בליטת דיסק לחץ קל על השק התקאלי על פי חוק

על כך עמד בית המשפט ברע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136, שם נאמר: "כידוע, בתביעות על-פי חוק לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או של כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי השקום של התובע, היא באמצעות חוות-דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על-ידי בית המשפט...אי-מינוי של מומחה רפואי על-ידי בית המשפט יסגור בפני התובע את הדרך להוכחת כל ענין רפואי החשוב לתביעתו. אכן, בשל חשש זה ובשל העוול העלול להגרם לתובע...נקבע בפסיקה שדי בראשית ראיה בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסוים כדי להצדיק מינויו של מומחה רפואי באותו תחום...". בהתייחס לטיבה של ראשית הראיה מציין בית המשפט ברע"א 911/03 סעאת נ' סעאת ואח' כי זו: "יכולה להיות נלמדת מסוגים שונים של מסמכים, ובעיקר ממסמכים שונים אשר מצביעים על טפול רפואי שניתן לתובע עקב נכותו". זאת מוטל על התובע ועוד – המסמכים הרפואיים עליהם נסמך הוא אמורים לבסס גם את הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין הנכות הנטענת, וגם בהקשר זה נפסק, כי בית המשפט יכול שיסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי, ובכל מקרה - כי די בראשית ראיה.

עם זאת, מהארוע הראשון ואילך נתון תעוד רפואי רציף למדי המעיד על רגישות והגבלות תנועה, כמו גם על בלטי דיסק, לחץ קל על השק הטקאלי ושינויים נווניים שמקורם בבדיקות אובייקטיביות.

...

בבר"א 4396/13 מירל אשכני נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, חודדה ההלכה הנוגעת להבאת ראיות לסתור, בנסיבות בהן נטענת טענה לשינוי במצב רפואי, החמרה או הטבה, לאחר שדרגת הנכות נקבעה על פי דין: "...תובע המבקש להביא ראיות לסתור אינו נידרש להוכיח כי בהכרח חלה הרעה במצבו, אלא די בכך שבעל דין יצביע על כך שחל שינוי מהותי במצבו של הניזוק בפרק הזמן שבין מועד קביעת הועדה לבין מועד הדיון בבית משפט, או למצער על פוטנציאל אמיתי וממשי לכך". כאמור, התובע כאן מבקש לבסס את טענתו בדבר החמרת מצב על תוצאות בדיקת CT שבוצעה בחודש 12.2016 ולהבדלים בינה לבין בדיקה קודמת מחודש 6.2015; התובע עבר למעשה בדיקותCT בחודשים 6.2015, 2.2016 ו- 12.2016 שתוצאותיהן הוגשו לתיק; בבדיקת CT עמ"ש צוארי ומותני מחודש 6.2015 עולים הממצאים הבאים: צואר: · הצרות פורמינאלית משמאל C3-C4 מימין 5C-C6 ; נרשם בפירוש כי "אין לראות ממצא חבלתי". · בלט דיסק אחורי ימני עם הצרות של השק הדוראלי מימין בגובה 6/7C. ע"ש מותני : · היצרות ספינלית מL2-L5 · בגבהים L3-L4, L4-L5 השק הדוראלי צר עם קוטר 7-8 ס"מ עקב מבנה התעלה ובלט דיסק.

ואלו תוצאות הבדיקה מיום 8.12.2016 : בצואר נמצא: · בלט דיסק מרכזי של הדיסק עם לחץ על השק התקאלי בחוליות C1-2 C5-6 C6-7 · בלטי כללי של הדיסק עם לחץ על השוק התקאלי והיצרות של הפורמינות בחוליות C3-4 ו- C4-5 · בסיכום נרשם כי: "גובה החוליות שמור, שינויים ספונדילוטיים במספר גבהים, ושינויים אוסטאופיטים קידמיים בע"ש צוארי התחתון.

· בלט כללי קל של הדיסק עם לחץ על המבנים העיצביים לאחור.

התחומים הנורולוגי, פסיכיאטרי וא.א.ג. נקודת הומצא הנה איפוא כי "תובע אינו נידרש למצות את הדרכים לקביעת דרגת נכותו על ידי המוסד לביטוח לאומי עובר לבקשה למינוי מומחים רפואיים בתביעה על פי חוק הפיצויים. בהתאם, נקבע כי קביעת נכות "על פי דין" בתחום רפואי מסוים, אינה שוללת בקשת מינוי מומחים רפואיים בתחומים רפואיים אחרים (ראו למשל: רע"א 5392/01 גבר נ' נסאסרה, פ"ד נו(1) 535 (2001)).

...

בנסיבות אלה, בשים לב לעובדה שאין כל אינדיקציה לכך שלתובע נגרמה חבלת ראש בתאונה, לאור הרישום בדבר חבלת ראש בעבר, לאור העובדה כי הבקשה נסמכת אך על תלונותיו הסובייקטיביות של התובע ולאחר שכבר נראו סממנים של הבעת חוסר אימון בתובע מצד הרופאים/בודקים השונים (רופאי המל"ל בתחום האורטופדי ובדיקות השמיעה השונות), ספק אם יש הצדקה למינוי מומחה בתחום זה. עם זאת וכדי לא לחסום את דרכו של התובע מלהוכיח קיומה של נכות רפואית עקב תאונה, הכל נוכח המשטר של מינוי מומחים רפואיים בתביעות המוגשות מכוח חוק הפלת"ד, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על מינוי בתחום הנוירולוגי בכפוף לכך שהתובע יישא במלוא מימון הביניים של המומחה.

סוף דבר אני דוחה את הבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בתחום האורטופדי.

אני מורה על מינוי מומחים בתחומים הפסיכיאטרי, א.א.ג והנוירולוגי.

התובע, יליד 1983, הגיש תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), בגין תאונת דרכים בה היה מעורב כנהג ביום 13/05/2018 (להלן: "התאונה").

ד"ר רייכל עיין בתקליטור הבדיקה העדכנית ובפיענוח ובהתייחסותו מיום 22/01/2022 קבע כי בהדמיית עמ"ש מותני הודגם לורדוזיס מותני שמור וכן בלט דיסק קל בגבהים L5-L4 ו- S1-L5 ללא לחץ בעל משמעות קלינית על אלמנטים עיצביים.

התובע הוסיף וטען, כי על אף שבפענוח שתי בדיקות CT שונות בגב התחתון נמצא לחץ על השק התקאלי לא הסכים ד"ר רייכל עם ממצאים אלה, דבר שמוכיח כי דעתו "ננעלה" לחובתו של התובע.

לא מצאתי לקבל את טענת התובע כי המומחה התבצר בעמדתו עת שלא הסכים עם פיענוחי הבדיקות שבהם נרשם כי בלטי הדיסק הנם עם לחץ על השק.

...

טענות הצדדים בתמצית לטענת התובע, המומחה התבצר במסקנה כי התובע אינו סובל מנכות לאחר שהתרשם שהתובע אינו משתף פעולה בבדיקה הקלינית, זאת לאור קביעתו בחוות הדעת כי בבדיקה אצלו הפגין התובע חוסר תנועות מוחלט.

ד"ר רייכל לא מצא בבדיקות ההדמיה ממצאים חבלתיים שיכולים להסביר קיומה של הגבלת תנועות בעמה"ש הצווארי והמותני, וכפי שהעיד המומחה "מה שקובע בסופו של דבר זה בדיקה קלינית ואם הממצאים שיש בהדמיה יכולים להסביר את הממצאים הקליניים. זה כלל ברפואה" (עמ' 19 לפרוטוקול, שור' 12-11).

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של- 1,500 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן – הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

C5-6 הודגם בלט דיסק מרכזי אחורי קל עם לחץ מינימאלי על השק התקלי.

על פי המומחה, לתובע יש בלטי דיסק בחוליות C7-5 ואלה הן בגדר הנורמה לגיל שלו.

...

גם כאן מדובר במסקנה רפואית מובהקת שאין סיבה שלא לקבלה.

לאור העובדה שחוות הדעת ברורה ונתנה מענה לכל השאלות שהופנו למומחה, יש לדחות את בקשת התובע למנות מומחה-יועץ רפואי נוסף.

לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

ואכן התובע,על פי התיעוד הרפואי שבתיק, תעודת חדר מיון מיום 19/7/00,יום התאונה מצוין-" בן 44 נ+4 סוחר שטיחים התקבל לאחר נפילה מאופנוע בזמן נסיעה ללא אבוד הכרה או הקאות,ללא סימני חבלה חיצוניים. רגישות באזור הגב התחתון בגובה L4-S2 מניע 4 גפיים בצורה טובה רגישות קלה בגובה D8-D10וכן בצלעות משמאל.

" בטופס ההפניה למכון לרפואה משלימה מיום 18/8/00 נרשם " CT ע"ש מותני מדגים בלט דיסק מרכזי עם בליטה גרמית ולוחץ קל על השק התקאלי.

ראוי לציין גם כי התובע אושפז ביום 18/5/01 כאשר באבחנה מצוין כי הוא מתאשפז עקב HEDACHE M\P POST LP SYNDROME ובתלונות צוין-" כאבי ראש באיזור עורפי ובצוואר מסביב לעיניים מסוג לחץ המופיעים בעיקר בזמן קימה בחילות דפיקות לב הרגשה של רעידות בכל הגוף." בסוף סיכום המחלה צוין-" 8 חודשים טרם קבלתו נחבל בתאונת דרכים, מאז סובל מכאבי גב. במעקב אורטופדי. 8 ימים טרם קבלתו בוצע זריקה אפידורלית. כימיה לאחר הזריקה הופיעו כאבי ראש וצוואר.בחילות ודפיקות לב. הכאבים מופיעים בעיקר בזמן קימה...

...

אני סבור כי במרכיב ההכנסה מעבודה, השפעה של הנכות על כושר הישתכרות של התובע הנה 15%.

לפיכך ובאין דרך אחרת לבודד את החלק מהכנסת התובע מהיותו שותף בעסק, מזה שהוא מישתכר מעבודתו, אני קובע כבסיס לחישוב הפסד בגין אובדן כושר עבודה, בסכום שהוא מחצית הסכום שדווח על ידי התובע כהכנסה.

והעובדה כי בפסיקה נשתרש נוהג כי בנכויות נמוכות כאלה בין 5% ל-10% כאשר אין אפשרות לחשב פיצויים בחישוב משוואתי אריתמטי פוסק בית המשפט סוכם גלובאלי, הגעתי גם אני למסקנה כי אין אפשרות לחשב אריתמטית את הפסדיו של התובע לעתיד בחלק בהכנסתו שהוא מיגיע כפיים, ואני מחליט לפסוק לו סכום גלובלי.