בקשה חמישית להארכת מעצר עד תום ההליכים

לפניי בקשה חמישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, להארכת מעצרם של המשיבים מיום 20.04.2024 למשך 90 ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 59523-07-22 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

ביום 14.03.2023 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים, וזאת לאור מסוכנותם הגבוהה; החשש שמא ינסו להמלט או לשבש הליכים; עברם הפלילי של המשיבים 2-1; וכן נוכח כך שרק במקרים נדירים ביותר ניתן יהיה להסתפק בחלופה למעצרם של מי שהואשמו ברצח בכוונת תחילה, ועניינם של המשיבים אינו בא בגדר מקרים חריגים אלו.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בבקשה על נספחיה, מצאתי לקבל את בקשת המבקשת.

][ לפניי בקשה חמישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 3.1.2024 או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 17181-04-22 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

לאחר שהוגשו התסקירים בעיניינם, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם של כלל המשיבים עד לתום ההליכים, כמפורט בבקשה דנן.

...

אף תסקירי המעצר שהוגשו מלמדים על מסוכנות המשיבים ואני סבור כי נקודת האיזון בעניינם טרם השתנתה.

נוכח כל האמור, בנקודת הזמן הנוכחית, האיזון שבין האינטרס הציבורי בהארכת מעצרם של המשיבים, לבין זכותם לחירות על רקע התמשכות ההליכים – אינו מאפשר להורות על שחרורם ממעצר.

סוף דבר: אני מקבל את הבקשה ומורה על הארכת המעצר המבוקשת ביחס לכלל המשיבים.

מעצרו הוארך מעת לעת לפני אותו מותב, עד אשר ביום 16.6.2022, הוגשה בקשה חמישית להארכת מעצרו, בד בבד עם הצהרת תובע מכוח סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), עד ליום 20.6.2022.

נטען בבקשה גם לחשש מפני שבוש הליכים, וחשש להמלטות, אך בית המשפט המחוזי לא ראה הצדקה להתייחס לעילות אלו, מששוכנע, "כי די בעילת המעצר של מסוכנות כדי להצדיק הארכת מעצרו של המשיב וזאת עד להגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים". אשר על כן, בקשת הרשות לערור נדחית בזאת.

...

בית המשפט המחוזי נעתר לערר, והורה על הארכת מעצרו של המבקש עד יום 20.6.2022.

"במקרים כגון דא קמה חובה מוגברת לערכאת הערעור לבחון אף היא את חלופת המעצר – דבר שלא נעשה בעניינו של המבקש – ורק לאחר בחינה כאמור ושלילת חלופת המעצר, ניתן להפוך את החלטת הערכאה הדיונית". לטענתו, שגיאה זו של בית המשפט המחוזי "מקבלת משנה תוקף בהינתן כי בית משפט השלום ליווה את החקירה מראשיתה, כך שהוא מצוי היטב בחומר הראיות, בעוצמת החשדות ובמסוכנותו הלכאורית של המבקש". לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערור, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות.

נטען בבקשה גם לחשש מפני שיבוש הליכים, וחשש להימלטות, אך בית המשפט המחוזי לא ראה הצדקה להתייחס לעילות אלו, מששוכנע, "כי די בעילת המעצר של מסוכנות כדי להצדיק הארכת מעצרו של המשיב וזאת עד להגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים". אשר על כן, בקשת הרשות לערור נדחית בזאת.

] לפניי בקשה חמישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, להארכת מעצרם של המשיבים מיום 04.11.2023 למשך 90 ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 22971-02-22 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

בהמשך הדברים, ביום 10.05.2022, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט נ' סילמן) על הארכת מעצרם עד לתום ההליכים בעיניינם, זאת בשים לב להסכמתם לקיומן של ראיות לכאורה, לעילת מעצר ולהעדר חלופת מעצר.

...

אולם, בהחלטתו מיום 15.11.2023, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' עלי) כי "[...] בשל כך שהנאשמים עצורים מזה זמן רב ובשלב זה לא מיוצגים, ויש צורך לעקוב אחר הסדרת הייצוג – התזכורת [...] הקבועה ביום 20.11.2023 תתקיים כסדרה, כל זאת בכפוף לאישור כב' הנשיא שפירא". לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להתקבל; זאת החלטתי, בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות למשיבים על נסיבותיהן הכוללות, למסוכנות הנשקפת מאותן עבירות ונוכח עברם הפלילי המכביד של המשיבים, וכן לאור העובדה שלמשיבים מיוחסות עבירות חמורות במסגרת הליך אחר, שבוצעו, לכאורה, שעה שמתנהל נגדם ההליך העיקרי שבנדון.

בבית המשפט העליון בש"פ 4020/24 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. ג'בריל גזאווי 2. טהה גזאווי בקשה חמישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: י"ג באייר התשפ"ד (21.5.2024) בשם המבקשת: עו"ד טל אשכנזי בשם המשיב 1: עו"ד מיכאל ערוני בשם המשיב 2: עו"ד רומח שביט ][]החלטה

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

בית המשפט קבע כי מקומן של טענות בדבר חלוף הזמן להתברר במסגרת בקשות להארכת מעצר ולא בקשה לעיון חוזר; כי קטיעת עדותו של בן המנוח מקומה להתברר במסגרת ההליך העקרי; וכי אין ממש בטענות המשיבים בנוגע לסתירת גרסת המישטרה בעדות בן המנוח.

...

שילוב נתונים זה מוביל לדעת המבקשת למסקנה לפיה ניתן להשיג את מטרות מעצר המשיבים רק במעצר מאחורי סורג ובריח, ועל כן קיימת הצדקה להארכת מעצרם כמבוקש.

לטעמו של המשיב 2 – ובניגוד להערכת המבקשת, ההליך צפוי להימשך עד סוף שנת 2025 ולכן קבע בית המשפט המחוזי מספר רב של דיונים לשנה זו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחומר הכתוב ושמעתי את טענות הצדדים בעל פה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

לכן, לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה כפי שפורט ברישא להחלטה זו. ניתנה היום, ‏י"ד באייר התשפ"ד (‏22.5.2024).