בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 215/22
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשים:
1. יעקב פלינטשטיין
2. זונדל רוזנטל
3. יחזקאל פרנקל
4. יעקב בטלמן
נ ג ד
המשיבים:
1. מאיר לוין
2. אריה בריל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 26.12.2021 בת"א 20510-12-21 שניתנה על ידי כב' השופט דוד גדעוני
בשם המבקשים:
עו"ד אביחי ורדי
][]החלטה
בתוך כך, נטען, בין היתר, כי המשיבים השכירו את הקומה התחתונה של הנכס לעמותת "תלמוד תורה כלל חסידי לאנשי ירושלים" (להלן: עמותת תלמוד תורה) – בה חברים המשיבים וחתנו של המשיב 1 – יוסף שפירא, וזאת בתמורה לדמי שכירות אפסיים (להלן: הקומה התחתונה); צרפו שלא כדין חברים נוספים לעמותה, והכל במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות הנערכות בה; ודיווחו דיווחי כזב לרשם העמותות כי כינסו אספות כלליות על אף שלא כינסו אסיפה כללית של העמותה במשך 30 שנות קיומה.
להשלמת התמונה יוער, כי עובר להגשת התביעה בה עסקינן, ביום 14.11.2021 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה דחופה למתן צוי מניעה זמניים (ללא כתב תביעה בצידה), במסגרתה נתבקשו סעדים דומים לאלו שנתבקשו במסגרת התביעה הנוכחית והבקשה לסעדים זמניים שהוגשה בצידה.
עוד התחייבו המשיבים כי כל החלטה של הועד המנהל "תובא לידיעת כלל חברי העמותה, מבעוד מועד" (עמ' 2-1 לפרוטוקול הדיון מיום 22.12.2021).
...
עוד טענו המשיבים, כי הסעדים שנתבקשו בבקשה למתן סעדים זמניים זהים בעיקרם לסעדים שנתבקשו בתובענה, ואף מטעם זה דין הבקשה להידחות.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.
במצב דברים זה, ובשים לב לקביעת בית המשפט קמא שלפיה המבקשים לא הניחו תשתית לכך שהתנהלות זו לא הייתה ידועה למבקשים זה מכבר, סבורני כי בצדק דחה בית המשפט קמא את הבקשה למתן סעדים זמניים, בוודאי לאור המשוכה הגבוהה הניצבת בפני המבקשים לקבלת סעדים מהסוג המבוקש על ידם.
סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות איפוא.
