בית המשפט דחה בקשה להקפאת הליכים בהוצאה לפועל לאכיפת מזונות

לטענתו, המוסד לביטוח לאומי לא העביר כספים לתיק ההוצאה לפועל (מזונות) וכתוצאה ממעשיו הלא חוקיים של המוסד לביטוח לאומי, הוא ניזוק בכך שאינו יכול לעמוד בהסדר תשלומים בתיק ההוצאה לפועל.

לדבריו, המל"ל פועל כגנב במחתרת ולא ייתכן שצד יעביר הודעה לבית המשפט שבה הוא מתחייב להקפיא הליכי גבייה אך הוא ימשיך לממש את העיקול בפועל.

לא בוצעו תיקונים בגובה החוב אלא מדובר ברשום החוב המקורי מחדש בדמי ביטוח וזאת עקב ביטול הליך הפש"ר. ב"כ הנתבע הוסיפה שממועד קבלת הודעת צו הפש"ר נשלחו לתובע מספר רב של הודעות בגין דרישה לתשלום החוב ונעשו מספר פניות אליו לצורך להסדרתו אך הואיל והחוב נותר בעינו והתובע לא עשה ניסיונות להסדירו, ביצע הנתבע פעולת אכיפה, לרבות הטלת עיקולים וזאת לצורך גביית החוב.

(ג) המבקש יפקיד ערובה מספקת, להנחת דעתו של בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לפטור את המבקש מהפקדת ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין וכן רשאי להתנות את מתן הסעד הזמני בכמה ערובות; הסעד הזמני ייכנס לתקפו רק עם הפקדת כל הערובות שעליהן הורה בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים".

לאור כל המפורט לעיל, דין הבקשה להדחות, אין צו להוצאות.

...

לטענתו, משלא ניתנה החלטה בפני עצמה אלא לטענתו ההחלטה "ראיתי" אומרת למעשה כי בית הדין מכפיף עצמו למעשיו הבריוניים של הנתבע (סעיף 15 לבקשת הפסלות) ובסעיף 17 טוען התובע כי אין מנוס כי בית הדין יפסול את עצמו.

החלטתי לפיה הנתבע 'יתייחס' לבקשת התובע, אין בה כדי ללמד על יחס שונה אל הנתבע.

עוד בטרם ניתנה החלטתי בתיק ועוד בטרם שמעתי את הצדדים בפני, הגיש התובע בקשה לפסילתי.

לאור כל המפורט לעיל, דין הבקשה להידחות, אין צו להוצאות.

טענות הצדדים בבקשה נטען, בעקרי הדברים, כי המשיב חייב למבקשת סכום של 757,088 ₪, נכון ליום 9.12.2019, בהתאם ליתרת חובו בתיק הוצאה לפועל שמספרו 518311-04-17; תיק ההוצאה לפועל ניפתח על מנת לאכוף את גבייתו של פסק דין חלוט, שניתן ביום 7.12.2011, כנגד המשיב בבית הדין הרבני האיזורי באשקלון (תיק מספר 65181/3); למשיב הומצאה אזהרה מטעם לישכת הוצאה לפועל ביום 28.5.2017 לתשלום החוב עד ליום 28.6.2017, אלא שהחוב לא נפרע, ומשכך עומדת למבקשת החזקה לגבי היותו של המשיב במצב של חידלות פרעון לפי סעיף 110 (א)(2) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"); כנגד המשיב ננקטו הליכי גבייה שונים כגון, עיקולים אצל צד ג', הטלת הגבלות שונות על המשיב ועיקול זכויותיו בנכס מקרקעין; חרף הליכי הגבייה החוב טרם נפרע.

המשיב טען בתגובתו, בעקרי הדברים, שהבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ולפיכך אין להעתר לה; הבקשה הנדונה הוגשה למרות שקיימים הליכים אחרים בדרגת חומרה פחותה לצורך גביית החוב; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר מספר שנים לאחר מתן פסק הדין, הבקשה הוגשה מטעמים זרים; המניע האמיתי להגשת הבקשה הנו רצונו של המשיב לחדש את הקשר עם הבת המשותפת, ועל מנת לגרום לקריסתו הנפשית והכלכלית של המשיב; המשיב משלם את דמי המזונות כסדרם; בקשת נושה שאינה מוסכמת על היחיד גורמת לפגיעה חמורה באוטונומיה הכלכלית של היחיד שלא בהסכמתו, כפי שעולה מדברי הצעת החוק; היה מקום לפרט בבקשה את הליכי הגביה שננקטו כנגד המשיב עובר להגשת הבקשה הנדונה; בנסיבות העניין יש להפחית הפרישי הצמדה וריבית מהחוב ככל שהבקשה תיתקבל; הבקשה הוגשה למרות ידיעתה של המבקשת כי דירת המגורים שבה מתגורר המשיב שייכת לרעייתו הנוכחית; המשיב לא ערך הסכם ממון על מנת להבריח את רכושו כפי שנראה בבקשה; פורטו נסיבות לגבי נישואיו של המשיב עם רעייתו הנוכחית הגב' קרן עטיה ובכלל זה ההסדרים שנעשו בין המשיב לבינה לגבי זכויותיה הקנייניות בדירת המגורים.

המבקשת טענה בתשובתה לתגובת המשיב, בעקרי הדברים, כי אין מקום לתחולת הפקודה בעניינינו; המשיב מבקש לדחות את הקץ תחת לשלם את החוב הפסוק; החוב נסמך על פסק דין חלוט של בית הדין הרבני באשקלון; על פי פסיקת בתי משפט אין חובה למצות את הליכי הוצאה לפועל טרם כניסת החייב להליכי פשיטת רגל, מכיוון שהמדובר בהליכים עצמאיים שאינם תלויים או כבולים בהליכי הוצאה לפועל.

(ב) על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה".

...

המשיב טען בתגובתו, בעיקרי הדברים, שהבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ולפיכך אין להיעתר לה; הבקשה הנדונה הוגשה למרות שקיימים הליכים אחרים בדרגת חומרה פחותה לצורך גביית החוב; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר מספר שנים לאחר מתן פסק הדין, הבקשה הוגשה מטעמים זרים; המניע האמתי להגשת הבקשה הינו רצונו של המשיב לחדש את הקשר עם הבת המשותפת, ועל מנת לגרום לקריסתו הנפשית והכלכלית של המשיב; המשיב משלם את דמי המזונות כסדרם; בקשת נושה שאינה מוסכמת על היחיד גורמת לפגיעה חמורה באוטונומיה הכלכלית של היחיד שלא בהסכמתו, כפי שעולה מדברי הצעת החוק; היה מקום לפרט בבקשה את הליכי הגביה שננקטו כנגד המשיב עובר להגשת הבקשה הנדונה; בנסיבות העניין יש להפחית הפרשי הצמדה וריבית מהחוב ככל שהבקשה תתקבל; הבקשה הוגשה למרות ידיעתה של המבקשת כי דירת המגורים שבה מתגורר המשיב שייכת לרעייתו הנוכחית; המשיב לא ערך הסכם ממון על מנת להבריח את רכושו כפי שנראה בבקשה; פורטו נסיבות לגבי נישואיו של המשיב עם רעייתו הנוכחית הגב' קרן עטיה ובכלל זה ההסדרים שנעשו בין המשיב לבינה לגבי זכויותיה הקנייניות בדירת המגורים.

ככל שלמשיב ורעייתו טענות לגבי הזכויות בדירת המגורים הרי שניתן לבררן בגדרו של הליך זה, אך סבורני שאין המדובר בטענות- סף שיש בכוחן להביא לדחייתה של הבקשה הנדונה בשלב המקדמי שבו מצוי ההליך.

מהנתונים שהוצגו לפניי סבורני שבענייננו חלה חזקה בדבר חדלות פירעונו של המשיב, לפי סעיף 110 (א)(2) לחוק, בשים לב לקיומו של חוב כספי על פסק דין חלוט של בית הדין הרבני האזורי באשקלון, שבעטיו ננקטו הליכי הוצאה לפועל, למשיב הומצאה אזהרה מטעם לשכת ההוצאה לפועל, והחוב הכספי לא נפרע בתוך פרק הזמן שנקבע בהודעת האזהרה.

לאור האמור לעיל יש מקום להיעתר לבקשה ולתת צו לפתיחת הליכים בעניינו של המשיב, וזה יינתן לאחר קבלת פרטי הנאמן/ת מאת הממונה.

בתשובתה הבהירה המבקשת, כי מדובר במתדיין סדרתי, אשר אמנם הגיש נגדה תביעה לבית משפט של תביעות קטנות, אולם זו נדחתה.

נגד היחיד תלויים ועומדים 14 "תיקים פתוחים (בערך) ברשות האכיפה והגביה (חלקם הועברו לבתי משפט) עם סה"כ חוב עדכני לכאורה של 1,161,072 ש"ח". 7.4.

בין היתר: בהתאם לסעיף 116(ג) לחוק (המפנה לסעיפים 106 ו-107 לחוק), תפעל הממונה לפירסום הודעה על מתן הצוו, משלוח העתק ממנו ומתן אפשרות עיון בו. בהתאם להוראת סעיף 121(5) לחוק, הממונה תמנה נאמנ/ת ליישום הליכי חידלות הפרעון של היחיד/ה, לפי הוראות פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו; בהתאם לסעיף 156 לחוק, הממונה תיקבע את דמי המחיה שיוקצו ליחיד/ה, את סכום התשלום העתי שישולם על ידי היחיד/ה לטובת הנושים וכן את מועדי התשלום;  ככל שהדבר רלוואנטי: בהתאם לסעיף 179 לחוק, הממונה תורה על הקצבת סכום שישולם לאדם הזכאי למזונות, וזאת עד להכרעת בית המשפט בעיניין זה. (2)       עם מתן צו זה, לפי סעיף 121(3) לחוק - (א)  מוקפאים ההליכים כנגד היחיד/ה ולא ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד היחיד/ה אלא באישור נותן הצוו; כמו כן, לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד היחיד/ה או להמשיך בהליכי גביה שטרם הושלמו; (ב)   מבוטלים העיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, אם הוטלו, ובכלל זה על המשכורת של היחיד/ה אצל המעסיק, או על גמלאות או קיצבאות שלהן זכאי/ת היחיד/ה, או על חשבון העובר ושב המנוהל על שם היחיד/ה אליו מופקדת המשכורת החודשית; למעט עיקול שדינו כדין מישכון לפי סעיף 12א לפקודת המיסים (גבייה); (ג)   מבוטלות כל ההגבלות שהוטלו על היחיד/ה במסגרת הליכי גביה, אם הוטלו, ובכלל זה הגבלה על רישיון הנהיגה של היחיד/ה. (3)       הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעסיק או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן היחיד/ה בתיקי ההוצאה לפועל שלא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו תוך 30 ימים מיום שנודע לו על מתן הצוו לנכסי קופת הנשייה אצל הממונה.

...

אשר לטענת היחיד כי ההליך נעשה בכפייה, וכי אין בו כדי לתרום להגשמת מטרות החוק – הרי שאין לטענה זו על מה שתסמוך וגם דינה להידחות.

לאור כל האמור, אני מקבלת את הבקשה ומכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק, אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

(5)       אני מורה לנאמנ/ת לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד/ה זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד/ה אינו/ה מוסמכ/ת להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

לסיכום, טען כי החלת ההפטר הנה בבחינת חריג בו יש לעשות שימוש רק במקרים קצוניים וחריגים ולכן יש לדחות את בקשת החייב.

יחד עם זאת, הודיע המל"ל כי הוא מותיר לשיקול דעת בית המשפט לקבוע מתוה גבייה מינורי שיבוצע על ידי קזוז מתוך גמלת הנכות בשיעור שבין 10%-20% תוך הותרת תיק ההוצאה לפועל פתוח לפיקוח בלבד והקפאת ההליכים בו. הנאמנת הודיעה כי לנוכח דרגת אי הכושר בשיעור 100% שנקבעה לחייב לצמיתות והצפי כי לא יחול שיפור בכושר הישתכרותו, לאור העובדה שהחייב נעדר נכסים על שמו, מיתקיים מקצבאות בלבד וקיים חשש כי זכותו לקיום מינימאלי בכבוד תפגע ככל שינוכו מקצבאותיו סכומים לטובת תשלום חוב המזונות וכן מאחר שלטענתה, קיים קושי לקבוע בודאות כי סכום המזונות שנקבע, אושר לאחר בחינת יכולותיו הכלכליות לעמוד בתשלום בהתאם לנסיבות חייו באותן השנים, היא סבורה כי נכון ליתן לו הפטר גם מחוב המזונות.

עוד הוטעם:"בעיקר רלבאנטית במקרים כגון-דא השאלה: באילו נסיבות נימנע החייב מתשלום חוב המזונות הפסוק? כך, למשל, יש לברר האם היתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות, לאחר שנקבעו, או שמא הוא השתמט במכוון מתשלום החוב הפסוק, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת? במישור זה יש לזכור כי פסיקת המזונות נעשתה על ידי ערכאה שיפוטית לאחר בחינת יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום דמי המזונות, וכי עומדת לרשות החייב האפשרות לפנות לבית המשפט לעינייני מישפחה בבקשה להפחית את תשלום המזונות במקרה של שינוי נסיבות המצדיק זאת. מכאן, שבהעדר פניה לבית משפט כאמור – קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום המזונות, אשר הנטל לסתור אותה ולשכנע כי לא היה בידיו לעמוד בתשלום החוב הפסוק – מוטל על החייב"" (ראו: עניין סלימאן לעיל, פסקה 23).

תשומת לב החייב לדברים שפורטו בתגובת המל"ל לפיהן טענות בדבר הקושי הכלכלי בו הוא נתון ויכולת החזר חוב העבר, מקומן בפני רשם ההוצאה לפועל שכן החל מספטמבר 2014 הועברה כל פעילות האכיפה והגבייה מחייבי מזונות לרשות האכיפה והגביה.

...

לסיכום, טען כי החלת ההפטר הינה בבחינת חריג בו יש לעשות שימוש רק במקרים קיצוניים וחריגים ולכן יש לדחות את בקשת החייב.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

מהמידע שנימסר על ידי המוסד עולה כי בעקבות זימון המערער לשימוע הוקפא הקזוז מהגימלה וככל הנראה טרם חודש.

נוסיף ונציין כי בתיקון 42 לחוק ההוצאה לפועל משנת 2014 ניפתח מסלול מיוחד לבצוע פסק דין למזונות (להלן – תיקון 42), בגדריו הוקנו לרשמי ההוצאה לפועל סמכויות מיוחדות לרבות הסמכות לייזום הליכי אכיפה אף ללא בקשה מהנושה.

יושבת ראש ועדת העבודה, ח"כ שושנה ארבלי אלמוזלינו, בדבריה במליאת הכנסת לפני הקריאה השניה והשלישית של החוק, ציינה כך: "גביית החוב מן החייב תבוצע באמצעות לשכות ההוצאה לפועל שליד בתי המשפט, ולצורך זה יבוא המוסד במקום הזכאי כאילו ניתן פסק הדין לזכותו. לדרך זו יתרונות רבים מאחר שלחוב למזונות יש דין קדימה לפני חובות אחרים, ונוסף על כך יוכל המוסד לבקש את מאסרו של החייב. דרך אחרת של גביית החוב מן החייב היא האפשרות של קזוז. לפי החוק המוצע יהיה המוסד זכאי לקזז כל סכום המגיע מן המוסד לחייב על חשבון חוב המזונות שהחייב חייב לפי פסק הדין למזונות". (פרוטוקול הישיבה המאתיים ושמונים ושמונה של הכנסת השביעית מיום 23.3.1972, עמ' 2050).

בית הדין דחה את הטענות לגופן, בהסתמך על דברי המערער בעדותו (החיוב במזונות) ובדיון מקדמי (קזוז סכומים מהגימלה) ועל תדפיס ממערכת "כלים שלובים" של רשות האכיפה והגביה (להלן – התדפיס) שהוצג למערער בעת חקירתו (פתיחת תיק ההוצאה לפועל ללא המצאת התראה כדין).

...

הנה כי כן דין הערעור בסוגיה המשפטית העקרונית של היחס בין צו חיוב בתשלומים לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל לבין זכות הקיזוז של המוסד לפי סעיף 14(ג) לחוק המזונות להידחות, וכך אף נדחה הערעור לעניין מתכונת יישומו של הקיזוז בעניינו של המערער.

בנסיבות המיוחדות של העניין, בהן לא הוצגה התמונה העובדתית לאשורה על ידי התובע הלא מיוצג בפני בית הדין האזורי ועובדות לכאוריות מסוימות התבררו לראשונה במהלך הדיון בערעור מצד אחד ולנוכח מאמצי השיקום של המערער העולים מהמסמכים הלא רבים שצורפו להליך, מהצד האחר, מצאנו לנכון להחזיר לפנים משורת הדין את הדיון בסוגית השיהוי המנהלי (בלבד) לבית הדין האזורי ולאפשר למערער להגיש כתב תביעה מתוקן בטענה כאמור, וזאת עד לא יאוחר מיום 30.11.2023.

סוף דבר - הערעור בסוגיה המשפטית העקרונית של היחס בין צו חיוב בתשלומים לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל לבין זכות הקיזוז של המוסד לפי סעיף 14(ג) לחוק המזונות ומתכונת יישומו של הקיזוז בעניינו של המערער נדחה.