מסקנת בית הדין האיזורי, לאחר שמיעת ראיות, הייתה כדלהלן:
"הייתה מערכת יחסים מסחרית במהותה והתנהלותה, כמקובל בין 'נותן שירות' ל'מקבל שירות'. לאור זאת, דין תביעתו של התובע להכיר בו כ'עובד' של הנתבעת – להדחות, וממילא אין לביה"ד לעבודה סמכות מהותית לידון בסכסוך הנוכחי".
לעניין תביעתה של הנתבעת מסקנת בית הדין הייתה כדלהלן:
"אין סמכות לבית הדין לידון, משום שכל ההיתקשרות הייתה היתקשרות 'עסקית' ולא 'יחסי עובד ומעסיק אותנטיים', אזי ממילא תדחה גם התביעה שכנגד, בהיעדר סמכות מהותית לבית הדין לידון בה'.
עובר להגשת כתב ההגנה הגישה הנתבעת את בקשתה לסילוקה על הסף של התביעה.
נטען ע"י הנתבעת, בין היתר, כי פסק הדין של בית הדין האיזורי מהוה בנסיבות העניין מעשה בית דין, החוסם את דרכם של התובעים מלהשיג עליו במסגרת הליך נוסף זה.
תמצית טענות הנתבעת:
לטענת הנתבעת, יש להורות על סילוק התביעה על הסף בשל שתי סיבות עיקריות: האחת, בפסק דינו של בית הדין האיזורי נקבע, כי מאחר שלא הוכח דבר קיומם של יחסי עובד-מעביד, הרי שבית הדין הנכבד נעדר "סמכות עניינית" לידון בתובענה.
:
"לכלל בעיניין מעשה-בית-דין שני ענפים שונים – השתק עילה והשתק פלוגתא. שני הענפים האמורים מבטאים תפיסה שלפיה יש בכוחה של ההכרעה השיפוטית להביא, במקרים המתאימים, לסיומה של ההיתדיינות המשפטית באותו עניין. הענף אשר רלוואנטי לענייננו הוא כלל השתק העילה. על-פי כלל זה, משנדונה תביעה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט (או בורר) מוסמך, אין מקום להזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם התביעה הנוספת מבוססת על עילה זהה לזו של התביעה הראשונה ... לכלל בדבר השתק עילה שני טעמים עקריים: מניעת הטרדה חוזרת של בעל-דין בשל אותה עילה ומניעת עומס-יתר על המערכת השיפוטית בקיום היתדיינות חוזרת בעילה אשר כבר נדונה והוכרעה ... המבחן אשר על-פיו מוכרעת שאלת קיומו של השתק עילה הנו 'מבחן זהות העילות'. השאלה הרלוואנטית בהקשר זה היא אם עילתה של התובענה שהוכרעה זהה לזו של התובענה החדשה. מבחן זהות העילות לעניין טענת מעשה-בית-דין זכה לפירוש רחב למדי בפסיקתו של בית-משפט זה. כך נקבע כי העקרון של מעשה-בית-דין יחול אף אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה אפילו בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ורכיבים שלא נזכרו בתביעה הקודמת ... נודעת חשיבות לשאלה אם הזכות שנפגעה או האנטרס המוגן בשתי התביעות הנם זהים, וכן למידת הדמיון בין התשתית העובדתית העומדת בבסיסם של שני ההליכים ... על-מנת להכריע בשאלת קיומו של השתק עילה במקרה שלפנינו נדרשים אנו איפוא לבחון אם העילה אשר עומדת בבסיסה של הודעת צד ג' זהה לעילה אשר נכללה במסגרת התביעה שכנגד".
רואים אנו, שהראציונל העומד בבסיס הכלל של מעשה בית דין, על שני ענפיו הנ"ל – השתק עילה והשתק פלוגתא – הנו מניעה ממי שכבר ניתן לו יומו בית המשפט, לחזור ולתבוע בשל אותה עילת תביעה, או להתדיין בקשר לאותה פלוגתא.
...
משלא עשו כן, הפך פסק הדין לחלוט, ואין לאפשר לתובעים עתה, כשנתיים וחצי לאחר מתן פסק הדין, לתקוף את אותו פסק דין בדלת האחורית על-ידי פתיחת הליך סרק נוסף.
המסקנה המתבקשת מהשתלשלות הדיונית של ההליך המאוחד בבית הדין ותחילתם של ההליכים בבית משפט השלום, כמפורט לעיל, מצדיקה הכרה בקיומו של השתק עילה במקרה זה, שיש בו כדי להביא לדחיית התביעה.
יתירה מכך, האינטרס של התובעת כאן יוצג על ידי התובע דנן, כאשר התובע דנן הוא בעל מניות התובעת, וכאשר התובעת היתה צד להסכם, כפי שמצויין בראש ההסכם, נספח ה לכתב התביעה כאן: "STIFTER HK LTD באמצעות מנהלה מר שמואל דנן".
סוף-דבר:
לנוכח האמור לעיל, ובהתאם להוראות תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, התביעה נדחית.
