מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה בבוררות שלא תחויבו לשלם לקבלנים פי הסכם

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כן צוין כי המבקשות אינן מוטבות בערבות הבנקאית שהונפקה מכוחו של הסכם הקבלנות לטובתן של המזמינות (ר' נספח 8) ומשכך אין מחלוקת למעשה כי למבקשות אין יריבות חוזית עם המשיבה ובעניין זה אף הודו המבקשות בעצמן (ר' המפורט בסעיפים 31–32).
"; בסעיף 3.8 להסכם הצהירה המשיבה בין היתר, לאחר שקראה והבינה את מיסמכי ההסכם, כי היא מעוניינת "לבצע עבור המזמין את כל העבודות כמפורט בהסכם זה ובנספחים, כקבלן ראשי..."; בסעיף 3.20 להסכם נאמר כי הקבלן "בחתימתו על הסכם זה הנו מאשר כי הנו מודע לכך שהמזמין חתם בין כל יחידיו על הסכם שתוף מיום 14.10.2013 [...] והנו מורכב לצרכי ההיתקשרות בהסכם זה מחמשה צדדים שונים וכי הפרויקט [...] מורכב למעשה ובין השאר משלושה מבנים שונים"; בסעיף 3.22 נקבע כי הקבלן בחתימתו על הסכם זה מצהיר ומאשר "כי הנו מודע לכך שאין יחידי המזמין חבים כלפיו יחדיו אלא כל אחד חב כלפיו לחוד בהתאם לחלקו היחסי בפרויקט בלבד...". בסעיף 3.26 להסכם נקבע כי "הקבלן מצהיר כי הנו מכיר בחשיבות העליונה לבצע ולהשלים את העבודות במועדן. ידוע לו כי המזמין התחייב כלפי צדדים שלישיים בקשר עם מסירת העבודות ו/או גם התחייב כלפי צדדים שלישיים לסיימן במועד וכי אם לא יעשה כן יתכן וימצא המזמין מפר התחייבויות כלפי צדדים שלישיים באופן שלאותם צדדים שלישיים עלולים להגרם נזקים אשר המזמין, ומכאן גם הקבלן עלולים להיתבע בגינם, וכי אם לא יעמוד בלוח הזמנים ובטיב הנידרש של העבודות ייגרמו למזמין נזקים אשר האחריות בגינם תושת על הקבלן". סעיף 18.1 המצוי בפרק "אחריות, שיפוי וביטוח", קובע בפיסקה השנייה כי "ויודגש לעניין זה כי הקבלן יהיה אחראי באחריות מלאה ומוחלטת במישרין או בעקיפין לכל אובדן ו/או נזק לגוף או לרכוש ו/או הפסד מכל מין וסוג שהוא, לרבות נזק כספי שייגרם לו ו/או למזמין ו/או לכל צד ג לרבות נזק שייגרם לפרויקט עצמו עקב רשלנות ו/או מחדל של הקבלן ו/או עובדיו ו/או שלוחיו ו/או עקב אי קיום הוראות הסכם זה ו/או אי עמידה בקיום התחייבויות הקבלן ו/או הפרת הסכם זה במהלך ביצוע העבודות וחוזה זה או עקב ביצוע השירותים לרבות עבודות הבדק והאחריות על פי הסכם זה ו/או כתוצאה מהם. הקבלן יפצה את המזמין ו/או את הניזוק(ים) וכל אדם אחר לרבות עובדיו של הקבלן, המפקח ועובדיו, קבלני משנה ועובדיהם, המתכננים והיועצים ועובדיהם ומי מיחידי המזמין וכל צד שלישי לפי המקרה בדמי הנזק, ובילבד שכל דרישה לפצוי כאמור תומצא לקבלן על ידי המזמין תוך זמן סביר מהיווצרותה ויתאפשר לו להיתגונן בפניה". סעיף 18.7 להסכם קובע כי "בלי לגרוע מזכויות, סעדי ותרופות המזמין על פי ההסכם ו/או על פי כל דין, הקבלן מתחייב לפצות ולשפות את המזמין ו/או את מי מטעמו, מיד עם דרישה ראשונה, בגין כל הוצאה ו/או הפסד שניגרם למזמין עקב מעשה או מחדל של הקבלן ו/או מי מטעמו ו/או עקב ארוע שהקבלן אחראי בגינו כאמור בסעיף 18 לעיל ו/או במלוא הסכום ששילם או שנשא בו המזמין בקשר לנזק כהגדרתו לעיל, וכן בכל ההוצאות המשפטיות הסבירות שהמזמין ו/או מי מטעמו נשאו בהן בקשר לתביעה ו/או בקשר עם