מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בית המשפט לא יפסוק סעד שהתובע לא ביקש

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ברוח העקרונות האמורים יש לבחון את טענת חוסני גנאים, לפיה הוא זכאי לתיקון הרישום מכוח סעיף 93 לפקודת ההסדר, הקובע כי "שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושג במירמה, או שזכות שהייתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על היתיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס, אם דרך ביטול הרישום או בדרך אחרת כפי שבית המשפט ראה לנכון; אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה, מבעל רשום, אחרי ההסדר". בהקשר זה נזכיר כי הודגש לא אחת בעיניין עילת התרמית המצוינת בסעיף הנ"ל 93 כי "על הטוען לתרמית, ובייחוד בהקשר של ביטול הליכי הסדר ופסק-דין הסדר בעקבותיהם, להעמיד תשתית עובדתית מפורטת וברורה במישור הטיעוני ולשאת בנטל הוכחה כבד במישור הראייתי". עוד נפסק כי "הנטל להוכחת טענה מעין זו עשוי להיות כבד יותר ממאזן ההסתברויות הרגיל הנהוג במשפטים אזרחיים..." ("עניין יאסין", פסקה 21, והאסמכתאות המפורטות שם).
כפי שנקבע "אכן הלכה ידועה היא שככלל לא יינתן סעד אשר לא התבקש בבית המשפט. אולם, הפסיקה עמדה על חריגים לכלל זה. בין השאר נקבע כי בהתקיים שלושה תנאים רשאי בית המשפט לפסוק סעד שלא נתבקש באופן מפורש: הסעד דרוש לשם הכרעה בשאלות המהותיות שבמחלוקת או לשם עשיית צדק; הסעד נובע ישירות מהסעד שהתבקש בכתב התביעה; כל העובדות הדרושות להענקתו של הסעד התבררו ובידי בית המשפט עומדות הראיות הדרושות לצורך מתן הסעד ללא צורך בהתדיינות נוספת..." (ע"א 483/16 חביבה יהודאי נ' חלמיש – חברה ממשלתית-עירונית לדיור שקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב בע"מ (3.10.17), פסקה 35) (להלן: "עניין יהודאי").
...
בכל מקרה, אינני מקבל את כלל טענות הנתבעים כנגד תוקפו של הסכם המוזארעה זאת נוכח מכלול הראיות המצביעות בבירור על כך שכלל הצדדים לרבות איברהים, תופיק ואחמד מוואסי ו/או מי מטעמם נהגו בפועל במשך קרוב ל-60 שנה!!! באופן המצביע בבירור על כך שהסכם המוזארעה נכנס לתוקפו ויושם בפועל על ידי הצדדים.
ואולם בשים לב לכך שייתכן כי אכן לא ניתן לעשות שימוש כלשהו בשטח שנותר, לא לצרכי בנייה ולא לצרכים אחרים כפי שנטען על ידי מג'ד אבו מוך, ובשים לב לכך שאכן שימוש בשטח האמור ייצור מטבע הדברים חיכוך קרוב ואינטנסיבי בין הבית שבנה מג'ד אבו מוך ובין השטח שיישאר בידי עבד אלרחים, אני סבור כי נדרש דיון נוסף שטרם נערך בשאלה האם לאור קביעותי בפסק הדין לעיל, יש ליתן אפשרות למג'ד אבו מוך לקבל לידיו גם את השטח שנותר כנגד פיצוי מתאים או שמא שטח זה יישאר בידי עבד אלרחים.
344.6 לפיכך ועל מנת שאוכל לתת פסק דין משלים אך ורק בסוגיית הפיצוי המגיע בגין השטח שכבר נלקח מעבד אלרחים, ובשאלת השטח שנותר ללא בנייה במגרש במחלוקת אני קובע דיון נוסף בתיק אך ורק בין מג'ד אבו מוך ועבד אלרחים ליום 20.12.2022 בשעה 11:00.
עם זאת ובכל מקרה, בשים לב לאחריותו של מוניר למצב הדברים שנוצר בתיק זה ובשים לב למצגי השווא וטענותיו השונות שנדחו במלואן על ידי אני מחייב את מוניר בכל מקרה לשלם הוצאות משפט כולל שכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ לעבד אלרחים וסך של 12,000 ₪ למג'ד אבו מוך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד התייחסה התובעת לזהות המותב שניהל את הדיונים (כב' השופט עודד מאור בכובעו כרשם), וזאת בצורה ממוקדת לדיון בנושא הסעד הזמני בלבד, ולא בנושאים הנידונים בדרך כלל בקדם משפט – שנערך בפני מותב זה. התובעת הוסיפה וטענה כי תקנה 49(ט) לתקנות סד"א החדשות, הקובעת כי "מועד שנקבע לדיון בבקשה לא ייחשב כמועד ישיבת קדם-משפט לעניין תקנות אלה, זולת אם בית המשפט הורה אחרת", תומכת בעמדתה.
התובעת הוסיפה וטענה כי לכל הפחות קיימת מחלוקת פוסקים בשאלה זו, כשבית המשפט העליון טרם הכריע בה. טענות המדינה לטענת המדינה בהתאם לתקנות האגרות ולפסיקת בית המשפט העליון בעיניין ביו אינג'נירינג, לצורך אגרה ישנם שלושה סוגי דיונים – "דיון", "קדם משפט" ו"ישיבת תיזכורת".
הקף הטענות: בית המשפט לא דן בבקשה בפריזמה מצומצמת ונקודתית (כגון ומבלי לקבוע מסמרות, אילו היה מתבקש ביטול עיקול על ידי צד ג'), אלא דן באופן לכאורי בהקף נרחב של טענות התביעה ובסעדים המבוקשים במסגרתה.
...
ברם, מעת שתקנות האגרות קובעות שלושה סוגי דיונים וכן נקבע תנאי מפורש בעניין כמות ישיבות קדם המשפט המקסימלית על מנת לזכות בהחזר אגרה, אין מנוס במקרים המתאימים מלהיכנס לעובי הקורה ולבחון את מהות הדיונים שהתקיימו.
הוזכר כי אחת מתכליות אגרת בית המשפט היא למנוע הליכים מיותרים – בין אם מדובר בתובע שמגיש תביעה בסכום גבוה ללא הצדקה, ובין אם מדובר בנתבע שאינו נעתר לדרישה מוצדקת של תובע ומאלץ אותו להגיש תביעה.
סוף דבר הבקשה להחזר אגרה נדחית.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי לא ניתן לפסוק לתובעים סעד שאותו לא ביקשו.
בהמרצת הפתיחה שבה ביקשו התובעים שביהמ"ש יצהיר כי המסמך אינו פסק בוררות ולחילופין יבטלו, הגיעו הצדדים להסכמה שקבלה תוקף של פסק דין ונקבע: "לאחר שמיעת טיעוני הצדדים הציע בית המשפט כי מבקשי הביטול ישלימו עם מיקום הדירות כפי שנקבעו ב"נספח ב': דירות בעלי הזכויות", לרבות מיקום דירת יוהן ביסרור; הבורר החדש ידון, בנוסף לסוגית החניות, וגם בטענת מבקשת הביטול בכל הנוגע לזכיית מר ערוסי עזרא בדירת הגג".
...
אינני מקבלת את טענות ערוסי ביחס לקביעותו של הבורר בדבר העיכובים במסירת הדירה.
סופו של דבר שראיתי לנכון לדחות את הבקשה למעט לעניין המחסן כמפורט בסעיף 76 לעיל.
המבקשים ישלמו הוצאות המשיבים בסך 20,000 ₪ תוך 30 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט יבהיר כי אמנם לכתחילה ראוי כי בתביעה נגררת המותב הדן בתיק הוא המותב שדן בתיק הפלילי, אלא שע"פ הפסיקה (ת.א (מחוזי י-ם) 19833-09-15 פלוני נ' אחמד מונה [פורסם בנבו] (09.12.18)) אין מניעה בהעברת התיק לשופט אחר ככל שנידרש מטעמי בית המשפט, כפי שנעשה בהליך הזה.
הנתבע יכול היה לזמן לעדות את הסנגור/ית מההליך הפלילי ולא עשה כן, יכול היה להגיש את אמרתו במישטרה כראיה לכך שזו הייתה טענתו לכתחילה, יכול היה להגיש את אמרתה בת הדודה במישטרה בעיניין הארוע או להעידה בהליך זה ולא עשה כן, יכול היה לשלב טענה זו בטיעוניו לעונש שחלקם נשמעו מפיו ממש – ולא עשה כן, יכול היה להגיש בקשה בהליך הפלילי לביטול הכרעת הדין ולחזרה מהודאה ולא עשה כן. כך נותר בית המשפט עם טענה בעלמא כנגד הודאה מפורשת בפני בית משפט.
הנתבע אף לא יכול היה לומר בבטחון לבית המשפט כי לא קיבל הסבר הנוגע למשמעות האזרחית הראייתית של הודאתו בעובדות כתב האישום, כל שיכול היה להגיד הוא בתשובה לשאלה ישירה של בית המשפט [פרוטוקול עמוד 11 שורות 15-17) היה שאינו זוכר בכלל ואח"כ שאינו זוכר שקבל הסבר.
ניזקי התובע : אובדן כושר הישתכרות: התובע לא ביקש פיצוי בגין ראש נזק זה, לעבר (עמ' 15 לפרוטוקול, שורה 1-2) ולעתיד.
ע"פ הפסיקה, פיצויים בעד נזק מיוחד ניתנים בהתאם לראיות בלבד, ועל כן אין לפסוק לתובע פיצויים בראש נזק זה – לא כל שכן כאשר התובע עצמו מסר בעדותו כי קופת חולים נשאה בהוצאותיו הרפואיות.
תוצאות ההליך לרבות שווי הסעד שנפסק והיחס בינו לבין הסכום הנתבע - לעניין זה יאמר, כי הסכום שנתבע מאת הנתבע הוא 130,000 ₪ ורק מקצתו נפסק.
...
התנהלות בעלי הדין לרבות הארכת ההליך שלא לצורך – לעניין זה מצא בית המשפט, כי הצדדים לא האריכו את ההליך שלא לצורך.
הבטחת זכות הגישה לערכאות - לעניין זה מצא בית המשפט כי אין בסכום ההוצאות הנפסק כדי להרתיע תובעים בפוטנציה מלהיזקק לערכאות שיפוטיות או כדי להרתיע נתבעים בפוטנציה מלהתגונן.
בית המשפט מצא, כי לעניין הליך זה,  אין מקום לחרוג מהתעריף המינימלי המומלץ באופן שסכום ההוצאות אשר יפסק לנתבע יעמוד על האמור בכללי לשכת עורכי הדין לעניין התעריף המינימלי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"ההלכה הנוהגת עימנו היא כי, ככלל, לא יעניק בית המשפט לתובע סעד שלא נתבקש בכתב התביעה. עוד נפסק כי במקרים שבהם עולה מן הנסיבות שנתבררו במשפט הצורך להעניק לתובע סעד שלא נתבקש, הדרך להתגבר על העידר עתירה לאותו הסעד היא באמצעות בקשה לתיקון התובענה" (ע"א  9137/07 אוסיפובה נ' קלישטיין, פס' 5 (נבו, 30.12.2008; להלן: "עניין אוסיפובה").
ראשית, לא מיתקיים התנאי הראשון, שכן התובע לא הוכיח שפסיקת סעד של השבת המניות בעין חלף השבת שווי המניות במועד הגשת התביעה תביא לתוצאה בלתי צודקת, ודי בכך כדי שלא לפסוק לתובע סעד זה שלא התבקש.
...
אני גם סבור כי עוולת התרמית אינה מתאימה למקרה דנן, שכן הגעתי למסקנה שהצדדים חתמו על הסכם למראית עין והיתה ביניהם הסכמה נסתרת, שהנתבע הפר בסופו של יום, אבל לא הוכח שמלכתחילה לא היה בכוונת הנתבע לקיים את ההתחייבות הנסתרת בדבר זכאותו של התובע לקבלת המניות.
בדומה, משעה שקבעתי שהתובע זכאי לקבלת מחצית מניות חברת יוניבו שבידי הנתבע שהוחזקו בנאמנות עבורו בשל בטלות הסכם 2018, אין לטעמי צורך להכריע בטענה שהתובע זכאי לקבלת המניות מכח עוולת הגזל או מכח חוק עשיית עושר (וכאמור בפרק ח.2 לעיל, יש לדחות את תביעתו של התובע לקבלת שווי המניות במועד הגשת התביעה, שעלתה לראשונה בסיכומיו, מאחר שסעד זה לא נתבע בכתב התביעה, וזאת ללא תלות בעילת התביעה).
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבל בעיקרה ואני מורה כדלקמן: ניתן בזה צו הצהרתי לפיו התובע זכאי למחצית מהמניות שהוקצו לנתבע בחברת יוניבו במועד המיזוג עם חברת מדיסין (להלן: "מניות התובע") ולפיו הנתבע מחזיק את מניות התובע האמורות בחברת יוניבו בנאמנות עבור התובע; ניתן בזה צו עשה המורה לנתבע לנקוט בכל הפעולות הדרושות לצורך העברת מניות התובע על שם התובע או על שם צד שלישי בהתאם להוראות התובע, והכל בכפוף לאישור היק"ר, וזאת בתוך 14 ימים ממועד העברת אישור היק"ר לנתבע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו