בניית בריכה ללא קבלת היתר בנייה

לטענתם, התובע בנה את ביתו החדש בצמוד לבית ההורים תוך חריגות בניה (כגון בריכה וג'קוזי שלא קיבלו היתר בניה), כאשר עבודות הבניה לוו במטרדים ובמקרים של הסגת גבול לחלקת ההורים, עד כי הנתבעים נאלצו לפנות למישטרה.

...

לאור כל אלו אני קובעת, כי התובע לא ביקש, וממילא לא קיבל מראש, את הסכמת הנתבעים להקמת גדר ההפרדה, ולמעשה העמידם בפני עובדה מוגמרת של גדר הפרדה קיימת בין שתי החלקות.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 7,955 ₪.

ביחס לבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ לספק נתונים לגבי כתבי אישום שהוגשו לאחר קבלת היתר בניה - המאשימה טענה כי דין הבקשה להדחות משהנאשמים לא הציגו אף לא ראשית ראיה לכך שהמאשימה לא הגישה כתבי אישום או פעלה נגד עבירות בניה אצל אחרים בנסיבות דומות לאלו המפורטות בכתב האישום שהוגש נגדם, מלבד האמירה הכללית ביחס לבני מישפחה של ראש המועצה, שהחלו לבנות בריכה/ מחסן ללא היתר בניה.

במקרה אחד, לפי הטענה, בן המשפחה החל בבניית בריכה ללא היתר ולא הוגש נגדו כתב אישום ובמקרה נוסף בן המשפחה בנה מחסן ללא היתר בניה ולא הוגש נגדו כתב אישום.

...

ביחס לבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ לספק נתונים לגבי כתבי אישום שהוגשו לאחר קבלת היתר בניה - המאשימה טענה כי דין הבקשה להידחות משהנאשמים לא הציגו אף לא ראשית ראיה לכך שהמאשימה לא הגישה כתבי אישום או פעלה נגד עבירות בניה אצל אחרים בנסיבות דומות לאלו המפורטות בכתב האישום שהוגש נגדם, מלבד האמירה הכללית ביחס לבני משפחה של ראש המועצה, שהחלו לבנות בריכה/ מחסן ללא היתר בניה.

בשלב זה אני מורה למאשימה להעביר לנאשמים מידע לגבי מספר כתבי אישום שהוגשו בשנתיים האחרונות לאחר קבלת היתר בניה.

הבקשה לקבלת מידע אודות כתבי אישום שהוגשו (לאחר מתן היתר בניה) בעוד מתנהל הליך של בקשה להיתר שינויים בהתאם לתקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית) תשנ"ב – 1992 – נדחית.

הבקשה לקבלת מידע ביחס לתיקי בניה בהם ניתן היתר בניה במהלך השנתיים האחרונות בתוך פרק זמן שאינו עולה על 46 ימים – נדחית.

בית המשפט מורה על זכויים של הנאשמים מעבירות הבניה ללא היתר המפורטות בסעיף 9 לכתב האישום המתוקן, למעט בעיניין העבירה של בניית בריכת השחייה ללא היתר כדין, בגינה הורשעו הנאשמים.

הוגשה תעודת עובד ציבור שערך העד שינובר שסומנה ת/17, באמצעותה הוגשו לבית המשפט מסמכים מתיק החקירה שנוהלה ע"י המפקח מסעוד פור נאמן שאינו מצוי עוד בתפקידו, הכוללים דוחות ביקורת שערך המפקח פור נאמן במקרקעין מיום 18.11.14, 6.12.14, תמונות שצולמו בביקורות הנ"ל, בקשה לקבלת מידע תיכנוני עם תשובת מחלקת רשוי על הבניה בצרוף תצ"א של המקרקעין, לצורך בחינת סכויי הכשרה, המעיד כי מחלקת רשוי הבנייה דחתה את הבקשה בנימוק כי לא ניתן לקבל היתר בניה בקרקע חקלאית, לכל שימוש שאינו חקלאי.

