בית משפט עילה לפסילת שופט עקב החלפת בא כוח

בתשובתו חוזר התובע על בקשתו ומבהיר כי בעת קבלת בקשת הפסילה של פרופ' סלעי, קיבל ביהמ"ש את טענת התובע להחלפת זהות המומחה לשם "מראית פני הצדק", ולפיכך במועד זה היה צריך לציין כי מינה בעבר את ד"ר רובינשטיין כמומחה ביהמ"ש. דיון המסגרת הנורמאטיבית סעיף 77 א' לחוק בתי המשפט קובע כדלקמן: (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

לעניין זה ראה האמור בספרו של יגאל מרזל "דיני פסלות שופט" (הוצאה לאור של לישכת עורכי הדין התשס"ו-2006, עמ' 169), לפיו חובתו הבסיסית של צד להליך או של בא כוחו לטעון פסלות בהזדמנות הראשונה, כדי למנוע מצב בו יחויב לפסול עצמו שופט בהמשך ההליך, תוך גרימת נזק לו, לבעלי הדין ולמערכת השפיטה כולה.

כפי שקבע ביהמ"ש בעיניין שמואל ברזל (ע"א 899/95), מראית פני הצדק "מהוה שיקול חשוב. מבחינת האמון שהציבור רוכש למערכת המשפט, אמון שהוא תנאי ראשון במעלה לעצם קיומה". אינני סבורה כי קיימת עילה מהותית לפסילת שופט במקרה זה , כאמור אין לביהמ"ש כל הכרות מוקדמת עם ד"ר רובינשטיין מעבר למינויו כמומחה פעמים בודדות, ולמיטב זיכרוני מעולם לא העיד בפניי.

על כך כתבה ב"כ הנתבעת בסעיף 49 לתגובתה, "לקרוא ולא להאמין", ואכן כך. פרופ' גנאל מונה על ידי אחרי שתי בקשות להחלפת זהות מומחה, הטעם לבחירתו ע"י ביהמ"ש היא העובדה כי פרופ' גנאל מומחה וותיק ומנוסה אשר מתמנה רק ע"י בתי המשפט ולא מטעם תובעים/נתבעים, ולפיכך באי כוח נוטים לקבלו כניטרלי.

...

לפיכך, אני מורה כדלקמן: אני מקבלת הבקשה לפסילתי, המזכירות תעביר את התיק לכב' ס' הנשיא הש' רייך לקביעת מותב אחר שלא מינה את ד"ר רובינשטיין כמומחה בתחום האורתופדי.

הבקשה לפסילת חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש – נדחית.

דרישת המבקשים בכתב התביעה, היא "לקבוע כי הנתבעים 1-15 פועלים במירמה כנגד התובעים בהליך העליון, וכל אימת שהתובעים מוכיחים כי הרכב שנקבע פסול מלדון בו, מתחלף לפתע ההרכב, ונקבע הרכב אחר, וכך חוזר חלילה, והתובעים נאלצו לפעול בכל פעם מחדש לביטול הרכבים ודיונים שונים שנקבעו בהליך העליון, עקב המירמה האמורה, והתובעים חוששים כי יבוצע מחטף להחלפת הרכב תוך השגה במחטף החלטה שבמסגרתה יבוטל פסק הדין כנגד המדינה ללא שניתנה לתובעים ההזדמנות להיתגונן בהליך העליון, כפי שאכן מתבצע בימים האחרונים בהם מוגשת תביעה זו – הכל תוך מירמה שבוש הליכים והפרת אמונים מצד הנתבעים". עיינו בבקשה ובנימוקיה, בחנו את כתב התביעה, ומצאנו כי דין הבקשה לפסלות – להדחות.

סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט קובע עילת פסלות כללית, שעל-פיה, לא ישב שופט בדין, אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". סעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט, קובע עילות פסלות ספציפיות, שלפיהן, שופט לא ישב בדין, ביודעו כי "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן מישפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת"; כי יש לו "ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן מישפחה מדרגה ראשונה [...] יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו"; כי "בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנידון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת". בעניינינו, בכל הנוגע לעילת הפסלות הכללית, לא מצאנו כי הטענות שבכתב התביעה מקימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

...

סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט קובע עילת פסלות כללית, שעל-פיה, לא ישב שופט בדין, אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". סעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט, קובע עילות פסלות ספציפיות, שלפיהן, שופט לא ישב בדין, ביודעו כי "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת"; כי יש לו "ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה [...] יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו"; כי "בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת". בענייננו, בכל הנוגע לעילת הפסלות הכללית, לא מצאנו כי הטענות שבכתב התביעה מקימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

זאת אין לאפשר.

על כן, הכול כשרים לדון בו. דין הבקשה לפסלות להידחות אפוא – והיא נדחית בזאת.

מטעמים אלה, החלטנו לדחות גם בקשה נוספת שהוגשה בינתיים, לדחיית מועד הדיון, למשך שנה, עד לאחר בירור כתב התביעה האמור.

בית משפט לעינייני מישפחה בראשון לציון ת"ע 56573-06-19 ש' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח' תיק חצוני: קיים תיק עזר לשופט בפני כבוד השופטת מירה רום פלאי תובעות 1. ט' ש' 2. א' ש' ע"י ב"כ עו"ד אורן אבלה נתבע מ' מ' ע"י ב"כ עו"ד אורלי לוי-ברון פסק דין

התובעת 2: "אני וט' ניפגשנו עם מ' לצורך חתימת כתב הויתור, אשר כאמור נעשתה ביוזמתו של המשיב. אני חתמתי על התצהיר בביתי (השכור) במושב ****, נוכח מגבלתי הרפואית המונעת ממני לצאת מהבית. את כתב הויתור ניסח בא כוחו של המשיב אשר התלווה למעמד החתימה. במעמד חתימת המסמך אמר המשיב לי ולט' (בכל פעם בנפרד) ספק בצחוק ספק ברצינות "במקומך לא הייתי חותם על מיסמך זה" בצרוף חיוך.

אלא שבמקרה דנן, מלבד העלאת הגרסה ע"י התובעות, לא מצאתי תימוכין אובייקטיבי לטענתן להטעיה, והן לא הוכיחו יסודות עילה זו. כאן יש להזכיר כי טענות מסוג של הטעייה ומרמה, בעלות אופי חמור-דורשות ראיות כבדות משקל (ע"א 400/86‏ עזבון המנוח בין ציון קריגר ז"ל נ' ד"ר סבינה שיטנה קריגר, פ''ד מב(4) 500; ע"א 260/82‏ שמעון סלומון‎ ‎נ' ששון אמונה, פ''ד לח(4) 253).

...

עיינתי בפסיקה שאליה הפנו התובעות בסיכומיהן, אך לא מצאתי כי בכוחה לשנות ממסקנה זו. מדובר במקרים שאינם רלוונטיים לנסיבות בענייננו.

לסיכום- שוכנעתי כי התובעות חתמו על תצהירי ההסתלקות מיום 01.05.18 מכלל עיזבון אימן לטובת הנתבע, במודע, ומתוך רצון חופשי וכי לא קמה לתובעות כל עילה לבטל את ההסתלקות או לחזור בהן מההסתלקות.

לנוכח כל האמור לעיל, דין התובענה להידחות.

בית משפט לעינייני מישפחה בפתח תקווה תמ"ש 32877-11-21 פלונית ואח' נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים - תל אביב תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אפרת ונקרט מבקשות 1.פלונית 2.פלמונית משיב משרד הרווחה והשירותים החברתיים פסק דין

ב"כ היועמ"ש, לאחר קבלת שתי אורכות, וקבלת בקשה נוספת בה התבקש תצהיר נוסף מאת המבקשות אשר בו יסבירו ויבהירו מדוע זה הוגשה הבקשה בשיהוי (תצהיר הוגש כמבוקש), הגיש ביום 22.3.22 את תגובתו, לפיה אין לו היתנגדות למתן צו הורות פסיקתי ללא תסקיר כמבוקש, עם זאת, לנוכח השהוי בהגשת הבקשה (שכן חלפו למעלה מ-7 שנים מאז לידתו של א.) מבוקש כי בית המשפט ייקבע דיון אליו יוזמנו המבקשות ובית המשפט, לאחר שיתרשם מהמבקשות באופן ישיר, יסביר למבקשות את משמעות כינון הורות.

עם זאת, חשיבות זו באה לידי ביטוי כאשר יש צורך באותה היתרשמות ישירה או השמעה ישירה של דברי בית המשפט, וכאמור, לא מצאתי כי כך במקרה שלפני.

...

המבקשות הגישו תגובתן לבקשת ב"כ היועמ"ש לקיום דיון, ובקשו כי בית המשפט ייתן את הצו המבוקש ללא קיומו של דיון וככל שימצא בית המשפט לקיים דיון כמבוקש על ידי ב"כ היועמ"ש, ייפסקו הוצאות לטובת המבקשות וזאת לנוכח הימשכות ההליך והצורך בהגשת תגובות ותצהירים, כאשר בכל אלו אין למעשה כל צורך מהותי, אלא משום הערמת קשיים, שאינם נדרשים, על המבקשות.

משמסכים ב"כ היועמ"ש מהותית כי יש להיעתר לבקשה לגופה, זאת לאחר שעיין בכל שהומצא לו, מה טעם מוצא הוא בקיומו של דיון, אשר לנוכח הסכמות הצדדים, תוצאתו לכאורה ידועה מראש, ולא יהיה בו אלא כדי להעמיס על יומנו העמוס לעייפה של בית המשפט, וכפי שכותב ב"כ היועמ"ש עצמו, אף על ב"כ היועמ"ש, וממילא יהיה בכך אף להעמיס על המבקשות.

על כל אלו אוסיף, כי לאחר שעיינתי במצוי בפני סבורה אני כי טובתו של הקטין היא שצו ההורות הפסיקתי יינתן כמבוקש ובהקדם, ללא שיוערמו קשיים והוצאות נוספות על אימהותיו, אשר מוטב שישקיעו את זמנן, מרצן ומשאביהן ברווחתו של הקטין וברווחתה של המשפחה בה הוא גדל, תחת השקעה בהליכים משפטיים ובדיונים משפטיים אשר בנסיבות העניין שלפני אינם נדרשים, ואין בהם כדי להוסיף למבקשות ולקטין דבר זולת מתח נפשי והוצאות כלכליות.

סוף דבר, הנני נעתרת לבקשה למתן צו הורות פסיקתי כלפי הקטין וביחס למבקשת 2, כמבוקש.

באשר לעילת הפסלות העשויה לקום בנסיבות המנויות בסעיף 53ב, קובע סעיף 77א(ב1) לחוק בתי המשפט, התשמ"א-1981 (להלן: חוק בתי המשפט): "היתקיימה עילת פסלות [...], הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לישכת עורכי הדין, רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאנטרס הצבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו היתקיימה עילת הפסלות" [ההדגשה הוספה].

...

עיינתי בערעור ובנספחים שצורפו לו ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

דין טענה זו להידחות.

מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה.