מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בעלות במקרקעין מכוח עדות מפי השמועה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שלישית, וככל שיש ספק למאן דהוא באשר לפרשנות שיש להעניק להסכם הפשרה בה"פ 200943/08, בא סע' 6 להסכם ומפרש בלשון ברורה: "כי שאלת הבעלות בשטח המופקע ו/או זכויותיהם של המשיבים בשטח המופקע, אם וככל שקיימות, אינה מוסדרת ואינה בגדר הסכם פשרה זה". עינינו הרואות כי אין בסיס בדין או בלשון הסכמי הפשרה לקבוע מכוחם זכויות של הנתבעים במקרקעין, ובודאי שאין בהם כדי למנוע מהמדינה לתבוע את סילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין.
עדות זו של הנתבע 14 אינה יוצאת מגדר עדות יחידה של בעל דין, שהיא גם עדות מפי השמועה.
...
סוף דבר "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים יז, 6).
התוצאה היא שעל הנתבעים כולם לסלק ידם מכל שטח שבתחום שטח התביעה, בין אם הוא משמש אותם למגורים ובין אם לצרכים אחרים.
כדרך שנעשה בתיק אזרחי (ב"ש) 7139-03 מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נ' בן גר ואח' (10/10/2012), אני מסמיך את התובעת או מי מטעמה, לפנות על חשבון הנתבעים את המקרקעין ואת כל הבנוי עליהם, וכן את המיטלטלין שבמקרקעין השייכים לנתבעים או מי מטעמם, אם לא יעשו כן הנתבעים בעצמם במועדים הנקובים לעיל, וכל זאת לשם מימוש הסעד העיקרי של סילוק יד. בהתחשב באופן ניהול ההליכים בתיק זה מצד הנתבעים, ובהיקף השטחים מושא התביעה אשר מוחזקים על ידי הנתבעים השונים ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד על פי הסכומים המפורטים מטה: הנתבעים 1, 27, 37, 38 ו-39, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 25,000 ₪; הנתבעים 2, 7 ו-8, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 25,000 ₪; הנתבעים 3, 4, 6, 17 ו-35, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 25,000 ₪; הנתבע 5 ישלם לתובעת סך של 25,000 ₪; הנתבע 14 ישלם לתובעת סך של 10,000 ₪; הנתבע 25 ישלם לתובעת סך של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

כשנשאל הנתבע כיצד הוא מצהיר על עובדה זו ענה "מאבא שלי שסיפר לי. אחרי זה הוא בעצמו" (עמ' 9 לפרוטוקול ש' 6-9) על כן נטען כי מדובר בעדות שמיעה שאין לקבלה.
יחד עם זאת לא ניתן באמת לקבל את טענת עד התובעת כי אין ולו מיסמך אחד שיכול להאיר את עיני בית המשפט, בייחוד שלאורך השנים הבעלות על המקרקעין לא היתה של התובעת ועברה מיד ליד בין המוסדות השונים של המדינה כפי שמציין המפקח, ורק בשנת 1982 עברה הבעלות במקרקעין לידי התובעת כפי שניתן להתרשם מנסח הטאבו שצרפה התובעת לכתב התביעה.
בע"א 6757/13 מרים אביטסם נחום נ' מדינת ישראל נ' רשות הפיתוח (נבו 19.08.2015) נפסק, מפי כב' השופט זילברטל בהסכמת כב' השופטים חיות והנדל (כתוארם אז): "בפסיקה נקבע, כי יש להכפיף ביטולו של רישיון במקרקעין לעקרונות של צדק, בהיתחשב בעיקר בציפייה הסבירה שנטע בעל המקרקעין אצל פלוני ובהסתמכותו על כך, וזאת לרוב באמצעות קביעה כי רשות שניתנה התגבשה לכדי רשות מכוח השתק, ולכן אינה ניתנת לביטול חד-צדדי. במקרים המתאימים, יבחן בית המשפט בהתאם לנסיבות כל מקרה ובהתבסס על שקולי צדק, האם ראוי להקנות סעד לבר-הרשות, כאשר באמתחתו מיגוון של סעדים – החל מהתניית ביטול הרישיון בתשלום פיצוי כספי בעבור השבחת המקרקעין וכלה בקביעה כי הרשות בלתי-הדירה ואינה ניתנת לביטול (רע"א 2701/95 כנעאן נ' גזאוי, פ"ד נג(3) 151, 170; מיגל דויטש קניין כרך ב 415-414 (1999); זלצמן, עמ' 272-270; ע"א 633/08 מינהל מקרקעי ישראל נ' חיטמן, [פורסם בנבו] פסקה כד (9.1.2014), והאסמכתאות הנזכרות שם). לגישתי, ככלל יש לנהוג במשנה זהירות ביחס לקביעה כי רשות היא בלתי-הדירה, וזכות שכזו תוסק אך במקרים חריגים ויוצאי דופן. בצד זאת, כאשר עסקינן ברשות מכללא במקרקעי ציבור, שנוצרה עקב מחדלן של הרשויות מלפעול לסילוקו של מסיג גבול במקרקעין, אין מקום לקביעה כי זכותו של בר-הרשות התגבשה לכדי רשות בלתי הדירה. (...)
...
" כן אני דוחה את הטענה כי יש בפסקי הדין הפליליים נגד המנוח לגבי בניית/אי הריסת הגדר משום השתק פלוגתא, לפיו החזקת המנוח בבית והמקרקעין היתה כדין.
לפיכך אני קובעת כי מעת שהרשות שניתנה מכללא למנוח ואחריו לנתבע להחזיק במקרקעין בוטלה, והודעה על כך ניתנה לנתבע בעצם הגשת התביעה לפינוי וסילוק יד - דין התביעה להתקבל.
לעניין דמי שימוש, אני קובעת כי עד מועד הגשת התביעה אין לתובעת זכות לדמי שימוש, ולכן הבקשה לפיצול סעדים נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בכך חזר בו התובע מרכיב תביעתו כי יש לתקן את הליכי ההסדר כיוון שנעשה שלא כשורה ונפלה בו טעות; יש לראות במסמך העסקה הראשונה הסכם מכר, והתביעה על פיו לא היתיישנה מכח דיני הנאמנות הקונסטרוקטיבית (עליה נעמוד להלן); מאז חתימת מיסמך העסקה הראשונה החזיקה הנתבעת במקרקעין שנים ארוכות (עד שנת 2000 לערך), עיבדה אותם, מסקה את עצי הזית ונהגה במקרקעין מנהג בעלים, באופן בלעדי.
לא נתתי משקל לעדותו של פהדי בכל הנוגע למכירת המקרקעין על ידי פהד לפארס סבו בשנות החמישים, שכן עסקינן בעדות מפי השמועה והשערות של פאדי, ולא בעדות מידיעה אישית (הודה בכך פהדי ברורות – עמ' 23 לפרו' שו' 26-29; עמ' 25 לפרו' שו' 5-6).
...
הוכחת עסקת המכר השלישית לאור התשובות לשלוש שאלות המשנה דלעיל, שוכנעתי לקבוע כי הוכחה לי עסקת המכר השלישית, במסגרתה נמכרו המקרקעין ממטר לתובע.
לקראת סיום שוכנעתי לקבוע, לנוכח כל המפורט בהרחבה לעיל, כי התובע הוכיח את תביעתו, וזכאי לקבל את הסעדים שביקש במסגרתה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מצהיר כי התובע זכאי להירשם כבעלים של חלקה 24 בגוש 18841 מאדמות הכפר ראמה, וזאת לאחר כריתת שלוש עסקות המכר שפורטו לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לזכות לתבוע דמי שימוש ראויים, "ההלכה שנתקבלה בשיטתנו היא כי מסיג גבול, העושה שימוש שלא כדין בקרקע זולתו, חייב להשיב את זכייתו שבאה לו מבעל הזכות מכוח העקרון של עשיית עושר ולא במשפט. מבחינה זו, אין עוד הבדל בין זכייה המתבטאת בעשיית רווחים מיוחדים לבין זכייה שהיא החסכון של דמי שימוש ראויים" (ע"א 891/95 זידאני נ' אבו אחמד, פ"ד נג(4) 769, 778-775 (1999).
בתצהיר של הנתבע נטען (כעדות שמיעה שהתובעת היתנגדה לה) שהמנוחה הייתה דיירת מוגנת במקרקעין.
אלא שגם לעירייה אין זכויות בקרקע, ולכן גם היא לא הייתה יכולה להקנות למנוחה זכויות שאין לה. מכל מקום, כל הטענות בעיניינה של המנוחה וזכויותיה הן עדות מפי השמיעה שאינן קבילות כראיה לאמתות תוכנן לאחר שהתביעה היתנגדה לכך.
על כן טענת "זה נהנה וזה לא חסר", שהועלתה בסיכומי התשובה, אינה יכולה להשמע מפי אלה המחזיקים בקרקע שלא כדין ומבקשים להמשיך להחזיק בה. אשר לסעד הכספי: משנמצא כי הנתבעים אינם במעמד של בני רשות לנוכח התקופה הקצרה יחסית שבה הם מחזיקים בקרקע, עליהם לשלם דמי שימוש ראויים בגין פרק הזמן שבו הם מחזיקים בה שלא כדין מכוח העקרון הכללי של דיני עשיית עושר ולא במשפט.
...
הנתבעים נסמכים בסיכומיהם על פסק הדין בת"א (שלום ת"א) 19167-05-15 עיריית תל אביב-יפו נ' ראובן (25.11.2016) שבו נעתר בית המשפט לסעד של סילוק יד, אך דחה סעד של תשלום דמי שימוש ראויים תוך שמתח ביקורת על כריכת הסעדים בתביעה אחת.
בענייננו הנתבע לא טען שהוא אינו מחזיק בחלק מהשטח, לא הסכים שיינתן פסק דין חלקי לפינוי משטח כלשהו, והמסקנה המתבקשת היא שהנתבע מחזיק בשטח כולו.
סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

תביעתם של התובעים נסמכת כל כולה על עדותם של התובעים, ילדיו של המנוח, מר רחמים דוד, הגב' שרה מרדכי, הגב' עזיזה עקרבי ומר עוזי דוד, ועל עדותו של מר אריה עקרבי, נכדו של המנוח, אשר תצהיריהם אינם אלא עדות מפי השמועה.
בהעדר ראייה מהימנה בת משקל לרכישת המקרקעין קבלה על תשלום ו/או כל ראייה אובייקטיבית שתתמוך בטענת התובעים, לאור העובדה שתביעת התובעים נסמכת כל כולה על עדויות שמועה בלתי קבילות, הסתירות בעדויות ופועלו של המנוח והתובעים, כמפורט לעיל, עולה, כי התובעים לא עמדו כלל בנטל הראייתי הקבוע בדין האזרחי להוכחת טענתם בדבר זכות בעלותם במקרקעין.
זכות רשות במקרקעין התובעים טוענים, כי ככל שבית משפט לא יכיר בזכותם לבעלות במקרקעין, הנם בעלי רשות בלתי הדירה ו/או דיירים מוגנים בנכס ועל בית המשפט להצהיר על זכותם זו. לטענתם, זכותם הבלתי הדירה נלמדת גם בהעדר חוזה מפורש שנקשר בין הצדדים ומכוח היתנהגותו של בעל המקרקעין או משתיקתו ואי היתנגדותו לשימוש, אשר מלמדים על הסכמתו לשימוש במקרקעין ויוצרים השתק.
...
סבורני, כי טרם הגיעה העת לדון בשאלת הפיצויים המגיעים לתובעים, אם בכלל, במידה והנתבעת 1 תבקש לבטל את הרשות, שכן בשלב זה הנתבעת 1 לא נקטה כלל בהליכי פינוי כנגד התובעים והמדובר, אפוא, בסוגיה שאינה מונחת כלל לפתחו של בית משפט זה. ראוי, כי סוגיה זו תיבחן על ידי בית המשפט המוסמך וככל שננקטו על ידי הנתבעת 1 הליכי פינוי כנגד התובעים.
אוסיף ואציין, כי לנוכח בקשת התובעים לדחיית התביעה כנגד הנתבעת 2, משהתובעים זנחו בסיכומיהם כליל את עתירתם למתן צו מניעה קבוע, מתייתר אף הצורך לדון בסעד זה. סוף דבר מכל הנימוקים המפורטים לעיל, דין תביעת התובעים להידחות.
הנני מחייבת את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו