בקשה בערעור לפסול ראיה מזויפת בבית הדין הארצי

עוד נטען להתעלמות משקריה של מפקחת הייעוץ, להצגת מכתב מזויף של מנהל בית הספר הקודם, להודאת מנהל בית הספר כי הוא מאוכזב מתוצאות השימוע ומעובדת שיבוץ המבקשת טרם השימוע כיועצת לשנת הלימודים הבאה במערכת משרד החינוך.

הינה כי כן, הקביעה הלכאורית מבוססת היטב בהיתחשב בחומר הראיות שהוצג לבית הדין האיזורי בשלב זה. אעיר, כי לא נעלמה מעיני הטענה כי לא הוצג פרוטוקול השימוע, אף על פי שנתבקש כבר בעת הבקשה לסעדים זמניים וכי מנהל בית הספר סתר לכאורה את גרסת מפקחת הייעוץ לפיה לא נערך פרוטוקול.

בקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה לסעדים זמניים אינה האכסניה להגשת ערעור על החלטה הדוחה טענת פסלות, בגינה מוקנית זכות ערעור כמפורט בתקנה 112ג לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – תקנות בית הדין).

לפיכך, אפילו אם היתה ניתנת רשות ערעור והערעור היה נדון בכתב לפי תקנה 82 לתקנות בית הדין ומוכרע - לאחר קבלת עמדת המשיבה – לטובת המבקשת, לא ניתן היה לשבץ את המבקשת בבית הספר בתחילת שנת הלימודים או למנוע שיבוץ יועץ חינוכי שאינו המבקשת (השוו: בר"ע (ארצי) 40560-08-17 אבו פארס – מדינת ישראל.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה לרשות הערעור, החלטת בית הדין האזורי וחומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את בקשת רשות הערעור, אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיבה.

אף אם ניתן היה להגיע למסקנה שונה, ואיני נידרש לכך, איני מוצא מקום להתערב בהחלטה.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 61033-09-20 ניתנה ביום 01 אוקטובר 2020 אלכסיי פרידמן המבקש המוסד לביטוח לאומי המשיב החלטה

השופט אילן סופר לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה רוית צדיק; ב"ל 25223-01-20) שבו נדחה ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 19.12.2019 (להלן – הועדה).

בעיניין זה ציין בית הדין כי בקשת המבקש כי רופאים שדנו בעיניינו בעבר לא יהיו נוכחים בהרכב הועדה לא נומקה ולא כללה היתייחסות להיתנהגות פסולה של מי מהמומחים הללו בעבר.

יש לציין כי בעיניין זה חל על פרוטוקול הועדה חזקת התקינות המנהלית, כך שמבלי ראיה סותרת לא ניתן לקבל את טענות המבקש כי הכתוב בפרוטוקול איננו מייצג את אשר ארע בפועל (ראו למשל: בר"ע (ארצי) 23324-10-19 סמיר – המוסד לביטוח לאומי עמ' 3 (27.10.2019)).

עוד יצוין כי אין בעצם הגשת התלונה במישטרה כדי להעיד שפרוטוקול הועדה זויף, כטענת המבקש.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה, בפסק הדין מושא הבקשה ובתיק בית הדין האזורי נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה.

גם דינה של טענה זו להידחות.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 19369-10-18 ע"ע 22834-10-18 ניתן ביום 12 אוקטובר 2020 1.**** אביטן 2.א. דן בניה בע"מ 3.דן אביטן - ייזום והשקעות בע"מ המערערים בע''ע 19369-10-18 המשיבים בע''ע 22834-10-18 פיליפ גאורגיי המשיב בע''ע 19369-10-18 המערער בע''ע 22834-10-18 בפני: השופטת לאה גליקסמן, השופט רועי פוליאק, השופט מיכאל שפיצר נציגת ציבור (עובדים), גב' חיה שחר, נציג ציבור (מעסיקים), מר צבי טבצ'ניק ב''כ דן אביטן, א. דן בנייה בע''מ, דן אביטן ייזום השקעות בע''מ – עו''ד תמרה פלג, עו''ד אלינה ספיר ב''כ פיליפ גאורגיי – עו''ד משה בן או''ן פלד פסק דין

הערעורים בד בבד עם הגשת ערעורם, הגישו המעסיקים בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי, וביום 25.11.2018 ניתן צו עיכוב ביצוע ביחס לתשלום רכיב השעות הנוספות, ללא ההפחתות בגין הגמול ששולם בתקופה החלה מחודש יולי 2008 ועד לחודש מאי 2014 כערכו במועד מתן ההחלטה, ובכפוף להפקדת סכום זה או ערבות בנקאית בגובה הסכום בקופת בית הדין, וזאת עד להכרעה בערעורים.

נסיבות סיום קשר העבודה, פצויי פיטורים והודעה מוקדמת המעסיקים טוענים כי העובד מנוע מלהעלות טענה בנושא זה, שכן לטענתם, העובד נוקט בשינוי חזית פסול, לאחר שטענתו כי פוטר נדחתה, ובכך שרק בעירעור הוא מעורר לראשונה את טענת ההתעמרות בעבודה, שיש בה להצדיק התפטרות בדין מפוטר המזכה בפיצויי פיטורים.

מכאן, ששגה בית הדין קמא עת קבע כי גרסת העובד לא מהימנה, להבדיל מזו של אביטן, אך בכל זאת פסק לזכות העובד סכום של 210,000 ₪ בגין רכיב זה. באשר להסתמכות העובד על תלוש שכר לחודש יוני 2014, טוענים המעסיקים כי אין שחר לטענות העובד לפיהן התלוש מעיד לכאורה על אי תשלום שעות נוספות ואף על זיוף פרטים בתלושי השכר, שכן לאורך ההליך קמא שניהל טען העובד כי לכל הפחות עבד עד ליום 15.6.2014 ולא נעדר ולו יום אחד (ראו: סעיף 1 לכתב התביעה, מוצג ב' לערעור).

כמו כן, גרסת אביטן נמצאה אמינה ואומצה על ידי בית הדין בעיניין זה. לכך מוסיפים המעסיקים וטוענים כי העובד לא הציג ראיה שיש בה כדי לסתור את פירוט השעות הנוספות בתלושי השכר (אשר תואם את רישומיו של העובד שהוגשו לתיק) וטענתו לפיה עבד 130 שעות נוספות מדי חודש נדחתה.

...

דמי הבראה ופדיון חופשה דין ערעורם של המעסיקים ביחס לרכיבים אלו להידחות, ויש לאשר את פסק דינו של בית הדין קמא, מטעמיו.

לא מצאנו לנכון להתערב בקביעתו זו של בית הדין וספק אם היתה הצדקה לערער על סכום כה זניח.

על כן, לא מצאנו מקום להתערב בחיוב בהוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו על ידי בית הדין האזורי.

המותב ציין כי נגד המערער ניפתח תיק חדש בעקבות תלונה שהגישה נגדו המתלוננת, וקבע כי הבקשה לזימון המתלוננת תישקל ככל שיוכח כי מסרה במסגרת התיק החדש "גרסה חדשה ושונה" בעיניין ההליך הנוכחי, או ככל שהמערער יציג ראיה הנוגעת לטענתו בעיניין המסמכים המזויפים.

לצד זאת ציין המערער כי ככל שהמותב לא ייעתר לבקשת הפסילה ולבקשות שהגיש ביום 23.3.2023, "יוסיף אותן [המערער] לבקשת העירעור על הפסילה". בפתח הדיון ביום 26.3.2023 עמד המערער על בקשת הפסלות שהגיש, ובאת-כוח המשיבה, מצדה, היתנגדה לפסילת המותב.

בדחותו את הבקשה הדגיש המותב כי נעתר לבקשת המערער לבדיקת המסמכים שבידי המשיבה, אף שהבקשה הוגשה בשלב מיתקדם של ההליך, וכי בעקבות זאת הועברו המסמכים לבדיקה במטה הארצי של המישטרה ובהמשך במעבדה פרטית.

המותב הוסיף ופירט כי הוא נעתר למספר בקשות נוספות שהגיש המערער לאורך ניהול ההליך, ובפרט לבקשתו לזימון המתלוננת לעדות משלימה – אך המערער בחר שלא לחקור אותה לאחר שבית המשפט תחם את "גבולות הגזרה" של נושאי החקירה.

...

בהליך התקיימו מספר דיונים בפני המותב, ובדיון מיום 15.3.2022 – בשלב ההוכחות בהליך – נעתר המותב לבקשת המערער לעריכת בדיקה למסמכים מסוימים שהיו בידי המתלוננת ואשר המערער טען כי זויפו על ידה.

לאחר חילופי דברים בין המערער, בא-כוחו והמותב, נתן המותב שתי החלטות שבהן נקבע: "חרף מספר נסיונות שנעשו לברר את רצונו האמיתי של [המערער], הגעתי לכלל מסקנה [שהמערער] מבקש שלא להעיד את המתלוננת פעם נוספת ככל שלא יתאפשר לו לחקור אותה הן בעניין [התלונה הנוספת] והן בעניין התעודות המזויפות. שאלתי את [המערער] מספר פעמים האם הוא מבקש להעיד את המתלוננת בנוגע [לתלונה הנוספת] בלבד וכן להפנות אליה שאלות בנוגע לתיק מושא, כתב האישום ואולם [המערער] חזר פעם אחר פעם על-כך שהוא לא מוכן שתהיה הפרדה בין הנושאים ולפיכך הגעתי לכלל מסקנה [שהמערער] מוותר על העדות של המתלוננת." "[...] תיק זה עניינו אלימות ואיומים שהופנו לטענת המדינה כלפי המתלוננת ע"י [המערער], ואין מטרתו לברר עניינים צדדים שאינם קשורים באופן ישיר לתיק זה. ככל שהמדובר בעניין פעוט שבירור[ו] מתאפשר במסגרת התיק הפלילי, הייתי מאפשר זאת. אולם דומה שתיק זה חורג הרבה מעבר לגבולותיו ועל כן אינני נעתר לבקשה. [...]" בהמשך הדיון נשמעו סיכומי התביעה, ודיון לשמיעת סיכומי ההגנה נקבע ליום 26.3.2023.

אף לא שוכנעתי בקיומה של עילת פסלות עקב ההתבטאות שאליה הפנה המערער בבקשת הפסלות – דהיינו, אמירת המותב כי המערער חוזר "כמו תוכי" על עמדתו בנוגע להעדת המתלוננת.

הגם שבהחלט ניתן היה לנסח את הדברים באופן אחר, לא שוכנעתי כי התבטאות זו מעידה כשלעצמה על "נעילת" דעתו של המותב או על חשש ממשי למשוא פנים מצדו (השוו: ע"פ 1823/20 אהרן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראש העין, פסקה 10 (2.4.2020)).

מן הטעמים שפורטו לעיל – הערעור נדחה.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 40724-08-23 07 ספטמבר 2023 המבקשים 1.ננומיל טכנולוגיות בע"מ 2.עוזי אהרון ברגר המשיבים 1.פיטר שיינקמן 2.יורי וטגוביץ 3.אולגה דרקטור 4.אלינה שור בשם המבקשים – עו"ד כרמל פיזואתי בשם המשיבים – עו"ד ר. גדבאן החלטה

סך כל התביעה עמד על 686,030 ש"ח המבקשים טענו כי מדובר בתביעה חסרת תום לב ומשוללת יסוד, שעה שהמשיבים ביצעו שלל עבירות פליליות כנגד החברה, כגון פריצה לשעון הנוכחות הביומטרי ודיווח על שעות עבודה פיקטיביות, גרימה במזיד לנזק ברכוש וזיוף צ'קים.

בנסיבות אלה, טוענים המשיבים, עיכוב ביצוע פסק הדין יותירם בחיסרון כיס ויהווה מתן פרס לחברה על היתנהלותה הפסולה.

באשר לטענות המבקשים לגוף העירעור לא שוכנעתי כי סכויי העירעור, ככל שהם מתייחסים לקביעות העובדתיות השונות בפסק הדין, גבוהים, ונימוקיו המעוגנים היטב בראיות ובהתרשמות הבלתי אמצעית של בית הדין יעמדו למבקשים לרועץ.

...

באשר לטענות המבקשים לגוף הערעור לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור, ככל שהם מתייחסים לקביעות העובדתיות השונות בפסק הדין, גבוהים, ונימוקיו המעוגנים היטב בראיות ובהתרשמות הבלתי אמצעית של בית הדין יעמדו למבקשים לרועץ.

העיכוב החלקי כפוף לכך שהמבקשים יפקידו בקופת בית הדין את הסכומים המעוכבים כאמור לעיל, או ערבות בנקאית בנוסח מקובל, עד ליום 21.9.2023 (להלן – המועד הקובע), שאם לא כן תפקע מאליה במועד הקובע החלטתי זו ומלוא פסק הדין יועמד לפירעון.

 סוף דבר –  הבקשה מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 12 לעיל.