בניית מבנה ללא היתר על קרקע חקלאית

בכל הנוגע לצוו ההריסה נטען כי המבנה ניבנה, ללא היתר, על קרקע שייעודה חקלאי (לפי מח/276) והיא קרקע מוכרזת, והיתר בניה אינו בהשג יד. אשר להליך הוצאת הצוו, פורטו כל ההליכים המקדימים שבוצעו בהתאם להוראות חוק התיכנון והבניה, והוגשו המסמכים הרלוואנטיים להוכחת חוקיות הצוו.

...

מושכלות ראשונים הם, כי טענה לאכיפה בררנית מחייבת הוכחות תשתית ראייתית שהנטל הוא על הטוען לה, אחרת דינה להידחות על הסף, היות שבהליך המנהלי עומדת לזכות הרשות "חזקת התקינות המנהלית" כי ביצעה את פעולתה כדין (רע"פ 5499/16 בדיר ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז מרכז ואח' (17.7.2018); רע"פ 2956/13 דמקני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו (31.7.2013)).

" ולאחרונה נקבעו דברים דומים גם בעפ"א (חיפה) 36231-01-21 מסרי נ' לאכיפה דיני התכנון ובניה (18.4.2021), כדקלמן: "בעצם קיומם של מבנים נוספים בסביבת הבנייה מושא הליך זה, אין די כדי לשכנע שמדובר באכיפה בררנית. ההשוואה צריכה להיות בין מקרים דומים ולא בין מקרים שונים." מכל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה, כי אין בסיס לטענת המבקש כי צו ההריסה המנהלי הוצא תוך אכיפה בררנית, ומכאן שאין עילה לביטול הצו אשר הוצא כדין.

אשר על כן הבקשה נדחית.

בעקרו של דבר, טוענת המערערת כי מדובר בעבירה חמורה של בניית מבנה מגורים בהקף עצום, ללא היתר, על קרקע חקלאית.

...

אומר כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על טעמיה השונים; לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, ולאחר שעיינתי בתיק שהתנהל לפני בית המשפט קמא - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, ואך בכל הנוגע לרכיב ההתחייבות.

לסיכום פרק זה - בשים לב לאמור לעיל, סבורני כי הקנס הוא על הצד הנמוך, אף בהתחשב באותה נסיבה לקולא שבית המשפט קמא לא נתן דעתו עליה (נסיבה אשר המשקל שיש ליתן לה מופחת נוכח היקף הבניה הנרחב).

עוד סבורני כי ככלל ההתחייבות צריכה להיות משמעותית, ועולה בקנה אחד, להוציא מקרים חריגים, עם גובה הקנס שבגזר הדין.

סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו, אך ורק לעניין ההתחייבות.

המערערת טוענת כי מדובר בעבירה חמורה של בניית מבנה מגורים בהקף עצום (730 מ"ר) ללא היתר על קרקע בייעוד חקלאי דבר הזועק לעונש מרתיע.

...

לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הערעור ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי בית המשפט גזר את העונש בתוך מתחם הענישה המקובל וגם אם נגזרו עונשים על הצד הנמוך (ולא שוכנעתי שאלו פני הדברים) הרי שאין מדובר בחריגה קיצונית המצדיקה התערבות בשיקול הדעת שהוקנה לערכאה המוסמכת.

לפיכך אני דוחה את הערעור.

המשיבה מציינת כי אין מחלוקת שהמבנה ניבנה ללא היתר על קרקע שייעודה חקלאי.

...

לא בכדי נמנע ב"כ המבקש מלבקש לחקור את פקח המשיבה בקשר לצילום האוויר הנ"ל. סיכומה של נקודה זו, טענת המבקש כי המבנה נבנה והושלם בחודש מרס 2021 או בסמוך לאחר מכן נדחית.

על פני הדברים מקובלת עלי עמדת המשיבה לפיה כבר משהתברר כי המבקש ביסס את בקשתו על נתון עובדתי מטעה, יש להורות על דחיית בקשתו על הסף.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול צו ההריסה נדחית.

אין, כאמור, מחלוקת על כך שהמבנה ניבנה ללא היתר על קרקע חקלאית.

...

מעבר לאמור, דין הבקשה להידחות גם עניינית, בהיעדר עילה לבטל צו הריסה אשר הוצא כחוק כנגד בנייה ללא היתר, וזאת על פי המפורט להלן: נימוק והכרעה: מדובר בבקשה לביטול צו הריסה מנהלי מיום 27.5.21, שהוצא על-ידי המשיבה מכוח ס' 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), להריסת עבודות אסורות שבוצעו מערבית לכפר ריינה, במקרקעין הידועים כגוש 17515 חלקה 72 נ.צ. 229577:X 737324 :Y במרחב התכנון המקומי מבוא עמקים, המסווגות כקרקע חקלאית על-פי ייעודן (להלן: "העבודות" "הקרקע" ו"הצו" בהתאמה), אשר הוגשה בידי המבקש במעמד צד אחד, ולעיכוב ביצוע הצו.

אשר על כן, הבקשה לביטול צו ההריסה נדחית.

אני מקבלת את דרישת המשיבה להטיל על המבקש הוצאות.

המבקש ישלם הוצאות בסך 3000 ₪ בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין עד ליום התשלום המלא בפועל.