 ובצוע משותף שלהן.

הנתבעים מוסיפים שתצהיר התגובה של התובעת עוסק רובו ככולו ביחסים ובהתנהלות של מני לבין הנתבעים, והתובעת צרפה 62 נספחים לתצהיר אשר קושרים את שתי התביעות בקשר ישיר, ויש לפרוס לפני בית הדין בשני ההליכים את מלוא העובדות והראיות.

הכרעה תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת: "עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכים בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו". בית הדין סבור ששתי התביעות הן אכן "עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית הדין וכרוכים בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה", שכן בכתב ההגנה בתביעת מני נטען כי מני ביצע מעילות ענק במשותף עם התובעת (סעיפים 19, 54 לכתב ההגנה), וטענה זו עומדת ביסוד הגנת הנתבעים בהליך זה. בכך יש כדי להקים את סמכותו של בית הדין להורות על איחוד התביעות.

משמעות קבלת הבקשה לאיחוד הדיון תהיה קשירת בירור תביעת התובעת בסיום ההליך הפלילי של מני, כאשר הטענה לפעולה משותפת ומתואמת של התובעת ומני נגד החברה, טעונה הוכחה.

...

עם זאת, בית הדין נעתר לבקשת הנתבעים להזמין את מני להעיד.

סוף דבר נדחות בזה הבקשות לאיחוד הדיון, לעיכוב הדיון עד להכרעה בהליכי האכיפה הפלילית בעניינם של התובעת ושל מני, הבקשה לדחיית דיון ההוכחות והבקשה לחייב את התובעת להגיש תצהיר של מני.

ב"כ התובעת, שמייצגת גם את מני, תביא לידיעתו צו זה. הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות הבקשה בסך 2,000 ש"ח. דיון להמשך הוכחות נקבע ליום 13.12.20.

בת"צ (ת"א) 32571-10-14 טייטלר נ' פריגו ישראל סוכנויות (פורסם בנבו, 22.7.15) (להלן: "עניין טייטלר") נקבע בין היתר כי "השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבקשה כגון זו שלפניי הוא האופן הטוב והיעיל ביותר לייצג ולנהל את עניינה של הקבוצה; אם איחוד הדיון בבקשת האישור ישרת את טובתה של הקבוצה, כאשר לאחריו תהיה ירעת המחלוקת מקיפה יותר, תיכלול עילות תביעה שעוד לא נטענו ויתכן שאף תרחיב את מעגל המשיבות הנוגעות בדבר...". בנסיבות אותה בקשה מצא בית המשפט שאין מקום למחוק את התובענה השנייה, אלא ראוי לאחד את הדיון בשתיהן, כאשר המשמעות הנה בין היתר בהגדלת מספר המשיבות וכקביעתו "במקרה זה יש לומר 'טובות השתיים מן האחת'". ברע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר (פורסם בנבו, 26.11.15) נקבע, תוך דחיית הבקשה לרשות ערעור, בין היתר כי: עיון בהוראות סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מעלה כי המחוקק לא ביקש לצמצם את גדר המקרים בהם יורה בית המשפט על איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענה ייצוגית העוסקות באותו נושא אך ורק לאותם מקרים בהם הבקשה המאוחרת מעניקה יתרון משמעותי לקבוצה המיוצגת, אלא העניק, כאמור, שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשות כל אימת שהוא סבור שיהיה בכך כדי לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר (שם, פסקה 5).

...

דין טענות שמואלי לעניין זה להידחות.

יישום האמור לעיל לעניינו מוביל לכדי מסקנה כי ככל שיהיה בכך צורך ניתן יהיה להכשיר את ניהול התובענה הייצוגית באמצעות הפתרונות המופיעים בחוק גם לעניין הגדרת הקבוצה.

סוף דבר בהינתן כל האמור עולה כי בקשת המועצה הישראלית לצרכנות היא זו שהוגשה קודם לבקשת שמואלי.

בת"צ (ת"א) 32571-10-14 טייטלר נ' פריגו ישראל סוכנויות (פורסם בנבו, 22.7.15) (להלן: "עניין טייטלר") נקבע בין היתר כי "השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבקשה כגון זו שלפניי הוא האופן הטוב והיעיל ביותר לייצג ולנהל את עניינה של הקבוצה; אם איחוד הדיון בבקשת האישור ישרת את טובתה של הקבוצה, כאשר לאחריו תהיה ירעת המחלוקת מקיפה יותר, תיכלול עילות תביעה שעוד לא נטענו ויתכן שאף תרחיב את מעגל המשיבות הנוגעות בדבר...". בנסיבות אותה בקשה מצא בית המשפט שאין מקום למחוק את התובענה השנייה, אלא ראוי לאחד את הדיון בשתיהן, כאשר המשמעות הנה בין היתר בהגדלת מספר המשיבות וכקביעתו "במקרה זה יש לומר 'טובות השתיים מן האחת'". ברע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר (פורסם בנבו, 26.11.15) נקבע, תוך דחיית הבקשה לרשות ערעור, בין היתר כי: עיון בהוראות סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מעלה כי המחוקק לא ביקש לצמצם את גדר המקרים בהם יורה בית המשפט על איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענה ייצוגית העוסקות באותו נושא אך ורק לאותם מקרים בהם הבקשה המאוחרת מעניקה יתרון משמעותי לקבוצה המיוצגת, אלא העניק, כאמור, שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשות כל אימת שהוא סבור שיהיה בכך כדי לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר (שם, פסקה 5).

...

בת"צ (ת"א) 32571-10-14 טייטלר נ' פריגו ישראל סוכנויות (פורסם בנבו, 22.7.15) (להלן: "עניין טייטלר") נקבע בין היתר כי "השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבקשה כגון זו שלפניי הוא האופן הטוב והיעיל ביותר לייצג ולנהל את עניינה של הקבוצה; אם איחוד הדיון בבקשת האישור ישרת את טובתה של הקבוצה, כאשר לאחריו תהיה יריעת המחלוקת מקיפה יותר, תכלול עילות תביעה שעוד לא נטענו ויתכן שאף תרחיב את מעגל המשיבות הנוגעות בדבר...". בנסיבות אותה בקשה מצא בית המשפט שאין מקום למחוק את התובענה השנייה, אלא ראוי לאחד את הדיון בשתיהן, כאשר המשמעות הינה בין היתר בהגדלת מספר המשיבות וכקביעתו "במקרה זה יש לומר 'טובות השתיים מן האחת'". ברע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר (פורסם בנבו, 26.11.15) נקבע, תוך דחיית הבקשה לרשות ערעור, בין היתר כי: עיון בהוראות סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מעלה כי המחוקק לא ביקש לצמצם את גדר המקרים בהם יורה בית המשפט על איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענה ייצוגית העוסקות באותו נושא אך ורק לאותם מקרים בהם הבקשה המאוחרת מעניקה יתרון משמעותי לקבוצה המיוצגת, אלא העניק, כאמור, שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשות כל אימת שהוא סבור שיהיה בכך כדי לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר (שם, פסקה 5).

בע"א 5583/16 גולדשמידט נ' אסם השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 3.8.16) נקבע בין היתר כי לבית המשפט "הבוחן בקשות אישור העוסקות באותו נושא, נתון שיקול דעת רחב להחליט האם לאחד בהן את הדיון או למחוק איזו מהן, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בעניינים אלו (וראו לעניין זה: ע"א 5503/11 דבח נ' דנירי [...]; רע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר [...]". יישום האמור לעיל לענייננו מוביל למסקנה כי יש להורות על דחיית הבקשה ואפרט.

סוף דבר דין בקשת המבקשים בבקשת מינצברג ובקשת אביב להידחות במובן הזה שאין להורות על צירופם של שתי בקשות האישור לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות.