התובע, הוא המשיב בבקשה, (להלן: "התובע"), עורך דין שייצג את הנתבעת בהליכים משפטיים בפני רשם הירושה ובבתי המשפט לעינייני מישפחה, הגיש ללישכת ההוצאה לפועל שטר לבצוע על סך של 80,000 ₪ בגין שכר טירחתו בתיקים הללו.
בנסיבות העניין, למרות שהעילה לאיחור איננה חזקה, הרי שלנוכח ההגנה הנטענת, ועל מנת לאפשר דיון לגופה של המחלוקת, במידה רבה לפני ולפנים משורת הדין, אני נעתר לבקשתה להאריך את המועד ולדון בהתנגדות לגופה, אולם זאת רק בכפוף לתשלום הוצאות, ללא קשר לתוצאות התיק העקרי בסך 650 ₪.
התובע טען כי מדובר בשמונה תיקים במספרי תיקים שונים, ולכן פתח את תיק ההוצאה לפועל על סך של 80,000 ₪.
אשר ליתרת החוב הנתבע -
כפי שעלה מהדיון אכן הוגשו מספר תיקים, אולם אלה אוחדו, כאשר בששה תיקים ניתן פסק דין מאוחד בפשרה, ושני תיקים אחרים ניסגרו ללא דיון.
...
לגבי חוב זה אין בידי הנתבעת כל טענת הגנה, גם לא הגנה קלושה, ולכן לגבי חוב זה לא ניתן להעתר להתנגדות.
חוב זה בסך 16,100 ₪ הוא חוב שאין לגביו מחלוקת ואין לגביו כל טענת הגנה, ולכן לגביו ההתנגדות נדחית.
בעניין זה לא ניתן לטעון כי הגנת הנתבעת היא "הגנת בדים", שכן יש טעם בטענתה, ולכן בעניין זה אני מקבל את ההתנגדות.
