מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בניה חרף הוצאת צו הפסקה שיפוטי וכתב אישום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

משכך, הוצאו שני צוי הפסקת עבודה שפוטיים והוגש כתב אישום נגד מפעילי המחצבה, בכלל זה המערער, בגין ביצוע כרייה וחציבה שלא כדין, ואשר בסופו הורשעו על פי הודאתם בבצוע עבודות חפירה וכרייה ללא היתר, והוטלו עליהם קנסות כספיים, כמו גם החובה לסילוק מבנים שונים משטח המחצבה.
למרות האמור לעיל, המשיכה המחצבה לפעול כסדרה, במקביל לניסיונותיו של המערער למלא אחר התנאים שנקבעו על ידי הועדה המקומית למתן היתר לשימוש חורג ולהשגת היתר חציבה קבוע, בכלל זה הגשת תוכנית לועדה המחוזית לתיכנון ובנייה מחוז צפון, אשר אושרה להפקדה ביום 19.11.2001, בכפוף למילוי מספר תנאים.
...
אני סבור כי במקרה דנן כשל המערער להוכיח את התנאי הראשון להוכחת טענתו, הוא דבר קיומה של הבטחה ברורה ומפורשת.
לאור הבהרת המדיניות שהיתה נהוגה בעניין היתרים לשימוש חורג, אין בידי לקבל את דרישת המערער לפיצויים בגין הסתמכותו על אותה מדיניות, שהרי גם לפי המדיניות דאז היה על יחידת המכרות לבחון את תוקפו של ההיתר לשימוש חורג ולא להסתפק בעצם קיומו.
סוף דבר, אציע לחבריי לדחות את הערעור על כל רכיביו, ולחייב את המערער לשאת בהוצאות משפט בסך של 10,000 ש"ח. השופט נ' הנדל: אני מסכים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כתב האישום הוגש ביום 30.1.17 ובו יוחסו לנאשמים עבירות של בניה ללא היתר ואי קיום צו הפסקה שפוטי.
בעקבות הבניה האמורה, הוציאה המאשימה לנאשמים צו הפסקה שפוטי, ברם הנאשמים המשיכו בבצוע עבודות הבניה חרף קיומו של הצוו.
...
עם זאת, אני סבורה כי לא ניתן לקבוע שאותן ראיות לא היוו יסוד להאשמת המבקש.
סוף דבר המבקש אמנם זוכה שיכוי מלא, אלא שכפי שצוין לעיל, בפסיקה נקבע כי אין בזיכוי, אפילו הוא מוחלט, כדי לקבוע בהכרח כי נאשם זכאי לפסיקת הוצאותיו.
על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ביום 5.2.15 הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, עבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר לפי סעיף 204 (א) לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"); עבירה של שימוש חורג במקרקעין ללא היתר לפי סעיף 204(א) לחוק; עבירה של אי קיום צו הפסקה מינהלי לפי סעיף 237 לחוק; עבירה של אי קיום צו הפסקה שפוטי לפי סעיף 240 לחוק; ועבירה של אי קיום צו מניעת פעולות לפי סעיף 249 לחוק.
עוד צויין בכתב האישום כי ביום 3.3.14 הוצא על ידי המאשימה צו הפסקה מינהלי על פי סעיפים 224 ו- 230 לחוק, ובמסגרתו נצטווה הנאשם וכל הפועלים מטעמו ועבורו להפסיק ומייד את כל פעולות הבניה שנעשו ונעשים באתר ללא היתר, כאשר הבניה היתה בשלב של יציקת ריצפה וטפסנות לקירות ללא יציקה.
צו הפסקה שפוטי מטרתו למנוע קביעת עובדות בשטח, אולם הנאשם המשיך את הבנייה חרף הצוו השפוטי אשר אסר עליו לעשות זאת.
...
לאור מתחם העונש שקבעתי, ובהתחשב בנסיבות אשר הבאתי לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך של 40,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו.
אני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית על סך של 20,000 ש"ח וזאת כי לא יורשע למשך תקופה של שנתיים מהיום מביצוע אחת העבירות לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה.
אני מורה לנאשם להרוס את המבנה שבנה כפי המתואר בכתב האישום.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בכתב-האישום נטען כי ב-16/9/14 הוצא צו מנהלי להפסקת עבודות הבניה אולם למרות זאת נמשכה הבניה וב-25/10/15 הוצא צו הפסקה שפוטי וצו למניעת פעולות, שהומצא למערער ב-26/6/15.
...
המשיבה בתגובתה, ציינה כי מעבר לארכה שנתן בית-משפט קמא למערער על-מנת להכשיר את הבניה, חלפה תקופה נוספת שבגינה לא נשמע הערעור, שכן לוועדה לא היה עורך-דין שייצג אותה, כך שבסופו של דבר, קיבל המערער ארכה של למעלה משנה ורבע מאז גזר-הדין.
כב' השופט מנדלבום מתייחס לכך שבעניין כנאעני לקח בחשבון גם תשלום כפל שווי בניה, כך שניתן לראות שבפסיקת שיעור הקנס, יש התחשבות במכלול הסכומים בהם מחויב הנאשם שהורשע, כאשר הסכומים השונים שנפסקים יוצאים בסופו של דבר כולם מאותה קופה.
בנסיבות אלה, דין הערעור להידחות.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת בפרט, כאשר כתב האישום הוגש רק לאחר שהמבקשים ביקשו להשפט בעקבות קנס מינהלי שהוטל עליהם וכן בשל כך שלאורך כל התקופה אשר קדמה לבקשת צו ההפסקה לשימוש האסור, לא מצאה לנכון המבקשת להגיש בקשה לצוו הפסקה שפוטי אלא לאחריי בקשת המשיבה להשפט, דבר המלמד כי לא הייתה לה כל כוונת תחילת לבקשת הצוו וכי הוא אינו דרוש למניעת פגיעה ממשית ומוחשית של האנטרס הצבורי.
מעיון בפסיקה העניפה בנושא נראה כי השמוש בצו הפסקה שפוטי על פי סעיף 236 לחוק התיכנון והבניה לא ניתן רבות ובקלות, שכן הוצאת צו על פי סעיף זה דורש התקיימות של "אלמנט נוסף" מעבר לראיות הלכאוריות בבצוע עבודה או שימוש אסור.
למרות שטיפול המבקשת בעיניין הנידון החל לפני כשלוש שנים, ופרק הזמן הממושך ברור מאליו עקב סדרי עדיפויות גבוהים יותר ו/או כוח אדם מועט, נראה כי אין בידי המבקשת טענה קונקרטית לעניין היעתרותי לצוו ההפסקה השפוטי.
...
ביום 28.02.2023, התקיים דיון נוסף בבקשה, בו חזרו הצדדים על טענותיהם בגין עניין סמכויות הרשות הארצית לאכיפת דיני המקרקעין, ייעוד הקרקע, שיהוי בהגשת הבקשה ועוד, וכן סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה. טענות המשיבים: לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה על הסף ממספר טעמים.
הן ההליך הפלילי והן ההליך האזרחי אשר מתקיימים בו זמנית, לא מניחים על הדעת להיעתר לבקשת המבקשת.
מכלל האמור לעיל, שוכנעתי כי היעתרות לבקשה לצו הפסקה שיפוטי במקרה הנדון כרוכה בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות של המשיבה, המצדיקה את דחיית הבקשה.
לפיכך, אני דוחה את הבקשה למתן צו הפסקה שיפוטי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו