רקע וכתב האישום
הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום, ובהתאם הורשעו על פי הודייתם ביום 28/1/2020 בעבירות כדלקמן:
שימוש במקרקעין ללא היתר, עבירה לפי סעיפים 145, 204(א) 204(ב) ביחד עם סעיף 208, 218 ו-219 לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק);
ביצוע עבודות ללא היתר, עבירה לפי סעיף 145(א) ביחד עם סעיפים 204(א) 204(ב) ביחד עם סעיף 208, 218 ו-219 לחוק;
שימוש אסור במקרקעין ללא היתר, עבירה לפי סעיף 243(ה), 243(ו), 244(ב), ביחד עם סעיפים 254ב, 254ד, 245 לחוק התיכנון והבנייה התשכ"ה-1965, תיקון 116 לחוק, בכך שעשו שימוש חורג במקרקעין הידועים כגוש 4702 חלקה 9 מיגרש 13 בקדרון (להלן: המקרקעין), ביצעו ללא היתר בנייה במקרקעין המפורטים בפרט האישום הראשון, והמשיכו ביום 25/10/2017 לעשות שימוש אסור במקרקעין, הכל כפי המפורט בכתב האישום.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות העירעור, וקבע כי "על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התיכנון ובניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאלים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. כבר נפסק בעבר, כי בתי-המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התיכנון והבנייה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו (ראו רע"פ 2809/05 גבריאל טסה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) והאסמכתאות שם). במצב דברים זה, סבורני, כי צדק בית-המשפט המחוזי בכך שהכפיל את הקנס שהושת על המבקש. אף ביתר טענותיו של המבקש אין כדי להצדיק היתערבות בגובה הקנס שהושת עליו."
· בעפ"א (מחוזי חיפה) 13701-11-15, מדינת ישראל נ' כאמל אגבריה [06.01.2016] סקר בית המשפט את מתחום הענישה, וקבע (בפסקות 29-30 לפסק הדין): "עיון בפסיקה הדנה בבנייה ושימוש בקרקע חקלאית מוכרזת בחריגה מתוכנית ומהיתר, מעלה כי מיתחם העונש הנו רחב ביותר ונע בין עשרות אלפי שקלים בודדים לבין מאות אלפי שקלים ואף לעיתים הרבה יותר. תלוי הדבר בחומרת העבירות, נסיבות ביצוען, משך השמוש, הקף החריגה וגם במהות השמוש, האם למגורים או שימוש מסחרי והרווחים שהיו טמונים בשימוש, במידה ומדובר בשימוש מסחרי. כך למשל בעיניין סאלח סלימאן המצוטט לעיל, אישר ביהמ"ש העליון את קביעת ביהמ"ש המחוזי, לפיה מיתחם העונש בגין שימוש מסחרי מסיבי בקרקע חקלאית (3,000 מ"ר), בנגוד לתוכנית וללא היתר, נע בין 80,000 ₪ ל- 150,000 ₪... ראה גם רע"פ 7579/13 אבו קוידר עבד אלרחמאן נ' מדינת ישראל (26.1.14), שם אושר קנס של 110,000 ₪, כאשר המיתחם שנקבע בגין עבירות של ביצוע עבודות ללא היתר ושימוש חורג מתמשך בקרקע חקלאית בשטח של 320 מ"ר לצורכי מסחר, הנו בין 90,000 ₪ ל- 400,000 ₪. כן ראה רע"פ 230/14 עופר ברא"ז נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חדרה (15.1.14), שם אושר מיתחם עונש של 100,000 ₪ ל- 200,000 ₪. מנגד, כאשר דובר על בנייה ושימוש לצורכי מגורים בקרקע חקלאית, אישר ביהמ"ש העליון קנס בסך של 50,000 ₪ (רע"פ 10636/06 אבולקיען נ' מדינת ישראל (6.11.06). יש לציין, כי מרבית המקרים בהם נקבע בפסיקה מיתחם עונש גבוה, כוללים עבירות של בנייה ללא היתר, לעיתים רבות אף בנגוד לצוו שפוטי אחד או יותר. ראה למשל רע"פ 6665/05 מריסאת נ' מדינת ישראל (17.5.06), שם אושר קנס בשיעור של 200,000 ₪, כאשר דובר על בנייה לבית מגורים של כ- 250 מ"ר וכן בנייה של קומה נוספת בשטח של 300 מ"ר, בנגוד לצוו שפוטי ומנהלי שניתנו כנגדו... נפסק כי על העונש שנגזר בגין עבירות נגד חוקי התיכנון והבנייה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק, ולשמש גורם הרתעה עבור ונגד עבריינים פוטנציאליים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות מן הסוג האמור לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית..."
