חומר הראיות ממנו ניתן ללמוד על קיומן של שתי פוליסות מבנה שהופקו באותה חברת ביטוח ושאינן מזכות את המבוטח בכיסוי בטוחי נוסף; ובעצם מצב שבו אחת מהפוליסות מכסות את המבנה בגין אותו ארוע בטוחי מיותרת, הוא נקודת המוצא של הדיון דנא, שבמידה רבה היא גם נקודת הסיום, שכן על פניו מצב של תשלום פרמיה בגין פוליסה מיותרת שאינה מקנה כל כסוי בטוחי נוסף, מפשט את הדיון ומצביע על פניו על קיומו של כֶּשֶל מצב שאינו מתיישב עם דיני הביטוח ובוודאי שאינו מגן על המבוטח מפני הכוח העודף של המבטחת.
על רקע התרשמותי מהמבוטחים כאמור – ובוודאי על רקע דברי שלעיל בעיניין פערי הכוחות בין הצדדים לתובענה זו, וככלל בין מבוטחים לחברות הביטוח ראיתי להביא את דברי כב' השופטת ע' ארבל בע"א 1064/03 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה רחל שחר פיאמנטה, שהם רלוואנטים מתמיד בודאי לענייננו כאן, ומאירים בבהירות רבה את מצב הכוחות בדיני הביטוח:
"חוק חוזה ביטוח בא להסדיר את מערכת היחסים החוזית שבין מבטח למבוטח. כמה מאפיינים מייחדים מערכת יחסים זו. המאפיין הראשון עניינו בפערי הכוחות העמוקים בין המבטח, שהוא גוף מקצועי רב ניסיון ובעל איתנות פינאנסית, לבין המבוטח נעדר המומחיות המקצועית בתחום הביטוח... פער זה עובר כחוט השני ונותן אותותיו במאפיינים נוספים של חוזה הביטוח – היותו של מושא החוזה ממכר מופשט, ערטילאי, שטיבו המדויק אינו נהיר בהכרח למבוטח אלא עד לאחר קרות מקרה הביטוח; העובדה שעל פי רוב חוזה הביטוח הוא חוזה אחיד שתוכנו מוכתב על ידי המבטח ואילו למבוטח אין אפשרות של ממש להשפיע על תוכן זה; מורכבותו של חוזה הביטוח והשמוש שנעשה במסגרתו במינוחים מקצועיים ובניסוחים שפשרם לא חוור למי שאינו אוחז בכישורים ובניסיון המקצועיים המתאימים. על אלה מתווספים עוד מאפיינים של חוזה הביטוח: ההכרה בביטוח כמוצר חיוני בחברה המודרנית, שלא אחת נידרשת עריכתו כעניין שבחובה לצורך קבלת שירותים אחרים (כמו בעניינינו – א.נ.ח); העובדה כי רבים מחוזי הביטוח נכרתים באמצעות גורם שלישי שמעורבותו בהליך כריתת החוזה עשויה לתרום עוד יותר לאי-הבהירות האופפת את תנאי החוזה; שונותה של דרך כריתתו של חוזה הביטוח מדרך כריתתם של חוזים ברגיל בכך שלרוב אין חוזה הביטוח על כל סייגיו ותניותיו מוצג לעיונו של המבוטח עובר לכריתת החוזה. הצעת הביטוח המוצגת למבוטח היא מצומצמת יותר, וכך קורה שבמקרים לא מעטים למד המבוטח על תוכנו המלא של החוזה רק לאחר קרות מקרה הביטוח... כל אלה כולם מביאים לידי כך שאין כל ודאות שהמבוטח מודע להוראות חוזה הביטוח ומבינן עד תומן. כל אלה כולם מכוננים את אי-השויון הטבוע במערכת היחסים שבין המבוטח למבטח. אי-השויון האינהרנטי לקשר החוזי הבטוחי הוא העומד ביסוד תכליתו הצרכנית של החוק, תכלית של הגנה על ציבור המבוטחים מפני כוחו העודף – הכלכלי והמקצועי – של המבטח" (שם, סעיף 10, (8.2.2006) ההדגשה אינה במקור).
...
על רקע האמור הגישו המבקשים, 2, 3, 6 בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לפריט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") שעניינה: "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".
"העניין" שבקשר אליו הוגשה התובענה הוא קיומן של שתי פוליסות ביטוח בגין אותו נכס באותה חברת ביטוח לגבי אותה תקופה, תשלום פרמיה מיותרת ללא קבלת כיסוי ביטוחי נוסף, ובעת התרחש 'מקרה הביטוח' לא יניבו שתי הפוליסות פיצוי כפול.
כבר התייחסתי לפער הכוחות המובנה בהתקשרות בחוזה ביטוח ואני סבורה כי יש חשיבות רבה לאכיפת דיני הביטוח וחוק חוזה הביטוח במסגרת הליכי תובענה ייצוגית.
סיכומם של דברים
מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי בקשת האישור הממלאת את התנאים הנדרשים לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת בזאת.
בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה לצדדים להגיש לבית המשפט נוסח מודעה על אישור התובענה הייצוגית תוך 45 ימים כדי לאפשר לב"כ המשיב 3 למצוא תובע מייצג תחת מבקש 3 כאמור בסעיף 67 במודעה יפורטו הפרטים כנדרש בסעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות לרבות מתן אפשרות ההחרגה כאמור בסעיף 11(א) לחוק תובענות ייצוגיות.
