ביום 17.1.22 הגישו הצדדים "בקשה בהסכמה להסדר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית". בבקשה פורטו טענות המשיבה, ובכלל זה: ככלל היא הקפידה על הצגת מחיר ליחידת מידה במכירת מוצריה; בשל תקלה שאירעה באותו שבוע שבו ביצע המבקש את ההזמנה באתר, "נדרסה" יחידת המידה על ידי תוכן שיווקי שפורסם באתר האנטרנט שלה; עסקינן במעט מוצרים שנמכרו למעט לקוחות - כלל המוצרים שנרכשו על ידי לקוחות עומד על 90 רכישות בחודש בלבד והקף המוצרים שנמכרו באריזה המכילה פחות מ - 100 מ"ל הינו מצומצם ביותר ועומד על מוצרים בודדים מדי חודש.
דיון והכרעה:
כידוע, הסתלקות מהליך ייצוגי, כחלק מהסכמה בין המבקש למשיבה, נבדלת מהסכם פשרה רגיל בכך שאינה יוצרת מעשה בית דין כלפי כלל חברי הקבוצה, אלא רק כלפי התובע המייצג המסוים (ראו ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ, מיום 29.9.13).
...
בענייננו, לאחר ששקלתי שיקולים אלו הגעתי למסקנה כי ראוי לאשר את הגמול ושכר הטרחה המוצעים.
סוף דבר:
אני מאשר את בקשת ההסתלקות מבקשת האישור ומורה על מחיקתה וכן על דחיית התביעה האישית שהגיש המבקש.
המשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 2,500 ש"ח, ולבא כוחו ישולם שכ"ט עו"ד בסך של 11,500 ש"ח כולל מע"מ, שישולמו בתוך 30 ימים מיום מתן פסק דין זה, המאשר את הסתלקות המבקש, ובכפוף לכך שהמבקש ימסור הודעה לבית המשפט לפיה בדק את אתר האינטרנט של המשיבה ומצא שהמשיבה תיקנה את הפגמים בגינם הוגש הליך זה.
בנוסף, המשיבה תשפה את המבקש בהחזר תשלום חלקה הראשון של האגרה כמוסכם בהסדר.
בנסיבות העניין, לאור כל האמור לעיל, ובשים לב לכך שהליך זה הסתיים עוד טרם הוגשה תשובת המשיבה (שעה שהצדדים קיבלו המלצתי לקיים דיון מוקדם בתיק) ולאור נסיבותיו של התיק (ובכלל זה גודל הקבוצה, היקף המכירות, עילת התביעה והעובדה שנשלחו למשיבה שני מכתבי התראה קודם הגשת התביעה) מצאתי לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה.
