בקשה הדדית למחיקת סעיפים מתצהירים בתביעה במקרקעין

התובע הצהיר בסעיף 18 לתצהירו שבפניי, כי במסגרת אותו הליך, הודיע בית המשפט לצדדים כי - "גם אם לא יסכימו למינוי כאמור, קרוב לוודאי שכך יורה. הצעה נוספת אשר בית המשפט הנכבד הציע לצדדים, הייתה מחיקת תביעות הדדית. לא התנגדתי למחיקה הדדית של התביעות, מתוך הבנה כי התביעות הכספיות שהוגשו, אינן ההליך המתאים לבחינת מערכת הזכויות והחובות בין הצדדים. אלא שהמשיבים היתנגדו במהלך הדיון גם להצעה זאת של בית המשפט" (ר' סעיף 18 לתצהירו).

" בע"א 1901/91 מראות יפו העתיקה בע"מ נ' חברת חלקה 51 בגוש 7060 בע"מ, [פורסם בנבו] בפיסקה 7 (9.4.1997) נקבע - "חלפו להן כ- 12 שנה מאז חתימת החוזה ואין באופק סנונית המבשרת את בוא אביב ביצועו, ולא חלה היתקדמות של ממש לקראת בצוע החוזה בעוד השנים על כל תהפוכותיהן חלפו נקפו להן. במצב דברים זה, נוטה אני לראות בחוזה חוזה שפקע בהסכמת הצדדים לפקיעתו, על ידי חוסר מעש ושתיקה..."  ובע"א 10148/05 חברת תדי ירושלים בע"מ נ' כץ-שיבאן, [פורסם בנבו] בפיסקה 20 (15.3.2010) (להלן: ענין תדי) שב וקבע בית המשפט כי - "...  המסקנה המשפטית בדבר זניחת ההסכם ופקיעתו, אותה גזר בית משפט קמא מן העובדות שהוכחו בפניו אף מעוגנת היטב בפסיקתו של בית משפט זה בה נקבע כי ייתכנו מקרים בהם שתיקה, חוסר מעש והיעדר כל פעולה לבצוע החיובים הקבועים בחוזה במשך תקופה ארוכה מאוד, יהא בהם כדי ללמד על כך שהצדדים זנחו את ההסכם וויתרו על ביצועו ולכן יש לראותו כהסכם שפקע או בוטל בהסכמת הצדדים ועבר מן העולם." לבסוף אזכיר את דבריו של חברי השופט נ' הנדל בע"א 3860/09 קרן קיימת לישראל מינהל מקרקעי נ' קרן היסוד, [פורסם בנבו] בפיסקה 8 (12.1.2014) לאמור: "בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי, במקרה המתאים, יש לראות הסכם כחוזה שפקע או בוטל באופן משתמע על ידי הצדדים. דוגמא אחת לכך היא פקיעת חוזה מחמת זניחתו. שתיקה, חוסר מעש והיעדר כל פעולה לבצוע החיובים הקבועים בחוזה במשך תקופה ארוכה מאוד - עשויים ללמד על כך שהצדדים זנחו את ההסכם. המשמעות של זניחת חוזה על ידי צד עשויה להיות שהוא אף ויתר על זכויותיו על פי החוזה. כלל זה מושרש בפסיקה." וראו עוד: ע"א 3991/96 וילוז'ני נ' מעלה השרון (הרצליה) בנין והשקעות בע"מ, פ"ד נב(5) 278, 287-286 (1998); ע"א 1330/93 אלבז נ' אלבז, [פורסם בנבו] בפיסקה 16 (12.6.1997); ע"א 9318/03 שובל נ' אלכסנדר, פ"ד נט(1) 828, 840 (2004), להלן ענין שובל; וע"א 5205/05 שחם שיווק מערכות מיזוג וחימום בע"מ נ' נפ-גל ביניין ופיתוח בע"מ, [פורסם בנבו] בפיסקה 8 (20.3.2008))"." סיכומו של דבר, בנסיבות אלו, לנוכח מסגרת הזמנים שנקבעה בהסכם ומשהתובע לא פעל לצורך יישומו במשך שנים ארוכות ואף הנתבעים לא נקטו בפעולות לשם כך, אני סבורה כי יש לקבל את טענת הנתבעים כי התובע אינו זכאי לסעד של מינוי רואה חשבון שיבחן את מערכת הזכויות והחובות בין הצדדים, מכוח ההסכם.

התובע אף שב וציין כי אין המדובר בתביעה לסעד כספי אלא לסעד הצהרתי ולכן טען כי אין לחייבו באגרה כפי המשולם בגין תביעה כספית (ר' תגובת התובע מיום 17.8.17 (סע' 1) ומיום 14.9.17 (סע' ב' ו- ה'), בבקשה מס' 10).

...