היתגוננות בתביעה כאמור עקב הנזק, והכל בכפוף לכך שהמזמין נתן לקבלן היזדמנות סבירה להיתגונן בפני התביעה האמורה". סעיף 18.24, בתת־פרק "אחריות ושיפוי בגין תביעות" קובע כי "מבלי לגרוע מהקף אחריותו של הקבלן כלפי המזמין וכלפי צדדים שלישיים כלשהם לפי הסכם זה, מתחייב בזה הקבלן לקבל על עצמו את האחריות המלאה, המוחלטת והבלעדית והטיפול בכל הדרישות, התביעות, הליכי הבוררות והליכי ההוצאה לפועל, ללא יוצא מן הכלל, ככל שיהיו מצדם של רוכשים ו/או שוכרים ו/או ספקים ו/או קבלני משנה ו/או צדדים שלישיים כלשהם כנגד יחידי המזמין ו/או כנגד מי מבעלי המניות ביחידי המזמין ו/או מי מנושאי המשרה בהם ו/או המפקח ו/או שמקורן ו/או עילתן בתחומי אחריותו של הקבלן על פי הסכם זה לרבות דרישות ותביעות בגין איחור במסירה, ליקוי בנייה [...] או בגין כל אי מילוי או הפרה של דין כלשהוא..."; סעיף 18.24.5 קובע כי "התחייבויות הקבלן לשיפוי ולפצוי המזמין ו/או המפקח לפי סעיף זה, כפופה למתן זכות נאותה לקבלן להיתגונן. המזמין או המפקח יאפשרו לקבלן להיתגונן בשמם ו/או ביחד עימם כנגד כל תביעה שתוגש, כאמור ולשתף עמו פעולה בעיניין זה ככל שיידרש, ובילבד שהקבלן יישא בכל העלויות הכרוכות בכך, וזאת בנוסף לחובתו לשאת בתשלום כל סכום בו תחויב"; סעיף 18.24.6 קובע כי "אין בכל האמור בסעיף זה לעיל, כדי לגרוע מזכותם של המזמין ו/או המפקח להיתגונן בעצמם כנגד כל דרישה ו/או הליך, כאמור, ולחייב את הקבלן בתשלום הוצאות הטיפול המשפטי, שכ"ט והוצאות ניהול ההגנות. כמו כן אין באמור כדי לגרוע מזכותו של המזמין ו/או המפקח להגיש הודעת צד שלישי כנגד הקבלן". סעיף 19.1 להסכם קובע כי "בכפוף לשליחת הודעת הדרישה ו/או התביעה כנגד המזמין לקבלן בתוך 5 ימי עסקים ממועד המצאתה לידי המזמין שהודיע לקבלן בדבר קבלת התביעה ו/או הדרישה כאמור בתוך 5 ימי עסקים ממועד קבלת הדרישה/תביעה כאמור הקבלן יפצה ו/או ישפה את המזמין על כל סכום או הוצאה שהמזמין יהיה חייב לשלם בפסק דין כתוצאה מנזק אשר ייגרם כאמור לעיל ואשר הקבלן אחראי לו על פי הדין כאמור לעיל, כולל הוצאות, הוצאות משפטיות ושכר טירחת עו"ד". סעיף 24.2 להסכם קובע כי "ידוע לקבלן, כי לוח הזמנים השלדי מהוה תנאי יסודי בהסכם זה, וכל פגור בלוח הזמנים עלול לגרום למזמין נזקים כבדים, ממוניים ואחרים"; סעיף 25 קובע הוראות בדבר פיצויים מוסכמים בגין איחורים; בסעיף 25.3 נקבע בין היתר כי "לאחר החודשיים הראשונים לא יהיה בתשלום פיצוי כמפורט בסעיף 25.1.1 בכדי לגרוע מכל סעד ו/או תרופה להם זכאי המזמין בגין הפרת הסכם זה". סעיף 40.11 להסכם קובע כי "לאור הנזקים הרבים העלולים להגרם למזמין עקב פגור ו/או ליקוי ו/או פגם בבצוע והשלמת העבודות, לרבות אך מבלי לגרוע מכלליות האמור נזקים בגין תביעות של שוכרים ו/או רוכשים ו/או צדדים שלישיים אחרים מוותר בזה הקבלן מראש ובאופן בלתי חוזר על כל סעד לקבלת צו זמני ו/או צו מניעה...". ה"תוספת להסכם" מיום 13.3.17, שנחתמה בין התובעות שכנגד לבין המשיבה ושמהווה חלק בלתי נפרד מההסכם מיום 21.1.16, נערכה על רקע מחלוקות שנתגלעו בקשר עם המועד להשלמת העבודות על ידי המשיבה ובקשר עם סך התמורה הסופית אשר תשולם למשיבה בעבור ביצוע והשלמת העבודות, לרבות העבודות הנוספות.
...
גם אם נצא מתוך נקודת הנחה סבירה ואפשרית שהמבקשות יכולות להגיש תובענה כספית נפרדת כנגד המשיבה, הרי שבמקרה כזה איחוד הדיון בשתי התובענות (ההליכים), לאור תקנה 520 לתקסד"א, הוא כמעט מתבקש ולפיכך "...קשה להלום מצב בו תינתנה שתי החלטות סותרות באותו עניין, ומטעם זה, כמו גם מטעמי יעילות דיונית, אני סבור כי רצוי שמכלול העובדות ב"משולש" הצדדים שלפנינו, יעמוד בפני בית המשפט.
סוף דבר ההחלטה על צירופם של בעלי דין היא החלטה דיונית מובהקת, הנתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.
בהינתן כל האמור מעלה מצאתי להיעתר לבקשה.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"אין כל קשרים ביני ובין אבו עייאש. לא קשרי עבודה כלשהם ובודאי לא קשרים הדוקים..."; "אני מבהיר בזאת כי מעבר להתכתבויות שאמירי זכרון הייתה שותפה להן, לא היה ביני בין אבו עייאש כל קשר...". הבורר הסביר כי החברה הירושלמית מנוהלת ע"י שותף חצוני; היא פועלת באופן עצמאי בלא מעורבותו; הבורר לא מכיר את דיזיין סיטי ולא פגש בה מעולם; הבורר לא היה מעורב בפרויקט מעלה אדומים בדרך כלשהיא; התמורה המשולמת לחברה הירושלמית בגין עבודתה כמפקחת, כלל אינה תלויה ביחסים עם המשיבה והקף חשבונותיה המאושרים, מששכרה משולם ע"י דיזיין סיטי לפי ההסכם שנכרת ביניהן עוד קודם להתקשרותה עם המשיבה, כך ש"הכנסות החברה מפרויקט זה היו מתקבלות בדיוק באותם סכומים גם אם היה נבחר קבלן אחר".
מקובלת עלי הערת הבורר לפיה "למיטב ידיעתי, העובדה שאבו עייאש נבחרה כקבלן לפרוייקט זה ומבצעת עבודה בו היתה ידועה לאמירי זיכרון יעקב במהלך הבוררות...לא היה צריך לשלוח חוקרים לנושא שהיה ידוע במהלך הבוררות ולא הוסתר...". בתצהיר התומך בבקשת הביטול נטען כי "ברור מאליו כי אילו אמירי זיכרון יעקב הייתה מודעת לקשרים שנרקמו בין אבו עיאש לבורר, היא לא הייתה מסכימה בשום אופן להמשיך את הליך שמיעת הבוררות בפני הבורר" (סעיף 41 לתצהיר).
...
בה בעת תיקן את סעיף 23 וקבע: "...אכן, טעיתי בחיוב התקורות המגיעות לקבלן...החישוב צריך להיות על פי 9 חודשים בניכוי 2 חודשים". השורה התחתונה בפסק 3 היא "בסיכום לכל התיקונים... מגיע לקבלן פיצוי בסך של 613,430 ₪". פסק הבוררות הרביעי הנושא את הכותרת: "9.8.19 עדכון: 4.9.19 עדכון מס' 2: 4.9.19 עדכון מס' 3: 17.9.19" (להלן – פסק 4) – הינו העתקה של מלוא פסק 3 (לרבות הקטעים המסומנים באותיות a ו-b), והשינוי היחידי שבו הוא התוספת שבפתיח הקובעת: "בהתאם להוראת בית המשפט, שהתקבלה אצלי ביום 17.9.19, אני מורה בזאת לצדדים לפנות אל מר יעקב משקיף, חשב הכמויות המוסכם על הצדדים, לחשב את ההתייקרויות בהתאם לתנאי ההסכם על פי הנתונים שהתגבשו בעדכון מס' 2 שלהלן בפסק הבוררות שהוצאתי. מר משקיף מתבקש לעשות את החישוב הנ"ל בתוך שבועיים". טענות המבקשת המבקשת טוענת כי דין פסקי הבוררות להתבטל, על יסוד הטענות המרכזיות הבאות: האחת, הפרת חובת הגילוי מטעם הבורר, נוכח הסתרת "קשרי עבודה הדוקים" שהתגלו לה עת התוודעה לממצאי חוקר פרטי ששכרה לאחר מתן פסק הבוררות, הקיימים בין הבורר לבין המשיבה בהקשר לפרויקט בנייה במעלה אדומים, בו משמשת המשיבה קבלן ראשי ואילו חברת האחים מרגולין, שהבורר נמנה על מייסדיה ומשמש בה מנכ"ל-שותף, משמשת בו כמפקחת.
התוצאה הבקשה לאישור פסק הבוררות מיום 10.09.2019 ביחס לפסק 3 שהוגשה ע"י המשיבה - נדחית.
בקשת הביטול שהגישה המבקשת מתקבלת באופן חלקי בלבד.
פסק הבוררות הראשון, פסק 1, שניתן ביום 09.08.2019 נותר על כנו ואני מורה על אישורו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בנגוד לטענת המבקשת, לא מצאתי ממש בטענה כי היחסים האמורים בין הבורר לבין המבקשת הם בגדר "יחסי עבודה הדוקים". בית המשפט המחוזי עמד על טיבו של הקשר האמור בקובעו כך: "בחודש אוקטובר 2018 ... מונתה החברה הירושלמית כמפקחת על הפרויקט. אלא שהוברר כי לבורר, שאינו פעיל כאמור בחברה הירושלמית, אין כל קשר עם חברת דיזיין סיטי [החברה היזמית], עם פרויקט מעלה האדומים ועם המשיבה. הבורר אינו מכיר את חברת דיזיין סיטי ואין לו כל קשר עם אופן קבלת המשיבה את עבודת הקבלן המבצע, שהיתה כאמור בטרם מונתה החברה הירושלמית כמפקחת ... החברה הירושלמית והמשיבה אינן מחזיקות קשר חוזי ישיר; אינן מעבירות כספים ביניהן; לא המליצו זו על זו; שכרה של החברה הירושלמית קבוע מראש ומשולם לה על ידי היזם שאת עניינו היא משרתת ללא כל זיקה לגובה התשלומים שמקבל הקבלן המבצע ... (פסקה 9 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי).
...
דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות ובנספחים שצורפו להם, הגעתי למסקנה כי דין שתי הבקשות להידחות.
סוף דבר שתי הבקשות נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת הליך הבוררות נדונה תביעת הנתבעת כנגד התובעת בדרישה לקבלת כספים שמגיעים לה לטענתה על פי החוזה.
זאת, על מנת להבטיח שיהיה בידי התובעת לממש את פסק הדין שיינתן בתיק זה וכן להבטיח גביית הכספים שייפסקו לטובתה בהליך זה. בבקשה נטען, בין היתר, שהנתבעת הפרה את הסכם הבצוע, כאשר לא מילאה אחר התחייבויותיה לרבות השלמת ביצוע עבודות הבניה ותיקון הליקויים בדירות וברכוש המשותף וזאת על אף שהתחייבה במסגרת ההסכם לבצע בשלמות את כל עבודות הקבלנות וכן לקחת על עצמה את המחויבויות של התובעת כלפי הדיירים ולפצות בגין כל נזק שייגרם ממחדליה.
להיפך התובעת היא זאת שנמנעת מלשלם כספים שנפסקו לחובתה במסגרת פסק הבוררות, היא זו שנמנעת מלכבד את החלטת שני הבוררים להחזיר את ערבות הבצוע ולקבל את ערבות הבדק וטענות רבות שהעלתה במסגרת הליכי הבוררות לא הוכחו ונדחו.
שני פסקי הבוררות שניתנו זיכו את הנתבעת בחלק ניכר מתביעותיה, קבעו שהבניין הסתיים ונימסר ועל התובעת לשלם את מלוא התמורה החוזית, קבעו שהתובעת הפרה את החוזה בין החברות, קבעו ממצאים בנוגע לאחריות התובעת באשר לליקויים או אי התאמות ברכוש המשותף וליקויי תיכנון, כן נקבע שהתובעת מחזיקה סכומי כסף גדולים מכספי הבצוע עבור תיקון ליקויים ברכוש המשותף ואף נפסקו לזכותה כספים כאלה במהלך הבוררות.
...
המסקנה המתבקשת היא, שלא הוכח באופן מספק הבסיס העובדתי, לקבל את הבקשה להטלת העיקול, גם בהקשר זה. גם אם יאמר שקיימת עילת תביעה בנוגע לצו עשה שהתבקש הרי שעה שאין מחלוקת שחובת התיקון מוטלת על הנתבעת, העילה הכספית טרם התגבשה ולא בוססה דיה להנחת הדעת בשלב הזה.