...

על כן, הבקשה לביטול כתב האישום בעבירות הבניה ללא היתר, מחמת טענה לאכיפה בררנית נדחית.

אין בידי לקבל טענה מיתממת זו, שכן הנאשמים בטרם רכשו זכויות במקרקעין בשנת 2013, נסתייעו בשירותי מודד והיו מיוצגים על ידי עורך דין, כך שחזקה כי גורמי מקצוע אלה העירו את עיניים לגבי המצב התכנוני והמשפטי של המקרקעין, לפיהם אלה ביעוד חקלאות.

הנאשמים מורשעים בעבירה של בניה ללא היתר של בריכת שחיה מבטון יצוק כולל חפירות, חיפוי אריחי קרמיקה, פסיפס או טיח צבעוני, עבירה לפי ס' 204(א) לחוק התכנון והבניה.

טיעוני המאשימה הנאשמים הורשעו בבניית בריכת שחייה המשמשת חלק ממיתחם המכונה "לופט פארדייס בכפר", המשמש עסק לעריכת שמחות ואירועים, ללא קבלת היתר בניה כדין.

...

הערך החברתי שנפגע אין חולק על הצורך להחמיר בעבירות על דיני התכנון והבנייה ובאשר לערך החברתי המוגן הנפגע מביצוע עבירות בנייה, אפנה לדבריו הברורים של השופט (כתוארו אז) מ. חשין ברע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית אונו פ"ד(3) 49,59: "בנייה שלא כדין היא לא רק תופעה, החותרת תחת התכנון הנכון של הבנייה, אלא השלכותיה מרחיקות לכת יותר. היא בין התופעות הבולטות , הפוגעות בהשלטת החוק, מי שעושה דין לעצמו פוגע באופן הגלוי והברור בהשלטת החוק...". עוד נקבע [רע"פ 6665/05 ראיף מריסאת נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.5.2006)] (להלן: "פרשת מריסאת") כי: "על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התכנון ובניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאלים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. כבר נפסק בעבר, כי בתי-המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבנייה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו ...". הנאשמים הורשעו בעבירה של בניית בריכה ללא היתר כדין, שהינה חלק ממתחם המשמש לשמחות ואירועים, שנבנה על ידי הנאשמים במקרקעין בייעוד לחקלאות.

דין הבקשה לביטול ההרשעה ע"פ ס' 192א לחוק, להידחות.

על כן, הבקשה לביטול הרשעתם של הנאשמים –נדחית.

בהתחשב בכל המפורט לעיל, ועל מנת ליתן את המשקל הראוי, בין היתר, לאינטרס הציבורי המובהק שבאי עידוד עבריינות כאמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים : על הנאשם 1 קנס בסך 15,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

בהתאם לסעיף 1ט בהסכם: "המוכר מתחייב להמציא היתר כדין מאת הועדה המקומית בגין בניית הבריכה כאמור וזאת עד ליום מסירת החזקה כאמור בהסכם זה. על אף האמור, ככל ולא יתקבל היתר כאמור אזי ישאר הסך של 50,000 ₪ בנאמנות וזאת להבטחת הוצאת היתר הבניה כאמור...מוסכם בזאת כי היה ולא יתקבל היתר עד שנה מיום חתימת ההסכם...כי אז הסך של 50,000 ₪ כאמור תוחזר (כך במקור – י. מ.), תוחזר לקונה.

...

לאור כל האמור לעיל, יתרת התמורה שעל התובעים לשלם עבור השלמת תמורת הנכס עומדת על סך של 470,832 ₪.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי יש לקבל את תביעת התובעים לאכיפה – תביעה עליה למעשה לא חלקו הצדדים.

לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים לעניין הוצאות ההליך, לרבות הוצאותיהם הריאליות של התובעים מחד, וכלל טענות הנתבעים מאידך, אני מורה לנתבעים לשלם לתובעים את הוצאות ההליך סך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.