מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בעל זכות קודם לחוב תחת מעקל

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד הסכימו הצדדים כי "עם ביצוע ההעברה הנ"ל בכפוף לאמור בתנאי הסכם זה יבואו לידי הסדר סופי ומוחלט כל המחלוקות הטענות והסכסוכים שבין הצדדים ויסולקו סופית כל החובות הקימיים [כך במקור], באם קיימים, בין הצדדים להסכם זה". ביום 31.7.1987 נחתם בין אנטואן, ג'ול, אדואר וסמעאן הסכם נוסף המתייחס ל-5 חלקות (מיגרשי גולן, מחסני צ'ק פוסט ובניין אלענבר; להלן: 5 החלקות) מתוך החלקות המשותפות ולפיו התחייב אנטואן להעביר לאחים את זכויותיו ב-5 החלקות (להלן: הסכם המכר).
התביעות בשנת 2012 הגישו סמעאן וכן יורשי אדואר וג'ול תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה (להלן: תביעת האחים) ובה עתרו להצהיר כי האחים ויורשיהם הם הבעלים של זכויות אנטואן בחלקות מחסני צ'ק פוסט, פהד סאפיה, מוסך עוקל וחלקת שפרעם שעליהן נרשמו המשכונות והערות האזהרה מתוקף הסכם ההלוואה והסכם המכר המותנה שבין יורשי אנטואן ומרואן.
מרואן טוען כי הוא הסתמך בתום לב על הרישום לפיו נאדיה היא בעלת הזכויות שהיו רשומות קודם לכן על שם אנטואן, בעלה המנוח, ב-5 החלקות הנ"ל. האם מתקיימים בעניינינו תנאי "תקנת השוק" הקבועים בסעיף 10 לחוק המקרקעין באופן המאפשר למרואן לחסות תחת הגנתה? בין אם הזכות במקרקעין שהוענקה למרואן על ידי נאדיה היא שיעבוד של זכויותיה בחלקות ובין אם מדובר במכר מותנה שהשתכלל, לטענתו, בשל אי פרעון ההלוואה – הרישום לטובתו של איזה מן הזכויות הללו לא הושלם.
...
אין חולק כי השומה שעל עריכתה הוסכם כאמור לא נערכה בסופו של דבר.
מנקודת המבט של הגנה על הסתמכותו של הרוכש מן היורש, ובאופן כללי יותר של חלוקת הסיכונים במצב של "תאונה משפטית", אני סבורה ששאלת הידיעה של היורש בתחרות זכויות כמו זו שבפנינו אינה רלוונטית.
לגישתי מספר טעמים תומכים במסקנה האמורה, ואלו יבוארו בקצרה להלן.
נוכח כל האמור לעיל – התוצאה אחת היא: דחיית הערעורים וחיוב המערערים בהוצאות.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2017 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

עוד נקבע כי "ככל שהבנק מאפשר חיובים מהחשבון המצוי ביתרה שלילית, הרי שהבנק ממשיך לראות את הלקוח – החייב כבעל זכות.
אכן זכותו של הבנק כנושה קודמת לזכותו של מעקל ועל כן כניסת כספים לחשבון עו"ש המצוי ביתרה שלילית היא היתנהלות תקינה של צימצום חוב ואין צו עיקול יכול לשבש את פעילותה.
כאשר מתקבל צו עיקול על ידי בנק, על הבנק לפעול במשנה זהירות ולבחון את מצב החשבון גם במהלך יום עסקים וכאשר הבנק בוחר שלא לעשות כן, אין מדובר בהתנהלות שניתן לראותה כחוסה תחת ההגנה של "הצדק סביר". בנסיבות בהן בחר הבנק לכבד את השיקים שניתנו לאחרים ולא להעביר את הכספים לפי צו העיקול, לא פעל הבנק כצד ג' סביר.
...
לאור האמור, קביעתה של כב' הרשמת לפיה "הטענה בדבר בדיקת חשבון העו"ש אך ורק בסוף יום העסקים אינה יכולה לעמוד. עם קבלת צו עיקול כאמור, על הבנק לרשום העיקול ולהבטיח כי כל כסף או נכס שיגיע ללקוח – החייב במשך שלושה חודשים ממועד הטלת צו העיקול על כלל נכסי החייב, יפעלו לגביו בהתאם להוראות צו העיקול" (סעיף 24 להחלטה), מקובלת עלי, כאשר עסקינן ביתרת זכות בחשבון.
אשר על כן אני מורה על דחיית הערעור.
משנדחה הערעור, אני מחייבת את המערער לשלם למשיבה הוצאות הערעור בסך 7,000 ₪.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כמו כן, נטען, זכויות המבקש בדירה הן מכוח ירושה וברי כי עליו לשלם קודם את חובות העזבון.
תחת זאת, יהפוך בעל הנכס הנמכר בהליכים מעין אלה לדייר של הבעלים החדש שירכוש אותו.
ראשית, הכרה במבקש כדייר מוגן עלולה לפגוע בזכויותיה של המשיבה בנכס ככל שאלו יוכרו; שנית, אין מדובר במקרה בו תלוי ילדו של בעל נכס במגורים בדירת הוריו ונאלץ לעזוב את מקום מגוריו היחיד בשל מימוש הדירה, אלא באדם מבוגר שגר שנים רבות מחוץ לבית ההורים וחזר אליו רק לאחר שכבר הוטל עליה עיקול; שלישית, מימוש הנכס נגרם בשל חוב של המבקש עצמו.
...
לא הובא כל בסיס לסתירת טענה זו. על אף האמור אני סבורה כי אין להחיל את הגנת סעיף 33(ב) לחוק הגנת הדייר על המבקש.
על בסיס האמור לעיל, הבקשה להצהיר על המבקש כבעל זכות דיירות מוגנת בהתאם לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר, נדחית.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

