עוד נימק השופט ואגו את עמדתו באומרו:
"לטעמי, יש ליתן משקל מסוים לכך שבעת ביצוע העבירות מלאו לקטינה, המתלוננת, 13 שנה, ולו נעשו העבירות כחלוף 11 חודש אזי עונש המאקסימום האפשרי היה עומד על 5 שנים 'בלבד'. (על פי הוראת סעיף 346(א)(1) לחוק הנ"ל שעניינו בעילה אסורה בהסכמה של קטינה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 16 שנים".
בעירעור שבפנינו מלין המערער על חומרת העונש שהושת עליו וכן על גובה הפצוי שבו חויב.
...
אכן, עונש המאסר אותו גזר בית-משפט קמא על המערער עונש קשה הוא, אך לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, באנו לכלל מסקנה כי אין הצדקה להתערב בו בנסיבות המקרה דנן.
מעשיו של המערער במתלוננת נקלים ובזויים הם ולא מצאנו, כאמור, מקום להפחית מן העונש שנגזר לו בגינם.
לפיכך, אנו מורים כי האם תגיש התייחסותה בכתב לעניין זה בתוך 30 ימים ועם קבלת התייחסות זו או בחלוף המועד שנקצב, גם אם לא תוגש התייחסות כאמור, יושלם פסק-הדין בערעור, ככל שהדבר נוגע לגובה הפיצוי.
בשלב זה, אנו מורים, אפוא, על דחיית הערעור ככל שהוא נוגע לעונש המאסר.
