בקשה בהולה להעברת משמורת זמנית בעקבות חוות דעת מומחית

על-כן בהחלטה שניתנה בסיום הדיון הפנה ביהמ"ש את המבקשת לאלתר ל ______ כמומחה ביהמ"ש שיגיש חוות דעת מטעמו לעניין הקשר בין האם לבין הקטינה ויבחן האם קיים צורך בהתערבות גורם טפולי וכן רשם לעצמו את התחייבות האב והסכמתו למימון מחצית מעלות חוות דעת זו. כמו-כן נקבעו זמני שהות של האם עם הקטינה לפעמיים באמצע השבוע וזאת כפוף לקבלת הודעה מטעם המבקשת כי מסכימה למתווה שלפיו האיסוף וההחזרה של הקטינה יהיו באמצעות מרכז הקשר.

המבקשת חזרה וציינה אחר ההליכים המשפטיים בין הצדדים החל משנת 2020 ועד להחלטת בית המשפט (כב' השופטת _____) ביום 14.6.21 שלפיה הועברה המשמורת על הקטינות (אז הבת הבכורה הייתה עדיין קטינה) לידי האב, ועדת התסקירים ומסקנותיה.

לפיכך, חוזרת ועותרת המבקשת להעביר את הדיון באופן בהול למסלול מהיר בפני שופט מוקד.

...

בסעיף 9 לנוהל נקבע כך: "9. ראה בית המשפט לענייני משפחה כי בקשת סעד דחוף להבטחת קשר או בקשת סעד זמני למניעת פגיעה במוגנות ילד או להבטחת קשר אינה מתאימה להתברר לפי הוראות נוהל זה, רשאי בהחלטה מנומקת לא לקבוע דיון במועד הקבוע בנוהל זה או ליתן כל הוראה אחרת." מן הכלל אל הפרט ביום 26.4.22 ניתנה החלטתי המפורטת (על פני 9 עמודים) בנוגע לבקשות השונות שהוגשו על ידי המבקשת לרבות בקשה להפנות את התיק "למסלול ניכור הורי בפני שופט מוקד". לאחר פירוט הרקע העובדתי בנוגע לצדדים והתסקיר האחרון שהוגש לבית המשפט בחודש 11/21 פורט כך: "

לפיכך, הבקשה נדחית גם לגופה.

האם טוענת כי בהמשך לטענותיה במסגרת ההליכים הקודמים הקטין עובר תהליך של ניכור הורי על ידי האב ומעברו של הקטין לאב בנגוד להחלטת בית המשפט הוא תוצאת תהליך זה. במסגרת התובענה שבתיק זה שב האב ועתר להעברת משמורתו של הקטין אליו למתן מענה טפולי .XXX ולהורות על רשומו במסגרת חינוכית ב XXX לקטין ב שעה שבהליכים קודמים מונתה לקטין אפוטרופסה לדין, מונתה זו גם במסגרת ההליכים דנן.

לשם כך מונתה ד"ר ענבל קיבנסון בר-און אשר התבקשה בנסיבות להגיש חוות דעתה ולו באופן ראשוני תוך פרק זמן קצר ביותר.

האם ציינה כי XXX להתגורר עם האם ולפקוד את ספסל הלימודים בבית ספר היא מבינה היטב את מורכבות המצב שנוצר בשל הניכור ועמדתה היא כי במקום בו בית המשפט לא ימצא דרך שתאפשר את המשך מגוריו של הקטין עימה יאומצו המלצות חוות הדעת של המומחית.

האב יחל בבהילות טפול ריגשי לקטין במימון האב.

כמו כן צויין כי בשיחה עם ד"ר קיבנסון בר-און הובעה הסכמתה למתווה זמני שהות זה. דיון והכרעה: 20 אכן חוות הדעת והמלצות ד"ר קיבנסון בר-און אינן עולות בקנה אחד עם פסק הדין מיום 19.08.2021 (בתיק 48339-11-20 ), אלא שמשעסקינן בעיניינו של קטין הרי שאין בפסק הדין שניתן כדי למנוע מלשוב ולהדרש לעניינו של הקטין בכלל ולטובתו בפרט גם אם לצורך כך נידרש בית המשפט לשנות מפסק הדין שניתן.

