בית המשפט המחוזי בחיפה קובע את שכר הטרחה של נאמן לביצוע הסדר נושים

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 35945-12-17 מזור ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' פר"ק 36224-12-17 מזור ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' פר"ק 36171-12-17 מזור ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' פר"ק 36098-12-17 מזור ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' פר"ק 36026-12-17 מזור ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' פר"ק 35964-12-17 מזור ואח' נ' מעונות רמת טבעון (1998) בע"מ ואח' פר"ק 35956-12-17 מזור ואח' נ' רמת טבעון - נוף ים בע"מ ואח' פר"ק 17218-09-17 רמת טבעון מעונות הורים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרישמי מחוז חיפה והצפון ואח' בפני כב' השופטת בטינה טאובר בעיניין: פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 להלן: "הפקודה" ובעניין: 1. רמת טבעון-מעונות הורים בע"מ, ח.פ. 510608664 2. רמת טבעון אחזקות בע"מ, ח.פ. 513654789 3. מעונות רמת טבעון (1998) בע"מ, ח.פ. 5126487000 4. רמת טבעון-נוף הקריה בע"מ, ח.פ. 513382689 5. רמת טבעון-נוף ים בע"מ, ח.פ. 513437335 6. רמת טבעון-נוף עכו בע"מ, ח.פ. 514185644 7. רמת טבעון-נוף צפת בע"מ, ח.פ. 514305994 ובעניין: עו"ד ליאור מזור ורו"ח אשר אנגלמן להלן "המפרקים זמניים" ובעניין: כונס הנכסים הרישמי מחוז חיפה והצפון להלן: "הכנ"ר" החלטה

ראשית ולמען שלמות התמונה אציין כי מפסיקה עקבית ומן ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בע"א 4486/14 עו"ד עופר שפירא כונס נכסים נ' עו"ד אמיר ברטוב ויעקב אמסטר בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ (24/06/15) עולה כי לצד פסיקה לפי כל אחד משני מסלולי השכר הקבועים בסעיף 8 מוסמך בית משפט להחיל את תקנה 13 לתקנות, ולפי הנסיבות המתאימות להפחית את השכר או להגדילו על מנת להגיע לתוצאה סבירה והגיונית בכל הקשור לשכר שייפסק לבעל התפקיד.

המסקנה מכל האמור הנה כי אין מניעה מלעשות שימוש בתקנה 13 לתקנות השכר מקום שבו נפסק שכר חלוקה לפי תקנה 8א לתקנות השכר וכי תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד כאמור ייפסק במקרים המתאים ככל שעונה על הנידרש בתקנה שלשונה: "פעולות שחורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים שבהם נקבע לו שכר... בהיתחשב בתועלת שהן הביאו לנושים". מעיון בתגובת הכנ"ר עולה כי הכנ"ר אינו חולק על זכאותם של הנאמנים בנסיבותיו של תיק זה לתשלום תוספת מאמץ מיוחד שתחושב באחוזים מעבר לשכר הבסיס שנתבקש על ידי הנאמנים, אלא שהכנ"ר שואב את מסקנתו בדבר שיעור התוספת לו זכאים הנאמנים מנוהל הכונס הרישמי והממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בעיניין שכר טירחת בעלי תפקיד מיום 07/10/19 אותו מבקש הכנ"ר להטמיע, והקובע בסעיף 22, חלק ג' כדלקמן: "כאשר חישוב שכר חלוקה מדויק (בהתאם למחשבון השכר הרלוואנטי) מביא לתוצאה על פיה זכאי הנאמן לפסיקת שכר חלוקה ברף העליון של אותה מדרגת שכר חלוקה , ובחינת פעולות הנאמן מביאה למסקנה כי יש מקום לשלום תוספת מאמץ מיוחד, הרי שזה ישולם בשיעור של עד 10% מהשכר המחושב לפי מחשבון השכר". סבורני כי המקור להסמכתו של בית משפט לפסוק תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד מעבר לשכר הבסיס הנה תקנה 13 לתקנות השכר אשר מעגנת הסדר חוקי לפיו רשאי בית משפט לחרוג לצורך התאמת התחשיב שבתקנות השכר לנסיבות המקרה הקונקרטי ומניעת תוצאה לא צודקת בה לא תהיה הלימה בין הקף הפעולות החריגות שביצע בעל התפקיד כמתואר בסעיף 13 לתקנות השכר והצלחת ההליך מבחינת הנושים ובין השכר המשולם לבעל התפקיד.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים סבורני כי שיעור מאמץ מיוחד שיעמוד על 38% הינו שיעור ההולם את המגיע והינו הוגן וצודק בנסיבות העניין.

ואולם, מע"מ לא העלה דרישה זו בזמן אמת, לא התקבלה עמדת הנושים בדין רגיל בסוגיה זו לא בזמן אמת ואף לא עתה, ודומה כי על רקע חשיבות כיבודם המלא של הסדרי נושים, חשיבות עליה עמדה באת כוח הכנ"ר בדיון שהתקיים ביום 05/01/20 כי לא ניתן להיעתר לבקשת מע"מ. באותה מידה אינני סבורה כי ניתן ליתן יד לבקשה לשלול את החלת הוראת תקנה 13 לתקנות השכר ככתבה וכלשונה ולשלול מן הנאמנים את תוספת השכר בגין מאמץ מיוחד המגיע להם, כאשר בידי מע"מ לא עלה להצביע על מקור חוקי לכך (כדברי נציג מע"מ בדיון שהתקיים ביום 05/01/20), ולו על מנת שהיתרה האמורה שתיחסך משכר טרחת הנאמנים תחולק כדיבידנד נוסף למע"מ ולנושים בדין קדימה, בנוסף לדיבידנד המגיע למע"מ בקבוצת נשייה זו על פי הוראות ההסדר, ואשר למעשה כבר חולק.

סוף דבר הנני מאשרת לנאמנים שכר חלוקה לפי הוראות סעיף 8א(א)(1) לתקנות השכר כמאושר גם בתגובת הכנ"ר וכן תוספת מאמץ מיוחד לפי תקנה 13 לתקנות השכר בשיעור של 38% בתוספת מע"מ כחוק על שני רכיבים אלה.

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 31916-03-17 רגב נ' פרונט טופ יזמות בע"מ ואח' בפני כב' השופטת בטינה טאובר בעיניין: פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 להלן: "הפקודה" ובעניין: פרונט טופ יזמות בע"מ (בפרוק), ח.פ. 514515899 להלן: "החברה" ובעניין: עו"ד ליאור מזור להלן: "הנאמן" ובעניין: יגאל צור שדי ו-8 אח' להלן: "הנושים המממנים" ובעניין: רנית פרי לוי להלן: "הגב' פרי לוי" ובעניין: עו"ד עמי בן ששון להלן: "הנושה המובטח" ובעניין: יוסף איל ימין להלן: "מר ימין" ובעניין: עו"ד עמיר לבונטין להלן: "כונס הנכסים" ובעניין: כונס הנכסים הרישמי להלן: "הכנ"ר" החלטה

בין היתר נטען על ידי גב' פרי לוי כי לא בוצע דבר במסגרת ההסדר להיטיב זכויות הנושים כגון נקיטה בהליכים כנגד בעלי החברה והקבלנים שלהם שולמו כספי הפרויקט; הנאמן הכשיר "פעולות פליליות" שבוצעו על ידי הנושה המובטח שכללו רישום שעבודים לטובתו, לטובת אמו ולטובת מר משה ויסמן (להלן: "מר ויסמן"), פעולות שהביאו להסתבכותם הכלכלית של הנושים ולהעשרתו על פני הנושים המממנים; אין מקום לכבד את הוראות ההסדר בכל הנוגע לנושה המובטח, הגב' דיזי ששון, מר ויסמן; אין מקום לאשר את דרישת שכר הטירחה של הנאמן ושכר השגחת הכנ"ר. מר ימין מיקד טעונו בטענה כי לא זומן ולא נכח באספת הנושים בה אושר ההסדר, לא היה בסוד העניינים כלל, נודע לו על ההליך אך לאחרונה ובנגוד לנטען לא היה מיוצג בהליך על ידי עו"ד קומבליס.

כך גם לא ניתן לקבל את טענותיהם של הנושים המממנים ביחס לאופן שבו יש לקבוע את הקף ושיעור הדיבידנד שישולם להם בערכי נטו, על דרך של הרחבת מקורות ההסדר שיחול עליהם או על דרך של קיצוץ ההוצאות שיש לנכות מהדיבידנד ברוטו ואשר מצאו את ביטוין גם במסגרת הוראות ההסדר שאושר על ידי כלל הנושים המממנים וקיבל גם את אישור בית המשפט.

עם זאת יובהר והדבר הובא בחשבון בתחשיביו של הנאמן כי מהוצאות ההליך מוחרגות בהתאם להוראת סעיף 10(ג) להסדר ההוצאות שהוצאו לצורך ניהול ההליך שנוהל בקשר עם חלקה 220 בת"א (שלום חיפה) 54400-01-18 ואשר כוללים ערובה בסך של 80,000 ₪, שכר טירחה ששולם למגשר בסך של 7,898 ₪ ואגרת בית משפט בסך של 20,525 ₪ בסך כולל של 108,423 – סכומים בהם לא חויבו הנושים המממנים על פי תחשיבי הנאמן.

...

אשר לטענת הנושה המובטח עו"ד בן ששון לפיה יש לאפשר לו הגשת תביעת השבה כנגד מר ימין ויורשיו של המנוח שניידר ז"ל בגין חוב היטלי ארנונה בסך של 79,072 מקובלת עלי עמדת הנאמן כי ככל שתגובש הסכמה בין הנושה המובטח והנושים המממנים ניתן יהיה להמחות לנושה המובטח בכפוף לאמור בתגובת הנאמן את זכות התביעה של החברה כנגד מר ימין ויורשי המנוח שניידר ז"ל להשבה של חלקם היחסי בתשלום ששולם לעירייה וזאת בין כלפי הנושים המממנים ובין כלפי הנושה המובטח.

בהקשר זה מקובלת עלי גם עמדת הנאמן כי אין יסוד לדרישתו של הנושה המובטח כי הסך בגין חובות עבר בסך של 44,270 ₪ יופחת מן הדיבידנד המשולם לנושים המממנים.

סוף דבר הנני נעתרת לבקשת הנאמן לחלוקת דיבידנד במתכונתה למעט תיקון נוסח הצו שצורף לבקשה כך שזה יכלול הוראה לפיה האמור בצו אין בו כדי לפגוע בזכויות הנושים המממנים כלפי צדדים שלישיים שאינם החברה בהסדר, קופת ההסדר והנאמן, ותוך תיקון יתרת הסכום הקבוע בסעיף 7(ט) לבקשה לשם חלוקה לנושים המממנים והבלתי מובטחים בהתאם לאמור בסעיף 36 להחלטה.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 24069-07-15 ברקו נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט איל באומגרט המבקש ערן בר-רבי, עו"ד (הנאמן) המשיבים 1. כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון 2. חוות השמפיניון בע"מ (הנושה) 3.רינה ברקו (החייבת) החלטה

לטענתו, הוא פעל בהתאם למצופה בתיקים מסוג זה. בקשת המבקשת היא בקשה קנטרנית, הוגשה בהיעדר תום לב, כאשר "המבקשת רצתה למעשה בקיום ההסדר שנקבע בהסכמתה מחד גיסא, וזאת מבלי לשלם את שכר הטירחה הראוי, מאידך גיסא, ולכן אין לתת יד". הנאמן אף דוחה את מחאת המבקשת לעניין הפרוצידורה הנהוגה על ידי הכנ"ר במסגרתה הכספים הצבורים בקופת הכנוס מושקעים בשוק ההון, שכן הדבר נעשה בהתאם לסעיף 10 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח – 1978 וכן מכוח תקנה 124 א לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה – 1985.

(א1) ביצע בעל תפקיד פעולות החורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים השגרתיים שבעדם נקבע לו שכר, רשאי בית המשפט - אם הגיש לו הכונס הרישמי בקשה לכך - לקבוע לבעל התפקיד שכר מיוחד בעד הפעולות האמורות, בהיתחשב בתועלת שהן הביאו לנושים ולמעונינים האחרים בפרוק.

בהתאם ללשון תקנה 8א(א) לתקנות עולה, כי כל בעל תפקיד (כהגדרתו בתקנה 1) אשר בוחר לעשות כן, רשאי לפנות לבית המשפט לאחר שסיים את תפקידו ולבקש כי שכרו ייפסק בהתאם לתקנה 8א(א), קרי, שכר חלוקה, וזאת חלף חישוב השכר על פי תקנות 7 ו-8, שכר ניהול ושכר מימוש "בעל תפקיד, אשר לא ביקש שכר טירחה כאמור בתקנות 7 ו-8, רשאי לבקש שכר טירחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל...". למעשה, אפשרו לבעל התפקיד לעתור לקביעת שכרו בדרך חלופית, במטרה "לעודד בעלי תפקיד להביא לחלוקה בשיעור גבוה לכל סוגי הנושים" (עניין פלדמן).

בעיניין לנידר נקבע, כי "ככלל, הבחירה במסלול שכר כזה או אחר הקבוע בתקנות מסורה לבעל התפקיד, ומטבע הדברים יש להניח כי בעל התפקיד יבקש – ובכך אין על פניו כל פסול – ששכר טירחתו ייפסק בהתאם למסלול שמעניק לו בנסיבות העניין את השכר הגבוה ביותר. עם זאת, מובן כי ההחלטה בדבר מסלול שכר הטירחה המתאים לנסיבות העניין מסורה בסופו של דבר לבית המשפט, ועל בית המשפט לבחון האם המסלול שבעל התפקיד מבקש לפסוע בו בבקשתו הנו המסלול המתאים לנסיבות המקרה הקונקרטי והאם שכר הטירחה המבוקש הנו הוגן וצודק בנסיבות העניין". עוד נקבע בעיניין לנידר- כי "כאשר מדובר בבקשת שכר טירחה לפי מסלול "שכר מימוש" או מסלול "שכר הניהול", על בית המשפט לבחון האם מסלול השכר המבוקש על ידי בעל התפקיד תואם את אופי פעילותו במקרה הקונקרטי.

אין מקום במקרה דנן לקבוע, כי שכר טירחתו של הנאמן יהיה על פי שכר חלוקה, כקבוע בסעיף 8א(א) לתקנות- היינו – כאשר בעל תפקיד לא ביקש שכר ניהול או שכר מימוש, הוא רשאי לבקש שכר חלוקה.

...

ברע"א 8449/14 יוסף רוטמן נ' עו"ד ליאור מזור מנהל מיוחד (פורסם במאגרים) נקבע, כי "לפי לשונן המקיפה של הוראות התקנות, קשה להעלות מצב של תקבולים שיחושבו לפי מסלול זה, אשר לא יהוו תקבולי הכנסה וגם לא תקבולי מימוש". נוכח האמור לעיל, התוצאה היא כי המקרה הנדון עולה כדי הגדרה של תקבולי מימוש, אשר מהווים תשלומים עתיים של החייבת לצורך ביצוע ההסדר והשלמתו.

דין טענות הנושה, כי התשלומים העיתיים ששילמה החייבת, אינם באים בגדרה של תקנה 8(א) לתקנות, להידחות.

נוכח כל האמור לעיל, בקשת הנושה נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 14171-06-19 פולידום טכנולוגיות בע"מ ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח' בפני כב' השופטת בטינה טאובר בעיניין: פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 להלן: "הפקודה" ובעניין: פולידום טכנולוגיות בע"מ (בפרוק), ח.פ. 512368325 להלן: "החברה" ובעניין: עו"ד ענבל בית הלחמי-ריבן להלן: "הנאמנת" ובעניין: 1. יורם מרליס 2. חגית מרליס להלן: "בעלי המניות" ובעניין: כונס הנכסים הרישמי להלן: "הכנ"ר" החלטה

ביום 31/12/19 הגישה עו"ד ענבל בית הלחמי-ריבן (להלן: "הנאמנת") עידכון ביחס לתוצאות ההפעלה של חברת פולידום טכנולוגיות בע"מ (בפרוק) (להלן: "החברה") וכן בקשה לקביעת שכר טירחתה.

במסגרת תגובה זו הועלו על ידי בעלי המניות טענות שונות, לרבות כי טרם חלף המועד להגשת תגובתם, כי היה על בית משפט לידון תחילה בבקשות בעלי המניות: בקשה להחזר הוצאות ההליך לגב' פולינה מרליס אימו של בעל המניות, ובקשה לתשלום שכר בעלי המניות בתקופת ההפעלה, שכן מדובר בהוצאות הקודמות במהותן לתשלום שכר טירחת הנאמנת.

בכל הנוגע לבקשת בעלי המניות לפסיקת שכרם במהלך תקופת ההפעלה, לא ברור כלל היסוד לבקשה זו. במסגרת הצעת ההסדר שהעמידו בעלי המניות לנושים ויתרו בעלי המניות במפורש על שכרם במסגרת ההליך.

לא רק שבעלי המניות לא הצביעו בתגובותיהם כי היתנו את ביצוע ההפקדה בסיווגה הנטען היום, הרי שבעלי המניות גם לא הצביעו על החלטה כלשהיא שעגנה את התשלום בסווג האמור.

עצם העובדה שנושי החברה לרבות נושים מובטחים הסכימו כי הכספים שהופקדו על ידי הגב' פולינה מרליס יזכו למעמד של הוצאות הליך, אין בה כדי ללמד על הסכמה כלשהיא למתן קדימות כלשהיא לסכומים אלה לעומת הוצאות ההליך האחרות שהחוק קבע את מעמדן מפורשות.

כך גם אינני סבורה כי יש לקבל את טענת בעלי המניות כי הדיון בשכרה של הנאמנת יהיה תלוי בהחזר הוצאות ההליך שהופקדו על ידי הגב' פולינה מרליס, שכן שכר טירחת בעלת התפקיד קודם להחזר הוצאות שהעמיד בעל מניות כדי לאפשר את קיומו של ההליך תחת הנחת המוצא כי תהיה לו תועלת אישית מכך.

עוד ובנוסף יצוין כי בתקנה 13 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981, נקבעה אפשרות להעניק תוספת שכר מקום שחישוב שכר על פי הוראות התקנות יביא לתוצאה מעוותת ובלתי פרופורציונאלית ביחס להקף הפעולות האינטנסיביות והיום יומיות שהושקעו על ידי בעל התפקיד, ובלשונו של בית המשפט בת"א 2022/03 פרק (ת"א) 2022/03 ז.מ. מותגי אופנה בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (20/01/16): "בהילכות פסוקות של בית המשפט העליון שדנו בסוגיה נקבע שמטרת תקנה 13(א) לתקנות השכר היא לאפשר לבית המשפט להעניק במקרה המתאים תוספת שכר לבעל התפקיד או להפחית את השכר שהוא זכאי לו לפי אחת מהחלופות שקבועות בתקנות. לעניין זה אפנה לדברי בית המשפט העליון בע"א 6166/07 צחי פלדמן, עו"ד בתפקידו ככונס נכסים על זכויות צמרות נ' א.י.ע. יובלים להשקעות בע"מ [פורסם בנבו] (10.01.2010) (להלן: "הילכת פלדמן"): 'אכן תקנה 13(א) לתקנות מאפשרת לבית המשפט למעשה 'לעשות צדק' מקום שבו הוא סבור כי הנוסחה האריתמטית שבתקנות 8 ו-8א מביאה לתוצאה מעוותת או בלתי צודקת'.

...

לאחר שעיינתי בהשגותיהם של בעלי המניות ביחס להוצאות ההליך, אציין כי לא ראיתי בהם ממש, לא כל שכן לאחר ההתייחסות המפורטת שנתנה על ידי הנאמנת גם בתגובתה זו, ולאור גם עמדת הכנ"ר. עם זאת ולנוכח התרעומת הרבה שהעלו בעלי המניות לגבי רכיב העסקתו של רו"ח אנגלמן למשך 3 חודשים, אציין כי שכרו של רו"ח אנגלמן אושר על ידי הכנ"ר, העסקתו ועלות העסקתו היו ידועים לבעלי המניות משחר ההליך, לנוכח מעורבותה העזה של בעלת המניות ובאי כוחה בהליך, וניתן למצוא דופי בעובדה שהשגותיהם של בעלי המניות מועלות דווקא בשלב זה של ההליך.

לנוכח כל האמור הנני שבה ומאשרת את שכרה של הנאמנת לרבות תוספת מאמץ מיוחד ושכר השגחת כנ"ר על פי הוראות התקנות.

כן הנני דוחה את תביעת השכר של בעלי המניות בתקופת ההקפאה, ודוחה את טענת בעלי המניות באשר לקדימות הסכומים שהועמדו על ידי הגב' פולינה מרליס לטובת הפעלת החברה בתקופת ההקפאה על שכרה של בעלת התפקיד.

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 63502-12-19 אלמקייס נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: בקשה מס' 28 בפני כבוד השופט אפרים צ'יזיק מבקשת ליאת בראשי (נושה 2) ע"י ב"כ עוה"ד שרית ישר משיבים 1. מאיר אלמקייס (היחיד) , ת"ז 058659368 ע"י ב"כ עוה"ד איתי כרמון 2. שרון מצליח אלמקייס (נושה 1) , ת"ז 027818251 ע"י ב"כ עוה"ד חיים סודקביץ' 3. עו"ד איהאב סבאח (נאמן) 4. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון, משרדי ממשלה 570001773 החלטה

עוה"ד איהאב סבאח מחיפה מונה על ידי הממונה לשמש כנאמן בתיק זה. בתאריך 19.7.2020 נקבע על ידי הממונה כי גובה צו התשלומים יועמד על סך 3000 ₪ לחודש החל מחודש יולי 2020, אולם במהלך הדיון אשר היתקיים בבית המשפט התברר שלא בוצע כל תשלום מטעם היחיד, וכי גם לא הוגשה על ידו בקשה להפחתת גובה התשלום החודשי (ראה :סעיף 4א' להחלטת בית המשפט מיום 26.5.2022).

בתאריך 27.8.2023 קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ישראלה קראי-גירון) בהחלטתו כי נוסחה הסופי של פסיקתא, אשר משקפת את הצעת הפשרה אשר הועלתה על ידו לסיום ההליך ואשר עיקרה הפקדת סך של 71,000 ₪ בקופת הנשייה לטובת הנושה 2 בצרוף הוצאות ההליך ושכר טירחת הנאמן, תבחן על ידו רק לאחר שיועברו לעיונו עמדתם של כלל נושי היחיד בנוגע להסדר המוצע.

במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק (רשומות - הצעות חוק הממשלה מספר 1027 מיום 2.3.2016 בעמוד 710-711) מצוין בהתייחס לסעיף 216 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי כי הליכי חידלות פרעון של יחיד כוללים את נכסי קופת הנשייה בכל נכס של היחיד במועד מתן הצוו לפתיחת הליכים, ואף בנוגע לכל נכס שיוקנה ליחיד עד למתן הצוו לשקום כלכלי, וכן גם כל נכס אחר אשר נכלל במסגרת נכסי קופת הנשייה לפי הוראות אותו צו. אשר לשכר טירחת הנאמן במקרה נשוא עניינו עולה כי בית המשפט המחוזי אמור לאשר במסגרת הפסיקתא הסופית את שכר טירחתו של הנאמן בהתאם להוראות סעיף 8(א)לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א- 1981, אשר חלה במקרה זה בהתאם להוראת סעיף 378 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי ואשר מטרתה לפסוק שכר ראוי לנאמן עבור פועלו בהליכי חידלות פרעון (ראה : ע"א 1468/22 ‏אורלי הרן נ' עו"ד ישראל בכר בתפקידו כנאמן על נכסי המערערת מיום 13.6.22) , ומכאן שאין מקום להדרש לסוגייה זו במסגרת הליך זה. יחד עם זאת, ראוי לשוב על עמדתי אשר הובעה בהחלטתי הקודמת בהקשר זה, כי ראוי לשקול פסיקת שכר הנאמן על בסיס מלוא התקבולים לנושים, בין אם הועברו "דרך" קופת הנשייה ובין אם לאו, וזאת על מנת למנוע את התוצאה הלא-רצויה של נושים המגיעים להסכמות "מחוץ להליך" (מבלי לגרוע מהייחודיות של דמי מזונות ומעמדים).

...

סוף דבר : בקשתה של הגב' בראשי מיום 14.2.2023 מתקבלת.