בעלות יורשים במקרקעין - פסק דין הצהרתי

נאמר בכתב האישום, כי ביום 9.12.12 הגישה קפאח לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו היא הבעלים בקרקעות, מכוח ההסכם המזויף וצו הירושה המזויף, אותם צרפה לתביעתה.

...

סוף דבר על פי האמור לעיל, לאחר שקבעתי שלא ניתן לבטל את הסכם הפשרה באופן חלקי, התובע אינו זכאי לפיצוי ממי מהנתבעים בשל הפרת הסכם הפשרה, מכל הטעמים הבאים: לא נפל פגם בכריתת החוזה, שכן התובע לא הוטעה באשר לזכויות הנתבעת 4 בחלקות בית נטופה.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך 7,020 ₪.

בחודש דצמבר 2012 הגישו יורשי המנוח אניס תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בין היתר נגד חוג'יראת, יורשי בשארה ועו"ד שפריר, ועתרו למתן פסק דין הצהרתי לפיו ייפויי הכוח שהמערערים הגישו ללישכת מסוי מקרקעין וללשכת רישום מקרקעין הם מזויפים וכי הקרקע נימצאת בבעלות יורשי המנוח אניס.

...

אשר לרכיב הקנס, מצאנו כי יש ממש בטענות המדינה בעניין זה. "יתרונו ההרתעתי של הקנס מתבטא בעיקר בהטלתו בעבירות כלכליות ובעבירות שתכליתן הפקת רווח חומרי, והוא אמצעי המבטיח כי חוטא לא יצא נשכר משללו וכי הפשע אינו משתלם" (ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מדינת ישראל, פסקה 12 לפסק דיני (‏6.3.2017); רע"ב 1049/15 ‏ניזרי נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 29 לפסק דינו של השופט סולברג (18.6.2015)).

אי לכך, מצאנו כי יש להחמיר ולהכפיל את שיעור הקנסות שהושתו על המשיבים כלהלן: (-) עאדל – 80,000 ₪ קנס או 4 חודשי מאסר תמורתו.

סוף דבר לסיכום, לנוכח כל האמור, הוחלט פה אחד כחוות דעתם של השופטים י' עמית וא' שטיין, כלהלן: (-) ערעורו של שפריר (ע"פ 5/20) מתקבל והוא מזוכה בזה מן הספק.

בפניי עתירתם של התובעים למתן פסק-דין הצהרתי, במסגרתו ייקבע, כי המקרקעין שיפורטו להלן (להלן: "המקרקעין") מצויים בבעלותו של התובע מס' 1, וכפועל-יוצא בבעלות יורשיו – התובעים מס' 2-4, וכן עתרו לתיקון לוח הזכויות בהתאם לחלק מהעילות בסעיפים 92-96 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין, [נוסח חדש], בתשכ"ט -1969 (להלן: "פקודת המקרקעין").

...

לפיכך, ועל יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

על אף שכאמור לעיל, סבור אני, כי דין עתירתם של התובעים להידחות מן הטעמים שפירטתי בהרחבה לעיל, אדגיש, כי נוכח התשתית הראייתית אשר הונחה בפני, יש לדחות את תביעתם גם לגופו של עניין.

על יסוד כל האמור לעיל, דוחה אני את תביעת התובעים, ומחייבם לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ש"ח (כולל מע"מ).

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 30432-07-13 יאסין ואח' נ' יאסין(המנוח) ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת (בדימוס) ברכה בר-זיו התובעים: 1.עיזבון המנוח מוחמד סלים מוסטפא יאסין באמצעות יורשיו : התובעים 2-9: 2.עיזבון המנוח ג'יהאד מוחמד סלים יאסין באמצעות יורשיו , התובעים 3-7 3. כמאלה חליל יאסין 4. חליל ג'יהאד מוחמד יאסין 5. חאלד ג'יהאד מוחמד יאסין 6.סלים ג'יהאד מוחמד יאסין 7. מוחמד ג'יהאד סלים מוחמד יאסין 8. תופיק מוחמד סלים יאסין 9. עמאד מוחמד סלים יאסין ע"י ב"כ עוה"ד עמאד דקואר ואח' הנתבעים: 1.עיזבון המנוח מוחמד סעיד מוסטפא יאסין באמצעות יורשיו : התובעים 2-7: 2. סעיד מוחמד סעיד יאסין 3. ח'אלד מוחמד סעיד יאסין 4. 'פטאן מוחמד סעיד יאסין 5. עבדאלסלאם מוחמד סעידיאסין 6. וסים מוחמד סעיד יאסין 7. אנואר מוחדמ סעיד יאסין ע"י ב"כ עוה"ד י. ביין ו/או עוה"ד שירה בס רוזן ואח' <#1#> פסק דין

בפני תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו התובעים הם הבעלים של 1376/9520 חלקים (1,768 מ"ר ) מחלקה 33 בגוש 10345 ששיטחה 12,232 מ"ר (להלן "החלקה") , הידועים בכינויי "אבו אלעאבד" (להלן " המקרקעין" ו/או "הממכר") בכפר עראבה.

...

בכתב ההגנה טענו הנתבעים טענות מקדמיות , לפיהן יש לדחות את התביעה על הסף מפאת העדר עילה, התיישנות, שיהוי אגב גרימת נזק ראייתי לנתבעים, וכן שימוש לרעה בהליכי משפט.

טענות הסף הנתבעים טענו, עוד בטרם הגישו את כתב ההגנה הראשון, בין היתר, כי יש לדחות את התביעה על הסף מפאת התיישנות ו/או שיהוי.

לפיכך, אני קובעת כי החתימות על גבי הסכם המכר ת/1 הן חתימות המנוח סעיד, ודי בעובדה זו כדי לקבוע כי לא הוכיחו טענתם בדבר זיוף החתימות .

וסבורני כי לאור האמור – התובעים לא עמדו בנטל הנדרש ולא הוכיחו תביעתם.

התוצאה- אני דוחה את התביעה.

ביום 12/7/18 ניתן פסק דין המקבל את התביעה לסעד הצהרתי וקובע כי יורשי ביל זכאים לרשום את הדירה על שם ביל.

בעלותם לא נולדה עם מתן פסק הדין ההצהרתי, או עם רשומם בפנקסי המקרקעין.

...

אם כך, נמצאנו למדים כי המקרה היחיד שבו תיפסק חבותו של המחזיק הרשום אף שלא מסר הודעה כפי שנדרש על פי חוק, הוא כאשר הגורם הממונה על רישום וגביית הארנונה – ידע בפועל על השינוי בזהות המחזיק, גם ללא מסירת הודעה כאמור".

לסיכום עד כאן – העותרת, מיום פטירתו של אביה ביל המנוח, הייתה אחת מן הבעלים המשותפים של הדירה.

לסיכום, העתירה נדחית.