...

וללמוד XXX לאחר כל האמור לעיל באה המלצתה של ד"ר קיבנסון בר-און לאשר מעברו של הקטין ל בעיר תוך קיום זמני שהות פעמיים בשבוע וכל סופ"ש עם אמו וזאת מן הנימוקים XXX בבית ספר כפי שהם מובאים בחוות הדעת ולפיהם בגילו של הקטין הוא הולך ונהיה מודע יותר ויותר לכך שבגיל זה היכולת לאכוף עליו זמני שהיה ומקום מגורים הולכת ופוחתת ולאור הקואליציה שנוצרה בין הקטין לבין האב צפוי כי הקטין יכנס יותר ויותר לעמדה שלילית כלפי האם ויבנה באופן לא מודע סדרה של התנהגויות קונפליקטואליות מול האם עד ליצירת 'אירוע מבחין' אשר מוביל לניתוק קשר תוך הצדקתו באותו אירוע מבחין.

עם זאת סבורני כי ניהול הליכים נוספים בין הצדדים יש בו כדי להחריף עצימות הסכסוך וכפועל יוצא מכך להשליך על מצבו של הקטין ודומה כי יש מקום לנסות ולמצוא פתרון מוסכם לעניין זה. לצורך כך מצאתי להפנות הצדדים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט במטרה לנסות ולהביא הצדדים לכלל הסכמה ולו זמנית שתבטא את השינויים, הזמניים לעת הזו, במקום מגורי הקטין כמו גם את העובדה שהקטין מקיים זמני שהות עם האם ומתוך התחשבות בכלל הנסיבות.

הבקשה הזמנית נשמעה בדיון שנקבע ליום 27.08.18 ובסופו הוסכם כי הבקשה תמחק בכפוף להסכמת נ' לשמור על הקטין בעת ביקורי ע' את אמה.

התובענה נולדה רק בסמוך להליכים שהתנהלו בעיניינה של ש' ולאחר שהיתקבל תסקיר עו"ס בו הומלץ כי העתקת מקום מגורי הקטין תהא רק בכפוף להסכמת ההורה השני ובעקבות זאת רקמה ע' מזימה להגיש עדינה זו כפי שהצהירה בדיון בביהמ"ש המחוזי, תוך הסוואת המניע האמתי בדמות בקשה "בהולה" עקב הדרדרות במצבו של אביה, ותוך שהוסתר קיומו של פסק הדין שניתן בעיניינה של בת הזוג, ומבלי שעדכנה אותו על תוצאות ההליך בעירעור שהוגש לביהמ"ש המחוזי .

מה גם, שלא סוכם כי במקרה דנן, תועבר משמורתו של הקטין להורה השני ומנגד, הוסכם כי על ההורה שהעתיק מקום מגוריו להביא את הקטין למקום מגורי ההורה השני למפגשים הקבועים.

חוות דעת המומחה הוגשה ביום 26.11.18 המומחה סבור כי המרחק הפיזי יפחית בהכרח מנוכחות האב בחיי הקטין, שכן לשיטתו, הורות משותפת אינה באה לידי ביטוי רק בהסדרי השהות אלא גם במעורבות כוללת בחיי הקטין, כגון: הישתתפות באספת הורים , באירועים בביה"ס, בהסעה לחוגים, בבדיקות ובטיפולים רפואיים וכיו"ב..

...

מכלל הראיות אשר הובאו לפניי, שוכנעתי כי אין כל יסוד של ממש לחששות הנטענים של האב לפיהם מעברה של האם עם הקטין למרכז יפגע קשות בקשר בינו לבין בנו.

שוכנעתי כי האם לא תחבל באפשרות האב להמשיך ולבסס קשר מיטיב שוטף ואוהב עם בנו.

באשר לנטל ההסעות הכרוך בקיום הסכמי השהות- אכן הנסיעות התכופות בין שתי הערים מטילות על הקטין בהכרח מעמסה משמעותית, אך עם זאת, אין כאמור המדובר במרחק רב באופן משמעותי, שכן עסקינן בהעתקת מקום מגורים בתוך גבולות המדינה, במרחק נסיעה סביר ברכב, ובהביאי בחשבון את העובדה שהאב עצמו מודה כי מרבה להסתייע בהוריו מדובר איפוא בנטל שההורים וגם הקטין ,XXX מרחק של כ 40- דק' נסיעה מ -Z המתגוררים ב יוכלו לעמוד בו. סוף דבר בסיכומם של דברים, ממכלול הטעמים המפורטים לעיל ובמאזן השיקולים שעלי לשקול, בגדר ה"רע במיעוטו", אני מתירה את מעבר הקטין עם אימו למרכז הארץ, לאזור שלא יעלה על שעת נסיעה, ברכב.

ביום 18.06.2020 הגיש האב בקשה שהוכתרה כבקשה בהולה ביותר להוצאת הקטין מחזקת האם ולהעברתו באופן מידי אליו תוך קביעת זמני השהות שלו עם האם במרכז קשר, היות שהאם גרמה שוב לבצוע בדיקה פולשנית באיבריו האינטימיים חרף הסיכון הגלום בכך לשלומו הנפשי והפיזי.

( אינן במקור – פ.ג.כ; עמ' 32 לפרוטוקול הדיון מיום 24.11.2019 כן הודיעה האם במסגרת הדיון, באמצעות בא כוחה, כי למדה את חוות הדעת על ממצאיה ומסקנותיה, כי היא מקבלת אותן, מוותרת על חקירת המומחית ועל ניהול הוכחות, ומבקשת את רחמי בית המשפט והזדמנות להוכיח שהיא מבינה את שגיאותיה, את חשיבות האב בחיי הקטין, ושהיא אם ראויה ויש להותיר משמורת הקטין בידיה תוך התחייבות מצדה לקבלת כל טפול שיידרש ולתקן דרכיה.

(463 ,453( נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה( למעלה מן הצורך יצוין עוד, כי מושכלות יסוד הן, כידוע, שבתחום כה רגיש זה בדיני המשפחה – משמורת וזמני שהות נידרש בית המשפט לגבש ההכרעה תוך שהוא נעזר בחוות דעת של מומחים לצד ניסיון החיים, השכל הישר והרגישות וההבנה למצבו המורכב של כל אחד מהמעורבים, ואינו בבחינת חותמת גומי המוטבעת על מימצאי חוות דעת של 5 מומחה אשר מונה על ידו (ראו והשוו: פסק דינה של כב' השופטת ארבל ב- בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

עו"ס לסדרי דין הצטרפה לחוות הדעת של יתר אנשי המיקצוע ובהם צוות המומחים מ"מכון שלם", המכון להתפתחות הילד וצוות המומחים מ"הבית של טלי", לפיהן עקב היות הקטין בסיכון ריגשי והתפתחותי גבוה ונוכח עצימות הקונפליקט בין הוריו, שאינו מאפשר קיום קשר נורמאטיבי בינו ובין אביו ושעה שלא מתקיימים עדיין הסדרי שהייה קבועים ביניהם, יש להעביר משמורת הקטין לאב.

...

נוכח האמור בהרחבה לעיל, בהינתן עמדתם הברורה של כלל גורמי המקצוע והטיפול, וודאי משקלן המצטבר של חוות דעתם והמלצותיהם, שעה ששוכנעתי בבירור, כי הקטין לא נפגע מינית ע"י אביו, וכי דווקא האם בהתנהלותה פוגעת בקטין, מעמידה אותו בסיכון רגשי והתפתחותי חמור ובכך גורמת לו נזק שעלול להיות בלתי הפיך, ושעה שחרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה להוכיח טענותיה ולשנות דרכיה, היא לא עשתה כן, והגדילה לעשות עת נטשה את הטיפול הפסיכולוגי אליו הופנתה ואשר היא התחייבה לו בעודו באבו, תוך שהיא ממשיכה לפעול עפ"י דפוסי הפעולה שהיא התחייבה לנטוש, ולנכר הקטין כלפי האב באופן משולח רסן ותוך הפרה מתמשכת של החלטות שיפוטיות, ועת שוכנעתי, כי האב, להבדיל ממנה, מבין את חשיבות הקשר של הקטין עם שני הוריו ויעודד אותו לקיום קשר רציף ומיטיב עם האם, הרי שבמצב דברים זה, יכולותיו ההוריות של עולות על אלו של האם.

לפיכך אני מורה על העברת משמורתו של הקטין לאב.

בנסיבות העגומות שנוצרו, עת הוכח שהאם עושה דין לעצמה ולא תקיים שום החלטה שיפוטית שאינה נושאת חן בעיניה, אין מנוס מהעברת הקטין מיידית למשמורת האב.

ביום 13.10.22 הורה בית המשפט להעביר את המלצות יחידת הסיוע לצדדים וקבע כי על הצדדים לפעול לפי ההמלצות ולהיפגש עם פסיכולוג יחידת הסיוע ביום 19.10.22.

ביום 19.10.22 הגישה האם בקשה בהולה "למינוי מכון לבדיקת מסוכנות לאב" ובית המשפט קמא החליט שיש להמתין עד לקבלת דו"ח מעודכן מיחידת הסיוע.

בדו"ח נאמר שעו"ס יחידת הסיוע ופסיכולוג היחידה נפגשו פעמיים נוספות עם ההורים והם גם קיבלו חוות דעת בכתב מהמטפל של האב, ד"ר אורי בלסבלג שבעקבותיה היתקיימה פגישה משותפת עמו באמצעות זום "על מנת להבהיר סוגיות שעלו אצלנו בטרם נוכל לגבש ההמלצות כמבוקש". העו"ס ציינה כי במענה לשאלות הפסיכולוג, המטפל של האב ד"ר בלסבלג "שלל מסוכנות של -- (המשיב) הן ביחס לסוגיית הלינה והן לגבי הצורך בלווי בעת המפגשים". יחידת הסיוע המליצה שזמני השהות של האב עם הקטין בימים שני ורביעי יכללו לינה ויחלו מתום המסגרת של הקטין עד למחרת בבוקר וזמני השהות בימים אלו יתקיימו ללא לווי או נוכחות צד ג'.

יצוין כי להמלצות יחידת הסיוע צורף מכתבו של ד"ר בלסבלג המטפל באב, שבו נאמר כי הוא עובד סוצאלי שתחומי המומחיות שלו "פגיעה בילדים ובריאות הנפש". לדבריו, עד כה הוא קיים תשע פגישות טיפוליות עם האב וכי להתרשמותו האב "מסוגל לשאת באחריות לשהות בנו עמו ולמלא את תפקידו האבהי בצורה תקינה, ללא לווי של צד ג'". ביום 19.12.22 ניתנה החלטת בית משפט קמא אשר קבע כי על פי סעיף 3(א) לצוו בית המשפט לעינייני מישפחה והקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן (סדרי עבודתן) תשנ"ו-1996 יחידת הסיוע מוסמכת לתת המלצות לעינייני מישפחה.

יחד עם זאת, משהצדדים הסכימו למתן צו הגנה הדדי, ברור שהיה צורך לקבוע את הסדרי השהות הזמניים עד שתוכרע תביעת המשמורת.

כידוע, בד"כ לא ניתן לקבל תסקיר בתוך זמן קצר ולכן בית המשפט רשאי לבקש מיחידת הסיוע חוות דעת ראשונית בנושאים שלא סובלים דיחוי כגון קביעת הסדרי שהות.

...

כל טענות הצדדים ישמעו לפני העו"ס שתכין את התסקיר והעובדה שיחידת הסיוע הגיעה למסקנה מסוימת, לא מחייבת כלל את העו"ס שתכין את התסקיר.

מאחר שמדובר בתינוק קטן מאוד שעדיין יונק, אני סבור שיש מקום לעכב את הסדרי השהות של הקטין אצל האב בשעות הלילה וזאת עד לאחר שיוגש תסקיר הסעד שבו תהיה התייחסות לשאלה האם בגילו הרך של הקטין כשהוא עדיין יונק, טובתו מאפשרת גם שהות אצל האב בלילות.

סיכומו של דבר: הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהסדרי השהות הזמניים לא יכללו לינה בשלב זה עד להגשת תסקיר או אם המצב ישתנה והאם תפסיק להניק את הקטין.