בקשה דחופה לביטול עיקולים

אשר לתנאי השני, כי למבקשים נגרמו נזקים או הוצאות בשל העיקולים שהוטלו, הרי שהמבקשים טענו שנדרשו לשכור שירותיו של עו"ד לצורך הגשת בקשה דחופה לביטול העיקולים וכי בשים לב לדחיפות העניין המדובר בהוצאות מוגברות.

...

סוף דבר אני קובעת כי כתנאי להמשך ההליכים בתובענה זו על המשיבה (התובעת) להפקיד ערובה בסך 40,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים (הנתבעים) וזאת לא יאוחר מיום 1.2.2023.

בקשת הנתבע לחילוט העירבון מתקבלת ועל כן אני מורה כי הערבון שהופקד על ידי המשיבה בסך 5,000 ₪ יחולט לטובת המבקשים.

בגין הבקשות מושא החלטה זו תשלם המשיבה למבקשים הוצאות בסך כולל של 2,500 ₪, ללא קשר להמשך ההליכים בתיק וזאת בתוך 30 יום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום המלא בפועל.

בשל היות הבקשה דחופה (ביטול עיקול מעל 3.3.

...

אפילו דעה לכאורית אין אנו יכולים להביע בנדון זה. על-כן סבור אני שגם בקשר לחלק זה של החוב המקורי הדין הוא עם המערערים.

אשר על כן ולאור פקיעת העיקול בהתאם לסעיף 17(א) לחוק הבוררות, אני מורה על ביטול פורמאלי של צו העיקול אשר ניתן ביום 5.10.21.

ברם גם אילו היו חוזרים על כך בבקשות החוזרות, לא הייתי נעתר לכך שכן חילוט הערבות איננו אוטומטי ועל המבקש לחלט עירבון להוכיח שנגרמו לו נזקים או הוצאות וכן להביא כמות מינימאלית של ראיות להוכחת גובה הנזק.

במקביל, הגישה החייבת בקשה דחופה לביטול העיקולים, היא הבקשה שלפניי.

...

נוכח כל האמור לעיל, ובהינתן עילת התביעה השטרית וסכום השטרות שבוטלו, לעניות דעתי הוכח יסוד ההכבדה ברמה הדרושה.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, שוכנעתי שהתובעת עומדת בנטל המוטל לפתחה והוכיחה שיש מקום בנסיבות המקרה דנן להטלת עיקולים זמניים על נכסי הנתבעת.

לפיכך, אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי בלבד, ומורה על ביטול העיקול אצל המחזיק "בנק יהב לעובדי המדינה". כל העיקולים הנוספים יעמדו בעינם, אלא אם תפקיד הנתבעת סך של 70,000 ₪ בקופת בית המשפט.

בתשובה נטען כי בין שני באי הכוח של הצדדים היתקיימה שיחה טלפונית שלאחריה התברר לב"כ התובעת כי כלל לא הוטל עיקול על חשבונה של הנתבעת וכי בשיחה הטלפונית שנערכה בין השניים, ב"כ הנתבעת הסתיר בחוסר תום לב מב"כ התובעת את העובדה לפיה הוגשה בקשה דחופה לביטול העיקול שנעשה לכאורה.

...

· ביום 2.11.2021 ניתנה החלטתי לפיה התובעת תשיב לתגובת הנתבעת בתוך יומיים.

הוראות דיוניות סקירת ההליכים מביאה למסקנה ברורה, כי פסה"ד שניתן בהיעדר בר"ל בוטל.

אני קובע כי בשלב הדיוני הנוכחי מחובת הנתבעת להגיש בקשת רשות להתגונן כדין, ולעשות זאת עד יום 30.11.21.

נותר להתייחס לטענת גולד לפיה לא אחר את המועד בהגשת בקשת הביטול משזו נסמכת גם על עילת הביטול שבסעיף 24(10) לחוק הבוררות שאינה כפופה למועד מתן פסק הבוררות אלא למועד גילוי "העובדות" עליהן נסמכת הבקשה, כפי הקבוע בסעיף 27 לחוק "...ובבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10) – מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה". את עילת הביטול לעיל סומך גולד על "בקשה דחופה לביטול עיקולים" שהגישו אוירכמן וחכמוני לאחרונה בתביעה שהוגשה נגדם ע"י חברת AIC להשבת הלוואה (ת"א 13414-01-24).

...

בבקשת התיקון, המשתרעת על פני חמישה עמודים בצירוף אסמכתאות, מבקש גולד לבצע שני שינויים בעלי אופי מהותי, להבדיל מטכני או חשבונאי: האחד - טענה לפיה המסקנה החשבונאית של הבורר לפיה משכו גולד והחברות סך כולל של 24,764,311 ₪ היא שגויה משסכום זה כולל סך של 1,122,000 ₪ שהיה מופקד בבנק המזרחי, עת בפועל, כך על פי הנטען, אינו שייך לחכמוני, ויש להפחיתו מסכום החיוב [ציטוט: "לא ניתן לראות בכספים אלה, בסך 1,122,000 ₪ ככספים שהוזרמו לקופת חכמוני... אין מדובר בכספים של חכמוני...", המדובר ב"טעות ביישום הקביעה העקרונית לעיל"]; והשני- טענה לטעות בחיוב גולד בסכום 250,057 ₪ עת נטען כי "אין סכום כזה של 250,057 ₪", וכי הסכום לעיל "אינו אמור להיכלל לחובת הנתבעים שכן אל מול סכום זה שיצא, נכנס בדיוק אותו הסכום". הבורר נימק בהרחבה את דחית הבקשה, תוך הפניה לראיות המסבירות מדוע נזקף הסכום 1,122,000 ₪ לחובת גולד, אף הסביר שהסכום 250,057 ₪" מופיע בחוות דעתו של רו"ח גיל רוזנברג שחוות דעתו לא נסתרה.

דין בקשת האישור "אגב תיקון" להידחות על הסף משתוכנה אינו אלא בקשת ביטול חלקי.

דין בקשת הביטול להידחות אף היא על הסף משהוגשה באחור.

מתוקף סמכותי לפי חוק הבוררות אני מורה על אישורו של פסק הבוררות שניתן ע"י השופט בדימוס בנימין ארבל ו"הופץ לצדדים" ביום 20.08.2023.