מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לא לקיים ישיבת דירקטוריון של חברה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לצד טענותיהם של המבקשים כי התנהלותם מול הרשויות הייתה נחוצה ומוצדקת, הם הציגו טענות שונות לעניין חוקיותה של החלטת הפיטורים, הן במישור הפרוצידוראלי, הן במישור המהותי כאשר המבקשים סבורים כי קיימת להם זכות למינוי דירקטורים בחברה מטעמם וכי הפנייה לרשויות נעשתה ממילא על ידי טושינר, ישות משפטית נפרדת מקובי ומאלי שהנם בעלי מניות בה. המשיבים כאמור טוענים כי החלטת הפיטורים הייתה כדין, וכן כי למבקשים אין זכויות למינוי דירקטורים בדירקטוריון בבר רב; וממילא כי החלטת הפיטורים הייתה מוצדקת לאור בחירתם של קובי ושל אלי לקחת חלק בפנייה לרשויות במחיר טובתה של החברה ובמחיר שמה הטוב, וזאת במקום למצות אפשרויות אחרות שהיו פתוחות בפניהם - לרבות זימון ישיבת דירקטוריון נוספת (כאמור המשיבים טוענים כי ההחלטה מיום 29.11.02020 להסמכת משה וחנן להשלים את הליכי רכישת המיגרש לא הייתה סופית) או פנייה לערכאות משפטיות.
ההסכמים השונים שנחתמו בין הצדדים, והפורמליות היחסית שבה מיתנהלת החברה (לרבות קיום ישיבות דירקטוריון ועריכת פרוטוקולים לישיבות), לפחות על פניו וכפי שנחזה בשלב זה, אכן תומכים בטענה זו. סוגיה זו תדון בהרחבה ותוכרע במסגרת ההליך העקרי, ככל שיהיה בכך צורך, ולאחר השלמת התשתית הראייתית והעובדתית בפני בית המשפט.
...
סוף דבר על יסוד כל האמור – אני דוחה את הסעדים שהתבקשו על ידי המבקשים בבקשה, אך מצאתי להורות על מתן אפשרות למבקשים למנות שני משקיפים בדירקטוריון החברה על פי בחירתם, שאינם אלי או קובי – וזאת עד להכרעה סופית בתובענה ולחלופין עד למתן החלטה אחרת מפי בית המשפט.
אני מחייב את המבקשים בתשלום הוצאות ושכ"ט למשיבים בסכום של 10,000 ש"ח (קבעתי סכום על הצד הנמוך הואיל ועתירת המבקשים נדחתה רק בחלקה).
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לאור נימוקי הבקשה והדחיפות הלכאורית שעלתה ממנה, ניתן ביום 08/06/21 צו מניעה אירעי במעמד צד אחד, האוסר על המשיב לבצע כל פעולה בשם החברה, לרבות קבלת החלטות עסקיות משפטיות, שכירת עובדים ופיטורי עובדים, העברת מניות ו/או כל פעולה החורגת מניהול העסקים הרגיל של החברה, אלא אם התקבלה החלטה בישיבת הדירקטוריון של החברה ברוב הקבוע בסעיפים 12 ו-19 להסכם שנכרת בין הצדדים בשנת 2020.
נטען כי במסגרת זו ביקש המשיב לקיים אספת דירקטוריון על מנת לידון בנושא פיטורי המנכ"ל מר בני מזרחי שהנו בן זוגה של המבקשת, ובחירת מנכ"ל חילופי, וכן החלפת רו"ח של החברה.
זאת ועוד, גם אם ניתן לקבל את טענת המבקשת כי מר בני מזרחי אינו משמש כמנכ"ל החברה אלא הוא עובד של החברה, אין בכך כדי לסייע בידי המבקשת, שעה שמר בני מזרחי ו/או המבקשת לא חלקו על טענת המשיב כי מר בני מזרחי הצהיר במסגרת הליכי פשיטת הרגל שהמתנהלים בעיניינו כי הוא גרוש ואינו מצוי במערכת זוגית.
...
בהינתן האמור, סבורני כי לא ניתן לקבוע בשלב זה של ההליך כי המבקשת הוכיחה במידה מספקת את המסד המשפטי והעובדתי שעומד בבסיס תביעתה.
אשר למאזן הנוחות –סבורני כי מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובת המשיב, שכן מתן צו מניעה זמני והותרת הצו הארעי שניתן על כנו יש בו כדי לשתק חלק ניכר מפעילות החברה ומסמכויות הדירקטוריון, וזאת ללא שהונחה תשתית ראייתית מספקת לטענות שעומדות בבסיס עילת התביעה.
סוף דבר סיכומו של דבר ולאור כל האמור, הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 21.6.16 נשלח זימון לחברי הדירקטוריון של המשיבה, לרבות המבקש, על מנת לידון בהגשת תביעה נגד המבקש ומינוי ב"כ של המשיבה כעוה"ד לצורך הגשת התביעה.
המבקש הפנה לסעיפים, 109, 110, 115 ו-117 לתקנון המשיבה, שלטענתו קובעים כי הסמכות להחליט על פתיחה בהליך משפטי נתונה לדירקטוריון החברה, המניין החוקי לקיום ישיבת דירקטוריון הוא בנוכחות שני הדירקטורים שלה, וההחלטה דנן צריכה להיתקבל בהסכמה פה אחד של שני הדירקטורים.
בית המשפט קמא, כערכאה הדיונית, קבע כי המבקש לא ביסס את טענותיו באשר לסעיפי תקנון המשיבה.
...
דיון והכרעה לאחר שהפכתי בכתבי הטענות ושיקולי הצדדים, ולאחר שיישמתי את הוראות הדין הרלוונטיות, הגעתי לידי מסקנה שדין הבקשה להידחות.
סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אובדן האמון בין הצדדים עולה – כך נטען – גם מסיכום ישיבת הדירקטוריון מיום 1.1.17, בה ציינו המשיבים כי המבקש אינם מדבר איתם וכי נוצר חוסר אמון בין הצדדים.
המשיבים התייחסו גם לשינויים בחברה אודותיהם הוחלט בישיבת הדירקטוריון מיום 1.1.17- פקוח על היתנהלות החברה והוצאותיה ומעקב אחר רווחיות החברה; דיווח ישיר של "מנהל הציות" לדירקטוריון החברה; החלפת המנכ"ל במנכ"ל חצוני (נוכח סרוב המבקש לפעול בשיתוף פעולה עם הדירקטוריון ולמלא אחר הוראותיו, כאשר החלפת המנכ"ל לא פוגעת בשכרו של המבקש); חלוקת דיווידנד; החלפת הרשאות חתימה ונציגות המייסדים בחברה האנגלית – כאשר משיב 1 מחליף את המבקש.
עוד ציינו המשיבים כי אין מקום לקבל את הבקשה – הן משום שהמבקש לא הוכיח קיומה של עילת תביעה כלשהיא ולו גם לכאורה, אין תימוכין לטענת הקפוח ואין ממש בטענה לפיה המשיבים עושים יד אחת כנגדו.
קבלת עמדת המבקש לא תימנע את הניהול היומיומי של החברה – ולכן הנזק הכרוך בה אינו משמעותי.
...
אני סבורה כי מכלול האמור בבקשה ובתגובה מעלה כי הצדדים מסוכסכים ביניהם, וכי אופן ניהול החברה כפי שהיה טרם הסכסוך – השתנה, לאור השינוי במערכת היחסים בין הצדדים.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי ניתן לקבל את בקשת המבקש בהסתייגות שתפורט להלן.
לאור כל האמור לעיל אני מורה כך – המשיבים לא יקבלו כל החלטה בדבר הוצאת כספים העברת כספים מחשבון החברה שאינם קשורים בניהול העסקים השוטף שלה, בטרם יודיעו למבקש על כוונתם לעשות כן וזאת לכל הפחות 7 ימים לפני ההוצאה המתוכננת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשים, ההחלטות התקבלו שלא כדין, בנגוד לתקנון החברה, וזאת משני טעמים עקריים: הראשון, שהמבקש 1, מייסד החברה (להלן גם: "מר עייני"), הנו דרקטור (בהתאם לזכותו לפי סעיף 79.2 לתקנון החברה), ואולם המשיבים כינסו ישיבת דירקטוריון שקדמה לאספת בעלי המניות בה התקבלו ההחלטות מבלי לזמן את מר עייני ולאפשר לו להישתתף בה; הטעם השני, שההחלטות התקבלו באספת בעלי המניות בנגוד לעמדתו של המייסד, מר עייני, אף שבהתאם לסעיף 76 לתקנון החברה יש למר עייני זכות וטו לגביהן.
גם אם כטענת המבקשים לא נקבע במסמכי היסוד של החברה מנגנון להמרת החוב כלפי ארא למניות וגם אם אין לארא זכות לידרוש את פירעון ההלוואה, נתונה למוסדות החברה, קרי הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות, סמכות לקבל החלטה בנושא (ע"א 667/76 ל. גליקמן בע"מ נ' א.מ. ברקאי חברה להשקעות בע"מ, פ"ד לב(2) 281, 287 (1978).
אמנם, כאמור לעיל, לגבי הטענה בדבר זכותו של מר עייני להישתתף בישיבת הדירקטוריון קיים שהוי מובהק, שבגינו, בין היתר, החלטתי שלא להדרש לה במסגרת הבקשה לסעד זמני.
...
אמנם, כאמור לעיל, לגבי הטענה בדבר זכותו של מר עייני להשתתף בישיבת הדירקטוריון קיים שיהוי מובהק, שבגינו, בין היתר, החלטתי שלא להידרש לה במסגרת הבקשה לסעד זמני.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה לסעד זמני כנגד החלטת ההשקעה וכן החלטתי לדחות את הבקשה לסעד זמני כנגד החלטת ההמרה ככל שייחתם הסכם עם המשקיע האסטרטגי תוך 45 ימים מהיום.
בהתאם, המשיבים יימנעו מלהוציא לפועל בכל צורה שהיא את החלטת ההמרה עד לסיום ההליך העיקרי, בכפוף להגשת ערבות צד ג' כאמור בסע' 107 לעיל, אלא אם תוך 45 יום ממועד החלטתי זו ייחתם הסכם השקעה עם המשקיע האסטרטגי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו