מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בית המשפט לא פוסק מזונות לילדים כאשר הכסף זורם בחשבון הבנק של האם

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית טענות המבקשת נטען כי התובעת מצויה במצב רפואי ותפקודי חמור ביותר, חיה בדלות מקצבאות זקנה וסיעוד, ילדיה ובני ביתם נאלצים לסעוד אותה ולסייע לה על חשבון זמנם ושכרם.
לטענת הנתבעת, מצבה של התובעת לא נגרם לה כתוצאה מחשיפתה למכשיר החימום ('ביר האגר') אלא מדובר בתופעה מוכרת אצל חולים אסכמיים, כל זאת לפני שהנתבעת תפרוש את מלוא הגנתה בשלב מוקדם זה. לטענת הנתבעת, הסיבה לשלפוחיות שנוצרו נעוצה בחידוש זרימת הדם לגפה שהיתה איסכמית שהוא סיבוך נדיר אך מוכר במצב מעין זה. התובעת הגיעה לבית החולים במצב בריאותי קשה ורופאי הנתבעת הצילו את חייה.
ככלל, השיקולים המרכזיים להכרעה בבקשה למתן סעד זמני הנם סכויי התביעה ומאזן הנוחות, כפי שנפסק ב-רע"א 4152/21 שמעון חלפון נ' קבוצת מזרחי ובניו השקעות בע"מ, פסקה 11 (‏1.7.2021): "כידוע, שני שיקולים עקריים מנחים את בית המשפט בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני: הראשון – כי סכויי התביעה להיתקבל הם טובים; והשני – כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד. לצד שיקולים אלו, על בית המשפט לשקול גם שיקול יושר וצדק, ובתוך כך גם את תום ליבו של המבקש (תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; רע"א 4218/19 פנחסוב נ' ב.ס.ד דירות מגורים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (27.6.2019); רע"א 4643/20 שטרן נ' חברות בנק הדואר בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 (8.7.2020))." תכליתם של הסעדים הזמניים הוא לשמר את המצב הקיים ולמנוע מנתבע לנצל לרעה את התקופה עד להכרעה בתובענה.
אכן, בתי המשפט המחוזיים הכירו במקרים חריגים בהם ניתן לפסוק סעד כאמור, וכן עמדו על אמות המידה לאותן נסיבות חריגות" ר' גם בפסק דינו של כב' השופט ש' שוחט ב-רמ"ש (ת"א) 22192-06-20 עו"ד אלון זיו מנהל עזבון נ' ד.פ (29.9.2020): "סעד כספי זמני הוא סעד חריג שבחריגים. הוא שמור, בעיקר, למקרים שבהם קיים הסדר ספציפי המעוגן בהוראות הדין, כדוגמת מזונות זמניים, או תשלום תכוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (ר' רע"א 7373/16 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת (7.11.16); רע"א 6138/08 ח.ג תידלוק בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (18.8.08); רע"א 4424/13 צור נ' אורי (26.6.13) .
סעד זמני כספי לא יינתן בתובענות כספיות רגילות, אלא בנסיבות מיוחדות וכאשר מדובר בסעד זמני הנועד להבטחת קיומו של המבקש (ר' למשל: בש"א 8305/01 דורון נ' המועצה המקומית מבשרת ציון (16.2.2003) (להלן: עניין דורון); ת"א 48469-08-11 דהן נ' גרין ביופיולס הולדינג ב (28.9.2011).
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בתיק על נספחיהם, ולאחר הדיון שהתקיים בפניי, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה בעת הזו – ודינה להימחק בשל היותה מוקדמת.
כך, למשל, נקבע בחוק הפיצויים הסדר למצבים בהם שולם תשלום תכוף אך התביעה נדחית בסופו של דבר או שהתשלום עולה על סכום הפיצוי שנפסק לבסוף.

בהליך השבת (השבת) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

23 ( ביום 12.9.2021 הגישה האם תביעה ליישוב סיכסוך בבית משפט זה (י"ס 15964-09-21 לרבות בקשה לרישום הילדים למסגרות חינוך וכן בקשה לפסיקת מזונות זמניים לילדים.
עקרי טענות האם (הנתבעת): טענה המרכזית של האם היא כי ישראל משמשת מרכז חייהם של הילדים, עם עלייתם של הצדדים לישראל מצויידים ב- 16 מזוודות, לידת הילדים לישראל, אזרחותם הישראלית, פתיחת חשבון בנק משותף ושמירה על כלל זכויותיהם, לרבות קצבת ילדים, מענקי קורונה ותשלומים ממשרד הבינוי והשיכון, כמו גם הטבות נוספות המגיעות לעולים חדשים.
כאשר נישאל הכיצד מתיישבת טענתו בדבר מגורי קבע באוקראינה עם קבלת קיצבאות המיועדות לתושבי ישראל בעשרות אלפי שקלים מחדשים, שוב ניסה להתמם והשיב בשויון נפש מוחלט כי אינו מבין מה הבעיה בהתנהלות זו, ואלה הדברים (עמ' 15-12 לפרוטוקול): בחשבון הזה מאיפה היו נכנסים כספים, המשכורת שלך היתה נכנסת? מה היה? זה חשבון משותף שניפתח כשעלינו לישראל.
( האם העידה על כך בדיון מיום 11.10.21 בהליך הי"ס (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 7-1 האב עצמו הודה בכך בישיבת קדם המשפט מיום 28.10.21 (עמ' 2 ש' 9) ואמר: "זה נכון שלפני המשפט הייתי רואה את הילדים פעם בכמה חדשים". חברתה של האם, הגב' מ' אף היא העידה כי האם התמודדה לבדה עם גידול שלישיית הפעוטות, ללא כל סיוע מצד האב, כאשר בנוסף הה עליה להיתמודד עם מגפת הקורונה, עניין שאף הוא הכביד עליה בכל הנוגע לחזרה לישראל (עמ' 68-67 לפרוטוקול).
...
סיכומו של עניין: בחינת כלל השאלות שעל הפרק מובילה למסקנה כי דין התביעה להידחות: מקום המגורים הרגיל של הילדים על פי חוקי אוקראינה – אינו ברור, שעה שהוריהם מחזיקים גם באזרחות ישראלית, האסורה לפי חוקי אוקראינה; זכות האב למשמורת והפעלתה של זכות זו לפי חוקי אוקראינה – שנויה במחלוקת, מקום בו לא פגש בילדים משך כשנה וחדשיים למעט שני מפגשים בודדים טרם הגעתם לישראל, וכאשר הנסיון לקבוע זמני שהות נעשה לא נענה הואיל וילדים נמצאו בישראל; הסכמתם העקרונית של הצדדים היתה כי ישובו לישראל כל אימת שהדבר יידרש למען שמירה על בריאות ילדיהם ומטעם זה הקפידו על ביצוע התשלום החדשי לקופת החולים (מתוך קבלת קצבאות בסכומים העולה על 230,000 ₪) ועל פיה פעלה האם; האב אמנם לא השלים עם המעבר אך נקט שיהוי ניכר במועד הגעתו לישראל (וחודש וחצי לאחר המעבר) ובהגשת התביעה לפי חוק אמנת האג (כשלושה חדשים לאחר המעבר), רק לאחר שהתברר לו כי נפתח הליך בעניין המזונות; שלושת הפעוטות השתלבו היטב בישראל, חברתית, משפחתית ובריאותית גם יחד; החזרתם לאוקראינה עלולה לחשוף אותם לנזק פיסי הן במובן הבריאותי והן במובן הכלכלי, ולהעמידם במצב בלתי נסבל של חשש לאבדן האזרחות, חשש להסתבכות האב בהליכים פליליים והחשש כי יהיו נתונים לחסדיו של אדם המתנהל בחוסר תום לב מובהק, לא על פי טובת הקטינים, אלא אך ורק על פי אינטרסים כלכליים ובראשם צמצום בתשלום מזונות ילדיו.
באשר למפגשים בין האב לילדים, לאור תדירות ביקוריו של האב בישראל (אצל הוריו בעיר ח'), לאור הודעתו בעניין הגמישות במקום עבודתו (עמ' 20 ש' 25 ) ולאו הסכמת האם להגיע עם הילדים לאוקראינה, אני מורה כי האב יימצא עם הילדים במועדים הבאים: בשבועיים הראשונים של ינואר– בישראל; בשבועיים הראשונים של מרץ– בישראל; בשבועיים הראשונים של מאי - באוקראינה יחד עם האם; במהלך כל חודש יולי - באוקראינה יחד עם האם; בשבועיים הראשונים של אוקטובר - בישראל; נוסף על האמור, יוכל האב לקיים שיחת וידיאו עם הילדים בכל יום בשעות הערב.
סוף דבר, התוצאה היא כדלקמן: תביעת האב להשבת הילדים לאוקראינה נדחית, מכל הטעמים האמורים לעיל.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בתי המשפט קבעו כי הסתמכות זו היא לב לבה של קביעת דמי השקום, מאחר ולא ניתן לגדוע בבת אחת הסתמכות של צד אחד על צד שני כאשר ההסתמכות היא בתום לב. בתי המשפט קבעו כי לא ניתן "לכרות מטה לחמו וקיומו" של בן הזוג המסתמך, רק משום שהצד השני אינו מעוניין עוד בחיים משותפים ויש לאפשר תקופת זמן סבירה להליכי פירוד בין בני זוג וכדברי כב' השופט פ. שטרק: "המטרה היא לייצר טבעת הצלה
בהתאם לגישות אלה, קיימת כיום מגמה בבתי המשפט לעינייני מישפחה לפסוק מזונות משקמים לבת זוג ידועה בציבור, אשר היתה תלויה כלכלית בבן זוגה, וזאת לתקופה שלאחר הפירוד ביניהם, על מנת למנוע מצב של נתק כלכלי חד ופתאומי, ללא יכולת היסתגלות למציאות החיים החדשה.
יחד עם זאת, ניתן לומר, כי דפוס היחסים בפועל, משך היחסים, טיבה ואופיה של התלות הכלכלית שנוצרה בין בני הזוג, שאלת קיומם של ילדים משותפים בקשר, הפסדים ורווחים כלכליים שנגרמו לבני הזוג במהלך הקשר (לדוג' פשרות בנושא קריירה ועבודה שבצע צד אחד, לעומת הישגים אליהם הגיע הצד האחר) ישפיעו על קביעת סכום המזונות והתקופה שלגביה יפסקו.
לא רק ממני, הוא לקח מעוד, ש: לא, שואל אותך עורך דין ישראלי, ת: כן, ש: 3 שנים היית איתו, ראית שכסף זורם ממך, ראית שכסף לא בא בחזרה, באו הבנות שלך אמרו אימא, לפחות תעשי הסכם יחסי ממון.
בהנתן עוולה נזיקית או הפרת מה שמכונה "החוזה המשפחתי". הבה נזכור כי לא מעט פסיקה הורתה לבית המשפט למעט מלהתערב בתא המשפחתי ולהקטין העיסוק בתובענות נזיקיות אשר נועדו "ליישב חשבונות", מקום שאין בכך ערך של ממש (וראה: 12 .
על בעלי-הדין לפעול בסבירות ובהגינות במסגרת ניהול הליכי המשפט וזאת בהיתחשב במכלול נסיבות העניין (ראו: בש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שנפ (טרם פורסם, ]פורסם בנבו[, 15.1.2007 ), פס' 4 והאסמכתאות המובאות שם).
שכן, בנסיבות מסוימות, בהן נוצר חוסר צדק קצוני, רשאי בית המשפט לעשות שימוש בחוק איסור עשיית עושר ולא במשפט שזו לשונו: 1.
( דרור נ' פרץפמ"מ – 05/02/2013 אומר, שכאשר אובדים סכומים משמעותיים עד כדי התפרקות התובעת מנכסיה והכספים בבחינת "שסתום" כימעט חד כווני זורם מן התובעת לנתבע והנתבע אינו מזהיר את התובעת כי הוא אינו רואה את יחסי הצדדים כמכילים חבות כלשהיא מצידו, אין המצב כולל תום לב ומכאן נלמדים כוונה רעה (על העידר תום לב כמכיל כוונה רעה, ראה: ע"א 6370/00 קל בנין בע"מ נ' ע. 16 :( 289 פמ"מ – 17.02.2002 ( ר. מ., נו( "חובת תום הלב מופיעה בחוק החוזים (חלק כללי) ביחד עם הדרישה לדרך
...
מדובר בפיצוי מה בשל התנהלותו הלא נאותה של הנתבע, תוך הטלת נטל מחדלה של התובעת לנהוג זהירות בבחינת "שווה בשווה". סוף דבר 21 .
₪ אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 200,000 23 משהתקבלה מקצת התביעה ולאור התנהלות הנתבע, יישא הוא בהוצאות התובעת בסך 30,000 .
₪ תביעת המזונות נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

(1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו; (2) אותו בן- מישפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר; (3) אותו בן מישפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן- מישפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4".
עוד נקבע בפסיקה כי בעת חיוב הסבים במזונות נכדם הקטין, יש להביא בחשבון בראש ובראשונה את שיעור הישתכרותה של האם (ראו ע"א 688/77 אילה קופלוביץ נ' אילה – לאה איל, פ"ד לב (2) 12, 15).
אם כן, הוכח די הצורך כי התובעת שלמה חובות משותפים שלה ושל בעלה בסך העולה על 200,000 ₪ וממשיכה לשלם את ההלוואה מהחשבון המשותף בסך של כ- 1,600 ₪ בכך שמעבירה הסכום מחשבונה לחשבון זה. אם כן, בנסיבות אלו ואף מבלי להדרש לסכומים ששולמו בעבר על חשבון החוב שלה ושל בעלה לשעבר, התרשמתי כי נותר בידה סך של כ- 4,000 ₪ בלבד ומתוך סכום זה עליה לכלכל את עצמה ואת בנה, כאשר הנטל כולו נופל עליה שעה שאבי הקטין במאסר.
במצב דברים זה, על בית משפט לבחון האם ביכולת האישה לזון ולספק בעצמה את צרכי הקטין, בטרם יידרש בית המשפט לחייב את סביו במזונותיו וזאת בהתאם לסדר הקדימויות שפורט לעיל בדין ובפסיקה.
יוער כי לא נעלמו מעיני טענות הנתבעים לפיהן התובעת מעבירה כספים רבים לחשבון המשותף, אלא שנוכח החובות המשותפים מחיי נישואיה לבנם של הנתבעים, שלא נסתרו, , מובן רצונה של התובעת שלא להכנס לסחרור כלכלי עמוק יותר.
כך גם עיון בתדפיס חשבון הבנק של צדדי ג' מלמד כי ההכנסות הנוספות של צד ג' הן חד פעמיות ובודאי שאין מדובר בהכנסה קבועה שיש לה על מה לסמוך.
...
כמו כן, אני קובעת שהנתבעים יישאו במחצית הוצאות רפואיות חריגות והכרחיות בלבד, אשר אינן מכוסות על ידי קופת החולים (כגון טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטים, משקפיים וכיו"ב).
סוף דבר תביעת התובעת כנגד הנתבעים מתקבלת כך שהנתבעים ישלמו עבור צרכי הקטין סך של 1,200 ₪ לחודש אשר ישולמו כל 15 לחודש.
משהתקבלה תביעת התובעת, אני קובעת שהנתבעים יישאו בהוצאותיה בסך של 5,000 ₪.

בהליך א"פ שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הצדדים שבפני אינם פנים חדשות כלל ועיקר ומעת לעת אני נידרש שוב ושוב לפסוק בעיניינה של הבת דנה ובקונפליקט הבלתי פוסק שבין האם לבין האפוט'.
במהלך הדיון שהתקיים בפני היום, נרשמו מפי הדברים הבאים: "להבנתי הכשל הכי גדול בתביעה נעוץ במחשבה השגויה מהיסוד שמדובר בתביעה כנגד העמותה, כאשר למעשה מדובר באימא שתובעת את הבת שלה. התביעה היא למעשה לגרוע מכספה הדל של הבת שאמור לשמש אותה לעתיד, שאמור לסייע לה באתגרים שיהיו לה וכל ניסיון לטעון אחרת, הוא פשוט שגוי. לא מדובר בתביעה כנגד צד שלישי רחוק, שלא יגרם כל נזק אם יגרע מממונו של אותו צד שלישי, אלא מדובר בתביעה של אימא כנגד בתה דלת היכולות הכלכליות ולא רק היכולות הכלכליות". באשר לתביעה להעניק סל מחייה ובהתייחס לעילת התביעה, השבתי לב"כ האם: "אז הלקוחה שלך הייתה יכולה לבקש סל מחייה והיינו נדרשים לו, אבל עם כל הכבוד אני לא מבין את התביעה הזו. אתה חושב שכל פעם שהורה נותן כסף לבן שלו קמה לו העילה לתבוע את הבן להשיב לו את הכסף? לא כל שכן כאשר הבן הוא אדם שמונה לו אפוטרופוס ולא כל שכן שהבן אינו בשיא יכולתו להבחין בין טוב לרע". במהלך הדיון, ביקשתי שוב ושוב לשמוע מפי ב"כ האם מהי העילה המשפטית של התביעה, באומרי: "למעשה הגשתם בקשה להשבה וכן תביעה למזונות והתביעה למזונות שהוגשה, היא תביעה למזונות כנגד הזכאי. מה העילה המשפטית?". לזאת, בכל הכבוד, לא היו לב"כ האם תשובות, אז אשר נרשם מפי: "עם כל הכבוד לא ביקשתי לחזור על הטענות, אנא פתח את הספר החוקים ואמור לבית המשפט מכוח מה התביעה הוגשה?". לזאת השיב ב"כ האם: "ברגע שהם אחראים על האשל"א והאשל"א מקבלת את הקצבה ורוב הכסף נשאר אצל העמותה ולא דואגים לה לסל שקום כמו שמרשתי מנסה כבר שנים לעזור לה, מן הראוי שהעמותה תעזור למרשתי להישתתף ולשאת בנטל ההוצאות". ושוב, במענה לדברים, נרשם מפי: "עם כל הכבוד זו לא עילת תביעה ועם כל הכבוד כנראה שדבריי לא הובנו. העמותה היא האשל"א, לעמותה אין כספים משלה, מדובר בכספי האשל"א ולכן אם ניקח את הטיעון האחרון שזה עתה שמענו ונתרגם אותו הלכה למעשה למה הוא אומר, נקבל את המשפט הבא: "מן הראוי שדנה (האשל"א) תעזור לאימה להישתתף ולשאת בנטל ההוצאות". זו המשמעות של כתב התביעה ולכן לא לחינם ביקשתי עילת תביעה".
בשלב זה נציגת האפוט' קיבלה את זכות הדיבור ואמרה: "אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שכבר נאמר בדיונים הקודמים כאן בבית משפט בפני כב' השופט ובמחוזי, אגיד שהדברים פשוט לא נעשים על פי הנהלים. העמותה משלמת ישירות לספקים, ישירות לפסיכולוגים, ישירות לפיתוח קול, ישירות לכל טפול, אנחנו לא מעבירים כסף מזומן לצד ג' כדי שהוא ישלם. כל עוד מעבירים לנו את פרטי המוטב ואנחנו עומדים מולו בקשר, הוא מקבל מאיתנו תשלומים עבור שירות שהוא נותן בהעברה בנקאית, על פי הנחיות האפוטרופוס הכללי שלו אנחנו צריכים לתת דין וחשבון כי הוא מפקח. הדבר גם נעשה לאורך תקופה מסוימת במהלך חצי שנה, שבעה חודשים אכן היינו מקבלים קבלות שעורי מוסיקה, פיתוח קול והיינו משלמים עד שדנה חדלה ללכת. בחינתנו כי הפסקנו לקבל חשבוניות מאותו ספק. אם זה היה תלוי בנו ואכן התובעת האימא הייתה משתפת פעולה ובאמת רוצה שנצליח למצות את הזכויות של דנה ולקדם סל שקום, היא הייתה מאפשרת לנו לגשת איתה למרפאה הפסיכיאטרית בקהילה שהיא על רצף של טפול, היינו זוכים להעלות אותה לועדת סל שקום, היא הייתה מקבלת את כל השירותים שהיום האימא טוענת שהיא משלמת עליהם, טפול פסיכיאטרי, חוגים, מוסיקה, אומנות, שקום תעסוקתי, תעסוקה בשוק החופשי ככל והיא מסוגלת, הכל על חשבון משרד הבריאות, סל שקום. לצערי הרב, האימא מחבלת בכל ניסיון שלנו לנסות לקדם את הדברים יחד עם דנה. אנחנו בקושי רב מצליחים אחת לשבוע לראות אותה, על ידי הנציגה שלנו ולהעביר איתה כמה שעות וגם זה הכל בתנאים של האימא שאיתה אנחנו זורמים, כי לנגד עינינו עומדת דנה וזו הדרך שלנו לראות אותה ובכל זאת להיות עם האצבע על הדופק. יש לה בסביבות 40,000 ₪. לא הייתה פנייה שאני מכירה אותה וגם אם היו פניות, הדברים שאני מניחה שנאמרו, אנחנו לא נותנים כסף מזומן כדי שאת תשלמי או את תחזירי את הכסף. יש ספק ויש טלפון, תני לנו את הטלפון שלו ניצור איתו קשר ונסגור איתו את התשלומים. אתם כל הזמן טוענים שדנה עובדת בחנות לבעלי חיים בת"א, כל הניסיונות שלנו להבין איפה החנות, איפה היא עובדת, לקדם, לא מאפשרים לנו לעשות את זה. היה ניסיון להפגש עם דנה בת"א אחרי העבודה, על ידי הנציגה שמבקרת אותה אחת לשבוע וסירבו לתת לנו, האימא ודנה סירבו לתת לנו פרטים ומידע. אם דנה עובדת ומרויחה כסף, אני לא יודעת אם זה קורה, אז מעבר לכסף שהיא מקבלת יש הכנסה נוספת. הטענת רב קו היא יכולה להטעין רב קו ב-214 ₪. כל הדברים שאומרים לנו שקורים אין לנו אפשרות לאמת אותם, אין לנו קשר ישיר עם אותו גורם, מסרבים לתת לנו פרטים, אנחנו מסרבים לתת כסף לצד ג' אנו משלמים כסף ישירות לספק" (הדגשות לא במקור).
למי שעוד נזקק לראיה נוספת באשר לאמור בסעיף הקודם, יופנה לדבריה של האם בדיון עת הקריאה מתוך דף: "זה כבר מספר שנים מיתנהל נגדי מסע הכפשה על לא עוול בכפי. הכספים שנלקחו, נילקחו בשרירות לב ובאטימות על ידי גורמים במערכת הרווחה והמדינה. כל מבוקשנו הוא שתחזיר לנו את הכספים המגיעים לילדה וניתנו לנו לסייע לה ככל שניתן. [העמותה] והמלווים מטעמם לקחו כספים מהילדה ולא עשו מאומה, רק דרדרו את מצבה. היום ברוך השם הילדה מדברת ומתקשרת עם סביבתה ויוצאת מהבית. לולא העזרה והתמיכה שלנו הייתה נשארת בבית חולים ומי יודע אם הייתה שורדת. [העמותה] כל הגורמים הרווחה מחבלים בחיי הילדה ובחיינו. במשך 5 שנים הן מחבלות. ולמרות פניותיי אל [נציגת העמותה] שביקשתי ממנה על חוגי השחייה שהבת הייתה צריכה את זה בגלל הנזקים הקשים שהיא יצאה מבית החולים, פשוט כימעט עקרו לה מעיים, פגעו לה בדיבור, הילדה הייתה צריכה שקום גופני פיזי והדיבור חזר לה, היא הייתה צריכה את פיתוח הקול ואת הטיפולים שעלו הון ולמרות פניותיי מלפני שנתיים אל [נציגת העמותה] תעשי לה סל שקום, היא צריכה את הטיפולים, למרות [שנציגת העמותה] לא אישרה הייתי מוכרחה לעשות לבת את הטיפולים למען הצלתה וכן זה הצליח ההצלה שלה, למרות זאת הם רק 5 שנים רצו להכניס את הבת שלי לבתי חולים ולמוסדות, זה מה שהם רצו. בצוים של המישטרה לקחת אותה לבית גלי, הבת זעקה לי משם, היא לא הייתה שורדת, אם לא הייתי מוציאה אותה בכוחותיי. יש לי סיפורים של בתי חולים שמצבה של הבת היה קשה והיא לא הייתה שורדת, אם הייתה נשארת בבית חולים הייתה מתה". וכמאמר החכם באדם: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין כל חדש תחת השמש" (קהלת, א, ט).
באשר לעילה הראשונה (השבה), הרי שעילה זו לקוחה מתוך דיני עשיית עושר ולא במשפט, וכאן נזכיר את הוראת סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט 1979 לפיה רשאי בית המשפט לפטור את הזוכה (הבת דנה) מהשבה "... (אם) ראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת". בעיניין זה ולאור ארועי העבר וההווה, כאשר פעולותיה של האם נעשות ללא סמכות, בנגוד מוחלט לטובתה של הבת, תוך בידודה של הבת מפני האפוט', היתעלמות מופגנת מקיומו ושלל מעשים ומחדלים בנגוד גמור ומוחלט לטובתה של הבת דנה, אני מתקשה למצוא נסיבות נוספות על אלה העושות את ההשבה ליותר בלתי צודקת.
...
מצאתי לנכון להרחיב בעניין וליתן פסק דין מנומק זה שכן אני סבור שלא יהיה ערך רב או בכלל לפסק דין שהיה מסתיים בהסכמה שרק תהווה יריית פתיחה להליכים נוספים ו/או להתכתשות נוספת בין האם לבין האפוט'.
אשר על כן ומכל המקובץ, אני מורה על דחיית התביעה.
תחת נסיבות אלה, אני סבור כי בשלה העת לעשות צו להוצאות, ולחייב את האם לשלם את הוצאות האפוט' בגין הליך זה בסך כולל של 2,500 ₪ וכן לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו