אשר לחלקו של האדריכל בבחירה הבלתי שגרתית לבנות את קירות המרתף מבלוקים ולא מבטון, חיווה המומחה דעתו כי: "אדריכל מקבל הנחיות מהמזמין. המזמין אומר לקונסטרוקטור לתכנן קירות בלוקים, לאדריכל אין מילה. לפי המחיר שקבל האדריכל [13,000 ₪] זה להגיש בקשה להיתר בנייה, לרוץ לועדה לעשות תיקונים".
מן הדברים עולה, כי בצד כלל הליקויים שנמצאו בעבודת הקבלן, הבחירה לבנות את המרתף מקירות בלוק ולא מבטון מהוה בחירה חריגה ובלתי מקובלת.
אולם גם לגופו של עניין, אין בידי לקבל את טענת התובעים לפיה מתחילה ביקשו הם לבנות מחסן והאדריכל הוא זה ששגה והגיש על דעת עצמו תכנית לשטח עיקרי.
...
בנסיבות רגילות ראוי היה להטיל על התובעים חיוב לשאת בהוצאות האדריכל, שכן במשך כחמש שנים היה הוא חשוף לתביעה בסכום העולה על מיליון וחצי שקלים ובהתאם לכך יש אף להניח כי הגנתו עלתה ממון רב. ואולם, על אף שמצאתי כי דין התביעה כנגד האדריכל להידחות, אינני מוצא לחייב את התובעים בהוצאותיו.
סוף דבר
תביעת התובעים כנגד האדריכל (הנתבע 1) נדחית, ללא צו להוצאות.
תביעת התובעים כנגד הקבלן (הנתבע 2) מתקבלת באופן חלקי: הקבלן ישלם לתובעים סך של 43,641 ₪, בגין נזקי ליקויי הבנייה שנותרו בביתם בתום סבב התיקונים, ובנוסף סך של 22,000 ₪ בגין הנזקים הבלתי ממוניים, ובסך הכול 65,641 ₪.
