בית המשפט נענה לבקשת אב לחסן קטינים בניגוד לרצון האם

על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס, לאחר ששקל את רצונו של האדם, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו, הפגיעה האפשרית באורח חייו ואת סכויי השיפור באיכות חייו של האדם.

המימד הנוסף, המצדיק הענות בית המשפט לבקשת חיסון הילדים כנגד קורונה הוא הטעם המערכתי.

סוגיית שמיעת קול הילדים בשאלת מתן החיסון והענקת משקל לעמדתם : עניין אחרון הוא סוגיית רצון, עמדת הילדים וגילאיהם : יש לומר כי אכן כאשר מדובר בילדים מתבגרים המעוניינים להתחסן ההכרעה היא קלה יותר, שכן עמדתם ורצונם נלקחים בחשבון וניתן להם משקל נכבד, במכלול השיקולים (ראו תלה"מ (חדרה) - 06- 21 נ. נ' נ.( 12/12/2021 , נבו) שם נעתרה חברתי השופטת יפעת שקדי כץ, לבקשת אב לחסן ילדים בנגוד לעמדת האם וזאת כאשר הילדים עצמם תמכו בהתחסנות, תלה"מ (אשדוד) - 09- 20 פלונית נ' פלוני ( 10/1/2022 , נבו), תלה"מ (חדרה) - 06- 21 נ. נ' נ. ( 12/12/2021 , נבו)).

...

אומר בית המשפט המחוזי בחיפה במקרה אחר כך: "סבורני, כי גם כיום, בגיל כתשע וחצי שנים, גילו של הקטין עדיין צעיר

" (ראו: רמ"ש (חיפה) - 10- 16 פלונית נ' אלמוני, 24/11/2016 , נבו) לפיכך, בכל הנוגע לשמיעת קולם של הילדים ורצונם, שקלתי בדבר והגעתי לכלל דעה שהנכון הוא לא להעמיס על הילדים מעמסה נוספת בדמות שמיעת עמדתם ביחס לחיסון.

סבורני כי במצב זה ככלל, אין לנקוט בגישה שונה מזו שננקטה בפסקי הדין שניתנו בסוגיה זו, כאשר כאן עקרון טובת הקטינים כעקרון על, הוא שמקבל את הבכורה.

על הפרק: האם יש להענות לבקשת האב לחסן את ילדי הצדדים כנגד מגיפת הקורונה או שמא יש להמנע מכך כבקשת האם? הרקע והמחלוקת: המבקש הגיש בקשת יישוב סיכסוך ובצידה בקשה לסעד דחוף בעיניין טפול רפואי לקטינים בדמות חיסון כנגד מגיפת הקורונה.

הילדים מקבלים את המסרים הללו מההורים ולא יכולים לקבל החלטה ברורה בעצמם ואף מבקשים שבית המשפט הוא זה שיקבל ההחלטה עבורם בשל כובד המעמסה ומורכבות רגשית שנובעת עולה מדיווח האפוט' לדין כי שני ההורים אינם רואים הלכה למעשה את ההשלכות השליליות של המאבק הציני ביניהם בעיניין חיסוני הקורונה והנזקים לילדים רק הולכים ומתעצמים (מדיווח קודם של האפוט' לדין עלה כי הבנות כבר לא מגיעות עם אחיהן *** לשהות בבית האב בשל היתגברות הסיכסוך).

לטעמי אין צורך לשוב ולסקור בכל מקרה ומקרה מחדש את כל ההחלטות שניתנו בכל בתי המשפט לעינייני מישפחה וברור שבמקרה של מחלוקת בין הורים בעיניין חיסון הקורונה וכאשר מדובר בילדים מתבגרים (גיל 12 ומעלה) המעוניינים להתחסן יש לאפשר להם להתחסן כנגד המגיפה גם אם אחד ההורים מיתנגד לכך.

לאחרונה גם ניתנה הכרעה שיפוטית יסודית ומפורטת דומה של חברתי כב' השופטת יפעת שקדי כץ בתלה"מ (חדרה) - 06- 21 נ. נ' נ.( 12/12/2021 , נבו) שם נעתרה לבקשת אב לחסן ילדים בנגוד לעמדת האם וזאת כאשר הילדים עצמם תמכו בהתחסנות.

כפועל יוצא מכל אלה, בשים לב לעמדת האפוט' לדין ומשכל המאמצים להביא ההורים להסכמות כשלו, אני מקבל הבקשה ומורה כי הקטינים יתחסנו (ככל שירצו ויסכימו) כנגד חיסון הקורונה.

...

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובעמדת האפוט' לדין, חשוב להקדים ולומר, כי החלטתי זו המכרסמת הלכה למעשה באוטונומיה ההורית והמשפחתית של המשפחה שלפניי, היא לכשעצמה ביטוי מובהק של כשלון ההורים לנהוג כאפוטרופוסים מסורים לילדיהם.

כפועל יוצא מכל אלה, בשים לב לעמדת האפוט' לדין ומשכל המאמצים להביא ההורים להסכמות כשלו, אני מקבל הבקשה ומורה כי הקטינים יתחסנו (ככל שירצו ויסכימו) כנגד חיסון הקורונה.

15 ) בחיסון כנגד , השאלה: האם יש להענות לבקשת האם לחסן את ילדיה הקטינים (גילאים נגיף הקורונה, חרף היתנגדות האב? רקע וטענות הצדדים: הצדדים היו בעברם בני זוג וממערכת יחסים זו נולדו להם שלושה ילדים, אחד בגיר כיום ועוד שני קטינים נוספים שפרטיהם בכותרת (להלן: "הקטינים").

ביחס לבן ומעדיף להמתין עם קבלת החיסון ולדעתה של האפוט' לדין יש ליתן חשיבות רבה לדעתו להחליט בעיניין זה בעצמו ואין לחסנו בנגוד לרצונו.

(( הרווחה נ' פלונים (נבו 7.11.2021 הקטינים שהנם בני 13 ו - 14 אמנם סירבו להשמיע את קולם בפני בית המשפט, אך הביעו דעתם בפני האפוט' לדין וכפי שעולה מדיווחה היתקבל הרושם כי הקטינים הביעו בפניה רצון עצמאי ובוגר לגבי אפשרות קבלת החיסון.

מעבר לכך, יש לציין כי עמדתו של האב בנוגע לאי מתן החיסון ולאי נחיצותו כדבריו, לא נתמכה בשום אסמכתא או גובתה במאמר מתאים ולא הוכח בפניי כי הסיכון מקבלת החיסון גדול יותר מהתועלת וטובת הילדים כטענתו, אלא ההפך הוא הנכון ובדגש על הקו המנחה של משרד הבריאות בעיניין זה. יותר מכך אציין כי למעשה האב לא הביע היתנגדות נחרצת למתן החיסון, אלא ביקש כי ההחלטה תיתקבל בהתייעצות עמו, כאשר היתנגדותו סתמית ולא מבוססת ולא מאפשרת את מתן החיסון אלא באישור בית המשפט.

...

אבאר כעת הדרך למסקנה זו: ב.א. על סיכוני מגפת הקורונה לאוכלוסייה הכללית והתמודדות החברה: רבות דובר וסופר על מגפת הקורונה אשר פרצה לחיינו בתחילת 2020 וזרעה בהלה עולמית ויצרה סדר עולמי חדש.

משכך סבורני כי על אף התנגדות האב למתן החיסון לילדיו, יש להקשיב לקולם של הקטינים ולייחס לכך משקל משמעותי.

סוף דבר אף מבלי לקבל את אישור האב ואילו הקטין XXX יש להתיר לאם לחסן את הקטין יביע את רצונו להתחסן בעתיד, יש לחסנו.

(( 16505-06-16 ר.ל נ' נ.ל (נבו, ניתן ביום 14.8.17 האב מפנה עוד לדבריה של כב' השופטת ד' ברק ארז בבג"צ 7245/10 עדאלה – המרכז הישראלי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נגד משרד הרווחה (נבו ניתן ביום 4.6.12 ), אשר עמדה על תופעה של הדרדרות בהיקפי החיסון של ילדים ועל כך, כי עמדתו המקצועית של משרד הבריאות המגובה בחוות דעת מקצועיות ברורות בנושא היא כי הירידה בהענות לחיסון ילדים מהוה סכנה בריאותית, הן לילדים עצמם והן לציבור בכללותו בשל סכנת הידבקות מילדים שלא חוסנו ואשר נדבקים לאחר מכן במחלות קשות.

באופן ספציפי באשר לחיסון הקורונה בילדים, מפנה האב לתלה"מ 8386-03-20 פלוני נ' אלמונית (נבו, ניתן ביום 1.7.21 ), שם נעתרה כב' השופטת ש' אייזנברג, נשיאה לבקשת אם למתן חיסון לקטינים בני 15 , ללא צורך בהסכמת האב.

(ב) היתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס, לאחר ששקל את רצונו של האדם, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו, הפגיעה האפשרית באורח חייו ואת סכויי השיפור באיכות חייו של האדם".

בפסקי הדין היחידים, למיטב ידיעתי, שפורסמו בעיניין חיסון הקורונה ובהתייחס לקטינים בגילי 15-12 , שבהם התיר בית המשפט מתן חיסון במקרה של מחלוקת בין ההורים, דובר בקטינים שהיו מעוניינים בקבלת החיסון (ראו: עמ"ש (חיפה) 58108-06-21 א. נ' ב, נבו; .

...

אמנם, הדברים שבפסק הדין מתייחסים, כפי שניתן להבין, לעמדתם של פרטים בגירים, ואולם, שעה שעסקינן בקטינים בגילי 15 ו 12.5- , בעלי יכולת לגבש עמדה, ושעה שהאפוטרופסים הטבעיים שלהם, הוריהם, חלוקים בסוגיית החיסון, סבורני כי יש לכבד את הבחירה של הקטינים דנן, כל אחד לפי דרכו.

סוף דבר לא יחוסן.

בכך מסתיימים כל ההליכים בתיק ואני מורה על סגירת התיק.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת למתן חיסון חצבת לילדים וכן למתן חיסוני שגרה בהתאם להמלצת משרד הבריאות, טיפת חלב וקופת החולים – כפי עתירת האב ולהתנגדות האם לעתירה זו. התובע עתר לבית המשפט למתן צו עשה המורה לנתבעת לחסן את הקטינים בחיסון החצבת ובכל חיסון הנידרש בהמלצת רופא קופת החולים וטיפת חלב כאשר לטענת התובע, אי מתן החיסונים מסכן את הילדים וחושף אותם למחלות קשות.

הרפואיות השוטפות לקטינה כולל מעקב שוטף ע"י טיפת חלב, וחיסונים המומלצים ע"י משרד הבריאות וקופת החולים ובשיקול דעת של הרופא המטפל", כך שאינה יכולה לפעול כיום בנגוד לאמור בהסכם.

בכל הנוגע לעניינים 22 ( 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה ( 23 , שברפואה, מורה הוראת סעיף 68 (ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962- כי בית המשפט ייעזר בחוות דעת רפואית, וייבחן האם האמצעים המבוקשים דרושים לשמירת שלומו הגופני של הקטין, לאחר ששקל את רצונו, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו ואת הפגיעה האפשרית באורח חייו.

המקצועית של משרד הבריאות, המגובה בחוות דעת מקצועיות ברורות בנושא, היא שהירידה בהענות לחיסון ילדים מהוה סכנה בריאותית, הן לילדים עצמם והן לציבור בכללותו (בשל סכנת הידבקות מילדים שלא חוסנו ונדבקים לאחר מכן במחלות קשות)" (בפס' 30 ). בפסק דין

דא-עקא, הנתבעת לא הציגה כל אסמכתא בעיניין כאשר היה באפשרותה לפנות לקופת החולים ולבקש אסמכתות בעיניין.

...

סוף דבר: 22 .

אשר על כן, לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: התובענה מתקבלת.

ככל שהנתבעת לא תיקח את הקטינים לביצוע החיסונים הנ"ל בתוך פרק זמן של 14 ימים מהיום, הנתבע יהיה רשאי לקחת את הקטינים בעצמו לצורך ביצוע החלטתי זו. מכאן ואילך, כל החיסונים הנדרשים יבוצעו בהתאם להמלצת רופא הילדים המטפל בקטינים מטעם קופת חולים ו/או אחות טיפת חלב, בהתאם לנהלים הקיימים ולשיקול דעתם המקצועי.