1.2 צו העיקול היתקבל אצל המערער ביום 6.2.08 ונרשם בספריו; בתשובתו לצוו העיקול מיום 12.2.08 נרשם כי "אין חשבונות בתשובה. הערות נוספות: אין כספים ו/או נכסים עודפים וזאת בכפוף לזכויות המישכון, השיעבוד, העכבון והקיזוז הקודמות והעדיפות של הבנק". 1.3 ביום 30.10.11 ביקשה המשיבה לממש את העיקול, וביום 2.11.1 ניתן צו למימוש, כמבוקש.
המטרה היא למנוע מצב בו כספים המוחזקים עבור חייבים אצל צדדים שלישיים יוברחו תוך הפרת צו עיקול ותחת תשלום החוב הפסוק ובסיועם של אותם צדדים שלישיים.
יתרות החובה והזכות בכל חשבון הן בסכומים קצובים; הבנק אפילו מחשב ערבות אישית של בעל מניות כשוות ערך כספי לצורך בדיקת הביטחונות העומדים לזכותו בחשבון של חברה בע"מ. מכאן, שבהתאם לסע' 53 לחוק החוזים – ניתן לקזז יתרות חובה בחשבון אחד עם יתרות זכות בחשבון אחר, ובילבד כמובן שמדובר בחשבונות שיש ביניהם קשר, לדוגמה: חשבון עסקי של חברה וחשבון פרטי של בעל החברה.
...
לאחר ששקלתי את כל השיקולים שלעיל (לקולא ולחומרא), ובנסיבות העניין, אני סבורה שבגין התנהלות המשיבה יש מקום לחיובה באשם תורם לנזקו הראייתי של המערער בשיעור של 25%.
5.5 בעמ' 7 להחלטה קבעה כב' הרשמת כי "עצם מתן האפשרות למשיכת הכספים מעידה על הכרה מצד הבנק בזכותה של החייבת לעשות כן, ומחזק את המסקנה כי לא הייתה קיימת לבנק זכות קיזוז מול כספים אלה [קביעה שהתבררה כלא נכונה – ר.ב.] או שוויתר על זכותו לעשות כן..." (ההדגשה שלי – ר.ב.).
התוצאה 7.1 אשר על כן, ונוכח כל המפורט לעיל, אני סבורה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי במובן זה שמהסכום שננקב בהחלטה מיום 5.12.16 יופחתו 25%, וסכום החיוב של המערער כלפי המשיבה יועמד על הסך של 236,000 ש"ח נכון להיום (ובמעוגל).

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נקבע עוד כי לאחר מלוא פדיון הנכס בפועל, יוסרו מזכויות החייב בנכס חובות ו/או הערות ו/או עיקולים שהינם ברי תביעה בהליך הפש"ר, למעט המשכנתא הרשומה לטובת בנק ירושלים מיום 05.02.1995.
טענה זו של הערייה נדחתה במסגרת ההליך הנ"ל. בעוד בע"א 63778-03-19 נדחתה הטענה בשל נסיבות המקרה הפרטני, בהן הכריע בעל התפקיד בתביעת החוב של המערערת שם (היא המבקשת - הערייה כאן) ונקבע שהילכת בן יעקב לא חלה, בעניינינו אני סבורה שכלל לא הגיע השלב לידון בטענה זו של הערייה וכי לעירייה שמורה הזכות להעלותה לאחר שידון הנאמן בתביעות החוב.
לסיום, הערייה הזכירה בבקשתה את חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי וטענה כי הוראות חוק חידלות פרעון אינם חלות בעניינינו, אך אני סבורה שמהוראותיו של חוק חידלות פרעון ורוח חקיקתו, אשר אמנם טרם ניכנס לתוקפו במועד ההליך בפני, אך ניתן לראות את השפעתו על המצב המשפטי הקיים, כפי שקבע כב' השופט מינץ בע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן נ' עו"ד איתן ארז [פורסם במאגרים המשפטיים, 19.03.2018]: על אף שהעניינים שעלו לפנינו קדמו למועד תחילת החוק החדש.
(ב) הושלם מימוש נכס משועבד וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה המובטח, רשאי הנאמן לעכב תחת ידו את התמורה שהתקבלה מהמימוש עד להכרעה בתביעת החוב או לידרוש ערוכה מהנושה המובטח כתנאי להעברת התמורה לידיו.
...
לסיום, העירייה הזכירה בבקשתה את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וטענה כי הוראות חוק חדלות פירעון אינם חלות בענייננו, אך אני סבורה שמהוראותיו של חוק חדלות פירעון ורוח חקיקתו, אשר אמנם טרם נכנס לתוקפו במועד ההליך בפני, אך ניתן לראות את השפעתו על המצב המשפטי הקיים, כפי שקבע כב' השופט מינץ בע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן נ' עו"ד איתן ארז [פורסם במאגרים המשפטיים, 19.03.2018]: על אף שהעניינים שעלו לפנינו קדמו למועד תחילת החוק החדש.
לאור האמור, אני סבורה שיש ליתן משקל לרוח חוק חדלות פירעון והתקנות מכוחו.
סוף דבר לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת העירייה בשלב זה, וקובעת כי כספי הפדיון יועברו לקופת הפש"ר. כפי שפירטתי לעיל טענות העירייה שמורות לה לאחר ההכרעה בתביעת החוב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו