בנייה ללא היתר ושימוש אסור בתוספת בנייה

בעוד שהמערערת טוענת כי תוספות הבניה ניבנו בשנת 2003 הוברר כי המערערת הגישה נגד הזוג גלב בשנת 2004 תביעה בגין חוב דמי שכירות, והגיעה עימם להסדר תשלומים, ללא העלאת טענה בדבר בניה ללא היתר או שימוש אסור.

...

לעמדתם, דין הערעור להידחות בהיותו תוקף ממצאי עובדה, אף לגופו של עניין, עת תוספות הבנייה נעשו, כעולה מהראיות, בטרם נחתם עם גלב החוזה ובידיעתה והסכמתה של המערערת, מה גם שבחוזה השכירות, אף שנחתם רק ביום 22.06.1989, מצוין שהמושכר מוחזק על ידם כבר החל מיום 01.06.1987, עת במהלך אותן שנתיים שופץ המושכר למטרת מגורים והמחסן - לעסק.

יונה אטדגי, שופט התוצאה הערעור נדחה, למעט ביטול הקביעה לפיה "לנתבעים זכויות מוגנות בכל השטח המוחזק על ידם", בהקשר לפיצוי עתידי.

בשים לב לתוצאה לעיל, תשלם המערערת למשיבים כהשתתפות בהוצאות ההליך סך של 10,000 ₪.

שימוש אסור בתוספות בניה שניבנו ללא היתר, למטרת מגורים, פאטיו שניסגר בשטח של כ-10 מ"ר ותוספת בניה בשטח של כ- 59 מ"ר. טיעוני הצדדים בתמצית ב"כ המאשימה הדגישה את מגמת ההחמרה בענישה לנוכח תיקון 116 לחוק.

...

בנסיבות אלה אני סבורה שהמעשים מצויים ברף חומרה בינוני לעבירה בה הורשעו הנאשמים.

בשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, חומרת העבירה ובשים לב למצבם הכלכלי של הנאשמים, אני קובעת שמתחם הקנס ההולם הוא בין 12,000 ₪ ל- 50,000 ₪.

במכלול השיקולים, אני סבורה שיש למקם את עונשם של הנאשמים ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: קנס בסך 12,000 או 70 ימי מאסר תמורתם.

בשנת 2018 בנה הנאשם תוספת קומה על גבי מבנה קיים מבניה קלה בשטח של כ-40 מ"ר, אותה פיצל ל-2 יחידות דיור נפרדות ועצמאיות, כשלכל יחידה כניסה נפרדת ובנה תוספת מדרגות ליצירת גישה חיצונית לקומת הגג, בנגוד לתכנית וללא היתר, ועשה בהן שימוש אסור למעלה מ-3 שנים.

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, משלא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה ל-חוק העונשין, תוך מתן מלוא המשקל לקולא להודאת הנאשמים ולנסיבותיהם האישיות והמשפחתיות המורכבות כמפורט לעיל, מצאתי כי חרף הצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז ל-חוק העונשין - יש למקם את הנאשמים בחלקו התחתון של המתחם, ואני גוזרת - על כל אחד מהנאשמים - את העונשים הבאים: קנס בסך 10,000 ₪, או 25 ימי מאסר תמורתו, לכל אחד מהנאשמים.

מי שלא יצהיר על ההתחייבות היום - ירצה 25 ימי מאסר בפועל לשם כפיה; אני מורה לנאשמים להרוס תוספת הבניה המפורטת בסעיף 1 לגזר הדין (להלן: צו הריסה).

בהינתן נסיבותיהם האישיות המורכבות של הנאשמים, כמפורט לעיל, כדי לאפשר לנאשמים לפעול לקבלת היתר או להתארגן לביצוע ההריסה - מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשת הנאשמים באופן חלקי, ואני משהה כניסתו לתוקף של צו ההריסה עד ליום 1.5.23, בכפוף להצגת אישור מהנדס בדבר בטיחות תוספת הבניה, וכי תוספת הבניה לא מסכנת את שלום הציבור ובטחונו, וזאת עד ליום 16.6.22 לידי ב"כ המאשימה.

כן יש לתת את הדעת לנזק שניגרם מבצוע העבירה ובעניינינו הותרתה של תוספת הבניה המשמשת למגורים ללא היתר משך 3 שנים, תוך פגיעה בעקרונות התיכנון.

תו"ב (י-ם) 24734-12-19 מדינת ישראל נ' אמנה מטור [פורסם בנבו] (9.4.23) הורשעה הנאשמת בבצוע עבודות בניה ללא היתר ושימוש אסור בשכונת א-טור בירושלים, בשטח כולל של כ-140 מ"ר. נקבע כי מיתחם הענישה הראוי לעבירת בניה רחבת הקף שאינה עסקית עומד על קנס בסך 1,000-600 למ"ר. על הנאשמת נגזרו העונשים הבאים: קנס כספי בסך 98,000 ₪, צו התאמה דחוי ב- 6 חודשים והתחייבות על סך 49,000 ₪.

...

בשים לב לנסיבות המפורטות לעיל, הגעתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם נע בין 92,000 ₪- 46,000 ₪, כמו גם התחייבות וצו הריסה או התאמה דחוי במספר חודשים.

לסיכום ולאור האמור, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 69,000 ₪, אשר ישולמו ב-69 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 10.9.23 ובכל 10 לחודש לאחר מכן.

כן הורשע הנאשם בעבירה של ביצוע שימוש אסור לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק בצרוף תקנה 1(1) לתקנות התיכנון והבניה (עבודות ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967 (להלן: "האישום השני").

העבירות בהן הורשע הנאשם, עבירה של אי־ציות לצוו שפוטי ושל שימוש ללא היתר, פוגעות בערכים המוגנים העומדים בבסיס חוק התיכנון והבנייה.

ב-עפ"א (מחוזי חי') 41205-06-15‏ מדינת ישראל נ' רפיק חוסיין סלאמה (פורסם במאגרים, 31.12.2015) נגזר דינו של נאשם, אשר הורשע בעבירה של שימוש אסור בגין תוספת בנייה בהקף של 272 מטר.

...

את מתחם העונש ההולם יש לקבוע אפוא תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

לעניין צווי התאמה/הריסה: בכל הנוגע למבנה אליו מתייחסת עבירת אי־הציות, לאור הפרשנות שניתנה לאחרונה על־ידי בית המשפט המחוזי לסעיף 254ב(א) לחוק (למשל: עפמ"ק (י-ם) 46459-04-22; בקשת רשות ערעור נדחתה ב-רע"פ 7410/22 עוויסאת נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 27.2.2023)), כאשר מופר צו התאמה/הריסה אין להאריך בגזר־הדין את המועד לקיום הצו שניתן בעבר (כבקשת ב"כ הנאשם בהליך זה), אלא יש להטיל צו חדש, שיחולו עליו הוראות סעיפים 254ג ו-254ט לחוק, וכך אני קובע.

לסיכום ולאור האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: תשלום קנס בסך 180,000 ₪, אשר ישולם ב-100 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 29.10.2023 ובכל יום 29 לחודשים שלאחר מכן.