משלא מצאתי להורות על מינוי רואה חשבון לשם בחינת מערכת הזכויות והחובות בין הצדדים ומשלא נסתרה חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים, לא ניתן להיעתר לסעד שהתבקש בדבר חיוב מי מהצדדים לשלם לרעהו, בהתאם לממצאי רואה החשבון ולאור כל האמור - תביעת התובע נדחית בזאת.

בנסיבות בהן נדחית התביעה הראשית, מתייתר הצורך לדון בטענות הנתבעים בגדר ההודעה לצד שלישי שהגישו כנגד הצד השלישי.

לנוכח האמור אני מורה על מחיקת ההודעה לצד השלישי.

התובעת צרפה לכתב התביעה 4 חוות דעת שעניינן ליקויי בנייה: חוות הדעת של המהנדס ולאדי סבוטין מיום 21.4.2008, של המהנדס יעקב גליקסברג מיום 1.2.2009 (שתי חוות הדעת הן מלפני מועד מסירת הדירה), של המהנדס ושמאי המקרקעין יעקב מרזוק מיום 26.1.2012 ושל המהנדס אברהם בן עזרא והאדריכל חנן פרץ מיום 16.2.2016.

יפים גם הדברים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון בעיניין סולל בונה כדלקמן: "למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בניה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי-כוח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא - במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטראלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להיתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים" (ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן (פורסם במאגר משפטי)‏).

התובעת טענה כי ביקשה שלא להיכלל בהסכם הפשרה אלא שזה נחתם מאחורי גבה, והתיק ניסגר מבלי שב"כ התובעים שם ביצע את הוראתה למחוק אותה מכתב התביעה (סעיף 30 לתצהיר התובעת).

...

התביעה נגד הנתבעות 1 ו- 2 נדחית, התובעת תשלם לנתבעות אלה הוצאות בסך כולל של 10,000 ₪.

התביעה נגד הנתבעות 4 ו-5 נדחית.

התובעת תשלם לכל אחת מנתבעות אלה הוצאות בסך של 10,000 ₪.

I הבקשות והשתלשלות ההליך החלטה זו עניינה שתי בקשות: הראשונה, בקשת הנתבעים 2-1 (להלן: "הנתבעים") לתקן את כתב הגנתם (להלן: "הבקשה לתיקון כתב ההגנה" או "הבקשה לתיקון"); ושניה, בקשת התובע 1 למחוק סעיפים ומוצגים מתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעים (להלן: "הבקשה למחיקת חלקים מהתצהירים" או "בקשת המחיקה").

בעוד הבקשה לתיקון כתב ההגנה תלויה ועומדת המשיכו הצדדים לקיים הליכים מקדמיים, כאשר שני הצדדים אף הגישו לבית המשפט בקשות הדדיות בעיניין גילוי מסמכים לשאלונים, שנקבעו אף הן לדיון ליום 3.4.2022.

כך, נטען כי לתצהיר הוספו עילות קזוז חדשות – הן בגין הוצאות שונות בהן נשא הנתבע 1 בשם החברה (פרק ג.1 לבקשה), והן בגין תשלום שכר ראוי המגיע לו עבור פעולות שונות שביצע לטובת החברה בקשר למקרקעין (פרק ג.2 לבקשה); התווספו גרסה עובדתית וטענות חדשות בנוגע להסכם השכירות עם אביק (פרק ג.3 לבקשה); וכן צורפו מוצגים חדשים שלא צורפו לכתבי הטענות ולא גולו על ידי הנתבעים בגילוי המסמכים (פרק ד. לבקשה).

בת"א (מחוזי ת"א) 59599-12-17 גלידות אריזונה (2008) בע"מ נ' גלידות קולורדו בע"מ (נבו, 8.6.2021; להלן: "עניין גלידות אריזונה"), התקבלה בקשה לתיקון כתב תביעה, על אף שהבקשה הוגשה כשלוש וחצי שנים לאחר הגשת התביעה, לאחר הגשת התצהירים ובעת שהתיק היה מוכן לשמיעת ההוכחות.

...

אף שכאמור אני בדעה שיש להתיר לנתבעים לתקן את כתב הגנתם, אני סבור שיש להתנות את תיקון כתב ההגנה בתשלום הוצאות משמעותיות לטובת התובע הנגזר, שיהיה בהן כדי לשפות את התובע הנגזר בגין העלויות שיהיו כרוכות בקבלת התיקון.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, אני נעתר לבקשה לתיקון כתב ההגנה בכפוף לכל התנאים הבאים: הנתבעים יישאו בהוצאות התובע הנגזר בסך 30,000 ש"ח שישולמו לתובע הנגזר עד ליום 15.9.2022.

ככל שהנתבעים ישלמו את ההוצאות כאמור בפס' 72.

טעם נוסף המצדיק את דחיית הבקשה בנוגע לסעיפים לעיל, הוא שגם אם איעתר לבקשה, עדיין אצטרך להדרש לטענות בדבר ידיעתו של התובע הנגזר על השכרת המקרקעין, שכן טענות אלו הועלו אף בתצהירי העדות הראשית הנוספים שהוגשו מטעם הנתבעים, אותם התובע הנגזר לא ביקש למחוק (ר' סעיפים 13-10 לתצהירה של גב' גילה מהגרפטה; סעיף 5 לתצהיר של מר אליעזר מהגרפטה; סעיפים 14-7 לתצהירו של מר יעקב מהגרפטה; וסעיפים 10-9 לתצהירו של מר **** מהגרפטה).

סעיפים 106-100 לתצהיר: סעיף 100 לתצהיר חוזר על האמור בסעיף 80.1 לכתב ההגנה המתוקן; סעיף 101 חוזר על טענות של התובע הנגזר; סעיף 102 לתצהיר כולל הכחשה של טענת התובע הנגזר שתוארה בסעיף 101 לתצהיר; סעיף 105 לתצהיר מסתמך על מסמכים שצורפו לתצהיר התובע הנגזר (כנספחים 21-20 הימנו) ועל טענות שהועלו במסגרת כתב התביעה (בסעיפים 62-60 הימנו); וסעיף 106 לתצהיר חוזר על האמור בסעיף 82 לתצהיר, שכאמור לעיל לא מצאתי כי יש מקום למחיקתו (לאור הנטען בסעיף 108 לכתב ההגנה המתוקן).

תקנה 114א לתקנות הישנות קובעת כי "בעל דין שאינו מגלה מיסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו...". בהחלטה שניתנה בתום הדיון שהתקיים ביום 8.7.2021 הורה המותב הקודם שדן בתיק על מתן צו לגילוי הדדי של מסמכים.

...

הנתבעים הוסיפו וטענו, כי אף אם הבקשה לתיקון כתב ההגנה לא תתקבל, דין הבקשה למחיקת חלקים מהתצהירים להידחות.

טענה זו אין בידי לקבל.

משכך, ומשהנתבעים נמנעו ממתן הסבר משכנע מדוע לא גילו את המוצגים הנ"ל, לא צירפו אותם לכתב ההגנה המתוקן ואף לא הגישו בקשה מתאימה לפי תקנה 114א לתקנות הישנות טרם צירפו אותם לתצהיר, אני מורה על הוצאת מוצגים אלה מתיק בית המשפט.

סוף דבר נוכח האמור לעיל אנו מורה על: הגבלת טענת הקיזוז המועלית בסעיפים 74-73 לתצהיר לסך של 100,000 ש"ח (כאמור בפסקה 19 לעיל).

עקרי הקביעות בהחלטת האישור והשתלשלות ההליך פורטו בהחלטתי מיום 28.8.2022, במסגרתה נעתרתי לבקשת הנתבעים לתיקון כתב הגנתם, ובהחלטתי מיום 14.11.2022, בגדרה דחיתי את מרבית טענות התובע הנגזר שהועלו בבקשה למחיקת סעיפים ומוצגים מתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעים.

ביום 15.12.2022 השיבו הנתבעים לבקשה כי הם משאירים את ההכרעה בה לשיקול דעתו של בית המשפט, בכפוף לכך שהליכי הגילוי יתקיימו באופן הדדי ויוגבלו לסוגיות הנובעות מתיקון כתב ההגנה ואשר לא לובנו בהליכים המקדמיים הראשונים שהתנהלו בין הצדדים.

מדובר במסמכים שהתבקשו בקשר להשכרת המקרקעין שבבעלות החברה לחברת א.מ טיטניום 2004 בע"מ, לרבות אסמכתות לכספים שהתקבלו עבור ההשכרה.

בנוסף, הדרישה בסעיף 15 הפניתה לסעיף 75.2 לכתב ההגנה המתוקן, ואולם בסעיף 75.2 לא התווספה כל עובדה, המאפשרת לתובע הנגזר לבקש את גילויו של המידע האמור, שכאמור בהחלטתי מיום 22.12.2022 הוגבל לסוגיות שהועלו לראשונה בכתב ההגנה המתוקן ובכתב התשובה, בשונה מסוגיות שכבר מצאו ביטוי בכתב התביעה ובכתב ההגנה המקורי.

...

שאלה 5: אני סבור כי גם שאלה זו היא שאלה רלוונטית וכי יש לחייב את התובע הנגזר להשיב עליה.

משכך, אני מורה לתובע הנגזר להשיב גם לשאלה 5 לשאלון מטעם הנתבעים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: הנתבעים יגישו עד ליום 13.4.2023 תצהיר גילוי מסמכים משלים ובו מענה לדרישות התובע הנגזר שהוצגו בסעיפים 11, 14 ו-16 לדרישת הגילוי מטעמו, כאמור בפס' 20 לעיל, ויצרפו לתצהיר את המסמכים הספציפיים שעונים על דרישות גילוי אלו.