בקשה דחופה למתן צו עיקול זמני על רכב

לפניי בקשה דחופה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, על רכב של המשיבים ו/או מי מהם, וזאת עד למתן פסק דין סופי בהליך המשפטי.

...

רקע: המבקש הגיש ביום 22.01.2018 בקשה דחופה להטלת עיקול כזמני כאמור לעיל מבלי להגיש תביעה כספית נכון ליום כתיבת החלטתי זו. המבקש טען כי המשיבים ו/או מי מהם לקחו ו/או רכשו ממנו רכב מבלי לשלם את תמורתו, וכי בנוסף לכך קיים חוב בגין יתרה קודמת.

דיון והכרעה: לאחר שנתתי דעתי לטענות המבקש שהועלו בבקשה ובתצהיר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות ללא צורך בקבלת עמדת המשיבים.

מכל האמור אני קובע, כי המבקש לא עמד ברף הראייתי הנדרש להוכחת יסוד ההכבדה.

סוף דבר: בהינתן כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ המבקש.

בד בבד עם הגשת בקשת רשות העירעור, הוגשה בקשה דחופה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא.

בימ"ש קמא נעתר לבקשה והוטל עיקול ברשום בלבד, במעמד צד אחד, על כספים של המשיב המוחזקים, בין היתר, בנאמנות אצל באת כוחו, בחברה, על רכבו ועל שני נכסי מקרקעין בהרצליה ובכפר סבא.

ראשית- טענה זו נטענה בעלמא וללא תימוכין, שנית- המבקש ציין בבקשת רשות העירעור וכך גם הודיע לביהמ"ש כי הוא מסכים למתן צו עיקול זמני על הנכס המקרקעין המצוי בהרצליה עד לסכום של 300,000 ₪ (ראו הודעה מיום 19.06.18); שלישית- בימ"ש קמא בהחלטתו הראשונה (מיום 30.10.17) הגביל את העיקול ברשום עד לסכום של 300,000 ₪ והמבקש לא חלק על כך, וגם כיום המבקש אינו חולק כי סכום העיקול הוא עד 300,000 ₪ בלבד.

...

סבורני, כי העניין שבפני הינו חריג ומצדיק התערבות ערכאת הערעור.

בענייננו, מתקיימים התנאים המצטברים למתן צו עיקול זמני: סיכויי התביעה- כפי שנקבע בהחלטה קמא, המבקש הוכיח קיומה של עילת תביעה לכאורה, ואין בטענות המשיב לפיה נפלה טעות חשבונאית בגובה החוב הנטען כדי לסגת ממסקנה זו (לכאורה בשלב זה): לכתב התביעה צורף כתב התחייבות מטעם החברה לקבלת מסגרת אשראי מהבנק והתחייבותה לשלם כל יתרת חובה בחשבון (לרבות בגין יתרות חובה בחשבון העו"ש, הלוואות, אשראי ועוד) בצירוף ריבית כמפורט בכתב ההתחייבות (נספח 1 לכתב התביעה); צורף כתב ערבות ושיפוי בלתי מוגבל לפיו המשיב ערב לפירעון חובות החברה אל הבנק (נספח 7 לכתב התביעה); כן צורפו בקשות החתומות ע"י המשיב לקבלת הלוואות מטעם הבנק (נספח 10 לכתב התביעה); המבקש צירף לכתב תביעתו את גובה החוב הנטען ואת דרך חישובו (כך למשל ראו נספח 9 ונספח 11 לכתב התביעה).

טענות המשיב לפיהן המבקש עותר למתן צו עיקול זמני בסכום הגבוה מסכום החוב הנטען- דינן להידחות.

במקביל להגשת כתב התביעה הגישו התובעות בקשה דחופה למתן צוי עיקול זמניים במעמד צד אחד, בה חזרו על טענותיהן בכתב התביעה ועתרו למתן צוי עיקול על מנת להבטיח את פירעון סכום התביעה בסיום ההליך, זאת בין השאר לנוכח טענתן, כי הנתבע הצהיר בפני תובעת מס' 2 על כוונתו להיתחמק מהתחייבויותיו על פי הסכם השכירות ועל כוונתו להגיש בקשה לפשיטת רגל.

ביום 17.6.19 נעתר כב' הרשם רומי לבקשה להורה על מתן צוי עיקול כמבוקש בבקשה, קרי, על זכויות הנתבעים בלישכת רישום המקרקעין ועל כלי רכב הרשומים במשרד על כספי המשיבים בבנקים השונים, וזאת עד לגובה סכום התביעה.

" בהתייחס לצוו עיקול זמני קובעת תקנה 374(ב), כי - "בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות הנתבע או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצוו יכביד על ביצוע פסק הדין." מכאן, שעל בית המשפט לבחון שני שיקולים עקריים: האחד, סכויי התביעה: שיקול זה נבחן באמצעות בדיקת קיומן של ראיות לכאורה, התומכות בסכוייו של התובע לזכות בהליך; בהקשר זה די בכך שבית המשפט ישתכנע, כי התביעה אינה טורדנית וכי קיימות שאלות המצדיקות קיומו של דיון.

...

בפניי בקשה לביטול עיקולים שהוטלו בהתאם להחלטתו של כב' הרשם שמעון רומי מיום 17.6.19, בה נעתר לבקשת התובעות למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד.

סבורני, כי בנסיבות אלו מדובר, איפוא, בצו סביר ומידתי שנועד להבטיח ביצועו של פסק דין.

לאור כל אלו, אני סבורה כי התקיימו כל התנאים הנדרשים לשם הטלת צו עיקול.

הנתבעים ישלמו לתובעות את הוצאות הדיון בבקשה זו בסך של 2,500 ₪.

בפניי בקשה דחופה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, על נכסי המשיבים המוחזקים על-ידי המחזיקים, להבטחת התביעה הכספית והוצאות המבקשת.

סופו של דבר אשר על כן, אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו עיקול אירעי על נכסי ו/או זכויות ו/או כספים, לרבות זכות לקבלת כספים, פיקדונות, תכניות חיסכון, חשבונות אחרים, נכסי מקרקעין, מזומנים של המשיבים המצויים אצל המחזיקים 1-6 עד לסכום של 826,190 ₪; ניתן צו עיקול אירעי על זכויות המשיב 1 בשני רכבים מסוג מרצדס בנץ, מ.ר. 73-702-39 ומ.ר. 74-737-39, הרשומות אצל המחזיק 7, משרד הרשוי; ניתן בזאת צו המורה ללישכת רישום המקרקעין – מחוז צפון לרשום הערה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, על הערת האזהרה הרשומה לטובת המשיב 1 על זכויות מוחמד עבד אל קאדר ושות' בע"מ בחלקה 13 בגוש 16578.

...

" בת"א י-ם 9407-03-14 גולאני נ' הרשות הפלסטינית (17.7.2014) (להלן: "פסק הדין בעניין גולאני") עמד בית המשפט על מטרותיו של הסעד הזמני: "מטרתו של הסעד הזמני היא הבטחת קיומו התקין של ההליך המשפטי או הבטחת ביצועו היעיל של פסק הדין (גורן, 907). ככלל, הענקתו של סעד זמני נועדה לשמור על המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בזמן הגשת התובענה (או שימור המצב הראייתי), ולמנוע ניצול לרעה של תקופת ניהול ההליך על ידי מי מהצדדים (שם, 908-909). בית המשפט רשאי אפוא לקבוע סעד זמני אם שוכנע בקיומה של עילת תובענה, ולאחר שנתן משקל ראוי למאזן הנוחות בין הצדדים, לתום הלב של המבקשים ולמידת הצדק שיש במתן הסעד הזמני (רע"א 1896/12 מטרת מיזוג חברות בע"מ נ' אולטרא שייפ מדיקל, פסקה 10 (5.4.2012)). בבוא בית המשפט לדון בבקשה למתן סעד זמני עליו לשקול שני שיקולים עיקריים: סיכויי התביעה ומאזן הנוחות. לצד שני אלו, על בית המשפט לבחון גם שיקולי יושר, כגון תום לב, ניקיון כפיים, גילוי מלא של הנסיבות והעדרו של שיהוי בהגשת הבקשה (רע"א 4783/13 עו"ד יוסי כהן נ' יואב יצחק, פסקה 5 (7.7.2013)). שיקולים אלו מקיימים ביניהם יחסי גומלין של 'מקבילית כוחות', כך שככל שעולה עוצמתו של אחד מהם, ניתן ליחס לשיקול השני חשיבות מועטה יותר (רע"א 5711/12 נ. מצה בע"מ נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, פסקה 5 (25.2.2013), רע"א 560/13 חברת נמל אשדוד בע"מ נ' גולדשטיין שירותי תברואה בע"מ, פסקה 6 (12.2.2013), רע"א 10509/05 בנק לאומי לישראל נ' ביאטריס בגס, פסקה 4 (25.12.2005), גורן 913-916)." על רקע נורמטיבי זה אבחין את הצווים המבוקשים.

סופו של דבר אשר על כן, אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו עיקול ארעי על נכסי ו/או זכויות ו/או כספים, לרבות זכות לקבלת כספים, פקדונות, תכניות חסכון, חשבונות אחרים, נכסי מקרקעין, מזומנים של המשיבים המצויים אצל המחזיקים 1-6 עד לסכום של 826,190 ₪; ניתן צו עיקול ארעי על זכויות המשיב 1 בשני רכבים מסוג מרצדס בנץ, מ.ר. 73-702-39 ומ.ר. 74-737-39, הרשומות אצל המחזיק 7, משרד הרישוי; ניתן בזאת צו המורה ללשכת רישום המקרקעין – מחוז צפון לרשום הערה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, על הערת האזהרה הרשומה לטובת המשיב 1 על זכויות מוחמד עבד אל קאדר ושות' בע"מ בחלקה 13 בגוש 16578.

אני קובעת את הבקשה לדיון ביום 5.11.2019 שעה 14:00.

נטען, כי חרף פניות התובע לנתבעים, החוב לא סולק; זאת ועוד, בין התובע ובין נתבע מס' 1 נחתם הסכם להסדרת החוב, אלא שנתבע מס' 1 לא עמד בו. עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה למתן צוי עיקול על זכויות הנתבעים כדלקמן: לגבי נתבע מס' 1 - זכויות ו/או כספים אצל מעסיקו (נכון למועד הגשת הבקשה), בבנק הדואר, בבנק לאומי, בבנק יהב ובחברת הביטוח הפניקס; ולגבי נתבע מס' 2 - זכויות ו/או כספים אצל מעסיקו, בחברת הביטוח הפניקס ובקרן הפנסיה מבטחים, וכן על זכויותיו בכלי רכב הרשומים על שמו במשרד הרשוי.

ב"כ הנתבעים טען בסיכומיו, כי לא היה מקום להגשת בקשה דחופה לעיקול זמני במעמד צד אחד במהלך פגרת בתי המשפט, שלושה חדשים לאחר תשלום האחרון לפירעון ההלוואה, כאשר אין ממש בתצהיר נציגת התובע לכך שלא נגרם לנתבעים נזק כתוצאה מהטלת העיקולים, כאשר ברור שניגרם להם נזק כבד כתוצאה מאי יכולתם לנהל את חייהם בכבוד מינימאלי.

" בהתייחס לצוו עיקול זמני קובעת תקנה 374(ב), כי - "בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות הנתבע או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצוו יכביד על ביצוע פסק הדין." מכאן, שעל בית המשפט לבחון את סכויי התביעה ואת מאזן הנוחות, ובנוסף גם שיקולים שביושר ובצדק, תום לב ומידתיות.

...

בפניי בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו במעמד צד אחד לפי החלטתי מיום 18.8.19.

יחד עם זאת, סבורני, כי הותרת העיקולים על חשבון העו"ש של נתבע מס' 1 ועל משכורתו (ככל שקיימת) יש בה משום הכבדה בלתי מידתית ופגיעה של ממש בהתנהלותו היומיומית 1.

אשר על כן, אני מורה על ביטול העיקולים על המשכורת ועל חשבון העו"ש של כל אחד משני הנתבעים.