תביעתם של התובעים נסמכת כל כולה על עדותם של התובעים, ילדיו של המנוח, מר רחמים דוד, הגב' שרה מרדכי, הגב' עזיזה עקרבי ומר עוזי דוד, ועל עדותו של מר אריה עקרבי, נכדו של המנוח, אשר תצהיריהם אינם אלא עדות מפי השמועה.
בהעדר ראייה מהימנה בת משקל לרכישת המקרקעין קבלה על תשלום ו/או כל ראייה אובייקטיבית שתתמוך בטענת התובעים, לאור העובדה שתביעת התובעים נסמכת כל כולה על עדויות שמועה בלתי קבילות, הסתירות בעדויות ופועלו של המנוח והתובעים, כמפורט לעיל, עולה, כי התובעים לא עמדו כלל בנטל הראייתי הקבוע בדין האזרחי להוכחת טענתם בדבר זכות בעלותם במקרקעין.
זכות רשות במקרקעין
התובעים טוענים, כי ככל שבית משפט לא יכיר בזכותם לבעלות במקרקעין, הנם בעלי רשות בלתי הדירה ו/או דיירים מוגנים בנכס ועל בית המשפט להצהיר על זכותם זו.
לטענתם, זכותם הבלתי הדירה נלמדת גם בהעדר חוזה מפורש שנקשר בין הצדדים ומכוח היתנהגותו של בעל המקרקעין או משתיקתו ואי היתנגדותו לשימוש, אשר מלמדים על הסכמתו לשימוש במקרקעין ויוצרים השתק.
...
סבורני, כי טרם הגיעה העת לדון בשאלת הפיצויים המגיעים לתובעים, אם בכלל, במידה והנתבעת 1 תבקש לבטל את הרשות, שכן בשלב זה הנתבעת 1 לא נקטה כלל בהליכי פינוי כנגד התובעים והמדובר, אפוא, בסוגיה שאינה מונחת כלל לפתחו של בית משפט זה. ראוי, כי סוגיה זו תיבחן על ידי בית המשפט המוסמך וככל שננקטו על ידי הנתבעת 1 הליכי פינוי כנגד התובעים.
אוסיף ואציין, כי לנוכח בקשת התובעים לדחיית התביעה כנגד הנתבעת 2, משהתובעים זנחו בסיכומיהם כליל את עתירתם למתן צו מניעה קבוע, מתייתר אף הצורך לדון בסעד זה.
סוף דבר
מכל הנימוקים המפורטים לעיל, דין תביעת התובעים להידחות.
הנני מחייבת את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 20,000 ₪.
