בן משפחה של בעל שליטה זכאי לדמי אבטלה

מנגד טוען הנתבע, כי תביעת התובעת לקבלת דמי אבטלה נדחתה בהתאם לסעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, לפיו הוראות פרק ז' שעניינן "דמי אבטלה" "לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים". לטענת הנתבע, ס' 1 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "בעל שליטה" הנו כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה, מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו (על פי הגדרה בחוק, קרובו לרבות בן זוגו) ב-10% לפחות מהון המניות, או שבזכותו להחזיק 10% מהמניות, או שבזכותו לקבל 10% לפחות מהרווחים, או שיש בזכותו למנות מנהל.

לטענת הנתבע, על פי הראיות בתיק, ובעיקר מהודעה שמסרה התובעת לחוקר, התובעת תרמה את חלקה בהתאם להכשרתה לעסק המשפחתי המשותף לה ולבעלה, הם ביחד העסיקו פקידות ומהנדס, לתובעת הייתה זכות חתימה בחברה על צקים, מיסמכי מע"מ ומס הכנסה, מנהל מקרקעי ישראל, ביטוח לאומי ובנקים, הגיעו להחלטה משותפת על הפסקת פעילות החברה, פיטורי עובדים, מדיניות וכדאיות כלכלית של העסק, התובעת ייעצה לבעלה בעניינים כספיים והייתה שותפה להחלטת מהותיות בעינייני ספקים.

נוכח כל האמור לעיל, נראה שהתובעת קיבלה החלטות ביחד עם בעלה הנוגעות לרישום סכומי ברוטו בתלושי השכר של התובעת, וזאת מתוך שקולי כדאיות כלכלית ובהתאם למצבה של החברה , כאשר החלטות אלה עשויות היו להשפיע גם על מאזני רווח והפסד של החברה שמהם גם התובעת נהנית כאישתו של בעל השליטה הרישמי של החברה.

...

טענת התובעת כי די בכך שקבלה דמי לידה ושמירת הריון בשנת 1999- מהנתבע בכדי להעיד על כך שהיא "עובדת שכירה" בחברה ומקנה לה זכות לקבל דמי אבטלה- דינה להידחות.

היות שהמסקנה אליה הגענו, כי התובעת הינה "בעלת שליטה בחברת מעטים" שוללת את זכותה לקבל דמי אבטלה מכוח סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי.

סעיף 6ב איננו מחייב העדר קיום יחסי עובד מעסיק לצורך דחיית הזכאות לדמי אבטלה (ראו: עב"ל 51264-10-13 עלי תיתי נ' המוסד, ניתן ביום 14.7.16) לאור כל האמור לעיל- התביעה נדחית- ללא צו להוצאות ומתייתר הצורך להכריע בבקשת ב"כ התובעת לפסיקת שכ"ט מוגדל .

לטענת הנתבע, "בעל שליטה בחברת מעטים" כהגדרתו בחוק, אינו זכאי לביטוח אבטלה ובהתאם אף לא נגבים ממנו דמי ביטוח בגין כך. בעל שליטה בחברת מעטים הנו מי שמחזיק במישרין או בעקיפין בלפחות 10% ממניות חברה שהיא בשליטת חמישה בני אדם לכל היותר, ובנסיבות דנן, יש לקבוע כי התובע החזיק במניות החברה בעקיפין, שכן הוכח שהוא ניהל בפועל את החברה.

זאת, תוך היתמקדות בבחינה של הקף ההשפעה שניתן לייחס לו על היתנהלות החברה, בהיבטים הרלוואנטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להקף השליטה שלו על הפסקת ההיתקשרות עם עובדים ונותני שירות.

במיוחד שעה שקיימת זיקה משפחתית או חוץ עסקית הדוקה בין זה אשר נטען לגביו כי הוא "בעל שליטה" לבין יתר בעלי השליטה בחברה ובמיוחד, ככל שמספר בעלי השליטה מצומצם יותר.

...

העובדה שגב' זוהר לא עבדה בחברה אינה מקימה מאליה מסקנה כי בעלה היה בעל שליטה בה. השני, כי מהודעותיהם של התובע ואשתו, עולה שהתובע היה בעל יכולת לקבל החלטות בחברה.

לאור האמור לעיל, אנו מורים על קבלת התביעה.

מבוא וסקירת ההליך תביעתו של התובע, מר אלי בן גד (להלן: "התובע") הוגשה כנגד הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") בגין זכאותו הנטענת לתשלום דמי אבטלה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

בין היתר נקבע כך: יש לבחון האם מדובר בהסדר עבודה אמיתי והאם בוצעה עבודה בפועל; האם העבודה התבצעה באופן סדיר, והאם אילמלא נעשתה על ידי קרוב מישפחה היתה מתבצעת על ידי עובד אחר; האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה, כשמטרתו של המבחן הנה למנוע ניצול לרעה של ביטוח דמי אבטלה/ביטוח דמי לידה; האם המבוטח אכן ביצע עבודה עבור החברה; האם התשלומים ששולמו למבוטח היו בגדר "שכר"; האם התשלומים נשאו אופי של "שכר"; האם התמורה שהוגדרה כ"שכר עבודה" הנה אכן כזאת.

זאת, תוך היתמקדות בבחינה של הקף ההשפעה שניתן לייחס לו על היתנהלות החברה, בהיבטים הרלוואנטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להקף השליטה שלו על הפסקת ההיתקשרות עם עובדים ונותני שירות.

...

] הכרעת בית הדין מבוא להכרעת בית הדין – לאחר שעיינו בטענות ובעמדות הצדדים, וכן בכלל הראיות שהוגשו לעיוננו, ואף שמענו במסגרת דיון ההוכחות את התובע ואביו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

ברי, כי גם בעובדות אלה יש כדי לחזק את המסקנה כי התובע היה בעל שליטה בפועל בחברה.

] סוף דבר לסיכום – לאור כלל האמור לעיל, אנו קובעים כי דין התביעה להידחות.

בעקבות הגשת התביעה ועקב קרבה משפחתית לבעלי השליטה בחברה המעסיקה, הוזמנתי לחקירה במשרדי המל"ל בבני ברק.

(5) במקביל לאישור דמי אבטלה לתקופה השנייה, נשלח לתובע מכתב מיום 11/9/19 בו הודע לו כי התביעה הראשונה, נדחית מחמת היותו "בעל שליטה בעקיפין" בחברת גן יזום ובצוע פרויקטים והשקעות בע"מ. (6) לתובע נרשם חיוב על סך 40,958 ₪ בגין דמי אבטלה ששולמו עבור תקופה זו. הנתבע טוען בכתב ההגנה ובסיכומים, כי החלטתו משנת 2019, המבטלת החלטה קודמת משנת 2015 ומבטלת את זכאותו לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברת גן, ניתנה כדין.

...

(5) במקביל לאישור דמי אבטלה לתקופה השנייה, נשלח לתובע מכתב מיום 11/9/19 בו הודע לו כי התביעה הראשונה, נדחית מחמת היותו "בעל שליטה בעקיפין" בחברת גן יזום וביצוע פרויקטים והשקעות בע"מ. (6) לתובע נרשם חיוב על סך 40,958 ₪ בגין דמי אבטלה ששולמו עבור תקופה זו. הנתבע טוען בכתב ההגנה ובסיכומים, כי החלטתו משנת 2019, המבטלת החלטה קודמת משנת 2015 ומבטלת את זכאותו לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברת גן, ניתנה כדין.

כפי שהובא לעיל, אנו סבורים שלא היתה הצדקה לבטל את הזכאות של התובע לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברה שבבעלות הוריו.

טענה זו של התובע נדחית, מחמת התישנות.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.

עמדה זו, שאין לה ביטוי לא בהחלטתו של המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעת החוב, וגם לא בתגובתו בכתב לבקשה, והיא הועלתה לראשונה בעל פה במהלך הדיון בבקשה, מיתמקדת ברישא של סעיף 76(ד) ו-סעיף 76(ד)(1) לפקודה, לפיה "כשבאים לקבוע, אם חברה נימצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד – אדם וקרובו". כלומר, זהו הבסיס עליו מושתתת התיזה לפיה לעולם ובכל מקרה, קרוב מישפחה של בעל שליטה בחברת מעטים, ייחשב בעל שליטה בעצמו באותה חברה, רק בשל אותה קרבת מישפחה, גם אם בפועל אין הוא מחזיק באמצעי שליטה כלשהם באותה חברה והוא מועסק בה כשכיר לכל דבר וענין.

זאת, תוך היתמקדות בבחינה של הקף ההשפעה שניתן לייחס לו על היתנהלות החברה, בהיבטים הרלוואנטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להקף השליטה שלו על הפסקת ההיתקשרות עם עובדים ונותני שירות.

...

ולכן טענה זו של הנתבע - נדחית.

טענות אלה דינן להידחות.

סיכומו של דבר, קיומה של קרבה משפחתית בין המבקש לבין בעלי השליטה בחברה שבפירוק, היא כשלעצמה אינה הופכות את המבקש לבעל שליטה בחברה, וכך גם העובדה שהחברה שבפירוק דיווחה על המבקש כבעל שליטה.