בקשה לאיחוד דיון בתביעות נזקי הצפה בחדרה

תביעה לפצוי בגין נזק שניגרם לרכבו של התובע כתוצאה מבורות שנפערו לאורך הכביש המוביל למוסך שלו באיזור התעשיה הצפוני בחדרה.

לטענת התובע, ביום 18.1.2018, בעת שנסע בכביש האמור ביום גשם עז, ניכנס רכבו לאחד הבורות וכתוצאה מכך נגרם נזק לחישוקי הגלגלים ולצמיגים.

עוד מסר נציג הנתבעת: "לשאלת ביהמ"ש, מדוע לא סוללים את כל הכביש באספלט חדש במקום לעשות טלאי על טלאי, שמדי חורף מיתפורר - אני משיב שאעביר את המסר לממונים, כי בחדרה קיימים עשרות ק"מ של כבישים ועלות ריבודים די גבוהה, והעיריה משתדלת להתפזר לכל הנקודות הדורשות שקום יסודי. לא תמיד מצליחים את זה. אני מבקש לתת דוקא לכביש הזה דגש. ההחלטה מתקבלת ע"י הנהלת העיר." (שם, ש' 26-23).

על כך השיב התובע, כי כאשר הכביש מוצף לא ניתן לראות את הבורות.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת ראיותיהם, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה, ולהלן נימוקיי בתמצית, כמצוות תקנה 15(ג) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976.

...

על כן אני קובעת כי הנזק לרכבו של התובע נגרם כתוצאה מכניסתו לבור בכביש נשוא התביעה.

הדיון בתביעות אוחד.

ביום 28/12/17 הגישו הנתבעות בקשה לשליחת הודעה לצד ג' והוריתי על קבלת הבקשה.

אחריות הנתבעות והצד השלישי להצפה התובעים טענו בכתב התביעה כי הנתבעות אחראיות לנזקיהם בגין חובות חקוקות או בגין רשלנות או חוסר זהירות הנתבעת, הבאים לידי ביטוי בהזנחת תיקון או נקוי או נקוז של הנקוז המרכזי בשכונה.

נקבע לא אחת, אחריות סטאטוטורית זו של הרשות המקומית מהוה את סטאנדרט ההתנהלות של רשות סבירה ויש בה בכדי לגבש את חובת הזהירות: "משהוטלה על הערייה, בין יתר חובותיה, החובה החוקית לדאוג לנקוז רחובות העיר, עליה לצפות כי תושביה עלולים להנזק באם לא תקיים את חובתה זו ולא תידאג להקמת תשתית נקוז התואמת את הצרכים במקום.." (וראו: ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (25.5.2006); וכן בע"א (חי') 20746-03-19 עריית חדרה נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (5.5.2019), להלן: "עניין עריית חדרה").

...

בתביעה שמספרה 45900-09-17 עבד אלהאדי נ' מ"מ אכסאל ואח' הריני קובע כי הנתבעות תשלמנה סך של 20,500 ₪, והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סך של 2,500 ₪ ובסך הכל 23,000 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת הנתבעות העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

פסק דין בהודעה לצד שלישי כפועל יוצא אני מקבל את ההודעה לצד שלישי חלקית ומחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעות שיעור של 50% מהסכומים שנפסקו נגד הנתבעות, דהיינו סך של 12,250 ₪ בתביעה שמספרה 46112-09-17, וכן סך של 11,500 ₪ בתביעה שמספרה 45900-09-17.

כן אני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הודעת צד ג' בסך של 1,500 ₪ בתביעה שמספרה 46112-09-17, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הודעת צד ג' בסך של 1,500 ₪ בתביעה שמספרה 45900-09-17.

עסקינן בתובענות שהוגשו על רקע ארוע הצפה מיום 8.1.2013, במהלכו עלה נחל חדרה על גדותיו והציף שטחים רבים, בהם שטחים בבעלות קבוץ גן שמואל.

התובענה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת, בשנת 2013, היא תביעת קבוץ גן שמואל בגין נזקים שנגרמו לבריכת הדגים שבבעלותו; והתובענה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה היא תביעת שבוב של המבקשת, בין היתר בגין הנזקים הנתבעים במסגרת התובענה הראשונה.

במסגרת החלטה זו לא ראיתי לנכון לאחד את הדיון עם התובענה הנוספת עליה הודיעה המבקשת, וזאת בעיקר מן הטעם כי זו הוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת, שם תתנהלנה התובענות המאוחדות לפי החלטה זו; ולפיכך ככל שיסבור בית המשפט המחוזי בנצרת שיש מקום לאחד גם תובענה זו, יוכל לעשות כן במסגרת סמכותו לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי.

...

לאחר העיון ושקלול הנתונים הללו, הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על איחוד התובענות.

כאמור המקרה אינו מובהק, אך סבורני כי איחוד התובענות, גם בהתחשב בפער הקיים בין שלבי הדיון, עשוי בסופו של דבר לתרום ליעילות הכוללת ולמנוע קביעות שיפוטיות סותרות, בעיקר בכל הנוגע לשאלת האחריות.

כאמור, הבקשה מתקבלת.

בבית המשפט העליון בש"א 8931/17 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקשות: 1. רשות נקוז ונחלים שרון 2. עריית חדרה 3. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חדרה 4. הראל חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. נייר חדרה בע"מ 2. מדינת ישראל 3. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חיפה 4. קבוץ גן שמואל 5. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ 6. ניר זורין ו-25 אחרים 7. AIG חברה לביטוח בע"מ 8. הפניקס חברה לביטוח בע"מ 9. מנורה חברה לביטוח בע"מ 10. הכשרה חברה לביטוח בע"מ 11. כלל חברה לביטוח בע"מ 12. חברת רכבת ישראל בע"מ 13. מועצה אזורית מנשה 14. וועדה מקומית לתיכנון ולבניה מנשה אלונה 15. גרנות ארגון שיתופי איזורי אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ 16. מפעלי גרנות - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ בקשה לאיחוד הדיון בתובענות בשם המבקשת 1: בשם המבקשות 2 ו- 4: בשם המבקשת 3: בשם המשיבה 1: בשם המשיבות 3-2: בשם המשיבה 4: בשם המשיבות 5, 16-15: בשם המשיבים 6: בשם המשיבה 7: בשם המשיבות 10-8: בשם המשיבה 11: בשם המשיבה 12: בשם המשיבות 14-13: עו"ד ח' דורון עו"ד ק' תגר עו"ד ע' רוטמן; עו"ד ש' כהן עו"ד ע' שניצקי עו"ד שרון מן אורין עו"ד ע' מיכלין עו"ד י' רנרט עו"ד י' גיל עו"ד ד' זמיר עו"ד א' אטיאס עו"ד מ' גנות עו"ד י' שפרבר ע"ד ג' ראובינוף ][]החלטה

המבקשות טוענות כי התובענות כולן, אף שעניינן בנזקים שונים, מעלות שאלות משותפות של משפט ועובדה, בפרט בכל הנוגע לאחריות הנתבעות וצדדים שלישיים לנזקים שנגרמו בעקבות ההצפה.

המבקשות מוסיפות וטוענות כי התובעת בת"א 46347-03-17, אחת מבין התובענות המאוחדות, היא המבטחת של התובעת בתובענה החדשה, ולפיכך בנוגע לשתי תביעות אלו קיימת אף זהות עובדתית מוחלטת, אם כי שווי הנזק מוערך בגדרי התובענות באופן שונה.

...

לאחר עיון בבק[]שה, בתגובות לה ובתשובה לתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בנסיבות אלו, ובשים לב כי בדיון בתובענות המאוחדות עומדים הצדדים לקראת סיום ההליכים המקדמיים, סבורני כי איחוד הדיון יביא לעיכוב הדיון ולסרבולו, וזאת בניגוד למטרתה של תקנה 7.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בית משפט השלום בחדרה ת"א 36178-02-20 כחלון נ' סוסאנה ת"א 68775-12-20 לוי נ' סוסאנה לפני כבוד השופטת קרן אניספלד תובעים .1 אברהם (אבי) כחלון (תובע בת"א 36178-02-20) ע"י עו"ד יוגב לוי .2 יואב לוי (תובע בת"א 68775-12-20) ע"י עו"ד סלים וקים נתבע דוד סוסאנה (נתבע בשתי התובענות) ע"י עו"ד מושיקו מלכה פסק - דין

הוסכם בין הנתבע לבין לוי לבצע בדיקות לאיתור הליקויים, תוך זימון מומחים; טרם הגשת התביעה בוצעו איטום ובדיקת הצפה במרפסות בדירות הנתבע ולדידו, מקור הנזילות אינו שם. הנתבע ייחס ללוי חוסר שתוף פעולה, אי-הקטנת הנזק ומניעת זכות תיקון מן הנתבע, באופן שמצדיק את דחיית התביעה; אם יתחוור שיש בדירת הנתבע ליקויים באחריותו, אזי יש לאפשר לו לתקנם.

מהלך הבירור וגדרי המחלוקת תביעת כחלון ותביעת לוי הוגשו בנפרד; הדיון בהן אוחד [החלטה מיום 17.3.2021].

תבחן הסוגיה של פניות התובעים לנתבע טרם הגשת תביעה והתנהלות הנתבע במענה להן, זאת גם בזיקה לחובת הקטנת הנזק, ויידונו מעמדו של לוי כתובע וטענת שהוי שהועלתה נגדו.

בתביעת כחלון לא התבקש צו עשה שיורה לנתבע לתקן את הדרוש תיקון בדירתו על-מנת למנוע נזילות ונזקי רטיבות שמקורם בה בדירת התובע; נימנו סעדים כספיים בלבד.

...

תוך שלושים יום מעת המצאת פסק-הדין (וללא קשר לתיקון בדירותיו) ישלם הנתבע לכל תובע סכומים אלה, לביצוע עבודות התיקון בדירותיהם וכפיצוי על נזקיהם: לכחלון – עבור עלות תיקונים של נזקי הרטיבות – 23,166 ₪ כולל מע"מ שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך חוות-הדעת המשלימה (15.2.2022) עד יום פסק-הדין.

סוף דבר די באמור לעיל כדי להכריע במחלוקת ואין צורך להידרש לטענות נוספות מעבר לכך.

במכלול השיקולים והקביעות הללו, ישלם הנתבע לתובעים את הוצאות ההליכים כלהלן: לכחלון – אגרת משפט על-פי אסמכתא בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתשלום כל חלק של האגרה עד יום פסק-הדין, הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (בנוסף לשכר מומחי בית-משפט שנקבע לעיל) ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 15,000 ₪ – שני האחרונים בערכי יום פסק-הדין.