בעלות מניות בחברה פרטית רשומה בישראל

עוד, הבהיר כי אחזקתו במשיבה היא באמצעות חברת א.א.י.ב. ניהול בע"מ, אשר הוא בעל המניות היחיד בה. מר בראשי הסביר את שירשור האחזקות שלו במשיבה באמצעות בעלות בחברות נוספות.

ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.16) עמד כב' השופט י. עמית, על תכלית סעיף 353א לחוק ועל הבדיקה שעל בית המשפט לערוך בעת שמגיעה לפתחו בקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות לפי סעיף זה: "תכליתו העיקרית של חוק החברות הנה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים ... לאור תכלית זו, בבואו להחליט בבקשה לחייב תובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטירחה הצפוי, וסכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. כידוע, במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה הנה הכלל ולא החריג... בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה ...בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מינהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות...". (פס' 4) ובמקרה שלפני, המשיבה חברה פרטית הרשומה בישראל.

...

המסקנה המתבקשת היא כי המשיבה טענה טענותיה באופן סתמי ובעלמא, ללא הוכחה וביסוס ואין בידי לקבל טענותיה או המסמכים שהוגשו על ידה על מנת לבסס ולהוכיח איתנותה הפיננסית.

אולם, בזהירות המתבקשת, לא שוכנעתי כי זהו המקרה לקבוע כי סיכויי התביעה שכנגד וההודעה לצדדים שלישיים להתקבל גבוהים במיוחד ולכן יש לפתור המשיבה מהפקדת ערובה.

לאור האמור לעיל, לא שוכנעתי, כי נסיבות המקרה שלפני מצדיקות לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת (בקשה 6) והמבקשים (בקשה 4).

לפיכך, איני מקבלת הצעה זו. הגם שהלכה היא כי "ערובה מספקת" תהא לפי הנסיבות, ערבות בנקאית או אישית, לרבות ערבות של מנהלי החברה או של בעל השליטה בה וכי הסמכות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה.

זהות הצדדים ורקע כללי: התובעת היא חברה פרטית הרשומה בישראל, העוסקת באספקת עובדים זרים בענף הבניה (להלן: "התובעת") (הנתבע מכנה את התובעת "תאגיד") ועקב עיסוקה זה היתקשרה עם הנתבעת.

בעלות המניות בתובעת הנן שרה ביטון ונורית דברת.

...

אינני מקבלת את טענתם שהדבר קרה בעקבות קונספירציה של התובעת.

אינני מקבלת את טענתם שהדבר קרה בעקבות קונספירציה של התובעת.

לאור האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,123,762 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית.

(בקשה מס' 7) אביטן את זגגי בע"מ, היא חברה פרטית הרשומה בישראל שיוסדה על מנת להעניק ללקוחותיה שירותי הנהלת חשבונות, ראיית חשבון וייעוץ מס. את החברה ייסדו המנוח, רון זגגי ז"ל, פרץ אביטן ומשה אביטן.

סעיף 191(א) לחוק החברות קובע: היתנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.

...

על כן, אני מורה לתובעת להגיש תוך 45 ימים כתב תביעה מתוקן שבו תכלול הערכה משוערת של שווי הסעדים האמורים ותשלם את האגרה המתבקשת או תשנה את הסעדים הנתבעים.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות בקשה זו בסך של 3,000 ₪.

אני קובע קדם משפט ליום 18.7.2023 שעה 09:00.

בחודש דצמבר 2018 לאחר שהוטלו הגבלות בפנמה על חשבונות בנק של חברות הפועלות בקובה, החברה נרשמה בספרד – החברה הפנית והחברה הספרדית יקראו להלן "החברה". התובע העביר את מרכז חיוו לקובה כבר בשנת 1994 וזאת בעקבות גיוסו על ידי חברת עזרום בע"מ, חברה פרטית הרשומה בישראל הפועלת בתחום החממות ואינה קשורה לנתבעים.

העידר יריבות והיעדר עילה נגד הנתבעים 2-8 הנתבע 2, מנכ"ל החברה ומנהל את משרדי החברה בקובה, בעל מניות בחברה, תושב אירעי בקובה ומחזיק באישור עבודה בקובה.

...

] מכל האמור לעיל, שוכעתי כי מרכז חייו של התובע בתקופה הרלוונטית לתביעה היה בקובה ולא בישראל.

בנסיבות בהן חסרות בכתב התביעה עובדות מהותיות לביסוס עילת התביעה הנטענת או כאשר העובדות המפורטות בכתב התביעה אינן מקנות לתובע את הסעד הנתבע על ידו, דין התביעה להימחק על הסף בשל העדר עילה[footnoteRef:14].

על התובע לצקת תוכן בטענות המשפטית, בעובדות מהותיות, ומשלא עשה כן ביחס לנתבעים 2-8 לא ניתן להותיר את התביעה נגדם על כנה ולפיכך גם מסיבה זו דין התביעה נגדם להיות מסולקת על הסף כבר בשלב הזה.

הנתבעת היא חברה פרטית רשומה בישראל ובזמנים הרלוואנטיים לכתב התביעה היתה הבעלים של שתי מסעדות במיתחם הבורסה בעיר רמת גן (להלן – המסעדות).

בע"ע 39047-11-22 בטון נבאלי בע"מ ובהגת חוגה נ' סוויטי נאפז ואח' (ניתן ביום 20.06.23), שב בית הדין הארצי לעבודה על העקרונות המנחים בנוגע להרמת מסך ופסק, כי העקרון השולט הוא שיש ליתן תוקף לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, תוך שימת לב להוראות בסעיף 6(א)(1) לחוק החברות הקובע כי "במקרים חריגים" רשאית הערכאה השיפוטית "לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה", באמצעות הרמת מסך ההיתאגדות.

...

אשר להכרעתנו דין התביעה כנגד הנתבעים 2 עד 4 להידחות, ולהלן טעמינו.

בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי בעניין טוקו שף, לא די בכך שהוכח כי היתה פגיעה בזכויותיו של התובע במהלך תקופת עבודתו, לרבות מחדלים רישומיים, כדי לגבור על עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ובהיעדר ראיות למעשים או מחדלים שיש בהם כדי להקים עילה להרמת מסך התאגדות, אנו דוחים את התביעה כנגד הנתבעים 2 עד 4.

אחרית דבר התביעה כנגד נתבעים 2 עד 4 נדחית.