טענות הצדדים
בבקשה נטען, בעקרי הדברים, כי המשיב חייב למבקשת סכום של 757,088 ₪, נכון ליום 9.12.2019, בהתאם ליתרת חובו בתיק הוצאה לפועל שמספרו 518311-04-17; תיק ההוצאה לפועל ניפתח על מנת לאכוף את גבייתו של פסק דין חלוט, שניתן ביום 7.12.2011, כנגד המשיב בבית הדין הרבני האיזורי באשקלון (תיק מספר 65181/3); למשיב הומצאה אזהרה מטעם לישכת הוצאה לפועל ביום 28.5.2017 לתשלום החוב עד ליום 28.6.2017, אלא שהחוב לא נפרע, ומשכך עומדת למבקשת החזקה לגבי היותו של המשיב במצב של חידלות פרעון לפי סעיף 110 (א)(2) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"); כנגד המשיב ננקטו הליכי גבייה שונים כגון, עיקולים אצל צד ג', הטלת הגבלות שונות על המשיב ועיקול זכויותיו בנכס מקרקעין; חרף הליכי הגבייה החוב טרם נפרע.
המשיב טען בתגובתו, בעקרי הדברים, שהבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ולפיכך אין להעתר לה; הבקשה הנדונה הוגשה למרות שקיימים הליכים אחרים בדרגת חומרה פחותה לצורך גביית החוב; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר מספר שנים לאחר מתן פסק הדין, הבקשה הוגשה מטעמים זרים; המניע האמיתי להגשת הבקשה הנו רצונו של המשיב לחדש את הקשר עם הבת המשותפת, ועל מנת לגרום לקריסתו הנפשית והכלכלית של המשיב; המשיב משלם את דמי המזונות כסדרם; בקשת נושה שאינה מוסכמת על היחיד גורמת לפגיעה חמורה באוטונומיה הכלכלית של היחיד שלא בהסכמתו, כפי שעולה מדברי הצעת החוק; היה מקום לפרט בבקשה את הליכי הגביה שננקטו כנגד המשיב עובר להגשת הבקשה הנדונה; בנסיבות העניין יש להפחית הפרישי הצמדה וריבית מהחוב ככל שהבקשה תיתקבל; הבקשה הוגשה למרות ידיעתה של המבקשת כי דירת המגורים שבה מתגורר המשיב שייכת לרעייתו הנוכחית; המשיב לא ערך הסכם ממון על מנת להבריח את רכושו כפי שנראה בבקשה; פורטו נסיבות לגבי נישואיו של המשיב עם רעייתו הנוכחית הגב' קרן עטיה ובכלל זה ההסדרים שנעשו בין המשיב לבינה לגבי זכויותיה הקנייניות בדירת המגורים.
המבקשת טענה בתשובתה לתגובת המשיב, בעקרי הדברים, כי אין מקום לתחולת הפקודה בעניינינו; המשיב מבקש לדחות את הקץ תחת לשלם את החוב הפסוק; החוב נסמך על פסק דין חלוט של בית הדין הרבני באשקלון; על פי פסיקת בתי משפט אין חובה למצות את הליכי הוצאה לפועל טרם כניסת החייב להליכי פשיטת רגל, מכיוון שהמדובר בהליכים עצמאיים שאינם תלויים או כבולים בהליכי הוצאה לפועל.
(ב) על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה".
...
המשיב טען בתגובתו, בעיקרי הדברים, שהבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ולפיכך אין להיעתר לה; הבקשה הנדונה הוגשה למרות שקיימים הליכים אחרים בדרגת חומרה פחותה לצורך גביית החוב; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר מספר שנים לאחר מתן פסק הדין, הבקשה הוגשה מטעמים זרים; המניע האמתי להגשת הבקשה הינו רצונו של המשיב לחדש את הקשר עם הבת המשותפת, ועל מנת לגרום לקריסתו הנפשית והכלכלית של המשיב; המשיב משלם את דמי המזונות כסדרם; בקשת נושה שאינה מוסכמת על היחיד גורמת לפגיעה חמורה באוטונומיה הכלכלית של היחיד שלא בהסכמתו, כפי שעולה מדברי הצעת החוק; היה מקום לפרט בבקשה את הליכי הגביה שננקטו כנגד המשיב עובר להגשת הבקשה הנדונה; בנסיבות העניין יש להפחית הפרשי הצמדה וריבית מהחוב ככל שהבקשה תתקבל; הבקשה הוגשה למרות ידיעתה של המבקשת כי דירת המגורים שבה מתגורר המשיב שייכת לרעייתו הנוכחית; המשיב לא ערך הסכם ממון על מנת להבריח את רכושו כפי שנראה בבקשה; פורטו נסיבות לגבי נישואיו של המשיב עם רעייתו הנוכחית הגב' קרן עטיה ובכלל זה ההסדרים שנעשו בין המשיב לבינה לגבי זכויותיה הקנייניות בדירת המגורים.
ככל שלמשיב ורעייתו טענות לגבי הזכויות בדירת המגורים הרי שניתן לבררן בגדרו של הליך זה, אך סבורני שאין המדובר בטענות- סף שיש בכוחן להביא לדחייתה של הבקשה הנדונה בשלב המקדמי שבו מצוי ההליך.
מהנתונים שהוצגו לפניי סבורני שבענייננו חלה חזקה בדבר חדלות פירעונו של המשיב, לפי סעיף 110 (א)(2) לחוק, בשים לב לקיומו של חוב כספי על פסק דין חלוט של בית הדין הרבני האזורי באשקלון, שבעטיו ננקטו הליכי הוצאה לפועל, למשיב הומצאה אזהרה מטעם לשכת ההוצאה לפועל, והחוב הכספי לא נפרע בתוך פרק הזמן שנקבע בהודעת האזהרה.
לאור האמור לעיל יש מקום להיעתר לבקשה ולתת צו לפתיחת הליכים בעניינו של המשיב, וזה יינתן לאחר קבלת פרטי הנאמן/ת מאת הממונה.