בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע"א 34841-06-18 שקורי נ' קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ
תיק חצוני:
בפני
כבוד השופטת חנה קיציס
מערער
שמשון שקורי
ע"י ב"כ עו"ד אלון לוין
משיבה
קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מיטל תורג'מן-כהן
פסק דין
המערער הוסיף כי ידע שהרכב בבעלות המשיבה (כך גם נרשם ברישיון הרכב), אך החברה התחייבה להעביר את הבעלות על שמו, וכי "בעלי השיעבודים/זכויות מודעים ומסכימים להליך המכירה". עוד נטען כי ביום 1.12.13 רכש המערער את רכב הרנו, אך בטרם הוסדר התשלום נקלעה החברה להליך הפרוק.
עוד נטען כי רכב הרנו הושכר למערער ולא נמכר לו.
בדיון שהתקיים ביום 26.1.14 בפני בית המשפט של פירוק, טענה המפרקת הזמנית כי החברה היא בעלת הרכבים ולא המשיבה, ואילו ב"כ המשיבה עמד על טענתו כי הרכבים הם של המשיבה, בדיוק כפי שמופיע ברישיון הרכב.
מכאן לפצוי בו חויב המערער; כאמור בית משפט קמא סבר כי ביחס לרכב הרנו "נקבעו מראש תנאים ודמי שימוש בשיעור 2,700 ₪ לחודש" (סעיף 23 לפסק הדין), ובכך לטעמי נתפס לכלל טעות; בדיון שהתקיים ביום 10.2.14 עתרה המפרקת הזמנית לחייב את המערער בתשלום דמי שימוש בסך 2,700 ₪ לחודש בגין החזקתו ברכב הרנו ואולם בית המשפט לא קבע כי על המערער לעשות כן. אדרבא, בהחלטתו מיום 26.1.15 הבהיר בית משפט של פירוק לאחר שהמשיבה דרשה את מימוש הפקדון שהפקיד המערער, כי המחלוקת בשאלת דמי השמוש חיצונית לתיק הפרוק והפקדון שהופקד נועד אך להבטחת החזר הרכב.
...
לאחר שעיינתי באסמכתאות שהוצגו בפני בית משפט קמא, באתי לידי מסקנה כי יש לדחות טענות אלו; המשיבה הוכיחה את טענתה כי השיעבוד לא נועד להבטיח רק את תשלום תמורת הרכב, אלא גם את תשלום חובה הכולל של החברה למשיבה; המשיבה הציגה אסמכתאות כי רכב המאזדה ביחד עם רכבים נוספים שועבד להבטחת תשלום חוב החברה למשיבה בסכום של 7,790,834 ₪.
כמו השופט קמא, גם אני סבורה כי אין די בחוזים שהוצגו כדי לבסס את הפיצוי שנתבע.
לאור האמור לעיל, מצאתי כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי, כך שסכום הפיצוי שנקבע על ידי בית משפט קמא יופחת; בגין רכב המאזדה ישלם המערער סך של 21,000 ₪ ובגין רכב הרנו סך של 11,000 ₪, וסך הכל יעמוד הפיצוי הכולל למשיבה על הסך של 32,000 ₪ במקום הסכום שנפסק על ידי בית משפט קמא.