מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

בעל הפוליסה הוא מבנה דיני ביטוח

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חומר הראיות ממנו ניתן ללמוד על קיומן של שתי פוליסות מבנה שהופקו באותה חברת ביטוח ושאינן מזכות את המבוטח בכיסוי בטוחי נוסף; ובעצם מצב שבו אחת מהפוליסות מכסות את המבנה בגין אותו ארוע בטוחי מיותרת, הוא נקודת המוצא של הדיון דנא, שבמידה רבה היא גם נקודת הסיום, שכן על פניו מצב של תשלום פרמיה בגין פוליסה מיותרת שאינה מקנה כל כסוי בטוחי נוסף, מפשט את הדיון ומצביע על פניו על קיומו של כֶּשֶל מצב שאינו מתיישב עם דיני הביטוח ובוודאי שאינו מגן על המבוטח מפני הכוח העודף של המבטחת.
על רקע התרשמותי מהמבוטחים כאמור – ובוודאי על רקע דברי שלעיל בעיניין פערי הכוחות בין הצדדים לתובענה זו, וככלל בין מבוטחים לחברות הביטוח ראיתי להביא את דברי כב' השופטת ע' ארבל בע"א 1064/03 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה רחל שחר פיאמנטה, שהם רלוואנטים מתמיד בודאי לענייננו כאן, ומאירים בבהירות רבה את מצב הכוחות בדיני הביטוח: "חוק חוזה ביטוח בא להסדיר את מערכת היחסים החוזית שבין מבטח למבוטח. כמה מאפיינים מייחדים מערכת יחסים זו. המאפיין הראשון עניינו בפערי הכוחות העמוקים בין המבטח, שהוא גוף מקצועי רב ניסיון ובעל איתנות פינאנסית, לבין המבוטח נעדר המומחיות המקצועית בתחום הביטוח... פער זה עובר כחוט השני ונותן אותותיו במאפיינים נוספים של חוזה הביטוח – היותו של מושא החוזה ממכר מופשט, ערטילאי, שטיבו המדויק אינו נהיר בהכרח למבוטח אלא עד לאחר קרות מקרה הביטוח; העובדה שעל פי רוב חוזה הביטוח הוא חוזה אחיד שתוכנו מוכתב על ידי המבטח ואילו למבוטח אין אפשרות של ממש להשפיע על תוכן זה; מורכבותו של חוזה הביטוח והשמוש שנעשה במסגרתו במינוחים מקצועיים ובניסוחים שפשרם לא חוור למי שאינו אוחז בכישורים ובניסיון המקצועיים המתאימים. על אלה מתווספים עוד מאפיינים של חוזה הביטוח: ההכרה בביטוח כמוצר חיוני בחברה המודרנית, שלא אחת נידרשת עריכתו כעניין שבחובה לצורך קבלת שירותים אחרים (כמו בעניינינו – א.נ.ח); העובדה כי רבים מחוזי הביטוח נכרתים באמצעות גורם שלישי שמעורבותו בהליך כריתת החוזה עשויה לתרום עוד יותר לאי-הבהירות האופפת את תנאי החוזה; שונותה של דרך כריתתו של חוזה הביטוח מדרך כריתתם של חוזים ברגיל בכך שלרוב אין חוזה הביטוח על כל סייגיו ותניותיו מוצג לעיונו של המבוטח עובר לכריתת החוזה. הצעת הביטוח המוצגת למבוטח היא מצומצמת יותר, וכך קורה שבמקרים לא מעטים למד המבוטח על תוכנו המלא של החוזה רק לאחר קרות מקרה הביטוח... כל אלה כולם מביאים לידי כך שאין כל ודאות שהמבוטח מודע להוראות חוזה הביטוח ומבינן עד תומן. כל אלה כולם מכוננים את אי-השויון הטבוע במערכת היחסים שבין המבוטח למבטח. אי-השויון האינהרנטי לקשר החוזי הבטוחי הוא העומד ביסוד תכליתו הצרכנית של החוק, תכלית של הגנה על ציבור המבוטחים מפני כוחו העודף – הכלכלי והמקצועי – של המבטח" (שם, סעיף 10, (8.2.2006) ההדגשה אינה במקור).
...
על רקע האמור הגישו המבקשים, 2, 3, 6 בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לפריט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") שעניינה: "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". "העניין" שבקשר אליו הוגשה התובענה הוא קיומן של שתי פוליסות ביטוח בגין אותו נכס באותה חברת ביטוח לגבי אותה תקופה, תשלום פרמיה מיותרת ללא קבלת כיסוי ביטוחי נוסף, ובעת התרחש 'מקרה הביטוח' לא יניבו שתי הפוליסות פיצוי כפול.
