בית משפט פוסל מועמדת מפלגת העבודה לראשות עירייה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 30988-10-18 מפלגת העבודה הישראלית ואח' נ' מנהל הבחירות בעיר חיפה ואח' תיק חצוני: בפני כב' הנשיא רון שפירא עותרים 1.מפלגת העבודה הישראלית 2.גיא בוסי-עו"ד ממלא מקום ב"כ מפלגת העבודה 3.רשימת חיים בחיפה 4.ד"ר עינת קליש רותם ע"י עוה"ד איתן הברמן, עו"ד אורי הברמן ועו"ד מישל נגר משיבים 1.עופר שפר מנהל הבחירות בעיר חיפה ע"י עו"ד יוסף דאוד, פרקליטות אזרחית ומנהלית מחוז חיפה 2.רשימת אוהבי חיפה בראשון ישראל סביון ע"י עוה"ד איתמר ענבי ויונתן פרידמן 3.רשימות אשר אושרו ע"י מנהל הבחירות לפי רשימת תפוצה 4. רשימת "חיפה המתחדשת" בראשות דוד עציונ ע"י עוה"ד אושרי שלוש וליאור דץ 5. מר אסי נחום – הגיש מכתב. לא התייצב לדיון פסק דין

לאחר שפנו העותרים למנהל הבחירות בבקשה כי ינמק החלטתו, כתב מנהל הבחירות במכתבו מיום 11/10/2018, כי בהתאם לסעיף 35(א) לחוק הבחירות, מפלגה רשאית להגיש "רשימת מועמדים אחת בלבד". כן נכתב בהחלטה כי בהתאם לסעיף 35(ד) לחוק "מי שחתם על יותר מרשימת מועמדים אחת – חתימותיו בטלות". עוד נכתב כי מאחר ומפלגת העבודה הגישה שתי רשימות מועמדים ועו"ד גיא בוסי, מ"מ ב"כ המפלגה, חתם הן על רשימת המועמדים "אוהבי חיפה בראשות ישראל סביון" והן על רשימת המועמדים "חיים בחיפה", ההגשה מטעם מפלגת העבודה פסולה.

וראו גם: ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת האחת-עשרה, פ"ד לט(2) 225, 264 (1985); בג"צ 7157/95 נאוה ארד נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד נ(1) 573, 587 (1996); בג"צ 1100/95 קאסוטו נ' ראש עריית ירושלים, פ"ד מט(3) 691 (1995); א"ב 1095/15 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים נ' ח"כ חנין זועבי (10.12.2015)].

...

המשיבה 4 רשימת "חיפה מתחדשת" טוענת כי יש לדחות את העתירה שעניינה במתן פרשנות שגויה ומטעה לחוק הבחירות במטרה להסתיר את הפגם המהותי ואת ההתנהלות הפסולה שנקטו העותרים.

על כן, לאור המפורט לעיל, סבורני כי מדובר ברשימה שכלל לא היה מקום לקבלה, שכן הוגשה בניגוד לסעיף 35(א) לחוק הבחירות, ולכן אין הפגם שבהגשת הרשימה בר תיקון.

אשר על כן, מהטעמים שפורטו, יש לדחות את העתירה שכן היה מקום לפסול את רשימת העותרת 3 ואת מועמדותה של העותרת 4 העומדת בראשה, שכן אלו הוגשו בניגוד לסעיף 35(א) לחוק הבחירות.

בסיכומו של דבר - העתירה נדחית.

בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע בפני: כבוד השופט גד גדעון עת"מ 27487-10-18 העותרים 1. מפלגת העבודה הישראלית 2. סיעת המחנה הציוני 3. עו"ד גיא בוסי ממלא מקום ב"כ מפלגת העבודה הישראלית וממלא מקום ב"כ סיעת המחנה הציוני בכנסת 4. רשימת אמיר פינטו-שדרות בראש שלנו 5. מר אמיר פינטו ע"י עוה"ד איתן הברמן ועו"ד אורי הברמן המשיבים 1. מר אלדד כנפו מנהל הבחירות בשדרות ע"י עו"ד זהר בראל – פמד"א 2. רשימת "מחר" בראשות אלון דוידי 3. אלון דוידי ראש עריית שדרות פסק דין

ההחלטה הנוגעת למשיבה מס' 2 לא צוטטה לעיל, באשר לא הומצאה לביהמ"ש. לטענת העותרים, בהתייחס להודעות הפסילה: "שתי ההודעות מוזרות אם לנקוט לשון ממעטת. דומה שאין זה מתפקידו או סמכותו של מנהל בחירות לפסול את בא כוחו של הגוף, שהרי בא הכוח הוא בבחינת שלוחו של הגוף". העותרים התייחסו במסגרת כתב העתירה, לטעם המשוער שעמד בבסיס הפסילה להבנתם – ראיית שתי הרשימות כאילו הוגשו על ידי מפלגת העבודה, והבהירו, כי אין הדבר כך, אלא כי הרשימה האחת – העותרת מס' 4 – הוגשה על ידי מפלגת העבודה, ואילו הרשימה השניה – הרשימה המשותפת, הוגשה ע"י שלוש הסיעות האמורות לעיל, ובהן סיעת המחנה הציוני כאשר כאמור, תחת שמה הנכון נכתב בטעות "העבודה". העותרים הפנו להוראת סעיף 35(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), וטענו, כי בהתאם לאמור בו, וכאשר מפלגת העבודה וסיעת המחנה הציוני הנם גופים נפרדים שלכל אחד מהם זכות עצמאית להגיש רשימת מועמדים, הרי שאין כל פגם בכך שהוגשו שתי הרשימות באופן האמור לעיל.

...

דעתי , כאמור, כי יש להעדיף פרשנות זו, על פני פרשנות המדינה, מה שמחייב את המסקנה, כי אין להותיר את תוצאת פסילת הרשימה והמועמד על כנן, בהיותה בלתי סבירה.

העתירה מתקבלת אפוא בחלקה, ואני מורה על ביטול החלטות המנהל, בנוגע לעותרים מס' 4 ו – 5, ועל קבלת הרשימה והמועמדות לראשות העיר בהתאם.

העתירה לעניין השתתפות המחנה הציוני ברשימה המשותפת, נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7396/18 בג"ץ 7398/18 בג"ץ 7399/18 בג"ץ 7413/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותרים בבג"ץ 7396/18: 1. מפלגת העבודה הישראלית 2. עו"ד גיא בוסי – ממלא מקום ב"כ מפלגת העבודה הישראלית 3. רשימת חיים בחיפה 4. ד"ר עינת קליש רותם העותרים בבג"ץ 7398/18: 1. מר ברוך סלמה 2. מר יוסף אנקורי 3. מר משה בורר 4. מר אליהו עמרני 5. מר אוראל פדידה העותרים בבג"ץ 7399/18: 1. עינת קליש 2. רשימת חיים בחיפה 3. מפלגת העבודה הישראלית 4. עו"ד גיא בוסי – ממלא מקום ב"כ מפלגת העבודה העותרים בבג"ץ 7413/18: 1. רשימת "נכים ומנצחים בראשות גיל גולדרייך" 2. עו"ד גיל גולדרייך נ ג ד המשיבים בבג"ץ 7396/18: 1. מר עופר שפר מנהל הבחירות בעיר חיפה 2. רשימת אוהבי חיפה בראשות ישראל סביון 3. חיפה מתחדשת המשיבים בבג"ץ 7398/18: 1. מר עופר שפר מנהל בחירות בעיר חיפה 2. מפלגת העבודה הישראלית 3. עו"ד גיא בוסי – ממלא מקום ב"כ מפלגת העבודה הישראלית 4. רשימת חיים בחיפה 5. ד"ר עינת קליש רותם המשיבים בבג"ץ 7399/18: 1. בית המשפט המחוזי בחיפה 2. עופר שפר מנהל הבחירות בעיר חיפה 3. רשימת אוהבי חיפה בראשות ישראל סביון 4. רשימת "חיפה מתחדשת" בראשות דוד עציוני המשיבים בבג"ץ 7413/18: 1. בית המשפט המחוזי בחיפה 2. עופר שפר – מנהל הבחירות בעיר חיפה 3. רשימת אוהבי חיפה בראשות ישראל סביון 4. רשימת חיפה המתחדשת בראשות דוד עציוני 5. הירוקים של חיפה בראשותו של אביהו האן 6. חיפה מתעוררת בראשותו של מנדי זלצמן 7. אסי נחום עתירות למתן צו על תנאי בשם העותרים בבג"ץ 7396/18: עו"ד איתי הברמן; עו"ד מיכל רומנו ברטהולץ; עו"ד אורי הברמן; עו"ד מישל נגר בשם העותרים בבג"ץ 7398/18: עו"ד עמיחי ויינברגר בשם העותרים בבג"ץ 7399/18: עו"ד עמית חדד; עו"ד נועה מילשטיין בשם העותרים בבג"ץ 7413/18: עו"ד גיל גולדרייך בשם המשיבה 2 בבג"ץ 7396/18 והמשיבה 3 בבג"ץ 7399/18 ו-בבג"ץ 7413/18: עו"ד אורן כץ; עו"ד שחר לוינזון; עו"ד דן סביון בשם המדינה: עו"ד רועי שויקה ][]נימוקי פסק-הדין

בסופו של יום נתנו את פסק דיננו, בו קבענו כך: "לאחר שמיעת טענות כל הצדדים בדיון שנערך בפנינו, החלטנו לקבל את העתירה המופנית כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, עת"מ 30988-10-18 מפלגת העבודה הישראלית נ' מנהל הבחירות (כב' הנשיא ר' שפירא), שדחה עתירה נגד החלטת מנהל הבחירות בעיר חיפה לפסול את עותרת 3 בבג"ץ 7396/18 (רשימת "חיים בחיפה") ואת מועמדותה של עותרת 4 בבג"ץ 7396/18 לכהונה כראשת העיר חיפה.

הלכה מושרשת היא כי הקביעה שפסק הדין יהיה סופי, אין פירושה שלא ניתן להגיש עתירה בנידון לבית משפט זה, ביושבו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ 6654/98 הלפרין נ' פקידת הבחירות לעריית הרצליה, פ"ד נב(5) 348, 360-354 (1998), מפי השופט ת' אור, בהסכמת השופטים א' ברק ומ' חשין (להלן: עניין הלפרין)).

...

]השופט נ' הנדל: האם מפלגה רשאית להגיש שתי רשימות מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, במקרה שבו אחת הרשימות מוגשת גם מטעם גורם אחר? אם התשובה לכך שלילית – האם הגשה כזו היא בגדר ליקוי שניתן לתקנו, או שהרשימות פסולות ללא תקנה? אלה השאלות המצויות בלב ארבע העתירות שלפנינו, שתכליתן ביטול החלטת מנהל הבחירות בעיר חיפה לפסול את רשימת "חיים בחיפה" ("הרשימה"), וממילא את העומדת בראשה, ד"ר עינת קליש רותם ("המועמדת", שבסופו של דבר נבחרה לתפקיד ראשת העיר), מהתמודדות על ראשות העיר חיפה.

כאמור – אפשרות כזו קיימת על פי דין, ומכאן שאין מנוס לחרוג מסד הזמנים במקרים מסוימים.

השילוב של ארבעת הטעמים מוביל למסקנה שלפנינו אחד מאותם מקרים חריגים ונדירים, שבהם יש הצדקה לדון בעתירת הבחירות ואף לקבלה.

סופו של דיון, וכאמור בפסק דיננו, התוצאה היא כי החלטת מנהל הבחירות ופסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה שאישר אותה – בטלים.

ההלכה אשר בה עוגן עיקרון זה הנה, כך נפסק, "מן הראשונות במלכות בתורת המינהל הצבורי בישראל" (בג"ץ 6499/99‏ המפד"ל – המפלגה הדתית הלאומית נ' הרב בן-עזרא, פ"ד נג(5) 606, 618 (1999)) והמציאות שבה ראש ממשלה מכהן בתפקידו בעת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות, היא מציאות חריגה המחייבת הקפדה יתרה על עיקרון זה. לפיכך, נידרש הסדר ניגוד עניינים אשר יבטיח – הן מבחינת קבלת ההחלטות בפועל והן מבחינת הנראות הציבורית – כי העניינים האישיים הנוגעים לכתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה לא ישפיעו על תיפקודו כראש הרשות המבצעת.

הכלל האוסר על מי שממלא תפקיד צבורי להמצא במצב של ניגוד עניינים הוא, כאמור, כלל יסוד המושרש בשיטת המשפט הישראלית והוא מושתת על כללי הצדק הטבעי של המשפט המינהלי (ראו, מיני רבים, בג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעריית פתח-תקווה נ' מועצת עריית פתח-תקווה, פ"ד לד(2) 566, 569 (1980) (להלן: עניין סיעת הליכוד)).

בפסיקה פותחו מבחנים הקובעים את אמות המידה לקיומו של ניגוד עניינים, אשר מיתמקדות בעקרו של דבר בקיומו של חשש, במידת ההסתברות הנדרשת, שמא אינטרסים אחרים של מי שנושא בתפקיד צבורי יש בהם כדי למנוע ממנו מלבצע את עבודתו ללא משוא פנים (בג"ץ 9485/08 ‏עזרא נ' ועדת המשנה לנושאים תיכנוניים עקרוניים (ולנת"ע)‏, פסקה 19 (30.1.2012) (להלן: עניין עזרא); דפנה ברק-ארז משפט מנהלי כרך א 532 (2010) (להלן: ברק-ארז, משפט מנהלי)).

בפסיקה נקבע זה מכבר כי פסילת אדם מלמלא תפקיד מסוים היא האמצעי הקיצוני ביותר להתמודדות עם חשש לניגוד עניינים, ובדרך כלל קיימת דרך פוגענית פחות להיתמודד עם חשש זה והיא – עריכת הסדר ניגוד עניינים (בג"ץ 43/16 תנועת אומ"ץ – אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי נ' ממשלת ישראל, פסקות 78-77 (1.3.2016)).

כללים אלה התקבלו בהחלטת ממשלה בשנת 1977 (י"פ התשל"ח 2382, עמ' 314) על רקע המלצותיה של ועדה ציבורית בראשות השופט שלמה אשר ז"ל. הכללים תוקנו בהחלטת ממשלה מיום 28.11.2002 ופורסמו בנוסחם המתוקן ביום 16.1.2003 (י"פ התשס"ג 5147, עמ' 1136).

זאת בהנתן העיקרון הסטאטוטורי הקבוע בסעיף 6א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לפיו על חברי הועדה לבחירת שופטים להפעיל שיקול דעת עצמאי בהחלטה על מועמד זה או אחר.

...

מן הטעמים שפורטו לעיל, אני סבורה כי הטענות שהעלה ראש הממשלה לעניין סמכותו של היועץ ולעניין תוקפה המחייב של חוות דעתו בדבר הסדר ניגוד העניינים, דינן להידחות.

יתרה מכך, וכפי שציינתי בפסקה 32, גם אלמלא מסקנה זו, לא היה מקום לקבל טענות אלה של ראש הממשלה במקרה דנן בשל ההצהרות וההתחייבויות שנטל על עצמו בהקשר זה, המקימות כלפיו "מעין השתק שיפוטי" מלהעלות טענות השוללות את סמכות היועץ לערוך את חוות הדעת שערך והכופרות בתוקפה המחייב.

מנגד, אני סבורה כי יש לדחות את העתירות ככל שהן נוגעות להחלת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה על השר לביטחון פנים.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3500/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן העותרת: עריית מעלות תרשיחא נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. משרד הפנים 3. נציבות שירות המדינה 4. היועצת המשפטית לממשלה 5. שלמה בוחבוט 6. הועדה המקומית לתיכנון ולבניה - מעלה הגליל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצוו ביניים תאריך הישיבה: י"א בטבת התשפ"ג (4.1.2023) בשם העותרת: עו"ד מוטי בר-לב, עו"ד אופיר הלל בשם המשיבים 4-1: עו"ד אבי מיליקובסקי, עו"ד יעל קולודני בשם המשיב 5: עו"ד גיל חגי בשם המשיבה 6: עו"ד מיכאל סיגל ][]פסק-דין

תמצית הרקע לעתירה בחודש יולי 2020 פורסמה הודעה על הקמת ועדת איתור ל-11 משרות שהתפנו לראשות ועדות תיכנון מרחביות, ביניהן גם הועדה המקומית מעלה הגליל, היא המשיבה 6 (להלן גם: הועדה המקומית).

במענה מסר המשיב כי "אין [לו] כל קשר למפלגת העבודה, לפחות בשנתיים האחרונות". בתום בחינת המועמדים, דירגה ועדת האיתור שלושה מועמדים שנמצאו המתאימים ביותר לתפקיד יו"ר הועדה המקומית מעלה הגליל, כאשר המשיב דורג במקום השני.

מעבר לכך, טענה העותרת כי מינויו של המשיב פסול ואינו סביר גם מן הטעם שהמינוי מונע מזיקה פוליטית של המשיב "למרבית שרי הממשלה וחברי הקואליציה" (דאז), מקום שהמשיב בעל קשרים למפלגת העבודה ולמפלגת תקווה חדשה.

בהיבט שיקול הדעת, בית המשפט נוקט במידה רבה של ריסון בהפעילו ביקורת שיפוטית על החלטה כאמור, כאשר נקודת המוצא היא שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו של הגורם הממנה, בשקול דעתו שלו.

...

אשר לטענת העותרת לחוסר סבירות במינוי עקב זיקה פוליטית, מקובלת עליי עמדת המדינה שלפיה אין בזיקות הנטענות על-ידי העותרת כדי להביא לפסילת המינוי.

גם דינן של טענות העותרת בדבר אישורים חריגים הנדרשים לשיטתה לפי הוראות התקשי"ר – להידחות.

סוף דבר: אציע לחברותיי כי נדחה את העתירה.