מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בעלות ברכב: החזקה פיזית מול רישום במשרד הרישוי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

יוער, כי הואיל ומוחמד אינו רשום במשרד הרשוי כבעלים של רכב הפולקסוואגן, הוגש לתיק ביום 8.1.17 תצהירו של מר חלד אלכרם, לפיו מוחמד הוא המחזיק ובעל השליטה ברכב.
אקדים ואומר, כי לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ובוחן התנועה, אני סבורה כי מדובר בגירסה מול גרסה, כאשר לא ניתן להעדיף את גרסת מי מן הצדדים על פני גרסת רעהו.
מכאן שלא ברור כיצד יכול היה עלי למסור גרסה ולפיה רכב הפולקסוואגן עצר בצד על מנת להוריד נוסע כאשר מנגד, במהלך עדותו העיד כי כלל לא ראה את הרכב עובר למגע הפיזי בין הרכבים.
...
אקדים ואומר, כי לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ובוחן התנועה, אני סבורה כי מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר לא ניתן להעדיף את גרסת מי מן הצדדים על פני גרסת רעהו.
אשר על כן, משאין באפשרותי להעדיף את גרסת מי מהצדדים, הרי שהצדדים לא עמדו בנטל המוטל עליהם, כל אחד בתביעתו, להוכיח את התביעה, ומשכך אני מורה על דחיית התובענות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ואכן, נקבע בפסיקה כי אין זהות בין הבעלים לבין המחזיק, ועל כן ייתכן מצב בו הבעלים אינו מחזיק כלל ברכב, אלא בעלותו באה לידי ביטוי, למשל, במירשם הדקלרטיבי שמנהל משרד התחבורה: "יש לפרש את המונח "בעל הרכב", בהקשר זה, כבעליו הרשום של הרכב במשרד הרשוי, שכן פרשנות אחרת לפיה יש לבחון בעלות בפועל, מרוקנת למעשה מונח זה מתוכן, שכן מה בין "בעל רכב בפועל" לבין "מחזיק"? ער אני לכך, כי רישום בעלות של כלי רכב במשרד הרשוי הוא דקלראטיבי בלבד (רע"א 7161/08 המוסד לביטוח לאומי נ' הראל חברה לביטוח, 2.6.11, ע"א 1680/03 לוי נ' ברקול, פ"ד נח(6) 941, 948 (2004), רע"א 537/95 סהר חברה לביטוח נ' בנק דיסקונט לישראל, פ"ד נא(4) 464, 472 (1997)) אך קביעה זו רלוואנטית במישור הקנייני ואין להחילה בעניינינו, שכן כאמור, מתן פרשנות לפיה יש לבחון בעלות בפועל ואין די ברשום הבעלות בלבד במשרד הרשוי אינה מתיישבת עם לשון הסעיף ותרוקן למעשה את התיבה "בעל הרכב" מתוכן.
אלא שאף אם הדיל לא בדקה את הרכב בעצמה טרם הקנייה, לא ניהלה מו"מ מול המוכר, ולא שילמה עליו מכספים שהרוויחה במו ידיה, אין בכך אינדיקאציה כלשהיא לשאלת בעלותה.
מעבר לאמור, ואף שהדיל לא נהגה ברכב בהיעדר רשיון נהיגה, ייתכן שניתן לראות בה גם מחזיקה בו, בהיתחשב בעובדת מגוריה המשותפים עם הנהג, והעובדה שהיא ראתה אותו משתמש ברכב תדיר: "מקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא באשר לקשר שבין נתי לבין האופנוע עולה שניתן לראות בנתי כ"מחזיק" של האופנוע בנסיבות העניין, וזאת בהיתחשב בכך שהוא נרשם בידיעתו ותוך שתוף פעולה מצידו כבעלים של האופנוע, בקירבתו הפיזית של נתי לאופנוע, שהתגורר בסמוך למקום מגוריו של יקי בתקופה הרלוואנטית ונקבע על-ידי בית משפט קמא כממצא עובדתי שראה את יקי רוכב על האופנוע, וידע שיקי רוכב על האופנוע וכן בהיתחשב ביחסיו הקרובים של נתי לאחיו גיא ולחבר- יקי, יחסים שאיפשרו לו למנוע את השמוש באופנוע ללא ביטוח, וזאת על-אף שנתי לא רכב ואף אינו מסוגל לרכב על האופנוע, בשל נכותו, כשנתי בחר שלא למנוע שימוש זה. מכלול העובדות הנ"ל, כפי שנקבעו על-ידי בית משפט קמא מלמד שלנתי הייתה שליטה מסוימת על האופנוע ומשכך ניתן לראות בו, בנסיבות העניין, כמחזיק.
...
לסיכום הצדדים השלישיים מנהלים משק בית משותף, במסגרתו ומשיקולים שלא הובררו עד תום, החליטו לרשום את הבעלות ברכב על שמה של הדיל בלבד.
לפיכך אני קובעת כי הנהג והדיל בעלים יחדיו ברכב בו אירעה התאונה.
סוף דבר, על הצדדים השלישיים לשלם לנתבעת, ביחד ולחוד, את הסך של 338,610 ₪, בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום ששילמה את הסך הנ"ל לתובע, ועד למועד ביצוע התשלום על ידי הצדדים השלישיים.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

רכוש זה כולל, בין היתר, רכב מסוג B.M.W (להלן: הרכב), אשר על-פי רשומי משרד הרשוי מצוי בבעלות המבקשת שלפניי, חמותו של הנאשם.
מאז מותו של בעלה, הרכב מצוי בבעלותה ובחזקתה של המבקשת, אשר מתגוררת מול דירת בתה, ולאור מצבה הפיזי הירוד, מתירה לבת לעשות שימוש ברכב.
...
אכן, תפיסת הרכוש, טרם הורשע הנאשם בדין, מהווה פגיעה בזכות הקניין שלו או של אדם אחר, המחזיק בו. ואולם, סבורני, כי בית משפט השלום ערך איזון ראוי בין תכלית התפיסה "המיועדת לאפשר למערכת אכיפת החוק לממש את סמכות הענישה שניתנה בידי בית המשפט לחלט חפץ הקשור בעבירה במסגרת העונש הנגזר על העבריין, ומשקפת את גישת המחוקק לפיה פגיעה בזכות הקנין לגבי חפץ שהוכתם בעבירה מבטאת עונש ראוי בנסיבות מתאימות" (ראו [בש"פ 342/06](http://www.nevo.co.il/links/psika/?link=בשפ%20342/06) חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.03.2006)), לבין ההגנה על זכות הקניין של המחזיק ברכוש.
לטעמי, התניית שחרור הרכב התפוס בהפקדת סכום של 40,000 ש"ח, אשר לטענת המשיבה מהווה פחות מ-30% מערכו הכספי, וכן בערבות עצמית בסך 100,000 ₪ הינה סבירה בנסיבות העניין (למסקנה דומה, ראו בש"פ 3616/11 זגורי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.05.2011), וההפניות שם).
הבקשה למתן רשות לערור נדחית בזאת.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2012 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

שניים אוחזים ברכב, האחד מחזיק ברכב פיסית ואילו על שמו של האחר נרשמה הבעלות במשרד הרישוי.
נראה, כי בנסיבות שנוצרו שם, לא מצא בית המשפט לנכון לגרור את המפרק להליך, אך לא שלל את האפשרות לברר הסוגיה במסגרת הליך שיתנהל אל מול המבקשת בהליך שלפניי, כאשר כל הכרעה בעניין זה, בנוגע לנכס שאינו עוד חלק מנכסי קופת הפרוק אינה רלוונטית לתיק הפרוק, שהלוא הרכב ירשם עם שם המשיב או על שם המבקשת וקופת הפרוק לא תיהנה מתמורה נוספת בגינו ומכאן, אין עסקינן בסוגיה שהוכרעה על ידי בית המשפט ושמהווה השתק פלוגתא.
...
דוקא העובדה שהמבקשת בחרה לאחר שהסתבר לה, כי החברה נכנסה להליכי פירוק, לבטל את השיקים אשר נימסרו בתמורה לרכב יש בה כדי ללמד על האותנטיות של העסקה עם החברה, כאשר המבקשת חוששת מכך שעם הליך הפירוק יונח כספה על קרן הצבי, זאת בפרט, כאשר בסופו של דבר, נאלצה המבקשת לפרוע את השיקים שבוטלו על ידה לידיו של אותו אדם אשר סוחרו לידיו, כאשר גם המפרק מאשר, כי החברה נהגה לנכות את השיקים שנמסרו לידיה.
לאור כל האמור, במסגרת היריבות שבין המבקשת ובין המשיב בשאלת הבעלות ברכב, גוברת זכותה של המבקשת על פני זכותו של המשיב ומשכאן, רישום הבעלות במשרד הרישוי לפיו הרכב הינו בבעלות המבקשת הינו שגוי ונדחה מפני זכותה של המבקשת והמשיבה מספר 4 תמחק לפיכך מרישומיה את שמו של המשיב 3 כבעלים של הרכב.
סוף דבר, המשיבה 4 תמחק מרישומיה את רשומו של משיב 3 כבעלים של הרכב ותחזיר הרישום לזה שהיה קיים ערב העברת הבעלות על שם המשיב 3.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2012 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

שניים אוחזים ברכב, האחד מחזיק ברכב פיסית ואילו על שמו של האחר נרשמה הבעלות במשרד הרשוי.
נראה, כי בנסיבות שנוצרו שם, לא מצא בית המשפט לנכון ליגרור את המפרק להליך, אך לא שלל את האפשרות לברר הסוגיה במסגרת הליך שיתנהל אל מול המבקשת בהליך שלפניי, כאשר כל הכרעה בעיניין זה, בנוגע לנכס שאינו עוד חלק מנכסי קופת הפרוק אינה רלוואנטית לתיק הפרוק, שהלוא הרכב ירשם עם שם המשיב או על שם המבקשת וקופת הפרוק לא תיהנה מתמורה נוספת בגינו ומכאן, אין עסקינן בסוגיה שהוכרעה על ידי בית המשפט ושמהווה השתק פלוגתא.
...
דווקא העובדה שהמבקשת בחרה לאחר שהסתבר לה, כי החברה נכנסה להליכי פירוק, לבטל את השיקים אשר נמסרו בתמורה לרכב יש בה כדי ללמד על האותנטיות של העסקה עם החברה, כאשר המבקשת חוששת מכך שעם הליך הפירוק יונח כספה על קרן הצבי, זאת בפרט, כאשר בסופו של דבר, נאלצה המבקשת לפרוע את השיקים שבוטלו על ידה לידיו של אותו אדם אשר סוחרו לידיו, כאשר גם המפרק מאשר, כי החברה נהגה לנכות את השיקים שנמסרו לידיה.
לאור כל האמור, במסגרת היריבות שבין המבקשת ובין המשיב בשאלת הבעלות ברכב, גוברת זכותה של המבקשת על פני זכותו של המשיב ומשכאן, רישום הבעלות במשרד הרישוי לפיו הרכב הינו בבעלות המבקשת הינו שגוי ונדחה מפני זכותה של המבקשת והמשיבה מספר 4 תמחק לפיכך מרישומיה את שמו של המשיב 3 כבעלים של הרכב.
סוף דבר, המשיבה 4 תמחק מרישומיה את רישומו של משיב 3 כבעלים של הרכב ותחזיר הרישום לזה שהיה קיים ערב העברת הבעלות על שם המשיב 3.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו