מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בעלות במקרקעין והנטל להוכיח בעלות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כלל הוא, כי התובע סילוק יד ממקרקעין מכוח בעלותו בהם, די לו להוכיח את עובדת בעלותו בהם, ומכאן ואילך מוטל הנטל על הנתבע להוכיח זכות להמשיך ולהחזיק במקרקעין (ע"א 16482/92 עריית תל אביב יפו נ' גרינשטיין, פ"מ תשנ"ג (4) 353 (1994); ע"א 483/62 קוך נ'לנדוי פ"ד יז 1953 (1963); ע"א 127/77 קפה נ' לוי, פ"ד ל"א (3) 455, 464 (1977)).
...
דין טענות אלו להידחות, הכל כפי שיפורט לעיל.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2020 בעניינים מקומיים חיפה נפסק כדקלמן:

הן לפי הדין הישן והן לפי הדין החדש, כאשר מדובר במי שאחראי מכוח הדין לבצוע עבירת תיכנון ובניה (אותה לא בהכרח ביצע בעצמו), כגון בעל המקרקעין, הנטל עליו להוכיח את התנאי הכפול היכול לשמש לו כהגנה.
...
בעניין זה ראו ע''פ 8994/08 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם ב "נבו"): " דוקטרינת ההגנה מן הצדק מאפשרת לבית המשפט לבטל אישום, כאשר מסתבר לו כי לא ניתן להבטיח לנאשם משפט הוגן או כאשר העמדתו לדין פוגעת בעקרונות הצדק וההגינות, בדרך כלל בשל התנהלותה הקלוקלת של התביעה [בג"צ 1563/96 כץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(1) 529, 543-545 (1997); בג"צ 5319/97 קוגן נ' הפרקליט הצבאי הראשי, פ"ד נא(5) 67, 94-95 (1997); על"ע 2531/01 חרמון נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו, פ"ד נח(4) 55, 77-79 (2004)]. ההצדקה העיקרית לשימוש בסמכות קיצונית זו של בית המשפט הינה הרצון להבטיח כי רשויות אכיפת החוק ינהגו באופן ראוי, כמתחייב ממעמדן כגוף שלטוני. היא נועדה להוות בלם לפעילות אכיפה שלוחת רסן ושרירותית המתכחשת לזכויות הנאשם ולערכים של שלטון החוק. אכן, זוהי סמכות יוצאת דופן וכך גם הנסיבות המצדיקות את הפעלתה [ע"פ 4596/05 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 30.11.05), פסקה 9]. " האם זה המצב במקרה הנדון לפנינו? האם אכן יש בנסיבות המתוארות ע"י הנאשמת כדי להביא למסקנה כי נקיטת ההליך הפלילי והמשך ניהולו נגדה יש בהם כדי לפגוע מהותית בעקרונות של הגינות משפטית וקיומו של משפט הוגן בעניינם של הנאשמים? ביטול כתב האישום , ובמקרה דנן, זיכוי מהעבירה, הוא המעשה הקיצוני שבית המשפט יידרש אליו רק במקרים קיצונים ונדירים.
אין להתעלם מהעובדה שלנאשמת מיוחס ביצוע עבירות על הוראות חוק התכנון והבנייה ולא בנקל יורה בית המשפט על ביטול כתב האישום, או על זיכוי ויש לשקול בכובד ראש באם נגיע למסקנה כי אכן נפלו פגמים בהתנהלות המאשימה, אם יש מקום לזיכוי הנאשמת, כפי שהיא טוענת.
לסיכום: לאור כל הדברים שצויינו לעיל, וכפי הדברים שקבעתי בפתח הכרעת הדין, ובנימוקים בהמשך, אני מזכה את הנאשם מס' 2 מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, מזכה את הנאשמת מס' 1 מהעבירה המיוחסת לה ביחס לפרט הראשון של בניה בסטייה מהיתר( תוספת של 15 מ''ר על חשבון מחסנים), אך מרשיעה אותה ביחס לעבירה המיוחסת לה לגבי הפרט השני , קרי אותו גגון שנבנה בסטייה מהיתר הבניה שהיה בתוקף.

בהליך ערעור תיק פלילי בניה (עתפ"ב) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לאחר שהוכח לכאורה שאין היתר בניה לתוספת הבניה וכי נעשה שימוש באותה תוספת; ולאחר שהמערער הודה כי הנו המנהל הפעיל של המערערת בעלת הבניין, והנו המחזיק בפועל של המקרקעין; עבר הנטל למערערים.
...
אולם, אין מנוס מן המסקנה לפיה הצטברות הפגמים במקרה זה מנעה מהנאשם הזדמנות נאותה לערוך את הגנתו, ובכך נגרם אי צדק של ממש בניהול ההליך המשפטי.
במצב דברים זה, לא ניתן לומר כי ניתנה אפשרות הוגנת למערערים להתגונן במשפטם, ואין מנוס מביטול ההליך מחמת הצדק.
התוצאה התוצאה היא אפוא, שהערעור מתקבל, האישום וההליך כולו מבוטלים משיקולי צדק.

בהליך י"ס שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

במקרה של קרבת מישפחה בין המחזיק לבין בעל הקרקע הנטל להוכחת "ניגודיות" החזקה גובר: "משמעותה של דרישת ה'חזקה נוגדת' הנה כי חזקתו של המחזיק בקרקע אינה נעשית מתוך הסכמתו ורשותו של הטוען לבעלות בקרקע, אלא על אפו ועל חמתו... יתרה מכך, המערערים טוענים לחזקה נוגדת של חליל, במקרקעין אשר המשיב, אחיו של חליל, טוען לבעלות בהם. במצב של קרבה שכזו בין חליל למשיב, תקשה חובת הוכחתה של טענה לחזקה נוגדת" (עניין אל קמרי, בפיסקה 24).
...
לטענת התובעת יש לדחות את התביעה על הסף, או לגופה, בהעדר עילה.
לפיכך אני קובעת שהנתבעת תשלם לתובע דמי שימוש ראויים בסך של 64,000 ₪ לחודש בגין התקופה המתחילה בחודש 2/21 והמסתיימת בחודש 5/22.
אשר על כן, אני נעתרת לתביעה ומורה כדלהלן: אני מורה לנתבעת לפנות את בית הסוכנות ואת הנחלה מכל אדם וחפץ בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין.
הנתבעת תשלם לתובע דמי שימוש ראויים בסך של 64,000 ₪ בגין התקופה המתחילה בחודש 2/21 והמסתיימת בחודש 5/22.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

משכך, אף אם תיתקבל תביעתו של פארס, אין משמעות הדבר כי הוא זוכה להכרה ברשום בעלותו על הקרקע (לעת הזאת לא ניתן לקבוע קביעה סופית ומוחלטת לגבי זכויות הבעלות בקרקע, ויש עדיין צורך בבירור מעמיק בעיניין), וכל שניתן לקבוע בתביעה הנוכחית הוא האם עלה בידי פארס לעמוד בנטל ההוכחה הדרוש במשפט אזרחי, להוכיח זכות להחזיק בקרקע, שהיא עדיפה על הזכות הנטענת של הנתבעים, כפי שהוכחה על ידם.
...
משכך, ניתן לקבוע כי אין לפארס זכויות ברצועת קרקע זו אשר נצבעה בצבע תכלת, ואין נפקא מינה אם יש בהליך האמור שהתנהל בין משפחת בטחיש לבין הנתבע 3 משום קביעה, כי זה האחרון הוא בעל החזקה בקרקע זו, שכן ממילא יש להחריג שטח זה מהתביעה שלפניי ולגורע אותו מהשטח שלגביו טוען התובע כי לו זכויות חזקה בו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתובים, שקלתי את טענות הצדדים, ולאחר שהתרשמתי באופן ישיר ובלתי אמצעי מעדויות הצדדים והעדים מטעמם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, מששוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח זכות להחזיק בקרקע.
אין בידי לקבל גרסה זו מן הטעם, שהנתבעים לא הגישו שרטוט או מדידות המלמדים על מיקומו של "עץ הזערורה" הנטען, אשר היווה לשיטתם סימן היכר, ושימש את הצדדים במפגש האמור לזיהוי הקרקע שבמחלוקת וגבולותיה, וכן לצרכי האבחנה בין חלקת האדמה של פארס לבין החלקה שהנתבעים טענו לזכות בעלות בה מכוח מכר.
משום האמור, דין טענת הנתבעים, כי פארס לא ידע להצביע על גבולות החלקה שלו, להידחות.
סוף דבר מהמקובץ עולה, כי התביעה מתקבלת ובהתאם אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו המורה לנתבעים או מי מטעמם לסלק ידם ואת כל המיטלטלין השייכים להם, לרבות כאלה הטעונים הריסה ופינוי, ולהשיב החזקה לידי התובע במקרקעין הלא מוסדרים נשוא התביעה המצויים באזור הידוע בשם "אל-חפאיר" שברמת הגולן, כפי המסומן כמגרש 1 בצבע צהוב בחוות דעת מומחה בית המשפט והמפה המצורפת לה, וזאת יעשו עד ולא יאוחר מיום 1.5.23.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו