חובות בסיסיות שהנן בגדר "אלף בית" של היתנהלות מפרק אל מול בית המשפט והכונס הרישמי לא כובדו, חרף התראות, אזהרות והוראות.
ביום 16.10.2012 מונה רו"ח חיים אביגל (להלן: רו"ח אביגל) על ידי בית המשפט, בתיק הפרוק, לעריכת ביקורת משלימה, לבחינת ההתנהלות החשבונאית והכספית של הנתבע כמפרק קלרין, במטרה לכמת את הנזקים הכספיים שנגרמו לקופת הפרוק, ביקורת זו נערכה בהמשך לחוו"ד ויגננסקי.
עוד נכתב בחוות הדעת כי קופת הפרוק שימשה את הנתבע כחשבון הבנק הפרטי שלו, ממנו משך כספים רבים ואף משך הלוואות פרטיות וכי כתוצאה מניהול רשלני של ספרי החברה לא ניתן, נכון למועד הבדיקה, לדעת מה הקף הכספים שנמשכו ומה עלה בגורלם של אותם הכספים שנמשכו על ידי הנתבע.
כמו כן, נטען כי הנתבע רמס בהתנהגותו ברגל גסה את הוראות החוק בעיניין ניהול כספי פירוק תוך הפרת הוראות סעיף 311 לפקודת החברות אשר מטיל על המפרק את החובה לנהל את כספי הפרוק בחשבון בנק אחד שנקבע מראש, אוסר עליו להחזיק בידיו כספים השייכים לפירוק לתקופה העולה על עשרה ימים ואף אוסר על הפקדת כספים בחשבונו הפרטי של המפרק בבנק ובכל סכום שקבל כמפרק.
הוראת סעיף 374 אינה מתנה את הטלת החיוב האישי על נושא המשרה בכוונת מירמה מצידו בניהול עסקי החברה ודי, כאמור, כי תוכח הפרה של החובות האמורות מצידו על מנת להטיל עליו חבות אישית מכוח סעיף זה (עניין פישר, בעמ' 105-104; עניין מנור בעמ' 97, 100-99; ע"א 3016/90 ארנרייך נ' נאמן, המנהל המיוחד והכונס של כוכב השומרון בע"מ (בכינוס ובפירוק) (5.10.1994); רע"א 9983/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נס (19.8.2008)).
...
אוסיף ואבהיר; אין עסקינן בכשל מקרי, פרי טעות בודדת או תנאי השוק; המסקנה המסתברת יותר בנסיבות המקרה, הינה כי עניין לנו בשיטת ניהול פסולה אשר יצרה
מצב דברים המתמשך על פני תקופה ארוכה, ולא ניתן לפסול קשר סיבתי הדוק בינו לבין סבלם ונזקם של הדיירים.
כך גם לא ראיתי מקום להיעתר לבקשתו של הנתבע להורות כי הסכומים ישולמו ללא ריבית, כאשר נטען על ידו, בין היתר, כי אין מחלוקת כי כנגד תשלומים אלו הנתבע הוציא הוצאות מכיסו, אך למעשה בפני בית המשפט לא הובאו ראיות באשר להוצאות שהוציא הנתבע ובכל מקרה בקשתו של הנתבע לשכר טרחה והוצאות אמורה להתברר, ויכול והנתבע יידרש לטיעון האמור במסגרת התביעה האמורה.
בכל הקשור לטענות לנזקים אשר נגרמו בגין אי פתיחת תיק מע"מ – אף דינן להידחות מחמת התיישנות.
בהתחשב בגובה התביעה, 18,504,158 ₪, ואשר נפסק בפועל וכפי שפורטו הדברים לעיל אני מחייב את התובע (קופת הפירוק) לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪
אולם בכל הקשור להוצאות המשפט כל צד ישא בהוצאותיו.