השאלה המשפטית הניצבת בפני בית המשפט הנה האם עלה בידי התובעות שהתקשרו עם הנתבעת בהסכם להסרת שיער מגופן, להוכיח כי זו התרשלה בטיפול שניתן להן ו/או כי הפרה את החוזה שנכרת ביניהן והאם לפנינו חוזה ל"הבטחת תוצאה", או שמא "חוזה הישתדלות" בלבד?
רקע וטענות הצדדים:
בפני תביעה כספית בסדר דין מהיר על סך של 30,000 ₪ שהגישו התובעות כנגד הנתבעת, מנהלת מכון לקוסמטיקה, עימה התקשרו לצורך טפול הסרת שיער בלייזר מגופן.
הנתבעת טוענת עוד כי ביקשה לקבל מהתובעת 3 בדיקת הורמונים נוכח טענותיה החוזרות והנישנות כי לא קיבלה תוצאה חיובית בטיפול הסרת השיער והיא אכן העבירה מימצאי בדיקה כזו, אשר יצאה תקינה.
בעיניין ההסברים שניתנו לתובעת 3: התובעת טוענת כי לא ניתנו לה כל הסברים בדבר מהות הטיפול אלא בוצעו שני טיפולים, אשר רק לאחריהם חתמה על טופס הסכמה; הנתבעת גורסת, מאידך, כי בפגישתן הראשונה טענה התובעת כי היא ממהרת וביקשה לקחת את הטפסים לעיון בביתה; וכי לאחר שהנתבעת ביררה עימה כי אינה סובלת מבעיות רפואיות כלשהן ולאחר שאבחנה את סוג העור שלה ושערה, ביצעה הנתבעת לבקשתה של התובעת 3 טפול אחד.
...
לפיכך טוענת הנתבעת כי דין תביעתן של שלוש התובעות- להידחות.
התוצאה של האמור לעיל בדבר ה"תיקו" הראייתי, אינה אלא כי התובעות 1 ו-2 לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהן, לגבי טענה זו של אי גילוי פרטים מהותיים , בהיותן "המוציאות מחברן", ולפיכך אין בידי לקבוע כי הנתבעת לא הסבירה לתובעות 1 ו-2 טרם הטיפול את מהותו ואת הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו.
לגבי התובעת 3 – מעיון בטענות הצדדים, עולה כי קיימת התאמה כמעט מלאה בין הגרסאות לעניין מועד החתימה; ולפיה אין מחלוקת כי התובעת 3 חתמה על טופס הסכמה לאחר שביצעה לפחות טיפול אחד (לגרסת התובעת 3 מדובר בשני מפגשים).
בעניין זה יעקב קדמי, בספרו "על הראיות", חלק שלישי, מציין:
"יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בביהמ"ש – הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד.... התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה או הושמע העד.... היה בכך כדי לתמוך בגירסת היריב.
לאור כל האמור לעיל ומשהתובעות לא עמדו בנטל ההוכחה להוכיח עפ"י מאזן ההסתברויות את תביעתן, אני מורה על דחייתה.
