מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בניית חדר טרנספורמציה לפי בקשת חברת החשמל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

העובדה שנחמן "רק" הציע חדר טראנספורמציה ולא אמר כי אם לא יבנה חדר טראנספורמציה תאלץ התובעת לממן את הטמנת הזרוע, אינה יכולה ללמד על התרשלות שכן נחמן לא ידע באותה עת שהתובעת מתכננת לבנות בקירבת 2.5 מ' מהזרוע, ואם היתה שומרת על מרחקי מינימום לא היתה כל סיבה להטמנת הזרוע.
מהעדויות שהובאו בפני ניתן לקבוע בבירור, כי התובעת, באמצעות מנהלה ארז, וגב' רוטביין מטעמה, לכל הפחות התרשלו, כאשר הניחו שאישור חברת החשמל ניתן על סמך תוכניות עתידיות שלה להעתקת העמוד (אף שראו שהעמוד נותר במקומו), ובכל זאת בחרו לא לברר ולא לשאול מאום בנידון, אלא להיתלות בכך שהנתבעת חתמה על התוכנית, כאילו היה בחתימה זו כדי לאיין את דרישות התב"ע, המפורטות גם במכתב התנאים שהאישור הוכפף לו. מקרה בו מבקש היתר מגיש תוכנית לבדיקת חברת החשמל, ביודעו שאינו מקיים את הוראות התב"ע, והוא מבקש להיבנות, בדיעבד, מטעות שביצעה הנתבעת בעת שאישרה את התוכנית, לא ישמע המתכנן בטענה כי אישור חברת החשמל הכשיר את ההפרה, או כי אישור זה מאיין את אחריותו שלו למחדל.
...
לסיכום, אני מקבלת את התביעה, בחלקה, וקובעת כי על הנתבעת לפצות את התובעת ב - 40% מעלות הטמנת הזרוע.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 49,097 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.12 ועד למועד התשלום.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות האגרה, באופן יחסי, בסך 1,347 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 03.09.98 נחתם הסכם בין חברת א.ח. וחברת החשמל (נספח א' לכתב התביעה , להלן- "הסכם חברת חשמל") במסגרתו התחייבה חברת א.ח. לבנות בבניין חדר טראנספורמציה (להלן-"החדר") ולדאוג לרשום את הנתבעת כחוכרת של החדר בלישכת רישום המקרקעין.
עפ"י בקשת הנתבעת העבירו התובעות 1-2 לנתבעת את כל המסמכים שנדרשו ממנה.
כאשר פנה אליו עו"ד י. פודים בבקשה שיאשר כי נמכרו לתובעת 1 הזכויות בחדר הטרנספורמציה, הוא אישר זאת כיוון שלא היה מודע לכך שהזכויות כבר נמכרו לחברת החשמל.
...
נוכח האמור, אני קובעת כי התובעים 3-4 זכאים לשיפוי ותשלום מהנתבעת בגין הוצאותיה של החייבת בגין החדר אשר הנתבעת כאמור בהסכם עם החייבת, התחייבה לשלם לה. שערוך: לטענת התובעות 1-2 הן זכאיות לתמורה בצירוף מע"מ ובתוספת ריבית והצמדה החל מחודש אוגוסט 1998.
משהוכח כאמור בעדותו של ירון ברוכיאלי שלא נסתרה על ידי מי התובעים כי התמורה המגיעה בגין החדר היא בסך של 132,369.3 ₪ בתוספת מע"מ אני קובעת כי זה סכום התמורה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 20.1.11 ועד יום התשלום בפועל.
סיכומם של דברים, אני מורה לנתבעת לשלם לתובעות 1-2 , ביחד ולחוד, סך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף ריבית והצמדה מיום 20.01.2011 ועד ליום התשלום בפועל ולשלם לתובעים 3-4 , ביחד ולחוד, את היתרה מהתמורה בסך של 62,369.3 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף ריבית והצמדה מיום מיום 20.01.2011 ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

    פירוק השתוף ייעשה בהיתחשב בזכויות המשכנתא שיש לבנק אדנים על זכויותיה של נווה מורן בנכס, וכן בהיתחשב בהערותיה של חברת החשמל בקשר לחדר הממוקם על תת חלקה 14..
על מנת לחדד את המחלוקת שנעוצה בין הצדדים ניתן לומר, כי המבקשים טוענים, כי על פי פסק דינו של כב' השופט אטדגי, הורה בית משפט על פירוק שתוף במקרקעין רק לגבי תתי חלקות 1, 2, 8, 14, 27 חלקה 9 בגוש 7422 בדרך של היתמחרות פנימית בין הצדדים ואילו המשיבים האחרים סבורים, כי מפסק הדין ניתן ללמוד במפורש, כי הנכסים שיש לפרקם הם גם חלק מזכויות הבנייה באותן חלקות ועל כן יש לבצע שומה גם ביחס לשווי זכויות הבנייה ולבצע את ההתמחרות בהתאם.
חלקת משנה 1, מחסן בקומת מרתף, אליה מוצמדת קרקע ומחצית מזכויות הבניה;             חלקת משנה 2 שהיתה בעבר דירה בקומת מרתף שנהרסה; חלקת משנה 8, מחסן בקומת ביניים, אליה צמוד גג ומחצית מזכויות הבניה; חלקת משנה 14, המיועד לשמש כחדר טראנספורמציה בקומת קרקע (כיום הוא משמש את הילה וגביר כמחסן); חלקת משנה 27, דירה לשעבר בקומת קרקע, שנהרסה.
(ובצדק – א.כ.) כב' הרשם קבע כי הוא לא מוצא ממש בטענת המבקשים ולפיה כונסי הנכסים חרגו מסמכותם ויש להעבירם מתפקידם.
...
כב' הרשם בהחלטתו המנומקת כדבעי מיום 20/11/14 נימק מדוע יש לדחות את בקשת המבקשים.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה מכוח סמכותי על פי תקנה 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.
המקרה שלפני אינו מעורר שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית החורגת מענינם הפרטי של הצדדים לסכסוך, ואף לא שוכנעתי, כי דחיית הבקשה גורמת עיוות דין למבקשים.
(דהיינו בפני רשם ההוצל"פ ובפני כב' השופטת ערקובי) ממילא, אין מקום להתייחס אליהן במסגרת בקשת רשות ערעור זו. לפיכך, דין הבקשה להידחות.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בחודש מרץ 2022, ביקשה ביתנית לאשר תכניות לבניית תחט"פ בשיטה קונבנציונאלית, אולם חברת החשמל סירבה לאשר את התכניות, בטענה שהיא אינה מאשרת לביתנית לבנות חדרי תחט"פ כלל, קרי – גם בשיטה קונבנציונאלית.
כמו כן צוין, כי "החלטת ההשעיה התייחסה לתחנות טראנספורמציה פנימיות וחדרי מיתוג בבנייה מתועשת (טרומית), ולא כללה בניה קונבנציונאלית", וכי "הגורמים המקצועיים [ב]וועדת המכרזים לא היו מודעים לפעילותה של ביתנית בבנייה קונבנציונאלית" (ההדגשות הוּספו – נ' ס').
...
בנוסף טוענת ביתנית, בין היתר, כי טענת חברת החשמל "כי צו הביניים 'משנה את המצב הקיים' או כי הינה בגדר 'צו עשה זמני' הינה טענה מופרכת ושגויה, שכן אין מחלוקת כי עובר למתן החלטת הועדה, רשאית היתה [חברת החשמל] לבנות חדרי תחט"פ בבניה קונבנציונאלית, והיא אף עשתה כן. להיפך, [ההחלטה השניה] היא זו אשר ביקשה לשנות את המצב הקיים [...] וצו הביניים שומר על המצב הקיים עובר למתן החלטת הועדה". עוד טוענת ביתנית, כי "חברת החשמל לא הצביעה ולו על רכיב נזק אחד שייגרם לה ממתן הצו, במיוחד לאור העובדה כי אף לאחר החלטת ההשעיה, סיפקה [ביתנית] לחברת החשמל למעלה מ-300 חדרי תחט"פ, כולם תקינים וללא דופי". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובתשובה שניתנה לה, ונתתי את דעתי על טיעוני הצדדים, מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות.
טענתה המרכזית של חברת החשמל היא, כי החלטת בית המשפט המחוזי, "משנה את המצב הקיים, ומשמעותה היא מתן צו עשה זמני". טענה זו – אין בידי לקבל.
גם את טענותיה של חברת החשמל בנוגע לסיכויי העתירה – אין בידי לקבל.
בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בניית חדר הטרנספורמציה הותרה לנתבעים כחריג לפי התקנה הנ"ל. עוד נטען, כי ב"כ הנתבעים נהג בחוסר תום לב בעת המו"מ בין הצדדים, בכך שידע על דרישת חברת החשמל לבנות מבנה טראנספורמציה ואולם הסתיר זאת מב"כ התובעים.
דא עקא, על גבי התוכנית כתוב בכתב ידה של הגברת רות ביקסון, הדברים הבאים: "לדני, לפי סיכום איתי, הוגשה בקשה מתוקנת ל – 3 קומות בלבד ללא הקלות. ביקשתי לבטל ח.טראנספורמציה שהיה יותר מדי קרוב למגורים.(מרחק מינימלי 5.0 מ' לפי איכות הסביבה)". אין זה מן הנמנע, כי בהסתמך על האמור, נחתם ההסכם בין הצדדים בלא שחששו התובעים כי תאושר לנתבעים בניית חדר הטרנספורמציה ה"אימתני" הגובל בחלקתם כיום.
...
באשר לנתבעים, אני קובע כי ככל שהופר ההסכם ע"י התובעים, הרי שהנתבעים, בהתנהגותם ובחוסר תום ליבם, הם אשר הביאום לכך.
סיכומו של דבר 15.
נוכח כל האמור לעיל, ובהתאם להסכם הדיוני אליו הגיעו הצדדים, אני קובע כי דין טענות התובעים בעניין הפרת ההסכם להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו