ואולם, ממשיכה המבקשת בטענותיה, על פי חוות דעתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) א' גולדברג מיום ה' באב תשע"ב (24/07/2012), פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול – אשר ביטל כאמור את פסק הדין של בית הדין האיזורי – ניתן בחוסר סמכות, מכיוון שפסק דין זה ניתן על ידי אב"ד הרכב בית הדין הגדול, כב' הרב אברהם שרמן, לאחר שחלפו שלושה חודשים מפרישתו, בזמן שהוא כבר לא היה מוסמך ליתן פסקי דין לפי הוראות ס' 16ב(א) לחוק הדיינים, תשט"ו–1955.
לפסק הדין בפרשת פודהורצר נימצאו בחיפוש באתר המשפטי 'נבו' שלושה-עשר אזכורים בלבד בכל פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט ובתי הדין שפורסמו, בתוכם ארבעה של בית המשפט העליון (אחד מהם הוא החלטה ולא פסק דין), שלושה של בתי הדין הרבניים, ארבעה של בתי המשפט המחוזיים ושניים של בתי משפט השלום.
אכן, כך נעשה בפקודת בתי דין אזרחיים ודתיים (שיפוט)!
מתברר כי עוד לפני שעלה בדעתנו להציע את סימן 57 כמקור מוסמך לשינוי גדרי סמכויות בתי הדין הדתיים, עשה זאת בית המשפט העליון הישראלי עצמו בשנת 1954, בעיניין הרחבת סמכות בית הדין הרבני על פי פקודת סדר הדין הפלילי, 1936, לעניין היתר נישואין שאושר בפסק דין סופי של בית הדין הרבני והרבנים הראשיים לישראל.
התנאי לסמכות הפיקוח של בית הדין כאמור בתקנה 10, הוא אך העובדה שרוב מינהלי או נאמני ההקדש מבקשים פקוח כזה או מסכימים לו!
לפנינו איפוא מקור נורמאטיבי, העומד בזכות עצמו, לסמכות בתי הדין הרבניים לפקח על הקדשות יהודיים אף שנוסדו במקור בפני בתי הדין השרעיים לפני תחילת דבר המלך, או על הקדשות שנוצרו לאחר תחילת דבר המלך שלא בפני בית דין רבני, לרבות הקדשות אזרחיים, כאשר רוב מינהלי או נאמני ההקדש מבקשים פקוח כזה או מסכימים לו.
אין פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, גם לא בפסק הדין של בית הדין המיוחד בפרשת פודהורצר, הדנה במשמעותה של הוראת 10 לתקנות כנסת ישראל הנ"ל לעניין הקדשות דתיים שלא נוצרו בפני בית דין רבני אך נדונו לפני בית הדין הרבני קודם להקמת המדינה.
...
אקדמות מִלין 3
טענות ומענות בעלי הדין וחוות דעת מומחים 6
טיעוני המבקשת 6
חוות דעת פרופ' אביעד הכהן 8
תשובת המנהל-המיוחד-להקדשות-הוועד-הכללי 9
חוות דעת הממונה על ההקדשות עו"ד רחל שקרג'י 11
טיעונים משלימים מטעם המבקשת 13
חוות דעת המומחית גב' אלישבע סימון 15
השלמת הטיעון מטעם המנהל-המיוחד-להקדשות-הוועד-הכללי 17
עמדת המנהל-המיוחד-לעמותות-בפירוק 19
עמדת היועצת המשפטית לממשלה 20
הליכי עבר במחלוקת הוועד הכללי נ' בית הרב 23
המחלוקת במהדורה הראשונה של הסכסוך 23
המחלוקת במהדורה השנייה של הסכסוך 24
המחלוקת במהדורה השלישית של הסכסוך 25
פסיקת בית הדין הרבני האזורי במהדורה השלישית 26
פסיקת בית הדין הרבני הגדול במהדורה השלישית 26
(1) טענות הצדדים בערעור 26
(2) סקירת הליכים בפסק הדין 27
(3) דיון ומסקנות פסק דין בית הדין הגדול 27
המחלוקת במהדורה הרביעית 32
סיכום פסיקת בתי הדין בהליכים הקודמים 32
דיון והכרעה 33
מבוא 33
על ירושלים במאה הי"ט 34
(1) היישוב הישן 34
(2) תמורות במצב היהודים 35
(3) ועד כל הכוללות והוועד הכללי 36
(4) הקמת השכונות מחוץ לחומות 37
(5) התפתחות וגידול היישוב 38
היהודים וההקדש המוסלמי 40
(1) ייסוד הקדשות בתקופה העות'מאנית 40
(2) אומד דעת המקדיש בתקופה העות'מאנית 41
ההקדשות בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל 42
(3) ההקדשות לאחר הכיבוש הבריטי ועד דבר המלך 42
(4) הקדשות יהודים בסמוך לתחילת דבר המלך 44
(5) מאבקו של הראי"ה קוק להחלת שיפוט בית הדין הרבני בענייני הקדש 45
ייסוד הקדש בפני בית דין רבני 48
(6) על ייסוד הקדש "כדת וכדין" 48
(7) כינון מחדש של ואקף או הקדש בפני בית הדין 53
השיפוט בענייני הקדש יהודי שכונן לפני בית שרעי ולא כונן מחדש 57
(1) רקע היסטורי ונורמטיבי 57
(2) שינוי היקף סמכויות בתי הדין הדתיים לעניין הקדשות דתיים לאחר דבר המלך 59
(3) הטענה כי פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) היא Ultra Vires 59
(4) תוקף פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) מכוח סימן 57 לדבר המלך 62
(5) תוקפה של פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) מכוח דבר המלך 1947 65
(6) תקנות כנסת ישראל – מקור חוקי לפיקוח על הקדשות יהודים 71
(7) סיכום ביניים נורמטיבי 74
ואקף בית דוד (רייז) 75
(1) מי היה ר' דוד רייז 75
(2) מסמכי ואקף בית דוד (רייז) מן הסיג'יל השרעי 79
(3) נאמני ההקדש על פי שטר הוואקף 81
(4) הקשר של ר' דוד רייז עם הוועד הכללי 82
(5) כינון מחדש של ואקף בית דוד בבית הדין הרבני 85
בחינת עמדת היועצת המשפטית לממשלה 86
(1) הטענה בדבר הצורך בתיקון חקיקה או פסיקה עדכנית 87
(2) מי מוסמך לכונן מחדש ואקף יהודי בפני בית הדין הרבני ובאלו תנאים 89
(3) Forum shopping – האומנם? 91
(4) "הכוללים הרשומים" בצוואת ר' דוד רייז 93
(5) בחינת אומד דעת המקדיש על פי היועצת 95
(6) סיכום בחינת עמדת היועצת 96
מעמדו המשפטי של בית הרב 97
(1) ההסכם להקמת בית הרב, הנחת אבן-הפינה והבנייה 97
(2) חנוכת בית הרב 101
(3) שינוי הוראות הקדש בית דוד, כינונו מחדש וכינון הקדש בית הרב 104
סוף דבר 107
אקדמות מִלין
שכונת בתי ההקדש "בית דוד" היא אחת השכונות הראשונות שנבנו בירושלים החדשה שמחוץ לחומות.
הרכב בית הדין הגדול שדן במחלוקת זו בעבר וכן הרכב בית הדין האזורי בירושלים לפניו, לא עסקו בכל ההיבטים העובדתיים, ההיסטוריים והמשפטיים, כפי שעשינו אנו בפסק דין זה. הפגיעה האפשרית בזכויות העניים בניגוד לתנאי ההקדש בית דוד ובניגוד לתנאי ההסכם עם הֶרי פישל יוצרת קושי הלכתי, ולכן בסופו של דבר הם השתיתו את פסקי דינם על הכרעה בדרך של פשרה הקרובה לדין (בית הדין האזורי) או פשרה בדרך של שינוי מטרות ההקדש עם חיוב בדמי שימוש (בית הדין הגדול).
"חפצתי לראות שבית הרב בירושלים יהיה בית מפואר, ושיהיה לפי כב' הדר"ג ולהרחבתו וגם כבוד ליהודי ארץ ישראל ולכל היהודים בכל ארצות הגלות".
סוף דבר
על פי דבר המלך, יש לבית הדין הרבני שיפוט ייחודי בכל עניין הנוגע ליצירה ולניהול פנימי של ואקף אשר הוקם בפני בית דין שרעי בתקופת השלטון הטורקי וכונן בפני בית הדין הרבני לאחר תחילת דבר המלך, הן על ידי המקדיש והן על ידי שליח, נאמן, נהנה או בעל עניין (לעיל, פסקאות 48–57).
אנו מורים כי על ענייני היצירה והניהול הפנימי של הקדשות אלו לא יחולו הוראות חוק הנאמנות, התשל"ט–1979.