אחר כל האמור לעיל, ניתן לקבוע שבאיזון המתבקש, בין הזכות לכאורה לבין מאזן הנוחות, וכן בהקשר מידתיות הסעד המבוקש על סך כל הסכום התביעה, אין מקום להטיל עיקול עצמי על כספים המצויים בידי התובעת.
סוף דבר, מכל הטעמים לעיל דינה של בקשת העיקול להידחות.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב -יפו חדל"פ 19365-12-22 א.י.מ. חברה קבלנית לבנין ולהשקעות בע"מ ואח' נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: מספר בקשות:21 ו-23 לפני: כבוד השופט רון גולדשטיין המבקשים: 1. א.י.מ. חברה קבלנית לבנין ולהשקעות בע"מ 2. רונית סבן 3. סיגלית אזולאי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יגאל ספרבר (הנאמן) 2. מרדכי מנוצ'הרי (היחיד) 3. הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בקשה למתן הוראות לנאמן (בקשה 23) בקשה להשבת ערבות (בקשה 21) בשם המבקשים: עו"ד ענבל בית הלחמי; עו"ד ליאור מזור בשם הנאמן: בעצמו בשם היחיד: עו"ד גלעד נרקיס החלטה
הבקשה התייחסה לשלושה הליכים שאותם נקט היחיד בטרם מתן הצוו לפתיחת הליכים: הליך לביטול פסק בוררות שניתן במסגרת בוררות בין המבקשים לבין היחיד (להלן: התביעה לביטול פסק הבורר); בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום הדוחה את ערעור היחיד על החלטת רשם ההוצאה לפועל במסגרת היתדיינות בין היחיד לבין המבקשת 1 (להלן: ההליך הערעורי) ותביעה כנגד המבקשים וכנגד מר אדמון מנוצ'הרי, שהגיש היחיד, בגין חובותיהם הנטענים כלפיו (להלן: התביעה הכספית; שלושת ההליכים יכונו למען הנוחות להלן גם: ההליכים החיצוניים).
הנאמן הודיע כי על פני הדברים יש תועלת של ממש בבירור שני הליכים אלה, "אשר ישליך גם על היכולת [של היחיד – ר' ג'] לפרוע את חובותיו לנושים". עוד ציין הנאמן כי עיון בכתבי הטענות מלמד כי המחלוקות שבאותם הליכים חצוניים הנן "מחלוקות עובדתיות מורכבות" אשר בירורן במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות בהליך של חידלות פרעון, ולא בפני הערכאות המוסמכות, עלול "להביא חלילה לעיוות דין". מטעמים אלה הודיע הנאמן כי לא יתנגד להמשך ניהול שתי התובענות בכפוף לחמשת התנאים הבאים: ראשית, כי קופת הנשייה לא תחויב בתשלום איזה מהוצאות ההליכים; שנית, כי לצורך הבטחת תשלום הוצאות ההליך, ימציא היחיד ערבות צד ג' לשאת במלוא הוצאות ההליכים המבוקשים; שלישית, כי הנאמן יקבל גישה מלאה להליכים ויפקח על ניהולם על-ידי היחיד; רביעית, כי היחיד ימציא כל מיסמך שקשור לניהול ההליכים לידי הנאמן, על פי דרישתו; וחמישית, כי לא ייחתם הסכם פשרה אשר מטיל חיוב כספי על היחיד או ויתור כספי מטעמו ללא אישור הנאמן ובית המשפט של חידלות פרעון.
...
לכן, במקרה דנן, אני סבור כי איזון השיקולים הרלוונטיים, תוך בחינת פרק הזמן שבו טרם מונה נאמן בהליך, מוליך למסקנה כי ניתן לאפשר השבת סך של 50,000 ש"ח מתוך הערבות שהופקדה לידי המבקשים, כבר עתה; אשר ליתרת הערובה גורלה ייקבע רק לאחר שהסעד הזמני יפקע, כאמור בתקנה 101 לתקנות סדר הדין, ובהתאם להוראותיה.
לפיכך, הבקשה מתקבלת בחלקה במובן זה שהמזכירות מתבקשת להשיב למבקשים סך של 50,000 ש"ח מתוך הערובה שהופקדה על-ידם (כלומר מתוך הסך של 75,000 ש"ח).
המזכירות תמציא לצדדים את החלטתי זו. ניתנה היום, י' תמוז תשפ"ג, 29 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו