בעיות גב בעבודה בעמידה ממושכת כתאונת עבודה

לפי דרישת המנהלת כמפורט לעיל, ניסחה העובדת מכתב בנוסח הבא (נספח ח' לתצהיר העובדת): " אני הח"מ מונאי עפיפי ת.ז... מאשרת כי עקב מצבי הבריאותי שניגרם במהלך מילוי תפקידי כסגנית מנהלת בחברת הום סנטר וכתוצאה ממנו, ואשר ייבצר ממני להמשיך באותו תפקיד באותה מתכונת, הנני מסכימה להצעת החברה לחזור לתפקידי הקודם של קופאית ראשית + מנהלת תורנית, הכל בכפוף לתנאי השכר החדשים המוסכמים ביני לבין החברה". המנהלת היתנגדה לניסוח שהוצע על-ידי העובדת, וביקשה מהעובדת למחוק את אותו חלק שבו צוין שהמצב הבריאותי "נגרם עקב עבודתה כסגנית מנהלת בהום סנטר וכתוצאה ממנו". המנהלת רשמה בכתב ידה נוסח חלופי שבו במקום הביטויים בנוסח שצוטט לעיל צוין שהמצב הבריאותי נגרם כתוצאה "מעמידה במשך זמן רב, בעיות גב חמורות, נפילה מכסא בקופה ראשית" (נוסח המכתב עם תיקון בכתב ידה של המנהלת צורף כנספח ט' לתצהיר העובדת).

העובדת לא חלקה על כך שמגבלות אלה לא אפשרו את המשך העסקתה בתפקידה הנוכחי כסגנית מנהלת הסניף – תפקיד שחייב ימי עבודה ארוכם בין השאר תוך עמידה ממושכת (מסמכים רפואיים ומכתב רופא תעסוקתי נספחים ד'1 – ו'2 לתצהיר העובדת).

העובדת העידה שהמעסיקה מסרה בידיה טופס בל/250 בחודש 3/15 וכי התאונה הוכרה כתאונת עבודה (בין השאר בפרו: 13; ש: 24).

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, סך 5,215 ₪ כגמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועית.

התביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ובגין עוגמת נפש נדחית.

כחמש שנים לאחר התאונה בשנת 2015 חלה לטענתו החמרה במצבו הבריאותי והומלץ לתובע, רפואית, שלא לשמש כנהג אוטובוס עקב בעיות גב (מסמכים רפואיים: מיסמך מיום 07/07/2015 המרכז הרפואי שערי צדק המציין המלצה להסבת מיקצוע; מיסמך מיום 15/10/2015 המרכז הרפואי שערי צדק המסכים כי קיים קושי בעבודתו כנהג; מיסמך מיום 15/06/2016 המרכז הרפואי שערי צדק, הופנה לייעוץ רופא תעסוקתי בהעדר התאמה כנהג (צורפו לתצהיר המערער)).

לטענת המערער העברתו לעבודה של 9 שעות בתפקיד של מניעת עישון ברחבי מיתחם התחנה המרכזית, עמידה ממושכת, סיורים בתחנה, עלייה וירידה במדריגות וכן חשיפה לעשן גרמה לפגיעה פיזית ולפיחות במעמדו.

בעדותו לא מציין שהבעיה נבעה מתאונת עבודה, לא מציין מה הבעיה הרפואית.

...

פנסיה זה 70% מהברוטו, כולנו יודעים את זה והוא ידע את זה. גם אם אני יוצא לפנסיה אני מקבל 70% מהברוטו כנהג, לא הורידו לו מהשכר כשעבר להיות פקיד.

סוף דבר כפי שנקבע בפסיקה לעיל שני תנאים מצטברים נדרשים בתקנה , האחד חוסר יכולת לחזור לעבודה או לעיסוק שלפני הפגיעה, והשני וירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו של הנפגע בעקבות הפגיעה.

נוכח כל האמור לעיל הערעור נדחה.

בהסתמך על קובץ תקנות המל"ל העריך המומחה כי נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור כדלקמן: 3% בגין בעיית הצואר מותאם לסעיף 37 (5) א' חלקי לתקנות הביטוח הלאומי )קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה( תשט"ז 1956.

יתר על כן התובעת אף טענה לעניין הפגיעה בתפקודה, כי לאחר התאונה עשתה מאמץ לחזור לעבודתה הקודמת כמלצרית, אולם עקב מגבלותיה הנובעות מהתאונה התקשתה לחזור למישרה בהקף שנהגה לעבוד עובר לתאונה, שכן עבודת המלצרות כרוכה כאמור, במאמץ של עמידה וישיבה ממושכות, נשיאת מגשים וכו' .

בהמשך לקביעותיי בנוגע לנכות התפקודית, הרי מחד גיסא סביר להניח כי תחום עיסוקה של התובעת לאור תחום לימודיה יהיה בתחום התיקשורת החזיתית, וספק עד כמה לנכותה תהיה השפעה על עבודתה מסוג זה. מדובר בנכות קלה וזניחה של 3% בכל איבר ששקלולן יחד מסתכם ב-6%, אך כל אחת בפני עצמה היא פחותה אף מ-5%! אך מאידך גיסא לא נסתרו ע"י הנתבעות קביעותיו של המומחה ביחס לשעור נכותה הקבועה, וכן קביעותיו בכל הנוגע לפגיעה בגב ובצואר, אשר נגרמה לתובעת כתוצאה מתאונה זו. ברי גם כי התובעת נימצאת בתחילת דרכה המקצועית ודפוסי עבודתה טרם נודעו.

וכן בע"א 5557/95 סהר נ' אלחדד פ"ד נא (2) 724 30/04/97 נקבע כי: "אין לפצות תובע אשר הוא זכאי כחבר קופת חולים לקבלם חינם במסגרת סל הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד 1994)". זאת ועוד לדברי התובעת התאונה אירעה בדרכה מהעבודה, ומדובר בתאונת עבודה, ובשל כך היה עליה למצות זכותה במל"ל לזכאות לקבלת מלוא הטיפולים הרפואיים, כמו גם נסיעות לטיפולים, כאשר המוסד לביטוח לאומי נושא בהוצאות (ראה סעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנה 1995).

...

יחד עם זאת עדיין שוכנעתי כי לאור הפגיעה ומהות הטיפולים להם נזקקה התובעת סביר כי התובעת נשאה דמי השתתפות לטיפולים רפואיים מסוימים, וכי נזקקה להוצאות נסיעה לטיפולים אלה לפחות עד שנת 2010.

באשר לתקופת העתיד, סבורני כי כל הטיפולים הרופאים והתרופות שתצרוך התובעת בגין התאונה מכוסים, כאמור, ע"י קופות החולים אליה היא שייכת מכוח התיקון לחוק ההסדרים 2009- 2010, כך גם הנסיעות לטיפולים, והתובעת לא תידרש להשתתפות עצמית בעלות הטיפולים והתרופות.

סוף דבר: אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את הסך של 64,700 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

שעה שמדובר בתאונת עבודה, הנחת היסוד שנקבעה בפסיקה הנה שיש לדקדק יותר עם המעביד, גם אם רשלנותו של העובדה גם היא תרמה לתאונה, וזאת שעה שהמעביד הוא זה שמופקד על העבודה, ומתפקידו לדאוג שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים והעובד יודרך כיצד לבצע את מלאכתו (עניין מפעלי קרור; עא 7895/08 ‏קלינה אליעזר ובניו הנדסה תיכנון ובצוע נ' מוחמד יאסין (31.8.11); עניין שריזיאן; ת"א (מחוזי חיפה) 35966-09-19 פלוני נ' אלאנדלוס השקעות בע"מ (9.12.21)).

לדבריו כימעט הסתדר וכמעט לא הסתדר בעבודה משום שזה הרבה ישיבה בכיתה והבעיה שלו שהוא לא יכול לשבת להרבה זמן ולא יכול לעמוד להרבה זמן בשל כאבי הגב.

המומחה התעסוקתי מטעם התובע ד"ר עוזי נווה סקר באריכות את מצבו של התובע לאחר התאונה וקבע בחוות דעתו שעקב התאונה התובע לא מסוגל לבצע עבודה ביד שמאל, הוא מתקשה בעמידה, הליכה, ישיבה עקב כאבי גב, מטופל בתרופות שניתנו לו על ידי פסיכיאטר.

המומחה קבע שהתובע לא כשיר לחזור לעיסוקו הקודם, אינו כשיר לעבודה הדורשת מאמץ גופני, הליכה או עמידה ממושכת וכל עבודה הדורשת הפעלת שתי ידיים יחד או יד שמאל בנפרד, עקב מצבו הנפשי אינו כשיר לעבודה עם קהל, צוות או עבודה הדורשת פקוח על עובדים אחרים ומשכך קיים אובדן כושר עבודה מלא לעיסוקו או כל עיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו, כישוריו וניסיונו מיום התאונה ואילך.

...

הנתבעות טוענות שיש לדחות את בקשת התובע מכל וכל, שכן הוכח במהלך חקירתו הנגדית של התובע שכל הקבלות שצורפו על ידו הן פיקטיביות, כאשר התובע הודה שלא שילם את הכספים.

סוף דבר - אחר כל האמור לעיל, שעה שהוכח שהנתבעות התרשלו, דינה של התביעה להתקבל סה"כ נזקי התובע הם כדלקמן: הפסדי שכר בעבר - 245,000 ₪.

במקרה דנן, בשים לב לחלקו של המעביד, קבלת ההפרש מניבה את הפיצוי הגבוה יותר, משכך התובע יקבל סך של 202,352 ש"ח. לפיכך, הנתבעות תשלמנה סך של 202,352 ₪ בחלוקה שהוסכמה ביניהן: הנתבעת 1 – 42.5%.

התאונה הוכרה על ידי המוסד כתאונת עבודה.

בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים נקבע כי עניינו של המבקש יוחזר לועדה שתפעל כדלקמן (להלן - פסק הדין המחזיר): "1. הועדה מתבקשת לשקול החלטה מחדש תוך היתייחסות למימצאי ה-CT עמ"ש מותני מיום 7.7.20 וכן תוך היתייחסות לאמור במכתבו של לב גלוזמן, רופא תעסוקתי, מיום 24.06.21 [להלן - הרופא התעסוקתי ו-מכתב הרופא התעסוקתי, לפי העניין – א.א.] ולמגבלות אותן הוא מיפרט כדוגמת הצורך בעבודה ללא הרמת משאות כבדים, ללא כיפופי גב מרובים, ללא עמידה ממושכת, ולהבהיר האם לאור האמור, אין מקום לקבוע למערער נכות זמנית לתקופה ארוכה יותר מזו שקבעה, בין היתר, בהיתחשב בתקופת כושר העבודה עליה ממליץ ד"ר גלוזמן. כמו כן, לאור האמור במכתבו של ד"ר גלוזמן, הועדה מתבקשת להבהיר האם אין מקום לקביעת נכות צמיתה, ולו תחת פריט ליקוי 35 לתקנות המקנה נכות מקום בו קיימת השפעה על כושר הפעולה הכללי.

בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור טוען המבקש כי הוא סובל מבעיות פרקים וכי מצב גבו החמיר לאחר התאונה, דבר הנתמך לדבריו במימצאי בדיקת CT .

...

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי ירושלים (השופט עמיצור איתם; ב"ל 5188-07-22) בו נדחה ערעורו של מר ממן (להלן - המבקש) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן - הוועדה) מיום 17.5.2022, אשר התכנסה מכח פסק דין מחזיר.

בחלוף חצי שנה (שלושה חודשי דמי פגיעה ושלושה חודשי נכות זמנית) החליטה הוועדה, לאחר עיון בממצאי בדיקת ה-CT ששיעור הנכות שיש לייחס לתאונה הוא 0% והבהירה שכאב הגב מקורו "בממצאים שאינם טראומתיים כך שלא ניתן לייחס אותם לתאונה הנדונה". הנה, ברי כי הוועדה התייחסה אל בדיקת ה-CT. מסקנת הוועדה היא מסקנה רפואית המצויה בשיקול דעתה.

משהגיעה הוועדה למסקנה כי הממצאים בבדיקת ה-CT מקורם בבלטי דיסק שאינם קשורים לתאונה, הבהירה כי אין לטעמה מקום להאריך את תקופת הנכות הזמנית שנקבעה למבקש כך: "התובע קיבל דמי פגיעה לשלושה חודשים – תקופה ארוכה יחסית לתוצאות הפגיעה ובנוסף קיבל 10% זמניים עד ליום 31.3.21". מדובר בקביעה מקצועית-רפואית שאין בית הדין מוסמך להתערב בה. הוועדה התבקשה להבהיר האם אין מקום לקבוע נכות צמיתה, בגין השפעה על כושר הפעולה הכללי, לפי פריט ליקוי 35.

יחד עם זאת, משהגיעה למסקנה כי הליקוי שנותר מקורו במצב שאינו קשור לתאונה, ברי מדוע לא עשתה כן. לאור האמור, הבקשה נדחית.