בקע מפשעתי עקב הרמת משקל כבד בעבודה

התובע פנה לרופא ביום א' 22.3.15 והתלונן כי לפני 3 ימים הרים משא כבד בעבודה ומאז חש כאבים בבטן תחתונה מימין עם הופעת נפיחות במפשעה.

בחקירתו הודה עוד התובע, כי הגרסה בדבר שק החול הרטוב עלתה לראשונה לאחר שתביעתו נדחתה ובעת הכנת התצהיר: "ת. אחרי שהתנהלה החקירה ואני בן אדם שלא יודע מה זה ביטוח לאומי, כשהודיעו לי שביטוח לאומי לא מכירים בגלל שאין משהו חריג, אמרתי שזה חריג שהרמתי את השק, אמרתי שהשק מלא מים והחול תמיד רטוב ... כשהתנהלה שיחה עם עוה"ד ורשמנו את התצהיר, אז הבהרנו את כל זה בתצהיר. אני לא למדתי משפטים ואני לא יודע מה החוקר רוצה ממני, מה שהוא שאל אותי עניתי. מה שצריך הצגתי בתצהיר. בשביל זה יש עו"ד." (שם, שורות 23-30).

יחד עם זאת, אין באמור כדי להביא לדחיית תביעתו בשלב זה ויש למנות מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין הרמת שק החול ביום 19.3.15 והופעת הבקע, ונסביר: בעב"ל (ארצי) 49129-12-14‏ ‏ חליל באסם - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6.2.17) דן ביה"ד הארצי במקרה דומה, של הרמת שקי מלט וחול ע"י עובד שיפוצים והשאלה אם מדובר במאמץ חריג.

עבודתו של התובע הנה עבודה פיזית ברובה, ובמהלכה נידרש הוא להרמת משקלים כבדים של כבלים, כלי עבודה, פסולת ושקים של חול ומלט במשקל של כ- 50 ק"ג. ביום 19.3.15 שהיה יום ה' בשבוע, הרים התובע שק חול לשם הכנת בטון לצורך עבודתו וחש כאבים בבטן התחתונה מימין.

...

לנוכח כל האמור לעיל, איננו מקבלים את טענותיו של התובע כי המאמץ אותו עשה ביום 19.03.2015 הוא מאמץ לא רגיל מבחינתו הסובייקטיבית.

בהתאם לתוצאות בדיקת אולטרסאונד במפשעות מיום 15.8.18 נקבע:" משמאל הודגם בקע מיפשעתי..." בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מיום 27.8.18 נכתב בתאור:" לאחר הרמת משאות כבדים בעבודה הרגיש כאב חד במפשעה השמאלית". התובע הגיש תביעה לנתבע לדמי פגיעה בגין בקע מיפשעתי מיום 18.8.18 שנדחתה ביום 24.12.18 :" ... לדבריך הבקע המפשעתי הופיע בתאריך 1.8.18 . מעיון במסמכים הרפואיים שבידינו עולה כי פנית לטפול רפואי רק ביום 6.8.18, היינו לאחר 72 שעות שנקבעו בסעיף 84(2) לחוק. מסיבה זו לא ניתן להכיר בבקע המפשעתי כפגיעה בעבודה". ר' נספח א' לכתב התביעה.

רק בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מיום 27.8.18 נכתב לראשונה בתאור:" לאחר הרמת משאות כבדים בעבודה הרגיש כאב חד במפשעה השמאלית". יש ליתן משקל רב למסמכים הרפואים הראשונים ולהצגת הדברים במועד הראשוני, ובמקרה דנן במסמך הרפואי הראשון אין כל אזכור של התובע לכך שמדובר בתאונת עבודה.

...

עם זאת , במקרה דנן שוכנענו כי העובדה שהתובע יצא לחופשה לא מנעה ממנו לפנות לטיפול רפואי בבוקר של אותו יום, או במהלך החופשה באילת ומשכך אין רלוונטיות לפסיקה זו לעובדות תיק זה. ערים אנו גם לפסיקת בית הדין הארצי בעבל 189/06 חיים דוניאץ נ' המל"ל שם נקבע כי: " לדעתנו, בנסיבות העניין, ניתן לראות את המערער כמי שהתקיים בו התנאי של קבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות. המערער ביקר אצל רופא תוך 72 שעות מאירוע הבקע המפשעתי. אף שמדובר בביקור מתוכנן אצל רופא אורולוג בקשר לבעיות אחרות, סבורים אנו שאין מקום להקפיד עם המערער יתר על המידה. מדובר בדרישה שהיא, במידת מה, טכנית. לדעתנו יש לתת משקל לעצם העובדה שתוך פרק הזמן הקבוע בחוק התגלה הבקע המפשעתי על ידי רופא – דבר שהוביל לניתוח להסרת הבקע – ולאו דווקא לדקדק בשאלה מה בדיוק הביא את המבוטח אל הרופא. בכלל נסיבות העניין - קיומו של מאמץ חריג שהביא לכאבים במפשעה, הפסקה חלקית של העבודה שבאה בעקבותיו וגילויו של הבקע המפשעתי על ידי רופא – מוצדק להכיר במערער כמי שהתקיימו בו הדרישות הקבועות בסעיף 84 לחוק לצורך הכרה בבקע המפשעתי שארע לו כתאונת עבודה." אולם במקרה דנן התובע פנה לטיפול רפואי לאחר חמישה ימים בלבד ולא שפנה בתוך ה72 שעות וגם הבקע המפשעתי נתגלה לאחר 72 שעות, כעולה מהמסמכים אותם הציג התובע בנדון.

משכך לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל הנדרש להוכחת תביעתו בנדון.

אשר על כן אין מנוס אלא לדחות את התביעות שבנדון.

תעודה רפואית ראשונה הונפקה ביום 10.7.2017 על ידי ד"ר בולוס נעמה, בתעודה צוין: "סיבת פנייה – תאונת עבודה בתאריך 1.6.2017 בסיבת ביקור נרשם, בין היתר, קבלת אישור מחלה על תאונת עבודה; טופס 250 הוצג ושוגר לביטוח לאומי; הפקת תעודה ראשונה לנפגע בעבודה מתארך 1.6.2017 עקב הרמת משא כבד במקום עבודתו". עוד צוין כי התובע הרים לוח זכוכית כבד מעל 50 ק"ג. ביום 25.7.2017 עבר התובע ניתוח לתיקון הבקע המפשעתי משמאל וביום 18.9.2017 עבר התובע ניתוח נוסף לתיקון הבקע המפשעתי מימין.

במסמך הרפואי מאותו מועד צוין כי התובע התלונן על "כאבים במפשעה" ללא אזכור ארוע תאונתי בעבודה ו/או הרמת משקל כבד.

...

לא הייתה כל דחיפות בביצוע ההזמנה עליה עבד התובע, ובכל מקרה התובע לא טען לכך, ובסופו של דבר ההזמנה יצא ללקוח רק ביום 26.6.2017 (ס' 16 לתצהיר סמיר, נספח ב' לתצהירו וחקירתו הנגדית בעמ' 11 ש' 5-12 לפרוטוקול).

בנוסף, לא מצאנו ליתן משקל לעדותו של מר עוקל, מנהל החשבונות של התובע, אשר לא היה עד לאירוע עצמו והוא לא זכר את תאריך האירוע (עמ' 6 ש' 21-23 לפרוטוקול הדיון מיום 7.1.2020) כך שלא ניתן לייחס משקל לעדותו בדבר המועד שבו התקשר אליו התובע וסיפר לו על תאונת העבודה שארע לו כטענתו.

על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

האחד ביום 8.11.15 עת הרים חבילה בפתח החנות, חש בכאב בגב ונפל והשני, בקע מיפשעתי שניגרם לו עקב הרמת משא כבד בחנות ביום 4.7.17.

הלכה זו נומקה על ידי בית הדין הארצי בפרשת הירשהורן: "יש משקל מיוחד לאנמנזה, שכן יש להניח כי חולה המאושפז בבית החולים ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון". וכן: "ההיזקקות לרישומי בית החולים באה מתוך הידיעה, פרי הניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדוייקים" (דב"ע מט/0-23 המל"ל - שמעון הירשהורן פד"ע כ 349).

בנסיבות אלה, ובהיתחשב בנטל המוגבר על התובע, המסקנה היא שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו, לא ניתן לקבוע כי לתובע ארעו אירועים תאונתיים בזמן ועקב עבודתו ודין תביעותיו להכיר בפגיעה בגב ובבקע המפשעתי כפגיעות בעבודה - להדחות.

...

בנסיבות אלה, ובהתחשב בנטל המוגבר על התובע, המסקנה היא שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו, לא ניתן לקבוע כי לתובע אירעו אירועים תאונתיים בזמן ועקב עבודתו ודין תביעותיו להכיר בפגיעה בגב ובבקע המפשעתי כפגיעות בעבודה - להידחות.

אשר על כן, התביעה נדחית.

בתעודה רפואית מיום 28.3.07 נרשם כי זהו ביקור חוזר מתאריך 19.3.07, וכן: "מדווח על המשכות כאבי גב תחתון אזור המפשעה והרגליים בעקבות הרמת משא כבד במהלך העבודה. פנה למיון ביום 20.3. נבדק על ידי אורטופד, בדיקה גופנית ללא ממצא חריג, הומלצו 3 ימי מנוחה". בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה מיום 28.3.07 נרשם כי אין סימני בקע מיפשעתי.

בקשר לכך אנו סבורים, כי בנסיבות המקרה, לא היה מקום לייחס משקל מיוחד להעדר ציון תלונות של המערער ממועד סמוך לארוע, אודות כאבים מהם הוא סובל במפשעה או בבטן תחתונה, וזאת משני טעמים.

...

לא מצאנו, כי בפסק הדין בעניין דוניאץ אליו מפנה המערער יש כדי לשנות מן המסקנה האמורה (עב"ל 189/06 דוניאץ-המוסד, מיום 31.1.07).

סוף דבר-מבלי להכריע בשאלה אם אכן הופיע בקע אצל המערער ביום 18.3.07 כטענתו, ונוכח אי קיום התנאי בדבר הפסקת העבודה כנדרש בסעיף 84(2) לחוק הביטוח הלאומי, אנו קובעים כי בדין נדחתה תביעת המערער להכיר בבקע המפשעתי ממנו הוא סובל כתאונה בעבודה.

אשר על כן, הערעור נדחה.