לאחר ששקלתי את כלל הנסיבות של התיק דנן, אני קובעת את מיתחם הענישה התואם בתקופה זו לעבירה בתיק זה, היינו קנס בסך שבין 70,000 ₪ ל- 120,000 ₪, ביחד עם צו הריסה או צו הפסקת השמוש, לפי העניין, וחתימה על התחייבות להמנע מעבירה דומה.
...
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, וקבע כי "על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התכנון ובניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאלים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. כבר נפסק בעבר, כי בתי-המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבנייה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו (ראו רע"פ 2809/05 גבריאל טסה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) והאסמכתאות שם). במצב דברים זה, סבורני, כי צדק בית-המשפט המחוזי בכך שהכפיל את הקנס שהושת על המבקש. אף ביתר טענותיו של המבקש אין כדי להצדיק התערבות בגובה הקנס שהושת עליו."
· בעפ"א (מחוזי חיפה) 13701-11-15, מדינת ישראל נ' כאמל אגבאריה [06.01.2016] סקר בית המשפט את מתחום הענישה, וקבע (בפסקאות 29-30 לפסק הדין): "עיון בפסיקה הדנה בבנייה ושימוש בקרקע חקלאית מוכרזת בחריגה מתוכנית ומהיתר, מעלה כי מתחם העונש הינו רחב ביותר ונע בין עשרות אלפי שקלים בודדים לבין מאות אלפי שקלים ואף לעיתים הרבה יותר. תלוי הדבר בחומרת העבירות, נסיבות ביצוען, משך השימוש, היקף החריגה וגם במהות השימוש, האם למגורים או שימוש מסחרי והרווחים שהיו טמונים בשימוש, במידה ומדובר בשימוש מסחרי. כך למשל בעניין סאלח סלימאן המצוטט לעיל, אישר ביהמ"ש העליון את קביעת ביהמ"ש המחוזי, לפיה מתחם העונש בגין שימוש מסחרי מאסיבי בקרקע חקלאית (3,000 מ"ר), בניגוד לתוכנית וללא היתר, נע בין 80,000 ₪ ל- 150,000 ₪... ראה גם רע"פ 7579/13 אבו קוידר עבד אלרחמן נ' מדינת ישראל (26.1.14), שם אושר קנס של 110,000 ₪, כאשר המתחם שנקבע בגין עבירות של ביצוע עבודות ללא היתר ושימוש חורג מתמשך בקרקע חקלאית בשטח של 320 מ"ר לצורכי מסחר, הינו בין 90,000 ₪ ל- 400,000 ₪. כן ראה רע"פ 230/14 עופר ברא"ז נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה (15.1.14), שם אושר מתחם עונש של 100,000 ₪ ל- 200,000 ₪. מנגד, כאשר דובר על בנייה ושימוש לצורכי מגורים בקרקע חקלאית, אישר ביהמ"ש העליון קנס בסך של 50,000 ₪ (רע"פ 10636/06 אבולקיעאן נ' מדינת ישראל (6.11.06). יש לציין, כי מרבית המקרים בהם נקבע בפסיקה מתחם עונש גבוה, כוללים עבירות של בנייה ללא היתר, לעיתים רבות אף בניגוד לצו שיפוטי אחד או יותר. ראה למשל רע"פ 6665/05 מריסאת נ' מדינת ישראל (17.5.06), שם אושר קנס בשיעור של 200,000 ₪, כאשר דובר על בנייה לבית מגורים של כ- 250 מ"ר וכן בנייה של קומה נוספת בשטח של 300 מ"ר, בניגוד לצו שיפוטי ומנהלי שניתנו כנגדו... נפסק כי על העונש שנגזר בגין עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק, ולשמש גורם הרתעה עבור ונגד עבריינים פוטנציאליים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות מן הסוג האמור לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית..."
לאחר ששקלתי את כלל הנסיבות של התיק דנן, אני קובעת את מתחם הענישה התואם בתקופה זו לעבירה בתיק זה, היינו קנס בסך שבין 70,000 ₪ ל- 120,000 ₪, ביחד עם צו הריסה או צו הפסקת השימוש, לפי העניין, וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה דומה.
על בסיס כל אלה ובשים לב למכלול הנסיבות, אני קובעת כי ראוי במקרה זה להטיל על הנאשמים קנס בחלק הנמוך ביותר של המתחם שנקבע.
לפיכך, אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:
קנס כספי בסך 35,000 ₪, או 70 ימי מאסר תחתיו.