ואכן, נקבע בפסיקה כי אין זהות בין הבעלים לבין המחזיק, ועל כן ייתכן מצב בו הבעלים אינו מחזיק כלל ברכב, אלא בעלותו באה לידי ביטוי, למשל, במירשם הדקלרטיבי שמנהל משרד התחבורה:
"יש לפרש את המונח "בעל הרכב", בהקשר זה, כבעליו הרשום של הרכב במשרד הרשוי, שכן פרשנות אחרת לפיה יש לבחון בעלות בפועל, מרוקנת למעשה מונח זה מתוכן, שכן מה בין "בעל רכב בפועל" לבין "מחזיק"?
ער אני לכך, כי רישום בעלות של כלי רכב במשרד הרשוי הוא דקלראטיבי בלבד (רע"א 7161/08 המוסד לביטוח לאומי נ' הראל חברה לביטוח, 2.6.11, ע"א 1680/03 לוי נ' ברקול, פ"ד נח(6) 941, 948 (2004), רע"א 537/95 סהר חברה לביטוח נ' בנק דיסקונט לישראל, פ"ד נא(4) 464, 472 (1997)) אך קביעה זו רלוואנטית במישור הקנייני ואין להחילה בעניינינו, שכן כאמור, מתן פרשנות לפיה יש לבחון בעלות בפועל ואין די ברשום הבעלות בלבד במשרד הרשוי אינה מתיישבת עם לשון הסעיף ותרוקן למעשה את התיבה "בעל הרכב" מתוכן.
אלא שאף אם הדיל לא בדקה את הרכב בעצמה טרם הקנייה, לא ניהלה מו"מ מול המוכר, ולא שילמה עליו מכספים שהרוויחה במו ידיה, אין בכך אינדיקאציה כלשהיא לשאלת בעלותה.
מעבר לאמור, ואף שהדיל לא נהגה ברכב בהיעדר רשיון נהיגה, ייתכן שניתן לראות בה גם מחזיקה בו, בהיתחשב בעובדת מגוריה המשותפים עם הנהג, והעובדה שהיא ראתה אותו משתמש ברכב תדיר:
"מקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא באשר לקשר שבין נתי לבין האופנוע עולה שניתן לראות בנתי כ"מחזיק" של האופנוע בנסיבות העניין, וזאת בהיתחשב בכך שהוא נרשם בידיעתו ותוך שתוף פעולה מצידו כבעלים של האופנוע, בקירבתו הפיזית של נתי לאופנוע, שהתגורר בסמוך למקום מגוריו של יקי בתקופה הרלוואנטית ונקבע על-ידי בית משפט קמא כממצא עובדתי שראה את יקי רוכב על האופנוע, וידע שיקי רוכב על האופנוע וכן בהיתחשב ביחסיו הקרובים של נתי לאחיו גיא ולחבר- יקי, יחסים שאיפשרו לו למנוע את השמוש באופנוע ללא ביטוח, וזאת על-אף שנתי לא רכב ואף אינו מסוגל לרכב על האופנוע, בשל נכותו, כשנתי בחר שלא למנוע שימוש זה. מכלול העובדות הנ"ל, כפי שנקבעו על-ידי בית משפט קמא מלמד שלנתי הייתה שליטה מסוימת על האופנוע ומשכך ניתן לראות בו, בנסיבות העניין, כמחזיק.
...
לסיכום
הצדדים השלישיים מנהלים משק בית משותף, במסגרתו ומשיקולים שלא הובררו עד תום, החליטו לרשום את הבעלות ברכב על שמה של הדיל בלבד.
לפיכך אני קובעת כי הנהג והדיל בעלים יחדיו ברכב בו אירעה התאונה.
סוף דבר, על הצדדים השלישיים לשלם לנתבעת, ביחד ולחוד, את הסך של 338,610 ₪, בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום ששילמה את הסך הנ"ל לתובע, ועד למועד ביצוע התשלום על ידי הצדדים השלישיים.