בנייה בלתי חוקית והיתר ניינים

כך, סעיף 221(ד) ל-חוק התו"ב קובע כי "צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שניבנה כדין...". כך, סעיף 217 ל-חוק התו"ב מקנה סמכות להוצאת צו הריסה נוסף בגין תוספות בנייה אשר ניבנו שלא כדין ו-סעיף 221(ג)(5) ל-חוק התו"ב קובע הוראות בדבר "צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין...". בהחלטתה ב-עפמ"ק 50531-07-19 אשוי נ' הוועדה לתיכנון ובניה רהט (25.7.19) (להלן: ענין אשוי) דנה כב' הנשיאה כץ בטענה דומה לזו שלפניי בקשר לבית מגורים, במקרה בו נטען כי במקום היה קיים מבנה שניבנה בהיתר, וקבעה דברים היפים גם לענייננו (ההדגשות לא במקור - זד"ל) - "סעיף 221 לחוק התיכנון והבניה מכוחו הוצא צו ההריסה אינו מבחין בין בנייה ללא היתר שהיא ביניין שלם במיגרש ריק לבין תוספת של ביניין ללא היתר במיגרש בו כבר קיימים מבנים אחרים. יתר על כן, סעיף 221 עצמו קובע בס"ק (ד), כי 'צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שניבנה כדין...', כאשר סעיף 217 מקנה לועדה אמצעי נוסף להוצאת צו הריסה בגין תוספות בנייה שנעשו שלא כדין (ור' גם הוראת סעיף 221(ג)(5) שעניינו 'צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין...') ואינה שוללת סמכותה להוציא צוי הריסה גם מכוחו של סעיף 221 לחוק נגד המבנה כולו, אפילו מדובר בתוספת בנייה". עולה מן המקובץ, כי תוספות הבנייה לנכס ניבנו ללא היתר, כאשר לבניית תוספות אלו נידרש לקבל היתר עובר לבנייתן, ומשכך לא מדובר בעבודה שבוצעה כדין [ראו והשוו החלטת כב' הש' שהם ב-רע"פ 4833/18 בן עזרא נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה עכו (14.8.18)].

לא נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו הראציונאל העומד מאחורי הוצאת צו הריסה מינהלי הוא לעקר תופעת הבנייה הבלתי חוקית, שהוגדרה לא פעם בפסיקה כ"מכת מדינה", כפי שנקבע בסעיף 10 להחלטת כב' הש' שהם ב-ענין דמקני והאסמכתאות שם - "בית משפט זה עמד על החשיבות שבניהול מאבק יעיל בתופעת הבנייה הבלתי חוקית, אשר הפכה ל'מכת מדינה', וזאת בשל הפגיעה הקשה בסדר הצבורי וביסודות שילטון החוק" על מנת לקדם תכלית זו העניק המחוקק לרשות המנהלית כוחות וסמכויות נרחבים, כנטען על ידי ב"כ הצדדים וכעולה ממרבית הפסיקה אליה הפנו ב"כ הצדדים.

...

אכן, כנטען על ידי ב"כ המבקש, בית המשפט שאל במהלך הדיון את ב"כ המבקשת באמצעות מי מבקש להגיש את טופס ההוועצות והעיר כי ב"כ המבקשת, החתום על טופס ההוועצות, הוא לא עד. אולם, לאחר שעיינתי בפסיקה הרלוונטית ובכלל זה ענין אבו ואקד אליו הפנה ב"כ המבקש, באתי לכלל מסקנה כי ניתן להגיש טופס ההוועצות גם באמצעות ב"כ המבקש, החתום עליו, כמפורט לעיל.

בענין זה אין לי אלא להביא מקביעתו של כב' הש' קרא ב-סעיף 15 להחלטתו ב-רע"פ 9801/17 מוחמד ורדה נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה (22.1.18) (להלן: ענין ורדה) - "המבקש בנה את המבנה ביודעו כי הוא עושה כן ללא היתר ולכן שם כספו על קרן הצבי וכפי שציינה המשיבה כבר נפסק כי קשיי תכנון או עיכובים בתכנון, גם לתקופה משמעותית, אינם מכשירים בניה בלתי חוקית" סוף דבר בהינתן ההלכה לפיה יש לבצע צווי הריסה מינהליים באופן מיידי ומהיר, בהינתן ההלכה באשר להיקף המצומצם של הביקורת השיפוטית על צווי הריסה מינהליים, וכי ביטולם יעשה רק במקרים נדירים [ראו והשוו סעיף 13 להחלטת כב' הש' קרא ב-ענין ורדה והאסמכתאות שם והחלטת כב' הנשיאה כץ ב-ענין אשוי].

משמצאתי כי אין למבקש זכות עמידה, משקבעתי כי צו ההריסה הוצא כדין ולא מצאתי שנפל כל פגם בדרך הוצאתו - אני מורה על דחיית הבקשה.

מאחר ואין מחלוקת שהנתבעים (או מי מהם) בנו במיגרש 144/9 מחסן ומרפסת, אני מורה כי אלה ייהרסו ויסולקו, שכן ראוי ונכון שהתובעים יקבלו את שיוך מיגרש 144/9 נקי מכל בניה, קל וחומר בניה לא חוקית.

כאן המקום להדגיש כי לא נסתרה טענת הנתבעים שעד לשנת 2012, עת נפטרה אימם, לא הלינו התובעים כלל על מיקום הבית או על מיקום השטח שבו קיבלו הנתבעים חזקה, בהעברה מאביהם חמדאן ז"ל. סע' 33 לחוק קובע: "שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השמוש". לאור הנאמר לעיל, היה צורך להוכיח כי הנתבעים עשו שימוש במקרקעין משותפים למעלה מכפי שיעור זכויותיהם, וזאת, לטעמי, לא הוכח די הצורך.

...

אני מורה על רישום החלוקה הנ"ל על פי המפה המצבית לאחר שיתקבל אישור המפקח כאמור בס"ק 35(ה) לעיל.

מאחר ומלכתחילה הסכימו הנתבעים לפירוק השיתוף איני עושה צו להוצאות בנושא זה. בהינתן אופן החלוקה, התביעה לדמי איזון נדחית.

כך נדחות גם התביעות לתשלום פיצוי בעד נזקים, ירידת ערך ולתשלום דמי שימוש ראויים.

בנסיבות אלה ניתן להכריע בעתירה במובן זה שיינתן תוקף של פסק דין להצהרת משיבי הממשלה – שעליה הסכימו גם תושבי עלי הרלוואנטיים – בנוגע למבנים שהוצהר כי יפונו, ואילו ביחס ליתר המבנים שעמדו במוקד העתירה ואשר ניבנו על אדמות מדינה ומצויים בתהליכי הסדרה תכנונית – ייקבע כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ודינה להמחק.

עוד נפסק כי קיומו של אופק הסדרתי בדמות כוונה להסדיר בנייה בלתי חוקית הוא שיקול משמעותי בעת שנבחנות טענות לאכיפה מידית של דיני התיכנון והבנייה (ראו, מני רבים: בג"ץ 5083/10 רגבים נ' שר הבטחון, פסקה 3 (11.7.2011); בג"ץ 5790/10 רגבים נ' שר הבטחון, פסקה 6 (11.5.2014); בג"ץ 9051/05 תנועת "שלום עכשיו" – ש.ע.ל. מפעלים חנוכיים נ' שר הבטחון, פסקה 9 (20.8.2014); עניין שלום עכשיו, בפסקות 15-13 לחוות דעתו של הנשיא גרוניס)).

...

נוכח כל האמור, ובשים לב להצהרות שבהודעה זו, טענו משיבי הממשלה כי העתירה התייתרה ודינה להימחק.

על רקע זה, אני סבורה כי יש למצות במקרה דנן את אפיק ההסדרה התכנונית, וכי ככל שהעתירה שלפנינו נוגעת לאותם מוקדי בינוי שאינם מצויים על קרקע פרטית ואשר הסדרתם מצויה בשלבים מתקדמים – יש להורות על מחיקתה בעת הזו.

בשים לב לכך שמדובר במבני מגורים מאוישים וכן במבני חינוך פעילים, וכן בשים לב לכך שאין חולק כי בעת הזו אין בנמצא עותר קונקרטי הטוען לבעלות על המקרקעין האמורים – אני סבורה כי פינוי הקרקע והמבנים בפרק הזמן שאליו התחייבו משיבי הממשלה, הוא פתרון הולם ומידתי בנסיבות העניין (ראו הצהרת בא-כוח משיבי הממשלה בעמ' 6, שורה 31 לפרוטוקול הדיון מיום 16.5.2022).

לטענתו, העובדה כי לנתבעת 3 ניתן היתר בניה על המיגרש הרלבנטי לא מהוה בסיס חוקי להעדיפה על פני יתר הבעלים הרשומים.

...

על ההחלטה הנ"ל מיום 29.8.21, הגיש התובע בקשת רשות ערעור בתיק רע"א 24260-10-21 ובהחלטה מיום 13.10.21 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה הנ"ל תוך שהוא קובע כי: "מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא, ומנימוקיו, ולפיה הבעלות

אני דוחה את גישתו של התובע כי יש להורות על מכירת המגרש במכרז, כפי שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהליכי הוצל"פ. הנתבעת 3 הינה הבעלים של 1/4 של הזכויות במגרש.

סוף דבר אשר על כן, אני מורה על פירוק השיתוף, ביחסים שבין התובע לבין הנתבעת 3, על דרך ביצוע תשלומי תמורה, בכך שהנתבעת 3 תרכוש את חלקו של התובע כנגד תמורה של 12,000 ₪.

עוד הוסיפו המבקשים וטענו, כי העבודות הנ"ל מעבר להיותן לא חוקיות, יש בהן כדי לפגוע בזכויותיהם הקנייניות, ובכוחן ליצור עובדות בשטח שיקשו ואפשר שימנעו השבת המצב לקדמותו ו/או יפגעו בבצוע חלוקה ופרוק שתוף במקרקעין בעתיד, וייתכן שתוצאתן תהיה הישתלטות על שטחים מעבר לשטחים שבבעלות מבצע העבודות וגזילתן מזכויות המבקשים ו/או יתר הבעלים.

שקולי צדק, ניקיון כפיים, תום לב ושיהוי המשיב מבסס את תגובתו על העידר תום לב מצד המבקשים, שהרי הסתירו פרטים ובעיקרם בניה לא חוקית מצידם בחלקה נוספת בה שותפים הצדדים.

...

ראשית דבר, אין בידי לקבל טענה ולפיה בניה ללא היתר כדין תותר משום שגם שותף למקרקעין עשה זאת לפני שנים רבות בחלקה הנוספת.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת.

לפיכך,אני קובע כי הצו הארעי שניתן ביום 22.11.22 יהפוך לזמני ויוותר על כנו.