על פי עובדות כתב האישום, במהלך שנת 2020 או סמוך לכך בנו הנאשמים תוספת של שתי קומות מעל מבנה קיים ללא היתר, בשטח כולל של 90 מ"ר, ברחוב אל סהל אל אח'דר, שכונת ראס אל עמוד בירושלים, קואורדינטות 223519/630440 (להלן: "הבינוי"), הכל כמסומן בתרשים שצורף לכתב האישום.
הנאשם 2, נשוי, עובד בערייה במחלקת תברואה ויש לו חובות שבגינם פנה לעורך דין ונפתח הליך פש"ר.
הנאשמים טענו כי קנס גבוה יקשה עליהם לקדם תוכנית תב"ע ולהכשיר את הבינוי.
עם זאת, בניה ללא היתר לא עברה הליך תיכנוני, אשר אחת מתכליותיו היא לוודא כי הבניה אינה מסוכנת.
מדיניות העונש הנוהגת
כאמור, במקרה שלפנינו טענה המאשימה כי מיתחם העונש ההולם הנו בין 1,000 לבין 1,400 ₪ למ"ר, אך יחד עם זאת נטען כי בנסיבות העבירה הספציפית, יש להעמיד את הקנס על סך 1,200 ₪ למ"ר. לתמיכה בטענותיה הפניתה המאשימה לשתי אסמכתות:
תו"ב (י-ם) 48668-07-22 מדינת ישראל נ' עליאן (9.11.2022) – שם דובר בבניית תוספת בנייה בשטח של 40 מ"ר ואושר הסדר טיעון לפיו הנאשם ישלם קנס של 40,000 ₪, ניתן צו הריסה שביצועו ידחה ב-8 חודשים וכן ניתנה התחייבות בגובה הקנס.
תו"ב (י-ם) 27894-05-20 מדינת ישראל נ' שלבי (7.3.2022) (להלן: "עניין שלבי") – בנייה ללא היתר בשטח של 75 מ"ר. בית המשפט ציין כי תיקון 116 לחוק התיכנון והבניה מבטא החמרה מסוימת של מדיניות הענישה, אולם החמרה זו צריך שתהא מדודה והדרגתית.
נקבע מיתחם הענישה ההולם צריך להיות בין 300 ₪ לבין 1,100 ₪ למטר בנייה, תוך שבית המשפט קובע כי כאשר קיימות נסיבות אישיות חריגות ניתן לחרוג כלפי מטה לקולא ולהשית קנסות בשיעור שהוא אף נמוך יותר ותוך שקנסות בסכומים העולים על 1,000 ₪ למטר בנייה, יהיו שמורים למקרים חריגים בחמורתם ואשר לא מתקיימות בהן נסיבות כלשהן לקולא.
...
מתחם העונש ההולם
מתחם העונש אשר לגביו טענה המאשימה (1,400-1,000 ₪ למ"ר) נראה לי גבוה ואינו משקף את הפסיקה הנוהגת בימים אלה.
התוצאה
לאור כל האמור אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
כל נאשם ישלם קנס כספי בסך 38,000 ₪, אשר ישולם ב-60 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל ביום 28.2.2024 ובכל 28 לחודש שלאחר מכן.