על יסוד המפורט בכתב התביעה, התבקש בית המשפט לייתן לרשות מקרקעי ישראל את הסעדים שלהלן:
א. צו מניעה קבוע למניעת כל שימוש שאינו כדין או ללא הסכמתה;
ב. צו להריסת בניה בלתי חוקית שנבנתה במקרקעין נשוא התביעה;
ג. תשלום דמי שימוש ראויים עבור השימושים שנעשו במקרקעין.
מכוח סמכויותיה מנהלת התובעת, בין היתר, מקרקעין שבבעלות קרן הקיימת לישראל, וידועים כחלקה 45 בגוש 2243 וחלקה 28 בגוש 2249 (ובמספרה קודם לבצוע פארצלציה באזור כחלקה 5 בגוש 2249)(להלן - "המקרקעין")(ראו תעודת עובד הציבור שנערכה על-ידי הגב' עינת סלמון מטעמה של התובעת, וראו תצהיר עדותה הראשית של הגב' יעל ממן מטעמה של התובעת).
ביום 8.4.2018 היות שזנדני לא הגיש כתב הגנה, אזי ניתן על ידי כב' הרשמת הבכירה אירנה רוזן פסק דין כנגדו, ובו נקבע כי נאסר עליו לעשות שימוש במקרקעין נשוא המחלוקת, כי עליו להרוס את כל המבנים הבנויים על גבי המקרקעין נשוא המחלוקת, וכי עליו לשלם לרשות מקרקעי ישראל דמי שימוש ראויים בסך של 179,784 ₪, ולהוסיף על סכום זה דמי שימוש ראויים עד למועד הפינוי בפועל.
ביום 15.10.2018 היתקיים קדם משפט ראשון בהליך, ולאור פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון, בהליך הפלילי שהתקיים כנגד מר זנדני בעבירות על חוק תיכנון והבניה (ראו בסעיף 10 לעיל), נעשה ניסיון לערוך בירור באם מר זנדני אכן הרס את המבנים אותם בנה על גבי חלק מהחלקה, כפי שהצהיר במסגרת ההליך הפלילי.
...
בנסיבות המפורטות לעיל, אני קובע, כי בתשלום דמי השימוש הראויים יישאו מר זנדני בשיעור של 85%, וגב' סלוב בשיעור של 15%.
סוף דבר
התביעה מתקבלת בהיבט האופרטיבי שלה כנגד מר זנדני הנתבע 2 וניתן בזאת צו ולפיו מר זנדני יסלק את ידו וכן יהרוס כל מבנה שניבנה על ידו בגוש 2243 חלקה 45 ובגוש 2249 חלקה 28, וזאת לא יאוחר מיום 19.9.2021.
בהיבט הכספי התביעה מתקבלת באופן חלקי, ואני מחייב מר זנדני לשלם לתובעת סכום של 14,100 ₪, ואת הגב' סלוב לשלם לתובעת סכום של 2,500 ₪.