כבר התייחסתי לפער הכוחות המובנה בהתקשרות בחוזה ביטוח ואני סבורה כי יש חשיבות רבה לאכיפת דיני הביטוח וחוק חוזה הביטוח במסגרת הליכי תובענה ייצוגית.
סיכומם של דברים מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי בקשת האישור הממלאת את התנאים הנדרשים לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת בזאת.
בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה לצדדים להגיש לבית המשפט נוסח מודעה על אישור התובענה הייצוגית תוך 45 ימים כדי לאפשר לב"כ המשיב 3 למצוא תובע מייצג תחת מבקש 3 כאמור בסעיף 67 במודעה יפורטו הפרטים כנדרש בסעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות לרבות מתן אפשרות ההחרגה כאמור בסעיף 11(א) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מר ישראלי ציין, כי מרבית העסקים רוכשים ביטוח אחריות מעבידים וביטוח חבות כלפי צד שלישי במסגרת חבילה הכוללת ביטוחים נוספים כגון ביטוח מבנה, ביטוח תכולת עסק, ביטוח אובדן רווחים, ביטוח אובדן דמי שכירות, ביטוח כספים, ביטוח מחשבים וציוד אלקטרוני, ביטוח תאונות אישיות וביטוח ניזקי סייבר.
חוות הדעת מטעם המבקשים המבקשים הסתמכו על חוות דעתו של מר לוי מיום 20.4.2020, שכותרתה "חוות דעת אקטוארית בנושא הפחתת הסיכון והפרמיה בפוליסות ביטוח בתי עסק- ביטוח חבות מעסיקים וביטוח צד שלישי בגין הפחתת נוכחות עובדים ולקוחות בבתי עסק". כבר עתה אומר, שד"ר לוי, שהוא בעל תואר ראשון בכלכלה-מינהל עסקים, תואר מוסמך בכלכלת עסקים ותואר דוקטור במימון, אינו אקטואר ואינו מומחה בחישוב סכוני ביטוח.
לעומת זאת, המשיבות טענו כי לדיני עשיית עושר ולא במשפט אין תחולה בעניינינו, הואיל ודמי הביטוח שהמבקשים דורשים את השבתם נקבעו בחוזה (פוליסת ביטוח) ומקום שבו חלה בין הצדדים מערכת יחסים חוזית, אין תחולה לדיני עשיית עושר ולא במשפט.
...
גם טענת הרשלנות שנטענה בקצרה על ידי המבקשים (סעיף 107 לבקשת האישור) דינה להידחות.
סיכומם של דברים, לא עומדת למבקשים עילת תביעה, ומשכך לא נתמלאו תנאי סעיף 4(א) לחוק תובענות ייצוגיות ויש לדחות את בקשת האישור.
סוף דבר על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת המבקשים לאישור תובענה ייצוגית.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

אין בידי לקבל את טענת התובע שלפיה במקרה הנידון אין להביא בחישוב השלמת פצויי הפיטורים את ריווחי הקופה לנוכח ההסדר הספציפי החל על הצדדים במסגרת פוליסת ביטוח המנהלים הקובעת כי "ערך פדיון הפיצויים" הנו "מכפלת שכרו האחרון של המבוטח במספר שנות עבודתו אצל בעל הפוליסה", סכום אשר "לא יעלה על סך כל הפרמיות ששולמו בגין פיצויים"[footnoteRef:12] וכי בעת פדיון הפוליסה על ידי בעל הפוליסה (הנתבעת) "לא יעלה סכום הפדיון שישולם לבעל הפוליסה על ערך פדיון הפיצויים"[footnoteRef:13].
] על פסק הדין בפרשת רבלון הגיש העובד בג"צ[footnoteRef:17]; בג"צ לא ייחס חשיבות למבנה המשפטי של היחסים שבין המעסיק, העובד וחברת הביטוח וקבע כי הפרשנות המשפטית של לשון המסמכים היא הקובעת לענין זכאותו של העובד.
העובדה כי הפוליסה הוצאה על פי תוכנית ביטוח שאושרה ע"י נציב מס הכנסה ועל פי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), תשכ"ד- 1964[footnoteRef:34], אין בה כדי לסווג כספים שהופרשו לצורך פיצויים ככספי תגמולים במסגרת דיני העבודה.
...
סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.
התביעה לתשלום השלמת פיצויי פיטורים- נדחית.
נוכח התוצאה אליה הגעתי, התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כלל גם הגישה הודעה לצד שלישי כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן – "מגדל ביטוח"), שביטחה אף היא את המבנה של שטיחי ישראלי עבור עסק אחר שפעל בשטחה של שטיחי ישראלי מכוח דיני כפל הביטוח.
גם ביחס לפוליסת המבנה והרכוש הראל לא הראתה כי התשלומים שהיו משתלמים בתביעתה של לין היו מעשירים אותה, ולא די בטענה כי המבנה אינו בבעלותה של חברת לין כדי להוכיח שקיבלת תגמולי ביטוח יצמיחו לה רווחים.
...
בענייננו לכאורה, משלא נטען וממילא לא הוכח בפניי כי בחברת לין נושאי משרה נוספים על רג'בי עצמו, ומשנראה כי הוא היה המביא והמוציא בחברת לין והרוח החיה שמאחוריה, לא שוכנעתי כי יש להחיל עליו דין שונה מזה שיחול על חברת לין, ולכן נראה כי יש מקום להטיל את האחריות הנזיקית לנזקי שטיחי ישראלי ולנזקי כלל ביטוח שנכנסה בנעליה - על צ"ג 1-2 ביחד ולחוד.
בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי שטיחי ישראל יכולה או צריכה היתה לפעול באופן שונה מזה בו פעלה לצורך התמודדות עם נזקי אש אפשריים, לא הוכחה כל התרשלות מצידה בעניין זה, וגם לו הייתה מוכחת – לא הוכח קשר סיבתי בין התרשלות זו לבין הנזקים הנטענים בשים לב לכך שחלק ניכר מהם לא נגרם מאש ישירה אלא ממים, מעשן, מחום או מפיח.
בנוסף, במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבר"ע צוין כי מן הראוי היה לחייב את הראל בהוצאות בבית משפט השלום לו הייתה בקשתה מתקבלת, שכן צירוף הראיה בשלב ההוכחות מוביל להארכת משך ההליך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לדברי התובע, עליהם לא חלקה הנתבעת, התובע שכר את המבנה לצורך הפעלת העסק משנת 2010, כאשר עד שנת 2015 בעל המבנה הוא שטיפל בביטוחו (עמוד 9 שורות 2-13).
ראו גם ירון אליאס בספרו 'דיני ביטוח', בעמוד 1,342: "ניתן להניח, במידה רבה של בטחון, כי מרבית המבוטחים אינם ערים למנגנון ביטוח החסר, לא כל שכן לתוצאותיו החמורות. במדינות רבות הונהגו טכניקות סטאטוטוריות מיוחדות שנועדו להעמיד את המבוטחים, מבעוד מועד, על הסיכונים הכרוכים בביטוח החסר, ולמנוע בכך את מפח הנפש העלול להגרם להם בעת תשלום תגמולי הביטוח." אני מקבל את עמדת הנתבעת לפיה לא ניתן להסביר לכל מבוטח ובכל פוליסה את כלל התנאים והסייגים, אך עמדה זו אינה חלה בעניינינו, וזאת משני טעמים.
...
המחלוקות המצריכות הכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים ושמעתי אותם ואת העדים מטעמם בדיון שהתקיים בפניי, אלו הן השאלות המצריכות הכרעה: האם הנתבעת הוכיחה את עצם קיומו של ביטוח חסר במקרה דנן.
כאמור, אני סבור שהפיצוי המגיע לתובע הינו לפי ערכי שיפוי בלבד.
שנית, אינני מקבל את טענת התובע בסיכומיו (סעיפים 35-44), לפיה אי תשלום מלוא תגמולי ביטוח המבנה מנע ממנו את האפשרות לחזור לפעילות במבנה.
לאחר ששקלתי את השיקולים הרלבנטיים השונים, לרבות העובדה שטענתה המרכזית של הנתבעת נדחתה, היקף התיק והוראות תקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המורות לפסוק הוצאות סבירות והוגנות, אני סבור כי ראוי להעמיד את רכיב שכר טרחת עו"ד על סך של 14,000 ש"ח כולל מע"מ. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 45,833 ש"ח, ובנוסף את שכר העד מטעמו כפי שנפסק על ידי, את אגרת המשפט כפי ששולמה על ידו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלום כל חלק ממנה ועד היום, ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 14,000 ש"ח. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו